לא כדאי להיכנס לכך.

זוג כזה שנפרד, אחרי הרבה מאוד מחשבה ועם הרבה כאב. לא פשוט בכלל.

החליטו שהתהום ביניהם עמוקה מידי, ושא"א להקים ככה בית..

באמת עדיף לא להכנס לזה, ולחסוך פצע שיתקשה להגליד.

סבא וסבתא!

וחצי בזכותם אני קיימת!!

חיים טובים, סבא מכבד אותה וסבתא מכבדת אותו,

ב"ה שיזכו לעוד שנים רבות אמן~

סבתא חרדיה, סבא מסורתי.

שני דורות אח"כ הפערים הרבה יותר גדולים בין דתיים לחילוניים. וגם הרצון לזוגיות טובה ומעמיקה גדול הרבה יותר.

אבל בהנחה שזה בסדר הלכתית - מנין לך שלא תאבדי משהו? אפילו איבוד של כבוד כלפי משהו..?

קשה לי להאמין שאפשר, עם כל הכבוד שרוחשים זה לזו, לצאת מזה בלי שינוי אצל אחד הצדדים.

הרי.. מתאחדים, הופכים לאחד, משהו מוכרח להתפוצץ.. לפחות בזעיר אנפין. 

בס״ד

תאוריית שיווי המשקל של היידר

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13601

בבית הם שומרים על חינוך דתי לילדים אבל שולחים אותם לבי"ס שמשלב בין דתיים לחילונים

שילוב זה מגניב אבל הם ילדים, ומושפעים.

זאת עוד נקודה באמת, גם אם בן הזוג החילוני לא משפיע במשהו על בת הזוג הדתייה - אין מצב שהילדים לא יפסידו מזה, הם רואים אבא שלא עושה את כל הדברים עליהם הם לומדים בגן, (בהנחה שהוסכם על חינוך דתי) יש ספק בכך שזה מוריד מהם משהו? 

וזה גם לא מה שאני מחפשת

ומאיך שכתבתי דווקא חשבתי שזה מדגיש את השלילי למרות שהוא מכבד אותה ובבית הם דתיים

היא שאלה אם מכירים.

ויש כאלה שטוב להם כך, וכל אחד עושה את הבחירה שלו

ולילדים מאוד קשה עם זה..

קודם כל- שלום, ברוכים הנמצאים .

אני מכירה זוג כזה וחמשת הילדים שלהם, חילונים עכשיו.

נראה לי שזה לא אידיאלי בכלל וכמו שאמרו, מבלבל מאוד.

מדהימות ומקסימות.

שניהם אמרו לי הרבה - צריך הרבה אהבה, הכלה וכבוד אחד לשני!

זה אפשרי, אבל, לא מתאים לכל אחד.

יש לי שני סרטי גמר שנעשו על משפחות כאלו, בשמחה אתן קישורים באישי!

ואיך זה יעזור לילדים..?

הכלה, זה לקבל את הצד השני, גם אם אתה לא בדיוק מסכים איתו.

שוב, זה לא מתאים לכל אחד, אבל במשפחות שאני מכירה זה נראה שהילדים חיים נפלא,

וההורים שלהם נפלאים כך שאני מאמינה שאם הם ירצו יהיה להם לאן לפנות.

בכ"מ - זה יכולה להיות צומת טובה לילד לבחירה.

זה דבר "טוב" שמזמנים לילד "בחירה" כזו, מעבר למה שיש לכל אדם?.. והתורה אמרה "ובחרת בחיים"...

היום נהייתה מעין "אופנה" כזו - שמכנים "הכלה" גם קבלה של דברים שלא באים-בחשבון כלל.

יש הבדל גדול, בין לקבל באהבה כל אדם מישראל, מצד סגולתו הפנימית ומידותיו הטובות - על אף שלא מסכימים כלל עם הנהגתו שאינה מקבלת עול תומ"צ - וגם להיות יכולים לחיות עימו כחלק מהציבור,

לבין להפחית מחומרת הענין (למשל: "להכיל" חילול שבת, שחיובו מיתה), ובהמשך מכך גם לחשוב שיש "יתרון" בכך שנותנים "אופציה" לילדים, יותר קרובה מהרגיל, של האפשרות לאבד חיי-עולם חלילה.

לק"י

אני מאמינה בדרך התורה- ובה אני ארצה שהילדים שלי ילכו ובה אני אחנך אותם.

איפה בדיוק בתוך השביל הרחב של קיום מצוות הם ילכו? לא יודעת.. למרות שאני מקווה שבדרך שאני הכי קרובה אליה ומאמינה בה.

זוגיות זה דבר קדוש שצריך לתחזק,

אומנם בהתחלה יש את האהבה העצומה הזאת אבל כדי שתישאר

למשך הרבה זמן יש צורך בתחזוק ועבודה משותפת

כאשר לשני הצדדים יש מחלוקות בעניינים עמוקים ורציניים כאלה וקיימים הפערים של הדתי לעומת החילוני

זה יהיה קושי כפול ומכופל...

הורים של חברה שלי.

נראה שהם חיים באושר ובהרמוניה, אבל חברתי סיפרה לי שהיא מקנאה באחותה הקטנה, שלה כבר היו אחים גדולים שומרי מצוות שיכלו להוות לה דוגמה אישית, מה שלה עצמה לא היה, בתור הבת הבכורה של אמה החילונית...

אגב,החברה הזו יצאה תקופה עם משיהו לא דתי, ובסוף החליטו שזה לא מתאים (לא רק בגלל ההפרש בשמירת המצוות, אבל אני מניחה שגם) והם נפרדו.

ומסוכן.

חבל להיכנס לפינות כאלו, לנישות כאלו.

כי גם אם נגיד שהוא שמר את עצמו עד אלייך,

(לא שדתיים שומרים במאה אחוז, אבל עדיין, שם המתירנות גדולה יותר)

עדיין זו כניסה שאינה מחויבת המציאות.

קרקע נוחה לחילוקי דעות עקרוניים ומהותיים,

בלבול בחינוך הילדים, 

ועוד כמה בעיות, טכניות אפילו, וחבל.

והם גרושים, נכון הם נפרדו בצורה יפה שלא פגעה בילדים (שחלקם בגילי) יותר ממה שצריך והם יצאו דתיים.

ובכול אופן זה שהילדים לא נשרטו לא אומר שהיה שווה להתחתן, להקים משפחה ואז להתגרש.

מעבר לזה שהדרישה המוסרית של חילוני מעצמו היא ברוב המכרים לא עומדת בקריטריונים של הדתיים מעצמם(בדרך כלל), ורואים שטהרת המשפחה בציבור החילוני קרובה לאפס- לעומת הציבור הדתי שקרובה יותר ל100% (לא מאה, אלא קרובה לשם). 

המ"ה

ברור שלא כמו בציבור הדתי, אבל זה פשוט צרם לי לקרוא את זה..

 וגם כשכל אחד נשאר יש בלי סוף בעיות.

 תחשבי מציאותית. הוא אכל משהו טרף . כמה זמן תתיחסי לשפתים שלו כמו למשהו טרף ?

מדהים ככל שיהיה באופיו-

הוא לא מאמין במה שאת מאמינה,

מה שקדוש ויקר לך- לא אומר לו כלום,

העיניים שלו ראו כבר המון דברים- שלא היית רוצה לדעת עליהם,

הוא עבר בנות רבות לפנייך- ואת אף פעם לא יודעת אם זה הסוף,

טהרת המשפחה זה משהו שהוא מקסימום יסכים לא להפריע לך בו,

כשרות ושבת לא אומרות לו כלום-

האם זה האבא שתרצי לילדים שלך?

האם זו צורת החיים שאת רואה את עצמך בה בעוד לא יודעת כמה שנים (2 ילדים הולכים איתך לבית הכנסת- 2 נשארים עם אבא מול הטלוויזיה) כשההתלהבות תדעך והמציאות תישאר??

וזה רק אפס קצהו של העניין.

היא שואלת על מישהו שהוא "איש טוב"..

אפילו לא כתבה על קשר חזק שקיים.

קל-וחומר כשמדובר על חשבון לטווח ארוך מאד.

המ"ה

ואחרי שכבר היו נשואים אחד מבני הזוג חזר בתשובה/ הלך בשאלה

צריך הרבה עבודה וסבלנות. קשה לאדם חילוני להשתנות ולקבל על עצמו סייגים ודברים שלא היה רגיל בהם. ישנה אפשרות שאם לפני חתונה הוא מראה נכונות ומתחיל לקבל על עצמו, אפשר לנסות אבל בזהירות יתרה.

לא חוכמה להגיד כעת שלא הייתי "מוותרת עליו" גם בידיעה שהוא "חילוני"..

לא התנסית בכך - ולא בטוח שהיית נוהגת כך לכתחילה (כמו שכתבת "מקרה ניטרלי"..).

.

את נוגעת-בדבר, כבר נשואה כך (בלי להתייחס לכך שאינני יודע אם בגילך את יודעת "מה זה אומר" כשיש ילדים גדולים).

והאמירה שלך "לא הייתי מוותרת על כך" אינה נכונה, כי היא באה "לאחר מעשה", כשאת כבר נשואה למישהו; ואת ניסית לומר מה היית עושה מראש. אז זה פשוט לא אמין.

וכשמדובר ב"ייעוץ" למישהי שלא נישאה ושואלת מראש כל כיוון כזה - יש בכך גם צד לא-אחראי.

בוודאי שלא זאת כוונתי..

אלא שבהיות שבעצמך הבחנת היטב, בין "להסתכל על מקרה ניטרלי", מראש - לבינכם אחרי מעשה, שאתם כבר נשואים (ובאופן יפה כתבת ש"לא היית מוותרת על זה", כלומר - הדגשַת היחס הטוב האישי ביניכם אחרי שכבר נישאתם),

אז אמרתי שאין היחס האישי ביניכם בנידון זה, יכול להוות "מדד" כלשהו למה שהיא שאלה עליו. דהיינו - מישהו שהיא עדיין בגדר "מתעניינת" לגביו, מראש.

אם מישהי היתה כותבת שמנסיונה עם ילדים בוגרים וכו', זה דבר מצוין ללכת עליו לכתחילה והשיקול של השונות זניח.. אז זו היתה חוו"ד רלוונטית, גם אם הייתי חולק עליה. 

כשיש חיי נישואין טובים ואוהבים והבעל נהיה דתל"ש-

לא תמיד מפרקים את הנישואין,

וייתכן שאפשר להמשיך ולחיות באושר.

(ואגב- מכירה מספיק מקרים בהם זה לא הלך)

(ובקרה שלך, שירה, לא היו לו את כל הנקודות שהזכרתי לעיל- של בחור לא דתי ומה שעבר בחייו, ויש לו רקע דתי, כך שהוא יכול להבין- אם כי לא לקיים- כל מיני דברים וניואנסים שחשובים לך)

מלכתחילה-

לבחורה צעירה,

שאין לה שום מושג מה הם חיי נישואין,

מהו חינוך ילדים,

במה זה כרוך גם כשיש הסכמה מלאה וזהות בין הצדדים-

יש בזה, לדעתי,

מן החוסר אחריות.

בס"ד

סבא וסבתא-
סבא שעבר את השואה, נולד חילוני, ונפטר חילוני, והצביע העבודה כל חייו.
סבתא שגדלה בארץ, נולדה בבית חרדי, התחתנה עם אדם חילוני, בעידוד רב של אביה שהיה רב מוכר גדול וחרדי(!!!), מצביעה עד היום למפלגה החרדית האשכנזית. (שתזכה לעוד הרבה שנים מאושרות...)

יש להם שלושה ילדים- כולם דתיים, יש להם 19 נכדים- וכולם דתיים.

סבא שלי נורא כיבד- הוא לא ראה טלוויזיה בשבת, לא הדליק רדיו בשבת, לא עשה מלאכות אסורות, עשה קידוש והבדלה וכ"ו
אבא שלי ואחיו הלכו מגיל 3 לבית כנסת כל שבת, והם למדו בבתי ספר ממלכתיים דתיים, דודה שלי למדה באולפנה.

בנוסף, חברה מאוד טובה שאמא שלה דתייה ואבא שלה חילוני- ועשיתי אצלה כ"כ הרבה שבתות, אני מכירה את המשפחה כ"כ טוב - ובמילים עדינות ויפות אני אגיד את זה- היא יותר דוסית ממני

לא יודעת, אולי בגלל שהנושא כ"כ קרוב לליבי, אני חיה ונושמת אותו, אולי זה פחות מפריע לי...

הייתה לנו שיחה לא מזמן- את מי ההורים שלך היו מקבלים יותר- אם תביאי אדם חילוני הביתה או חרדי-

התשובה שלי הייתה חד משמעית- שניהם!

סבא וסבתא שלי- חיו שנים מאושרות ויפות ביחד- למרות שהוא היה חילוני, והיא דתייה, למרות שהוא סוג של שמאלני, והיא סוג של ימנית למרות שהוא עבר את השואה והיא לא... למרות ולמרות ולמרות ולמרות

בני אדם לא נולדו שווים, או דומים- אנשים מתחתנים וחיים ביחד למרות המוני הבדלים- והם מצליחים לחיות ככה ולהקים בית. ובת'כלס- חילוני ודתי- כולם יהודים! זה לא שהוא גוי והיא יהודיה- הוא כולה!!!!! חילוני...

אני מאמינה, שאם באמת אוהבים אחד את השני, ובאמת מאמינים שזה הזיווג שלי, ובאמת רוצים שזה יצליח- זה יצליח.

לק"י

ומה אם הוא ירצה להביע גם את הדרך שלו?!

שהמציאות של הסבא שלך, ששמר שבת, לקח מגיל 3 ילדים לביכ"נ, וכל הילדים נשלחו לחינוך דתי - אינה מציאות "רגילה" כ"כ...

הילדים שלך יגדלו כדתיים? דבר לא ייפגע?

נכון שאין לאף אחד ביטוח, אבל אנחנו פועלים במציאות מתוך מה שיש כרגע.

ואם אדם רוצה לחנך את ילדיו באופן מסוים, הוא צריך להתחתן אם אדם שמאמין באופן הזה.

ונראלי שנסיונכם שונה משאלתה של פותחת השרשור.

להתחתן עם אדם והוא הופך לדתל"ש, שונה מאשר לצאת אם אדם שאינו שומר תומ"צ, ולהתחתן איתו..

לדעתי, זה מתכון להמון בעיות, ובחינוך ילדים בכלל..

אם לא נקלעים לכזה מצב- מלכתחילה, עדיף להימנע.

אבל יש חינוך, ואצלך - אני לא בטוח.

השואלת לא שאלה על עד כמה אפשר להסתדר ביחד, אלא העלתה את הנושא הכללי.

כשאת באה לספר לה שזה אפשרי את בעצם בתכל'ס נוקטת צד בנושא כולו.. ולכן שאלתי לגבי הילדים..

אני יודע שצריך פה רגישות יתר, אבל את, דוקא בגלל הנסיון שלך, היית צריכה לשלול את זה בכאב.

מה גם שיש הבדל גדול בין דתל"ש ובין חילוני מבית, דתל"ש מבין הרבה יותר את החיים הדתיים ומסוגל בקלות להתחשב, הוא אפילו לא נדרש להתרגל, אם אין בדתלו"שו מרמור..

(בלי להיכנס לדיון עצמו)

נראה לי שבקשר בין בני זוג נוצר עומק מאוד עמוק, וצריך שתהיה הבנה ושותפות לעומק הזה.

אצל דתיים, באופן כללי, העומק הזה, כך נראה לי, קשור לאמונה, לקב"ה, לתפילה, ולשאר חוויות שבאות מהעולם הדתי.

מהכרותי עם חילונים לא מעטים, העומק מהסוג הזה לא קיים אצל רבים מהחילונים.

אני כותבת בזהירות כמובן, כי לא לכל דתי יש חוויות מהסוג הזה ולא כל חילוני חסר אותן, אבל באופן כללי כך אני רואה את הדברים.

ההשלכה של זה היא כמובן, בחיי הנישואין, מעבר לאהבה ולקשר שנוצר- מה התכלית בנישואין? מה התכלית בהולדת ילדים?

צריכה להיות תכלית משותפת, לטעמי, וקשה להאמין שבין דתיה "חזקה" לחילוני ,חזק" תהיה כזו.

לא כי חלילה חילוני הוא רע, חס ושלום, פשוט עכשיו זה רגש ורומנטיקה, אח"כ בבית זה כבר התנגשות ערכים, טהרת המשפחה, חינוך ילדים, גם ככה קשה לחבר איש ואישה, אז להוסיף כאלו קשיים עקרוניים?? אח"כ תראי בעלים של חברות שלך ויצבוט לך בלב... חבל עלייך. תראי את האבא הולך עם ילדו לאבות ובנים או לבית כנסת, ותבכי. תחשבי טוב טוב על כל ההשלכות, 30 שנה קדימה ולא רק עכשיו שאת מרגישה אליו משהו. בהצלחה!

אמא חבדניקית ואבא לא כל כך דתי...

המון מריבות, והאחים שלי מאד מבולבלים. ממש ממש לא ממליצה

צריך מישהו שיגבה אותך מבחינה דתית ולא להיפך. השאלה היא איזה בית את רוצה שיהיה לך? איזה חינוך יקבלו הילדים? האם הוא מסוגל להיות דוגמא אישית מבחינתך? ויש מלא דילמות שיכול להיות שלא העלית בדעתך 

וזה לא מוצלח בכלל!

כל החיים היו מחלוקות, כמעט בכל תחום:

כן טלויזיה/לא טלויזיה, מה לראות בה...

איזה בי"ס לשלוח את הילדים (יצא שחלק ככה וחלק ככה)

כשרויות

שמירת שבת (!!!)

אחרי כ-20 שנות נישואין צולעים הם נפרדו.

הילדים: 3 מתוכם חילונים (שחזרו בשאלה ובתשובה לסרוגין כמה פעמים )

ואחת דתיה.

אבל קשה לבודד את נושא הדת, אין לדעת מה היה קורה איתם אם שניהם היו דתיים/חילונים.

כלומר, עצם זה שנפרדו, לא יכול ללמד באופן מוחלט על חוסר מוצלחות של השילוב.

אבל שאר הדברים כן!!!

כמובן שהאידיאל הוא שקשר כזה יתאים וילך טוב. כולנו יהודים ואחים ללא קשר לרמה הדתית שלנו וזה מספיק כדי לאהוב ולהתקשר אחד לשני...אבל זה ברמת האידיאל של "אהבת ישראל".

בואי ננסה לרדת לרמת המעשה בשטח.

אפשר כמובן לראות את המעשה של רחל ביתו של כלבא שבוע ועקיבא ולהגיד: גם אצלי זה יכול לקרות יש לי מסירות נפש ויש לי אהבה ולו יש מידות טובות ומעולות...אז אולי תחשבי שר' עקיבא גדול הדור הוא לא יהיה , אבל להתחבר לכל מה שקדוש ויקר לי כ"כ- זה יקרה עם הזמן...

את יכולה לחשוב כך אבל תזכרי-

 ר' עקיבא ורחל יש רק פעם באלף שנה כנראה...

אני כותבת לך כאישה נשואה  6 שנים ב"ה - עם קשר בריא טוב ונעים ביני לבין בעלי. אין לך מושג כמה עמל ויגיעה יש בלבנות קשר אמיתי ואוהב בין איש לאישתו, זה ממש לא כמו מה שאת חושבת או משהו שדומה לתקופת החברות...(-:

תחשבי -אם לי ולבעלי היה קשה  לבנות את ה"ביחד" שלנו (עדיין אנחנו בונים אותו...)כששנינו באותו הראש ובאותו הסגנון(כמעט)ובאותה רמה דתית - ובכל זאת היה קשה! כיצד יצליחו זוגות שיש בניהם תהום פעורה(ובין חיים של דתייה לחיים של חילוני אכן יש תהום פעורה- אסור לך להתבלבל ולהיות מסונוורת...) לבנות "ביחד" משותף ומספק לשני הצדדים?

איך תגרמו לכך ששום צד לא יצא מתוסכל ועצוב אחרי כמה שנות נשואים מכל הוויתורים שהוא צריך לוותר יום ולילה כלפי הצד השני?

אני מכירה  אישית לא מעט מיקרים של גירושים שבכל המקרים הללו- היה פער אדיר בין הרמה הדתית של האישה לבין האיש(תמיד האישה הייתה יותר דתייה וחזקה מהאיש) גם קרובות משפחה שלי, גם חברות.

הם ניסו לנהל משפחה תקינה אבל עם השנים זה הלך והתדרדר. החיכוכים הללו  וחוסר ההסכמה על העניינים הדתיים יצרו מריבות אישיות וכעס אישי בין בני הזוג. הנה -ממש עכשיו יש לי קרובת משפחה שבתהליכי גרושים(עם 5 ילדים גדולים!)  כי הבעל שלה חזר בשאלה  ועבר את כל הפסים...(הוא היה "סופר לייט" מההתחלה, אבל בהתחלה היא הייתה מסנוורת והיא העריכה שהוא יתחזק עם השנים...) ועוד חברה שהבעל שלה היה חוזר בתשובה מתנדנד ועם השנים הוא הלך והתרחק וחזר יותר ויותר לעולם החילוני...ועוד אחת שאני מכירה באזור שלנו שגם בעלה חזר בשאלה והם בתהליכי גירושים...

שלושתן אמרו בצורה חד משמעית שההבדלים הדתיים הללו בינהם יצרו המון משקעים קשים בבית(וכמובן גם לילדים! הילדים פשוט מסכנים וקרועים בין העולמות ובין אבא לאמא!!!) למרות שכל השנים הן ניסו להתעלם מההבדלים הללו ולגשר עליהם!

הדר היקרה- לדעתי מכל מה שאני רואה סביבי קשר כזה  כמו שאת מתארת זו טעות מוחלטת ושה' הטוב יעזור לך לקבל את ההחלטות הנכונות ביותר.

בהצלחה.

האידיאל הוא שאני יכולה לחיות בשכנות לשכן לא דתי, להכיל את אורח החיים שלו בלי לעשות סקנדלים,

להיות נחמדים זה לזה ולכבד אחד את השני-

בשום פנים ואופן לא להתחתן איתו!!!

אל תטעו לערב בין הדברים!!!

בשביל בחורה דתיה להתחתן לכתחילה עם בחור לא דתי -

אין בזה שום דבר אידיאלי, יש בזה משהו טרגי, בעיני.

וזה לגמרי לא!!!!

הבעל חזר בתשובה והאישה דתיה מבית. אני רואה הרבה פעמים שמפריע לאישה שהבעל לא שומר על המצוות בגלל שהילדים מסתכלים והוא מצידו לא מבין על מה היא כועסת. גם ביחסים שלה עם חמותה היו הרבה ויכוחים על איך לחנך את הילדים, החמות ניצולת שואה ולא הייתה מוכנה לשמוע מדת.

הילדים ב"ה בנתיים כולם דתיים, כנראה כי האבא בכ"ז מקפיד כמעט על כל המצוות.

אבל יש משפחה נוספת באזור שלנו שאצלם האבא חילוני לגמרי והאמא הייתה בורחת כל שבת וחג עם הילדים מהבית ומסתובבת איתם בבתי כנסת ואצל חברים. הבנים כיום חילוניים והבת דתייה.

קיצר, לא משעמם, אבל אני לא בטוחה ששוה לחפש את זה מראש.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳