ככל שהבחור יותר ירא שמים באמת,

ראוי לו לדרוש לראות תמונה קודם המפגש.

טעם ההסתכלות ה"חיצונית" כביכול (אף שמצד האמת היופי הוא דבר טהור וקדוש וכו' אך זה אינו הדיון כאן)

הגיע מחז"ל שחייבו את החתן להתבונן בכלתו "שמא תתגנה בעיניו", ומטעם זה אסרו חתונה על-עיוור. כמו כן דרשו רבות על חשיבות היופי והמראה ככלל, וביחס לאשה בפרט.

ובכן, הבחור הבייני"ש שראשו ורובו מונח היטב בתורה מתכוון להפגש עם בחורה, ובכדי למנוע פגישות מיותרות שייפלו על נתון שכ"כ קל לבחון אותו (-מראה חיצוני) כמו גם עגמת נפש לבחורה- הוא בוחר לבקש קודם תמונה.

אתה מוזמן גם לעיין כאן, להעשרה נוספת:

http://www.moreshet.co.il/web/shut/print.asp?id=3869&kod=&modul=15&codeClient=289

כל עוד זו פגישה שנעשית דרך שידוך לא רואה שום סיבה הגיונית לבקש תמונה לפני הפגישה.
רוצה לדעת האם הבחורה בסגנון שלך?

רוצה למנוע פגישות מיותרות? שאל את המבררים! כל שתרצה. עד שתרגיש שלם עם הדברים.

בכל זאת הפגישה לא הצליחה? זה כבר מאת ה'... ולא קשור לבירורים שעשית, ועל היקפם.

תמונה לא מייצגת מציאות במרבית המקרים. אז מדוע דורשים אותה? דעתי היא שמי שמבקש תמונה מנסה לתרץ את עצמו בעניינים שהיופי הוא טהור וקדוש,

וחשוב להתבונן בכלה, שמה תתגנה עליו

בעוד שהסיבה היא אחרת

למה התכוונת כשכתבת "תמונה לא מייצגת מציאות במרבית המקרים"?

לחשוב דברים שבפועל לא נכונים....

אז אני אראה תמונה של בחור, אני אחשוב שהוא ערס חבל על הזמן, אבל הוא לא...

התמונה לא תמיד משקפת את התכונות שלנו..

איך תדע אם אני ביישנית, או חרוצה, או חכמה או טיפשה,

רק לפי תמונה?

היא אמורה לשקף מראה

ברוב המוחלט של המקרים היא עושה את זה.

בדיוק בשביל כך היא פותחה!

נכון שיש כאלה שלוקחים את התמונה כמה צעדים קדימה

ומנסים לברר התמונה גם את האישיות

אבל לא בשביל זה היא נועדה

תמונה כדי להציג את המראה

תיאור הבחור/ה על ידי השדכן כדי להציג את האישות

אלעד לא הבין מה הכוונה כשלעולם חסדו אמרה שהתמונה לא מייצגת מציאות ברוב המקרים..

אז הסברתי למה אני חושבת שהיא התכוונה..

"התמונה לא משקפת את התכונות שלנו..."

התמונה לא אמורה לייצג מציאות של מראה

לעולם חסדו אומרת שאם הוא מעוניין להמנע מפגישות מיותרות אז שישאל את המברר כמה שהוא רוצה

ואני שואל איך?

איך ניתן לשאול את המברר על מראה

"תמונה אחת שווה אלף מילים" אמר הפילוסוף הסיני קונפוציוס,

והאמת הוא די צדק

לא ניתן לתאר במדוייק מראה כלשהו

אם זה של אדם

אם זה של נוף

או אפילו של חפץ פשוט

הסתכלות פשוטה על המציאות, תמחיש בדרך כלל בצורה טובה הרבה את המציאות

יותר מכל שאר התיאורים

וגם אם כן,

גם אם נצליח לייצג את המציאות בצורה מושלמת

אז מה המניעה בתמונה שתעשה בדיוק את אותה העבודה?

זה לא רדוד

זה בא למנוע אי הנעימיות וציפיות מיותרות

אם אנחנו מעוניינים למנוע דייטים מיותרים

לענ"ד יש להחליף תמונות בכדי לדעת האם יש משהו חריג שמונע את הפגישה

בנות, אל תפחדו!

אני לא מאמין שיהיה גבר שיפסול רק בגלל שהוא לא התאהב בדמות שבתמונה

וגם אם יהיה כזה, הוא יפסול את הבחורה חצי דקה אחרי תחילת הפגישה

עם כאלה אתן רוצות להפגש??

צריך להבין שהמראה החיצוני, במיוחד בתחילת הדרך חשוב מאוד לקשר

פירטתי כאן בחשיבותו:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t443385#5209703

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t506581#5762480

לענ"ד כמו שמרבים לספר על האופי

צריך גם להתעסק ביופי, לא באותה הכמות, אבל בהחלט יש לשים אליו לב

במיוחד לאור הידיעה שיש מספר (לא יודע לאמוד את מספרם) קשרים שנפסקים אך ורק מהסיבה הזאת.

שמראה חיצוני, לא משתקף על ידי תמונה במרבית המקרים.

מה לעשות שלא תמיד האדם פוטוגני, ולא תמיד התמונה יוצאת מוצלחת, ולא תמיד התמונה מייצגת את איך שהוא נראה כעת, על כל שינויו הקטנים כל שיהיו, ומה לעשות שהתמונה המוצגת היא לעיתים רק חצי תמונה  וכו' וכו'.

כאשר נפגשים דרך שידוך רגיל, יוצאים מנקודת הנחה, שהמשדך מכיר את אישיותך, ואת נטיות ליבך

ולכן לא יציע מישהי שהיא מאוד מאוד לא מתאימה מבחינה חיצונית. ולכן מי שבמקרה הנ"ל מבקש תמונה, אני מתקשה להבין מדוע....

אם זה משדך שאינו מכיר אותך מספיק, או הכרות שלא נעשית בהכרח דרך שידוך כזה- אז התמונה יכולה להועיל שכן היא באמת נותנת כיוון כללי.

ואם למרות הכל, לא הלך ולא הסתדר- לא התמונה היא זו שהייתה מונעת את המציאות הזו, אלא כנראה זה מאת ה'..

איננו מתחתנים עם צבע עיניים, או צבע שיער..- כפי שמשתקף בתמונה,

מציאת חן זה מושג רחב הרבה מעבר לזה, ותמונה לא עונה על הקריטריון הזה..

אז מדוע מבקשים אותה?

אשמח להארת עיניים.

אולי זה קצת 'הכנה' לקראת מה אנחנו הולכים....

כי אחרי שמספרי ומספרים על אותו אדם, לראות תמונה זה קצת נותן לנו "תמונה רחבה" יותר...

אני בכל אופן לא רציתי לראות תמונה כדי שאני לא אכנס לסרטים אבל אולי יש כאלה שחושבים שונה ממני וישמחו גם לענות לך....

כי מראה זה לא עוד אוסף צבע עיניים, שיער וכו'

זה איך הכל משתלב

ובד"כ תמונה מייצגת את המציאות

יש כאלה שלא כ"כ פוטוגנים

אז יצאו טיפה פחות יפים בתמונה

אבל לא בצורה כזאת שזה שונה שמיים וארץ מהמראה המציאותי

למנוע פגישות מיותרות.

הרבה פעמים בבירורים קצת או הרבה יותר מקצת מפריזים במעלות הכלה וביופייה.

ואז הבחור בא וכבר בתחילת הפגישה הוא רואה שאין על מה לדבר מבחינתו ומעביר שעתיים רק כדי לא לפגוע.

זה קרה לחבר מאוד טוב שלי שאני לא מכיר בחור שיותר צדיק ומתמיד ממנו.

אז קחו הכל בפורפורציה.

ובמציאות: ממש לא..

מה לעשות שהתמונה הממוסכת אינה משתווה למציאות, במרבית הזמן.

לא לכאן ולא לכאן..

אי ההצלחה בפגישה, נבעה כנראה מרצונו של ה'.

אני ממש לא בטוחה שהתמונה הייתה מונעת את האכזבה הזו.

פגישות והכרויות זה דבר לא פשוט לפעמים..

לא תמונה כזו או אחרת, תציל את המצב.

יש הבדל משמעותי בין בירורי תכונות אופי לבין מראה חיצוני. מילא על תכונות- חלק יטענו שניתן וצריך לברר, אבל על היופי? הרבה פעמים נתקלתי באמירה המעורפלת משהו "נראית סבבה לגמרי" כאשר היא נאמרה בשווה על בחורות יפהפיות ועל ממש פחות..

בפועל, מעבר לוויכוח העקרוני אם ראוי לא ראוי לחפש בחורה נאה (שאגב הוא קצת חסר טעם בעיני) אי אפשר לשמוע מהמציע איך היא נראית- אבל אפשר תוך חצי שניה לדעת מתמונה אם שייך או ממש לא שייך (והרבה פעמים יש מקרים גבוליים שאתה כן מסכים לצאת, פשוט בהרבה מקרים אחרים התשובה ברורה כשמש ואין טעם להטריח את שניכם בערב שלם + הכנה נפשית + הוצאה כספית רק כדי להבין ברגע הראשון שזה לא שייך)

להתבונן בכלתו זה ממש לא להתבונן בתמונה שלה. זה אפילו כ"כ שונה.

תמונה יכולה לא לשקף מציאות כלל. אדם חי, עם כל הוויתו, נמצא מולי. תמונה היא חד מימדית לחלוטין. מציאת חן מורכבת מכל ההויה של האדם, גם חיצונית בוודאי, וגם תנועות, דרך התנהגות. הכל.

החיצוניות חשובה, אין ספק. אבל קח את החיצוניות בכל רבדיה.. עם כל מציאת החן / אי מציאת החן שבה.

זו הסיבה העיקרית מבחינתי שאין מקום לתמונה.

ומלבד זאת- אם אתה כבר מבקש תמונה, בשלב הבירורים- אז שזה יהיה לפני שאתה יודע את שמה של הבחורה. מדוע? כי הקישור הזה בין שם לתמונה יכול לפגוע הלאה אם זה לא יראה לך. עדיף לראות, להחליט, ואם כן- לקבל שם. אבל שוב- גם זו שעת הדחק שבדחק בדורנו.. ממש לא מלכתחילה.

אף אחד לא "חושב שמגיע לו", ונשמע קצת לא לעניין "לרצות יופי".

אני חושב שהעניין הוא בחלום. פשוט יש אנשים שבכללי חיצוניות תופסת אותם, לאו דוקא באשה.. נניח.. עבודה במקום מוזנח מדכאת אותם למרות שהמשכורת בו הרבה יותר גדולה מזאת שבמקום המטופח.. ולמרות הם עצמם עובדים במקום נקי.. אבל המקום מכוער, וזה עושה להם רע.

אצל אנשים כאלה, החלום, הציור שעומד בראש - שהוא הרי מושלם אצל כולם - כולל בתוכו גם את החיצוניות, כמו בכל עניין אחר בחיים שלהם, הוי אומר - אם כל בן אדם נורמלי חולם על אחת שתבין אותו בדברים החשובים לו וחתאים לו לנקודות החשובות לו - אצל הטיפוס האסטטי הזה - היא כמובן תהיה גם נאה חיצונית.

בחלום הכל מושלם הרי, והשאלה היא רק מה אתה, אם אתה "הטיפוס האסטטי" - גם החלק הזה יהיה מושלם בחלום, אם לא - בכלל לא תחלום על המראה החיצוני.

וכשמגיעים לחיפוש בעולם המציאות החלום תופס מקום רציני, ואני מניח שהוא גם אמור לתפוס את המקום הזה..

ואז בא ההבדל, שניהם מחפשים את ההיא מהחלום אבל אצל האסטטי היא תמיד היתה חמודה גם חיצונית ואצל השני - לאו דוקא. 

אנ דאצ אל.

צריך לזכור שיופי זה דבר סובייקטיבי,

כמעט כל בחור או בחורה שישיקיעו בעצמם,

יוכלו להראות יפה בעיני לא מעט אנשים ונשים,

גם אם הם אינם בעלי יופי טבעי מובהק.

בשביל לבדוק את ההתאמה הראשונית.. אם זה סביר.. אז מה הבעיה? כמה אדם יכול להיות שונה יותר מדי בתמונה כשאתה רק רוצה לברר התאמה ראשונית ("נעימות בסיסית" ע"פ הרב אוהד תירוש..)

כמה שזה "לא נעים" עכשיו, - אח"כ שהפגישה נגמרה כבר אחרי כמה דקות זה יותר מבייש להמציא סיבות לחתוך ולהשאיר את הצד השני בעוגמת נפש..

מה בת צריכה את העלבונות האלה הרי אף אחד לא יגיד לה את לא מוצאת חן בעיני..תמיד ימציאו..

וזה גורם רק לבלבלות.. מה לא טוב בי וכו'..

אני לא מבקש תמונות. אף פעם.

אבל יצא לי להכיר באתרי הכרויות קצת.

התמונה לא דומה, אפילו בקירוב, למה שפגשתי.

תמיד יצאתי מופתע עד כמה אין קשר בין התמונה למציאות.

שזה מאוד מצוי באתרי הכרויות

ב"ה כל התמונות שלי דומות לי

כנ"ל של חברים שלי

וגם של חברים שלי!

אבל זאת לא חכמה.

אני כבר מכיר אותם.....

אני מדבר על תמונה של מישהו/ מישהי 

שאתה לא מכיר.

אני חושב שזה לא דומה באופן מפתיע,

ומפתיע במידה מרובה יותר ממה שמוכנים להודות.

ואני לא דן עכשיו אם לטובה או לרעה.

(ואגב, זה עובד אותו דבר לשני הכיוונים לדעתי.)

אני מדבר על ההפתעה וחוסר הדמיון בלבד.

יש דברים הרבההה יותר חשובים

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰