[מעבר לכך שה"הרגל" הזה לגמרי נורמלי..]

הרי כך את כעת - וזה לגמרי לא גרוע. מעלה.

אז תחשבי אם מתאים לך או לא.

ודומני, שכדאי לחשוב על הדברים הללו בטרם יש קשר "יותר מידי טוב"..

אם ככ חשוב לך רצון להתקדם ולא להיות "בינוני".. רצון לקדושה.. איך הגעת לקשר כזה?

נראה לי, וסליחה אם זה ניבוי שחורות,, שבוודאות הבית שלו לא יהיה בשאיפה לקדושה ככ.. אמרת: שזה לא חשוב לי..

וואלה..

תעצרי.

טוב לכם- זה רגש יותר משכל..

לא כל שניים מתאימים להיות זוג..

יתכן שבתור ידידים- זה יכול להיות נפלא,, אבל בשביל בית- זה לא מספיק.

לא בשביל הבית שאת רוצה... בית תורני. בית שהשכינה שורה בו..

(אם זה באמת מה שאת רוצה וחשוב לך.. אשרייך!!!)

קצת קשה להבין מתוך הדברים איפה את עומדת בכל הנושאים הנ"ל.

יש מצב שהסיפור קצת דומה לשרשור של "אני רואה סרטים, אבל לא רוצה שהוא יראה"?

כדי לרצות בן זוג שבו התורה תהיה העיקר,דבר ראשון צריך שהיא תהיה העיקר אצלינו.

אם את לא חיה כרגע חיים שמשקפים את הנ"ל,יש בעייתיות מסויימת בלחפש את זה אצל בן הזוג.

יכול להיות שמה שכדאי לך הוא דווקא לחפש מישהו שגם מעוניין לבנות בית מאד תורני,

גם אם (גם) אצלו זה לא המצב כרגע,מתוך רצון לגדול יחד.

אני אסייג ואומר שברור מאיפה הרצון שלך שדווקא ה"אבא" יהיה העוגן הרוחני של הבית,

וגם לדעתי זהו טבע העולם.השאלה אם באמת הבחור הנ"ל לא יהיה מן אבא שכזה.

שקוראים את השרשור מצטיירת דמות של בחור לא תורני במיוחד,אבל (נראה לי ש) יש פה ריכוז

של כל הדברים בהם הוא יחסית חלש,ולא הצלחתי לקבל את הרושם מהי הרמה הדתית שלו.

אבל אם בסה"כ הוא בחור תורני,לדעתי יש מה להוסיף ולבדוק.

אם טעיתי באבחנה,והבחור ברמה דתית פחותה משלך בצורה ברורה,מסכים עם קודמיי.

לא כדאי להמשיך קשר שכזה.

עד שתגיעו לבירור אמיתי עם עצמכם. איפה באמת כל אחד מכם נמצא. ו

ואז יגיע השלב שתצטרכי להחליט, אולי תתיעצי עם מישהו עם נסיון. 

זה נושא חשוב מדי בשביל לחכות שזה יסתדר מאליו.

הדיבור יכול לקחת אותך לבירור אמיתי עם עצמך וגם שלו עם עצמו.

ואז תוך כדי תרגישי אם את רוצה להפסיק או להמשיך.

אל תתני לטוב ולכיף לבלבל אותך את צריכ הלהגיע לברור אמיתי איתו. ואז עם עצמך.

ובסוף, תקשיבי לתחושות האמיתיות שלך...

לפי דעתי מדובר כאן בנושא מאוד חשוב,

שישפיע על כל צורת הבית שלך.

ולא תמיד זה פתיר.

ואני באתי מבית שונה מאוד.. 

אצלינו האמא היא היותר מקפידה והאבא הוא יותר זורם פתוח( אפילו מאוד) ואני רואה כמה קשה לאמא שלי במציאות הזו..

ההורים שלי חוזרים בתשובה..

אמא מבית מסורתי ואבא מבית חילוני לגמרי..

רואים בבירור אצלינו שמי שיזם את החזרה בתשובה זו אמא שלי..

והיא גם מתמודדת עם כל חינוך הילדים וכ'..

ב"ה.. כולנו יוצאנו שומרי תורה ומצוות ומקפידים על קלה כבחמורה.. אין לי מושג איך זה קרה.. כנראה יש לאמא שלי זכויות בשמיים וריבונו של עולם ריחם עליה..אבל..

מי אמר שגם לי זה יהיה?!?!? 

אני ממש ממש לא רוצה שזה יקרה לי.. אני לא בטוחה שאני אצליח להתמודד עם כל מיני בעיות של דת במשפחה שלי כשאני אהיה המובילה.. אני חושבת שהגבר צריך להוביל.. לא יודעת להסביר בבירור למה.. אבל ככה מרגיש לי נכון..

מצד שני אי אפשר להתעלם מהרגש שלא מפסיק לעבוד שעות נוספות..

מודה, שאין לי שמץ של מושג מה לעשות?! 

שזה יכול להיות בעייתי

אבל אל תשכחו שיש לנשים כוח מיוחד במינו.

אני מכירה שדכנית מוצלחת ומבורכת (ששידכה אותנו, כמובן) שמשדכת בין דתל"שים לדוסיות.

וזה הולך!!

הבחורות איכשהוא מנתבות את הבחור למקום שהן רוצות אותו...

צריך זהירות עם זה, כן?

אף פעם לא כדאי להתחתן על דעת זה שהצד השני ישתנה כפי שאני רוצה. צריך להתחתן מתוך קבלה מוחלטת של השני.

אבל עובדה היא שגברים, בתוך מסגרת המשפחה, כן מתחזקים מבחינה דתית, אם אשתם היקרה דוחפת אותם לזה.

היא בעיני חסרת אחריות (אם לא שהיא עושה את זה במקרים ספציפיים שברור לה שהבחור חוזר בתשובה מזה..).

"הכח המיוחד במינו של נשים" אינו תמיד מציאות, ולא תמיד עובד בכיוון הזה..

אכן יש בגמרא סיפור על שניים שהתחתנו עם נשים הפוכות מהם מבחינת רמת הצידקות, וכל אשה סחפה את בעלה לכיוונה...  אבל זה עדיין לא בא לפסוק הלכה..

ואם מובן, כדברייך, שלא מתחתנים על-דעת לשנות את השני, אז גם לא מסתמכים על כך שהם ילכו מבחינה דתית לאן ש"אשתם היקרה תדחוף", כי זה בדיוק ההיפך מהמשפט הקודם.

ולהתחתן מתוך "קבלה מוחלטת" שהשני אינו שומר מצוות - מה פתאום?!.... ולשדך "דוסיות" על-דעת שיקבלו דבר כזה?... אתמהה.

הוא אמנם כן מתקדם.. אבל הפער נשאר אותו דבר.. 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳