מעון או משפחתון?אור היום

יש לנו התלבטות לאן לשלוח את הקטנה בשנה הבאה, ורציתי לשאול בעצתכן (וסליחה שאני יותר נעזרת מאשר עוזרת. יש תקופות כאלו).

 

השנה היא הייתה במשפחתון. סדר היום היה גמיש/מותאם אישית אליה. כלומר-

הבאתי אותה מתי שרציתי ולקחתי מתי שרציתי.

היא אכלה כשהייתה רעבה, בהתחשב בפעם הקודמת שאכלה.

ישנה כשרצתה לישון וכו'.

במשפחתון יש בד"כ בין 5-7 תינוקות, והיא כמעט הגדולה ביותר (בת שנה).

 

בגלל התאריך הלועזי שבו נולדה, היא נכנסת לקבוצת התינוקות, והמחיר הוא הרבה יותר יקר (אפשר לבקש שתיכנס לקבוצה שאחרי, אבל א"א לשלם פחות, כי ככה זה).

(הרבה יותר יקר ממה שאנחנו משלמים השנה לאחותה הפעוטה במעון, והרבה יותר יקר ממה שאנחנו משלמים עבורה במשפחתון).

 

ההתלבטות היא האם לשלוח אותה בשנה הבאה לאותו משפחתון, או למעון.

חשוב לי לציין, מעבר לנאמר, שייתכן שכל שאר התינוקות בשנה הבאה יהיו קטנים, כמו שהיא הייתה בתחילת השנה (יש סיכוי מסוים שתבוא עוד תינוקת בגילה).

 

זהו. אשמח לשמוע את דעתכן (או דעתכם), בנושא.

 

תודה רבה!

אני אישיתחילזון 123

באופן כללי מעדיפה משפחתון. גם אם היא הגדולה ביותר. (רק לדאוג עם המטפלת שתתן לה אוכל\משחקים וכו' שמתאימים גם לגילה למרות שהרוב קטנים. היא יכולה גם "לעזור" בתור הגדולה).

ואם זה יותר זול אז בכלל...

לא כתבת בת כמה היא.

ורציתי להוסיף שהשניה שליחילזון 123

היתה במשפחתון עד גיל  3 אפילו

והיתה הגדולה ולא נראה לי שהיה חסר לה משהו

נראה לי שפשוט איך לך מושג מה יש במעון....עיניים זוהרות

אי אפשר להשוות חוויה יומית של ילדה בת 3 שדואגים לה למשחק מתאים, למול ילדה בת 3 שכל סדר יומה מותאם לה במדוייק כולל אינסוף הפעלות ופעילויות ומשחקים. והכל בחבורת ילדים זהה, שמדברת ומתפתחת באותו הקצב...

וכל המשחקים שיהיו במשפחתון לא ישוו לחצר גדולה אחת, ולחדר ג'ימבורי...

השוויתי הרבה משפחתונים למעון לפני שרשמתי.

פשוט לא שייך להשוות בתחום ההפעלה וההעשרה, בעיקר אם הילדה תהיה הגדולה....

שוב,דעתי האישית. מוזמנות לחלוק עליה.

יש לי מושג וחציחילזון 123

היא קיבלה פעילות ומשחקים והעשרה של גן מהמטפלת במישפחתון

תאמיני לי היא למדה אצלה המון

ויש דבר הכי חשוב שהיא קיבלה ולא היתה מקבלת במעון-אוירה רגועה וזורמת

במעון של ביתי האווירה מאוד רגועה, ומאוד זורמת.עיניים זוהרות

סבבה שאת שמחה עם ההחלטה שלך, אבל אל תאמרי שבמעון את אלו לא הייתה מקבלת...

לא תמיד ולא בכל מעון. המעון שבשכנות לנויום השביעיאחרונה

(טוב, חצעי שעה הליכה עם הקטנים)

עשה רושם של מעון לילדי רווחה.

לא שיש לי בעיה עם משפחות כאלה,

אבל האוכלוסיה חילונית וחלשה מאוד.

 

אני מעדיפה משפחתון,

גמיש יותר בשעות ובסדר יום, רגוע יותר, פרטי יותר.

רשמתי את ילדי למשפחתון לשנה הבאה,

בעיקר כי המעון רחוק, חילוני ומרכז אוכלוסיה סוציואקונומית חלשה מאוד.

אני אישית מעדיפה מעון פי מליון!עיניים זוהרות

במעון אומנם יש עשרה ילדים בקבוצה, אבל אין רק מטפלת אחת! יש אחת ראשית ועוד עוזרת שעוברת כל הזמן בין 2 קבוצות!

במעון הילדים לא נשארים לשנייה בלי מישהו מבוגר שפוקח עיניים!

במעון המטפלת צריכה רק לטפל בילדים, ובמשפחתון האישה היחידה צריכה גם לטפל, גם לבשל, גם לנקות, זה נשמע יותר בטיחותי?

במעון אם יש פתאום טלפון או משהו, המנהלת מחליפה את הגננת לכמה דקות, ובמשפחתון היא מתפקדת גם כמזכירה וגם המטפלת, והילדים זוכים לפעמים רק לחצי מבט....

במעון למטפלת אין שום דבר לעשות מלבד להשקיע בילדים, ובמשפחתון, האישה נמצאת בבית שלה, ותמיד צים לה דברים דחופים לעשות, כמו כביסה או משהו אחר...

במעון יש בקרת בטיחות של הגוף האחראי כל כמה זמן. גם למשפחתונים מגיעה כ"כ הרבה פעמים ניידת כזו?

במעון יש הרבה יותר שטח, שבגיל גדול יותר זה כבר משמעותי. מעדיפה לתת לילד מרחבים מאשר לסגור בדירה פרטית.

במעון יש חצר גדולה, חדר ג'ימבורי, ובמשפחתון....

 

אני בטוחה שיש מטפלות משפחתונים מהממות.

אין לי בזה ספק.

לא מטילה בהן דופי חלילה.

אלא רק מאירה את הצד הכ"כ חיובי וחשוב שבמעון יש הרבה הרבה יותר צוות.

 

טוב, היא מדברת על מטפלת משפחתונים טובהאם היית

היא כבר היתה אצלה שנה - ורוצה עוד אחת.

 

גם אני בגדול בעד מעונות בגלל שעברתי סיפורים לא נעימים במשפחתונים (כמפורט אצלך. בהחלט אלו המעלות של המעון)

 

בכל מקרה - אני הייתי משמיטה את כל נושא הסעיף  הכספי מדובר בתוספת של 120 ש"ח לחודש בערך. לא סכום שהייתי עוזבת את טובת הילד בשבילו.

תעצמי את העיניים ותחשבי מה את מרגישה שיהיה נכון וטוב לבת שלך ולכם לו המחיר היה זהה בדיוק וזה מה שתעשי!

 

בהצלחה!

 

תודה לכן, ותשובות...אור היום

חילזון- תודה על ההערה לגבי הצעצועים. היא תהיה בת שנה ושלושה חודשים בתחילת השנה הבאה.

 

עיניים זוהרות- אני בטוחה שהמטפלת לא מתעסקת בענייני הבית שלה כשהתינוקות ערים (ואולי גם כשהם ישנים, ולי אישית כמעט שלא מפריע שתסדר את הבית אם כולם ישנים).

המטפלת לא צריכה לבשל ולנקות- כל ההורים מביאים אוכל לילד שלהם מהבית.

 

אם היית- מדובר בהפרש של 1200 ש"ח בערך, לכן זה כן שיקול.

(אחת התהיות שלי הייתה- האם המעון באמת טוב עד כדי כך, עד כדי שיצדיק הפרש כזה במחיר (אין לנו הנחה). אולי לשעה המעון יותר זול, אבל כשהקטנה תהיה במשפחתון, היא תהיה כנראה פחות שעות ולכן זה יוצא יותר זול.)

 

ושוב תודה רבה. עזרתן לי.

בתור אחת שעבדה במעון שנתייםנתנאל ואודיה

אני מכורה למשפחתונים!

עבדתי במעון מצויין שמשקיע בילדים הן מבחינה לימודית(מגיל 3 ח'!) והן מבחינה טכנית- אוכל, ציוד, מבנה...

ועדיין אני חושבת שאין כמו היחס החם של מטפלת משפחתון בקבוצה קטנה.

אוירה ביתית, יחס אישי, ניקיון, אוכל לא תעשייתי...(:

הבת שלי נכנסה באותו גיל למשפחתון והיתה הגדולה שם.

זה היה יתרון גדול שכיסה על הרבה חסרונות! למטפלת היה יותר זמן להשקיע בה- כשהקטנים ישנו,

היא צברה ביטחון- היא יודעת ועוזרת לקטנים, היא עזרה למטפלת בעבודות בית פשוטות ולמדה לעזור לי גם(:  -למדה לפתוח אטבי כביסה, לאסוף דברים למקום.. ולא היתה לי שום בעיה שהמטפלת תתעסק גם בבית שלה במשך היום- הבת שלי למדה גם להעסיק את עצמה לבד..

בהמשך הצטרף עוד ילד בגילה וזה בכלל היה מושלם.

אני אישית שונאת את הריח במעונות. נכון שגם שם מנקים, אבל לא כמו שמנקים את הבית.., תמיד כשאני נכנסת יש לפחות כמה תינוקות בוכים, וללמד קבוצה גדולה זה תמיד פחות מוצלח מללמד 5 ילדים.

ואם זה משפחתון של התמ"ת- יש גם פיקוח על הכל.

בהצלחה!

האוכל במעון של הבת שלי ממש לא תעשייתי!!!!!עיניים זוהרות


ההורים מביאים את האוכל? בטוחה שזה משפחתוןעיניים זוהרות

ולא מטפלת פרטית? כי לפי החוק האישה שבביתה משפחתון אחראית על אספקת הארוחות, ובודקים אחריה לוודא שעומדת בתקנים...

ולנקות- את באמת חושבת שאפשר להעביר יום שלם עם כמה זאטוטים בלי לנקות?

אם היא טובה, היא מנקה, אם לא, הם מתפלשים בלכלוך של עצמם יום שלם....

אל תהיי כל כך בטוחה שהיא לא מבשלתאם היית

רוב חברותי שיש להם משפחתונים מבשלות ומסדרות ותולות כביסה..

ולא נראה לי שההורים יודעים מזה.

 

רק לפני כמה דקות ראיתי בפורום שכן משפחתונית שמציינת שכשהיא מבשלת היא נותנת לכל הילדים להיות סביבה ולשחק בכלי המטבח וזה מעסיק אותם יותר מכל דבר אחר.

 

כן. המטפלת בבית. והבית זקוק לסדר. והילדים הפרטיים שלה לאוכל. והיא מסתדרת עם זה ביחד עם הילדים - אז היא עושה את זה...

 

אבל עדיין - גם את מבשלת בבית עם הילדים. ומסדרת אותו עם הילדים. וחום ואהבה מאוד חשוב בגיל הזה. אם יש לך משפחתונית טובה שאת מרוצה ממנה - לכי על זה. מעון למרות השקט הנפשי שהוא נותן - הוא מסחרי והמוני יותר.

מה עושה למשל משפחתונית כשאחד הילדיםעיניים זוהרות

מרטיב ומתלכלך מאוד מהחיתול וזקוק לשטיפה חמימה קצרה באמבט?

מה עושים בינתיים כל הילדים כשהיא כ"כ עסוקה איתו?

במקרה כזה במעון משהו אחר נכנס להשגיח על הקבוצה והילד הרטוב זוכה למלוא היחס והטיפול.

 

סתם עוד נקודה למחשבה.

 

וואו באמת התלבטות קשה,אוריה שמחה

באופן עקרוני לתינוק עד גיל שנה ברור שוודאי עדיף משפחתון כמעט מכל הבחינות (פחות חולים, יותר גמישים וכו') 

אבל את אומרת שהיא כבר מעל שנה, והמחיר קופץ יותר.

 

לאור העובדות האלו דווקא הייתי שוקלת יותר ברצינות כן לשלוח למעון בייחוד אם יש הנחה של תמ"ת. המעונות של התמ"ת ממש מאובזרים ומותאמים לגיל, צריך לבדוק שהמטפלות חמות ואוהבות, ולהתפלל שהיא כבר מחוסנת מכל השנה שעברה 

 

נראה לי שאת טועה. היא כתבה שהמשפחתון יוצא יותר זולחילזון 123
קראתי פעמיים+תגובה שניה שלה ורק אז הבנתיאוריה שמחה

ואגב אם ככה אז ברור שמשפחתון, כפי שכתבי הם לרוב פחות חולים ויותר זורמים..

 

התלבטות היחידה היא מבחינת הגיל? שהיא תהיה בגדולים? לא רואה בעיה יותר מידי גדולה, במשפחתון של הבן שלי עכשיו יש 3 ילדים סביב גילאי שנה (הבן שלי בטווח הזה) ו3 ילדים בגילאי שנתיים, והם ממש נהנים, היא נותנת להם לצייר ויש לה חצר עם מגלשות ובימבות וכו'.. לא בטוחה שזה גיל קריטי שהם יהיו עם גדולים.. דווקא יש יתרון שלא יכפכפו אותה..

אני גם חושבת שמשפחתוןאנונימי (פותח)

במשפחתון את בוחרת מטפלת שאת מכירה ושטובה בעיניך, ובמעון- את נרשמת, ואת לא יודעת על איזה מטפלת תפלי, לא כולם נחמדות כ"כ.. 

(בתור אחת שעבדה במילוי מקום במעון של התמ"ת וראתה את התנהלות המטפלות- יש מקסימות, ויש חסרות סבלנות ולא כ"כ נחמדות).

מאיפה הבאת את זה שבמשפחתון חולים פחות?עיניים זוהרות


מנסיון רב שנים של אמא שלי,אוריה שמחה

ומנסיון של שנה אחת שלי.. וגם מההגיון הפשוט, שכשאתה בקבוצה עם 12 תינוקות או כשאתה בקבוצה עם 4-6 תינוקות הסיכוי להידבק יורד במליון..

 

ברור שיש ילדים פחות רגישים ויותר רגישים אבל בד"כ זה עובד.

ואיפה לדעתך נשארים הילדים הפרטיים החוליםעיניים זוהרות

של המשפחתונית? בבית! עם כל הילדים הבריאים שהיא מטפלת בהם. כי הם לא יכולים ללכת לגן או לביה"ס כי הם חולים. נפלא...

 

במעון הם הרבה יותר קשוחים עם ההורים ברגע  שעולה חשד לחום או מחלה אצל ילד, וגם אף מטפלת לא מביאה איתה לשם  את ילדיה החולים...

לי אישית יש משפחתון בבית.באה לעזור

ואני לעולם לא שלחתי את ילדיי למעון כי עדיף אמא.

בכל מקרה, ברגע שאחד מילדיי חולה, הוא נודד אל סבא וסבתא שגרים יחסית קרוב וחוזר בצהריים הביתה.

אם הסבים לא יכולים אז אבא נשאר עם הילד החולה אצל הסבים והוא עובד מהבית שלהם- הייטק.

 

דרך אגב, כשילד מתלכלך מה שקורה זה שאני מקלחת אותו מהר כשכל הילדים לידי.

וכשהם ממש בגיל קטן אני שמה אותם בלולים שלהם לכמה שניות עד שאני מסיימת.

והילדים שמחים ונהנים.

 

וכן , יש לי חדר ג'מבורי בבית עם כל בריכת הכדורים המזרונים והקוביות ספוג.

יש לי חצר ענקית של 70 מ"ר מלאה בבימבות.

ויש להם חדר שינה נפרד.

ככה שזה כמו מעון. עם צעצועיים מעשירים את עולם הילד והרבה תשומת לב.

וואו, באה לעזור, את משפחתונית מהממת!עיניים זוהרות

כיף לשמוע.

אבל שתדעי לך שהלוואי וכולן היו כמוך, מצויידות, אמינות, מסורות, כל הכבוד!

ולכן רק היא יכולה לבחון עםבאה לעזור

להשאיר במשפחתון או מעון.

יש כאלה שדוגלות במשפחתון עד שחייבים גן, ויש כאלה שרק עד  גיל שנה ואז הילד קצת יותר חזק, 

ויש כאלה שמעדיפות ישר מעון

הכל תלוי לפי המקום שבו היא גרה- מה האיכות של כל מקום..

שניהם טוביםמנגו תות
לכן אני ממליצה ללכת על הזול יותר.
לדעתייעל -ND

עדיף משפחתון: פחות ילדים להדבק מהם ויותר התאמה אישית.

לדעתי כל מקרה לגופו, לכל ילד מתאיםחייוך
משהו אחר. אני למשל את הבכורה הכנסתי למעון כי זה מה שהיה לה מתאים ואת הקטנה נראה לי שאשלח למשפחתן. נאמרו כאן יתרונות וחסרונות לפה ולפה והאמא מכירה הכי טוב את הילד כדי לדעת מה טוב לו.
תודה רבה רבה לכולן.אור היום

העשרתן והחכמתן. מעריכה את הזמן שהקדשתן. תודה.

אוופ (פריקה)השקט הזה

בבקשה שזה לא יתפתח לדיון של בעד או נגד חיסונים. תנסו להתייחס רק לתחושות ולרגשות שלי.. ואולי להציע פתרונות מעניינים אם עולה לכן


 

היינו אמורים ללכת הערב למסיבת חנוכה עם הצד של בעלי.

בשבת גילינו בדרך אגב שיש שם בן דוד שהילדים שלו לא מחוסנים והם מירושלים שזה כן מקום שיש בו התפרצות (אם היו מגיעים ממקום אחר שאין בו התפרצות השיקולים היו אחרים, אבל מעניין שיש קורולציה בין מקומות שיש בהם התפרצות לאנשים שלא מתחסנים)


 

בקיצור כנראה בעלי ילך עם הבנות שכן מחוסנות ואני אשאר עם התינוקי בבית וזה ממש מבאס להעביר ככה את נר שמיני לבד..

וגם מבאס שמגיעים למסיבה הזו אנשים שלא פגשתי כבר הרבה זמן ויהיה נחמד לפגוש אותם (כמו דודה של בעלי שאני אוהבת ומגיעה מחו"ל) ואני צריכה לוותר על להגיע בגלל זה. ושכבר בן דוד אחד שהיה אמור להגיע מחו"ל החליט כבר לפני כמה זמן לא להגיע בדיוק מאותה סיבה


 

זה מעצבן אותי שיש לבחירות של אנשים השפעה כזו על הסביבה שלהם😐

 


 

 

 

ממש ממש מבאסמתיכון ועד מעון

מבינה אותך מאוד!!!

תודה💕השקט הזה
אני אישית לא נמנעת מללכת כי גרה במקוםבורות המים

שבמילא חצי לא מחסנים

אז אין לי איך להמנע מלחיות..אני לא אעבור לחינוך ביתי ולא אנעל בבית

אני כן שומרת על הז שלקטן לא יתקרבו חברים לש הילדים..ובכללי במילא לרוב הוא צמוד אלי


אנ י גם חוששת לפעמים

זה לא שלא

אני לא אומרת לך מה לעשות


אני במקומך כן היתי הולכת

כי ירושלים זה עיר גדולה

זה לא שההתפרצות עכשיו היא בכל בית שני וכו

ובכללי בחיים יש אצלי כן איזה גבול בין השתדלות להשתדלות עודפת

אצל כל אחד הגבול עובר במקום אחר

ולכן באמת ההחלטה היא שלך


אבל סתם משתפת שזה לא כזה חד משמעי שאסור להפגש עם אף אחד לא מחוסן..


ואני יודעת שמי שהגבול שלה שונה משלי תבוא ותביא לי את כל מקרי המוות חו''ש וכו

אני יודעת

ואני גם לא מתנגדת ולא אומרת לאף אחת מה לעשות

תכלס את צודקתהשקט הזה

זה עניין של ניהול סיכונים.

אבל פשוט מכירה קצת את עצמי ויודעת שאני אהיה כל הערב בלחץ שהילדים שלהם לא יתקרבו לתינוק, ואחכ שבועיים אני אהיה בלחץ ואבדוק כל סימן שנראה לי חריג אצלו אז לא יודעת אם שווה לי הלחץ הזה

בן כמה התינוק?רק טוב!

שייך לשים אותו עליכם במנשא?

או אם הוא קטן ועדיין רוב הזמן בעגלת אמבטיה אולי מראש להגיד שאת מבקשת שלא יתקרבו כי עם כל המחלות שמסתובבות עכשיו את חוששת עליו.

ואם הוא כבר בגיל כזה שמסתובב אז אם נעים לכם, להגיד להם מראש שממש התלבטתם אם לא לבןא בגלל זה, אבל בסוף החלטתם שכן, אבל מבקשים שלא יתקרבו לתינוק כי אתם מפחדים. 

רק אומרתאפרסקה

שחצבת כמה שידוע לי מאוד מדבק.

ברמה שאם חולה היה בחדר ויצא ממנו, ומישהו נכנס אחריו לאותו חדר, יכול להידבק. אז זה שהתינוק שמור קרוב להורים לא בטוח יעזור במקרה וח"ו יש מישהו מודבק.

מוסיפה שלעניות דעתי כדאי שגם מי שכן מחוסן והולך למסיבה, שישטוף טוב טוב ידיים במים וסבון לפני שהוא נוגע בתינוק חזרה בבית

אני חושבתשירה_11

שללכת ולשמור על התינוק בעגלה שלא יתקרבו אליי זה מספיק

הם לא היחידים ואנחנו מסתובבים בין הרבה אנשים 

תשמעי, אני גרה במקום הכי סאחי שיכול להיותהשקט הזה
אני לא חושבת שיש סביבי אנשים שלא מתחסנים🙊


וגם יש הבדל בין זה שמישהו סביבי לא מחוסן אבל אני לא גרה במקום שיש בו התפרצות, לבין להפגש עם אנשים שכן יש סבירות מסויימת שהם יכולים להידבק ולהדביק.


וגם בעלי די מטיל וטו על ההגעה של התינוקי (מבחינתו הוא גם מוכן להשאר בבית, אבל זה הצד שלו אז פחות הגיוני😅)

אז לגמרי שיישאר איתו! תמצאו דרך להסביר..תודה לה''
גם אני לא הייתי מביאה את הקטן...
חח לא צריכה למצוא דרך להסבירהשקט הזה
ממש לא אכפת לי להסביר בפירוש שלא הגיעו בגלל שהם לא מחוסנים. לא רואה סיבה להתנצל או להסביר. אם כבר הם צריכים להתנצל. אבל עדיין זה הצד של בעלי ויותר הגיוני שהוא ילך. 
אבל אם לך יותר חשוב להגיע ולבעלך זה בסדר להישארתודה לה''
אז תלכו על זה
לשנינו חשוב להגיעהשקט הזה

זה לא שלי יותר חשוב. גם בעלי רוצה לפגוש את המשפחה שלו ומן הסתם יותר ממני

 

למרות שכרגע הוא אומר שלא מרגיש טוב אז אולי בסוף יצא שבאמת אני אלך🙊

מבאס על ההרגשה!אר

מתכוונת לחיסונים בכללי? או לא מחוסנים לשפעת?


בכל אופן הייתי הולכת ואת התינוק שומרת יותר שלא יתקרבו... או מרדימה בחדר (תלוי גיל)

בכל אופן אין לנו מושג מי מסביבינו מחוסן או לא....

אי אפשר לא לצאת מהבית וחבל שתגרמי לעצמך להפסיד 

נראה לי שהכוונה לחצבת ולא לשפעת...בארץ אהבתי
הם לא מחוסנים בכלליהשקט הזה

וספציפית לחצבת

 

זה מסיבה באיזה אולם קטן אז אין חדר שאני אוכל לשים אותו שם.. אחרת זה באמת יכל להיות פתרון נוח

חיבוק, באמת מבאס מאוד...בארץ אהבתי

מבינה את ההחלטה שלכם.

וזה באמת מבאס שהחלטות של אחרים צריכות להשפיע גם עליכם..

וואי זה ממש מבאסממשיכה לחלום

אולי לשים אותו במנשא עליך כל הערב?

או לחילופין להיפגש עם חברה אחרת?

זהו, שחושבת לבדוק באמת אם יש איזה חברה פנויההשקט הזה
אבל עדיין מבאס על המשפחה
באמת מבאס ממשניגון של הלב

אולי זה ירגיע ואולי לא, אבל ירושלים ענקית, וההתפרצויות הם במקומות מאוד ספציפיים ולא בכל העיר, ככה שהם לא גרים או מסתובבים הרבה באיזורי ההתפרצות (שהם מצומצמים) לא הייתי חוששת יותר מאשר אנשים ממקומות שאין בהם התפרצות

יש לך מידע איפה יש התפרצויות?השקט הזה
או איפה אפשר למצוא מידע כזה?
מבאס ממש...פאף
מבינה אותך ממש, ובאמת כנראה לא תמצאי תחליף ראוי, אבל יפה שככה את מתבאסת על לפספס מפגש משפחתי של הצד של בעלך! מקווה שתפנקיצאת עצמך בדרך אחרת...
כן, זה באמת מיוחדהשקט הזה
אבל יש לו משפחה מקסימה ובגלל שהיא לא מאד גדולה אז אפשר גם להצליח להכיר את כולם וליצור קשרים
איזה כיף שיש לך קשר טוב עם המשפחה של בעלךאמאשוני

באסה להפסיד מסיבה,

אבל אני חושבת שהמחשבה על "אני מפסידה בגלל בחירות שלהם"

היא לא ממש נכונה ובטח לא מקדמת.

יש הרבה בחירות של אנשים שמשפיעות על הסביבה, ועדיין הבחירה של מי שנמנע היא גם בחירה.

מכירה מלא שלא ילכו למסיבות ביו"ש בגלל חשש מהדרכים,

ואף אחד לא יגיד בגלל בחירה שלהם לגור במקום מסוכן אני מפסידה מסיבה.

או בגלל ענייני כשרות/ צניעות.

כשהקטן שלי היה בן פחות משנה, גם הייתה תקופת התפרצות חצבת, ושמרתי עליו בבית ככל יכולתי,

ככה שמבינה את הבחירה שלך להישאר,

ועדיין כדאי לתייג את זה שאת בוחרת להישאר כדי לשמור על התינוק שלך, ולא בגלל בחירות של אחרים (שבעינייך זו בחירה חסרת אחריות, מבחינתם זו בחירה על אוטונומיית הגוף שךהם וזו זכותם בדיוק כמו זכותה שך בחורה ללכת עם גופיה גם אם זה מייצר קונפילקט לאחרים.


לעניין פתרונות, אפשר לבקש שיפתחו זום בזמן הדיבורים, זה נחמד לראות אנשים ככה ולשוחח איתם

אצלנו עושים את זה עם חלק המשפחה שבחו"ל.

אם לא עושים אצלכם תוכלי לעשות שיחת וידאו עם בעלך ולבקש לפטפט עם האנשים שרצית במיוחד, ועל הדרך גם עם השאר..

ותפנקי את עצמך הערב בלי קשר 😀

בן כמה התינוק? האם חוסן במנה ראשונה?דיאן ד.אחרונה

אם כן הייתי שוקלת כן לבוא איתו למסיבה

אם לא, אז ממש לא הייתי מביאה אותו...

 

מה לגבי בייביסיטר?

או להשאיר אותו אצל שכנה/ חברה/ אחות?

 

איך אתן מאחסנות מטפחות?מחפשתהמלצה

לובשות עבות וריבוע ככה שזה תמיד נראה בלאגן..

רעיונות ותמונות יתקבלו בברכה!

לי יש כוורתכנה שנטעה

של ריבועים קטנים ואני מגלגלת לבפנים את המטפחות. ממש קליל לסידור (סתם לגלגל ולתקוע) ונראה מסודר כי איך לא

כמו הכוורת שיש בקמיליון?נפש חיה.
אצלי הכנתי מתלה מדופן של מיטת תינוק ישנהטארקו

ואז אני תולה על זה


זה לא סופר מסודר אבל זה נוח לי וקל ונראה יפה בעיני

כל אופציה שדורשת קיפןל/גלגול לא החזיקה לי

במגירה, מקופלות ועומדות אחת ליד השניההשקט הזהאחרונה
ככה שאני פותחת את המגירה ויכולה לראות את כל המטפחות
ילד שיש לנו התמודדות איתו לאחרונהאובדת חצות

עקשן

מתחצף אם לא מקבל ממתק (מקבל המון אבל דורש מה שרוצה)

אומר לנו "אתם חצופים"או- אני שונא אתכם

מרביץ לנו כשכועס

מרביץ לאחיו המון ומתנכל אליו


ילד טוב ירושלים בגן ואצלנו- מלא התמודדות..

ולא ברור לי למה.


מה עושים? איך מתנהלים? אני מרגישה שהוא מוציא ממני כעס וחוסר סבלנות, קשה לי עם האופי שלו כשאני רגועה ונעימה.

ובמיוחד מעצבן אותי כשהוא מתנכל לאחיו שעדין ואפילו לא מחזיר ואוהב אותו (אולי הוא מרביץ לו מקנאה- לאחיו יש אופי רגוע כמו שלנו)


אנחנו כועסים עליו לצערנו כי זה מה שהוא מוציא מאיתנו.

הלוואי שהייתי מצליחה להיות יותר מכוונת אליו

מרגישה שקשה לי להכיל בכי ותלונה וכעס ודרישה והמון דרמה!מה עושים? שוב, הדרכת הורים?

זה אותו ילד שתמיד היה מאתגר?מתואמת

נדמה לי שכבר כתבתי את דעתי, שכדאי ללכת לאבחון מקיף, לא רק אצל פסיכולוג אלא גם אצל רופא התפתחות, הכי טוב דרך התפתחות הילד בקופה.

וכן, כמובן לחזור להדרכת ההורים - זה לא משהו שאפשר לפתור בכמה פגישות. ילד מאתגר לפעמים דורש ליווי במשך שנים...

ורק לגבי זה שבבית הוא מאתגר ובגן לא - זו תופעה ידועה. ולהפך, יש בזה מחמאה להורים, שהילד מרגיש מספיק בטוח אצלם בשביל לשחרר את האנרגיות שלו, ובגן הוא לא משחרר כי אין לו מספיק ביטחון. (יכול להיות כמובן שזה נובע מכך שבגן מצליחים להציב לו סמכות נכונה ובבית לא. מדריכת הורים טובה תדע לעזור לכם לזהות את זה...)

הרבה כוחות!❤️

זה לא אותו ילד!אובדת חצות
אז הם מחליפים תפקידים כל הזמן?מתואמתאחרונה

גם אנחנו שמים לב לזה אצל התאומים שלנו

בכל אופן, אם הייתם בהדרכת הורים בשביל הילד השני, אז בהחלט כדאי עכשיו ללכת להדרכת הורים על הילד הנוכחי. וזה בעצם יהיה על שניהם, כי אי אפשר לנתק אחים זה מזה.

ובהדרכת ההורים תוכלו להתייעץ אם כדאי ללכת איתו לאבחון או לטיפול רגשי...

כשאת כותבת "זה מה שהוא מוציא מאיתנו"המקורית

זה אומר שאת לא בעמדה של מובילה, הורית

ולכן כן, הדרכת הורים

זה כנראה מעגל של היחס שלכם לתגובות שלו שמזין אתכם

ניסיתם הדרכת הורים בתחום הזה ועזר לכם?יעל מהדרום
אשמח לרענון- מה נותנים לאכול בבוקר- גיל 5אובדת חצות

אחד לא אוהב בננה, אחד כן

הם התרגלו לעוגיות של חיות על הבוקר או ביסקוויט או עוגה משבת.

יש עוד רעיונות יותר בריאים וגם משביעים וגם שילדים אוהבים???


תודה!

דגני בוקר, כריך, אקטימלכורסא ירוקה
לא עשיתי אבל מתכננת - מאפינס בריאיםירושלמית במקור
האמת עוגיות וביסקוויט זה אחלהמקקה
אני לא נותנת כלום, אולי וופל או קורנפלקס אם קמו מוקדם
קורנפלקס עם חלבדיאט ספרייט
אני מכינה מידי פעם עוגיות שיבולת שועלפרח חדש
אצלנודרקונית ירוקה

פרי (אני דואגת שיהיה מבחר)

דייסה (שיבולת שועל דקה, טיפה מלח, מים רותחים, חלב וחורי טעם כמו דבש/קינמון/רסק תפוחים)

פרוסת לחם


שימי לב שיקח זמן להרגיל אותם שכבר לא מקבלים ביסקוויט. צריך להכין עתודות כח בשביל השינוי

בעבר היו אוכלים אצלינו כריךיעל מהדרוםאחרונה
לק"י


היום בעיקר שטויות (קורנפלקס, בייגלה, ביסקוויטים וכו').


אפשר קרקרים או פריכיות.

ירושלמיות! מה יש לעשות מחר בערב באזור ת.מרכזית? עםאביגיל ##

ילדים בני 10-14. פתוחים להצעות

יש באולינג באזור?

אזור תחנה מרכזית, אפשר גם לכיוון שוק מחנה יהודה

חדר בריחה יכול להתאים?בארץ אהבתי

אני לא מכירה יותר מידי, אבל זה נשמע כמו פעילות נחמדה לגילאים האלו.

מניחה שיש משהו באזור, לא ממש מכירה בעצמי..

היינו בחדר בריחה לא מזמן. מחפשת משהו אחראביגיל ##
תודה על הנסיון!


אשמח לעוד

אולי מוזיאון ישראל?שמעונה

לא הכי הכי קרוב...

ילדים נכנסים חינם

נכנסתי עכשיו לאתר, רואה שסגור בימי אאביגיל ##
גם בחנוכה? מוזיאון המדע בדרכ סגורשמעונה
אבל לא יודעת אם מוזיאון ישראל...
אסתכל שובאביגיל ##
קיר טיפוס? יש בגבעת שאול כמדומנימרגול
גבעת שאול מיקום מצויין בשבילנו! תודהאביגיל ##אחרונה
מה עוד יש שם? חוץ מקיר טיפוס
אני יודעת שאני צריכה להגיד אלף פעם תודהאנונימית בהו"ל

ואני אומרת!

תודה לך ה' כי שום דבר לא מובן מאליו!!!!!


ועדיין מרגישה קנאה כלפיי נשים שעוברות את ההריון בנחתתת, בשקט, בלי לרוץ לבדיקות, יכולות לעשות פדיקור מניקור, טיפול פנים, לקנות דברים לעצמם בנחת ולא כמוני רק בפחדים של איך תהיה הלידה ואם הוא יתהפך או לא.


מקנאה בכאלה שיכולות לבחור בית רפואה לפי האוכל או לפי חדר פרטי או לא ואני מתחננת שיקבלו אותי אחרי קיסרי ויתנו לי צאנס


והכל עובר בלחץ של מילואים ולבד וריצות

גם אני רוצה נחת


תודה ה' על הכל

אני ממש מבינה אותך!! וברור שזה לא סותר את ההודיה!חוזרת בקרוב

ב‘ה בנושא הזה אני מושא קנאתך אבל ההריונות שלי קשים בטירוף! ואני הרבה מוצאת את עצמי מקנאה באילו שרצות ויפות ואוהבות להיות בהריון...

ועדיין מודה על רגע על ההיריון ומאוהבת בתוצאות שלו...!!

אם הבנתי אותך נכון, ההריון בסדר והפחד רק מהניתוח?עדינה אבל בשטח
אז אפשר להרגיע אותך שזה לא סוף העולם? זה עדיין הריון שקט ורגוע, שלא תדעי איזה דברים נשים עוברות בהריון, לא נעים ניתוח, אבל לא נורא, תנסי להנות מהדרך.. העיקר ידיים מלאות, בריא ושלם ❤️ חיבוק על הקושי,  הרגשות ועל המילואים !
הבנת לא נכון 😅אנונימית בהו"ל

ההריון לא קל, הקאות נון סטופ והרבה ריצות לבדיקות אבל זה שגם הלידה אולי תהיה בניתוח וכל הלחץ סביב זה ממש קשה לי.

יש לי ניסיון עם קיסרי, לי זה היה נורא בעיקר נפשית

רוצה להציעסתם שם 1

שמכירה נשים שילדו גם ככה

אשמח לעזור בזה אם תרצי כתבי לי בפרטי

למה הכוונה ככה?אנונימית בהו"ל
חושבת עכוזסטודנטית אלופהאחרונה
מזדהה איתך ברוב הדברים ♥️מולהבולה
חגיגת יומהולדת לילדים (טריגר אובדן הריון)shiran30005

המתוקים שלי חוגגים תיכף חלאקה + גיל שנתיים. הבת יומיים לפני טו בשבט והבן חלאקה גיל 3 יומיים אחרי טו בשבט.

בעלי מאוד רוצה לשבת עם המשפחה המורחבת (אחים אחיות סבתות גדולות) ולחגוג להם יחד בטו בשבט. זה גם הזמן שכולם בבית בד"כ.

אבל אני לא מוכנה. רוצה לעשות משהו משפחתי מצומצם וזהו.

מה המניע שלי? בטו בשבט בדיוק לפני 16 שנים ילדתי את הבת הבכורה בלידה שקטה. ממש בליל טו בשבט. הקטנים נולדו בתאריך סימבולי צמוד ממש לטו בשבט ולא עשינו כלום.

הימים האלה בשבילי זה סוג של אבל ואובדן- ובמקביל כמובן צמיחה והודיה על הקטנים שנולדו.

בקיצור לא מוכנה לעשות להם כלום עכשיו, מה לעשות שקשה לי, לא יכולה להשתחרר מהתאריך הזה ומניחה שזה ילווה אותי עד סוף חיי גם. אף אחד לא מבין אותי ונשארתי בודדה בקטע הזה כי כולם שמו את זה מאחור. כן חוגגת ימי הולדת שלהם אבל בקטנה. לא רוצה לחשוב כרגע על בר/בת מצווה כי יש עוד זמן.

בקיצור להענות לדרישה של בעלי או להקשיב לעצמי ולא לעשות כלום? הוא מגיע ממשפחה שכל דבר חוגגים ועושים עם האחים והאחיות לכן חשוב לו

נכנסתי לסוג של אי נעימות מול בעלי שלא מבין מה אני עדיין תקועה בעבר (ולכו תסבירו לו ...) ומצד שני הוא צודק מה הילדים אשמים, 

היי יקרה חיבוק גדולפרח חדש

3 כיוונים שחשבתי, לא יודעת אם מתאים

גם באמת לא מכירה את הסיטואציה אז אולי הרעיונות שלי לא טובים

1. אולי לחגוג אבל לא ממש בתאריך היום הולדת?

2. לחגוג ביום ולהזכיר במהלך המסיבה מול האורחים את מה שארע לפני 16 שנה ושהתינוקת הזאת שמורה לך בלב עד היום

3. אולי עצם זה שתחגגו את המסיבה יעזור לך להתמודד יותר טוב עם התאריך הזה?

אולי יהיה לך נוח לחגוג חודש אחרי?דיאט ספרייט
אני מכירה הרבה אנשים שחוגגים חלאקה מאוחר כי קשה להם לספר את הילד. 
אני חושבתoo

שזה בסדר להיות באבל גם אחרי שנים ארוכות

גם אותי מלוות תחושות (אחרות לא אובדן) שנים ארוכות ואני נותנת להם מקום


אם בעלך רוצה לחגוג בגדול

אולי שהוא יארגן את המסיבה

אולי השתתפות בה בלי הארגון תהיה יותר קלה

נראה לי שזה בסדר שלפעמים חוגגים אירוע בשביל הילדים/ הבעל ופחות בשביל עצמנו

כמובן שזה גם בסדר לא לחגוג אירוע

(אנחנו עושים יומולדת סימלית גם בגיל 3)


(לנו היתה בר מצווה לילד קצת אחרי ה7 באוקטובר

עשינו את האירוע בלי חשק בכלל

אבל לא ביטלנו בגלל הציפייה של הילד

בסוף היה אירוע טוב למרות שהגעתי אליו שאני פיזית לא מרגישה טוב בגלל חרדות

ושמחתי שלא ביטלנו אותו)

אני חושבת שמה שנכון זהבורות המים

א. נשמע שהרגש שלך לא מקבל מספיק מקום

הוא צריך שיראו אותו שיבינו ללב הכואב הזה שיחבקו אותו ..נמשע שאת מנסה להשתיק את הלב..כי ככה נדמה לך משצפים ממך


שנו כבר עבר זמן אז ,...


ונשמע לי שאולי הלב צריך שם מקום יותר להביע את מה משרגיש גם היום אחרי כל השנים

ושזה יתקבל באהבה ובחיבוק ..אולי ללכת אפילו חד פעמי לטיםול שיקשיבו למקום הזה זה לפעמים משחרר.. או לשבת עם חברה לבקש לשתף

או עם עצמך..לכתוב...לבכות את זה ..


ב. מעשית - בוודאי לחגוג להם צריך גם נפרדות מול הילדים - בלי קשר למה שאת מרגישה..

רק מה

לא חייב באותו היום שמאוד רגיש

לא חקרה כלום אם ץבחרו תאריך אחר קצת לפני או קצת אחרי


לגיל שנתיים אני אישית חוגגת בבית רק עם המשפחה המצומצמת ברמת המתנה קטנה ועוגה קנויה ובלון העיקר לרקוד לה ולשמח אותה בפשטות


וגיל 3 היתי עושה חלאקה

גם חלאקה אפשר פשוט יחסית

אבל כן חגיגי וכן עם הזבא וסבתא ומי שחשוב לכם


אבל הניתוק מאותו היום ובעיקר הלתת לעצמך מקום גם בלי קשר לזה אולי ישקיט קצת את הרגיושת הספציפית

יקרה❤️מתואמת

נשמע לי שכדאי לך כבר עכשיו לנסות לעבד את התחושות הקשות של האבל, עוד לפני שתגיעי לבר-בת מצווה, שהם אירועים בלתי נמנעים (וגם הילדים יהיו זקוקים להם).

לא יודעת אם כדאי שתעשי את זאת באירוע כזה, שיפיל אותך לתוך המים, אבל כן כדאי כבר עכשיו להתחיל בתהליך, ואולי כן להצליח לחגוג להם עכשיו ברמה זו או אחרת.

היית בטיפול סביב האובדן?


(משתפת מהמקום שלי, אף שזה שונה: הבת הבכורה שלי נולדה כמעט בדיוק שלוש שנים אחרי הולדת אחותי, שנפטרה בגיל חצי שנה. בעיניי וגם בעיני הוריי זו הייתה נחמה גדולה... אני חושבת שזה בזכות תהליך שחרור שעשינו מול התינוקת שנפטרה. היה לנו קל יותר, כי היא הייתה תינוקת מיוחדת, ובעצם הולדתה היה סוג של אבל. אבל עדיין...)


הרבה כוחות, יקרה❤️

כמה מחשבותמקרמה

קודם כל חיבוק גדול

אני לא מדברת מנסיון

ואני מטבעי שכלתנית יותר

אבל בכל מקרה אני מאמינה שאבל והתמודגות עם אובדן זה מאוד אינדיבידואלי

אז בסוף זה מה שנכון לך


1. אני לא חסידה גדולה של טקסים

וחלקה בסוף זה טקס... אין חובה שכזו


2. מעט מאוד תאריכים הם קדושים בעיני... וגם תאריך יומולדת הוא לא קודש, הוא הזדמנות (ואני אגיד בעדינות שגם אזכרות)


3. אני חושבת שחשוב להקשיב לעצמך, לרגשות שלך, למה שאת מסוגלת ולהיות רחומה וסלחנית כלפי עצמך, שיפוטיות היא רעה חולה גם כשהיא מופנת פנימה


4.(מקווה שאני אצליח להעבירהאת הנקודה הזאת)

אני מאמינה שהחיים חזקים יותר מהמוות

אם זה ביצר החיים על האבל או ששמחתם של אנשים החיים קודמת לזכרם של המתים

ולשם צריך לשאוף


יש פה את בעלך ואת ילדי היומולדת וצריך בזהירות למצוא את האיזון לתת מקום לרגשות שלך אבל במקביל גם לא לדחוק אותם הצידה

16 שנה זה תהליך ארוך

אבל יום יבוא ויהיו בתאריך הזה גם בר מצווה ובת ממווה ואני חוששת שמה שלא קאה ב16 שנה לא יקרה גם בעוד עשור


ובסוף בסוף בסוף

את כותבת בעצמך שאת לא מצליחה להשתחרר

ואולי כדאי לראות איך אפשר לעבור תהליך של אבל ולדעת לחיות לצד הכאב


הלוואי וירבו השמחות במעונכם

והבית יהיה מלא חיים ובשורות טובות

חיבוק ❤️רוני 1234
גם אני עברתי לידה שקטה לפני 11 שנה.


אני חושבת שיש פה עניין של בחירה אם לשחרר את האבל או לאחוז בו כל כך הרבה שנים. במיוחד שמעורבים פה ילדים ואולי הם משלמים או ישלמו בעתיד מחיר מסוים.


אפשר לתעל את הזיכרון והרגש לכיוונים אחרים, למשל להקים גמ"ח לזכרה או כל דבר אחר שאת מתחברת אליו. אולי ללכת לטיפול שיעזור לך


(ניסיתי לכתוב בעדינות, סליחה אם לא הצליח לי. אני מרשה לעצמי לכתוב רק כי עברתי את זה בעצמי)

יקרה, כותבת מאכפתיות מקווה שלא פוגעתמתיכון ועד מעון
עבר עריכה על ידי מתיכון ועד מעון בתאריך ל' בכסלו תשפ"ו 21:45

מבינה לגמרי את הכאב, עברתי גם אובדן הריון. אני חושבת שזו בהחלט חוויה שמלווה לאורך החיים אבל זה שמשהו מלווה לא אומר שהוא פוגע ברמה משתקת שלא מאפשרת שום דבר חגיגה באיזור התאריך. את כותבת שמרגישה נשארת לבד.

 קושי שפוגע בך ולא מתקדם 16 שנים מצריך רמה מסוימת של טיפול, של עיבוד ממליצה ממש לעשות את זה עבורך ולטובתך 

שירני חיבוק גדולשירה_11

ליבי איתך

דילמה בנושא כואב כל כך


אני הייתי שואלת מה את מרגישה?

אם תחגגי להם מזה אומר? שאת כבר לא עצובה? ששכחת את התינוקת שנולדה?


ולהתעקש להנכיח (בצדק..) את האבל של אותו יום מה ייתן לך להרגיש?


ומה עם הילדים? לא יחגגו ימי הולדת?


זה סתם שאלות שעלו לי

לא פשוט בכלל

❤️❤️❤️❤️

חיבוק גדולתהילה 3>

להקשיב לעצמך שהזמן הזה לא מתאים לך אם זה המצב.

ויחד עם זה אולי בתאריך קצת יותר מוקדם או מאוחר, כשאפשרי לך, לחגוג על הילדים הקיימים ב"ה.

ממה שאני מבינה- זה חריג התחושות שלי?shiran30005

זה לא אמור להיות ככה? שאני יבין באמת אם אני צריכה ללכת ולטפל. כי להבדיל ילד שנפטר כל החיים זה יום של אבל אז למה פה זה שונה? זאת הילדה שלי כל החיים, כל הזמן אני מתפללת אליה, סחבתי אותה 9 חודשים, ילדתי אותה ,מה שונה פה? אולי אני ה"מוזרה" בסיפור שלא מוכנה לשחרר

ולמה זה עדיין קשוח לי למרות שעברו ככ הרבה שנים? יש לי מלא חברות שילדו בזמן שלי וקשה לי מאוד לראות את הבנות שלהם, זה בעיה או שזה "נורמלי" ? 

ב''ה לא איבדתי ילדמתיכון ועד מעון

בחוויה שלי אובדן הריון הוא אחר, אבל בחוויה שלך זה כן דומה.

אני לא יודעת להגיד לך מה עושות משפחות שאיבדו ילד אבל אני חושבת שגם בזה יש שונות ולא כל משפחה נוהגת אותו דבר.

אני מתחברת לשאלות של @תהילה 3>, של מה יקרה אם לא תאחזי כ''כ חזק באובדן, מה המשמעות של זה עבורך?

אני לא חושבת שזו שאלה של נורמלי ולא נורמלי אלא של מאפשר תפקוד ולא מאפשר תפקוד, כרגע נשמע שהאבל לא מאפשר לך לתפקד וזה דבר שכדאי לטפל בו, לבחון אותו לגעת בכאב הזה באופן רגיש ולחשוב אותו, להחליט מה לוקחים הלאה ומה משאירים בעבר

גם אדם שנפטררק טוב!

יום הזיכרון לא חייב להיות יום של אבל.

בשביל זה יש לנו ביהדות הלכות אבלות מאונן, לשבעה, חודש, שנה, אזכרה שנתית. הדרגתיות באבל.

יש משפחות שהופכות את יום הזיכרון ליום אבל שאי אפשר לעשות בו כלום. ויש משפחות שבוחרות בחיים למרות הקושי שוודאי קיים, ועושות משהו לזכרו או לעילוי נשמתו של הנפטר.


כאן אפילו לא ממש היו חיים בעולם הזה. לא שהצער לא קיים. והגיוני שאחרי לידה שקטה יש קושי לקום ולהמשיך הלאה. אבל אם אחרי 16 שנה את עדיין באותו מקום משתק אז בהחלט ממליצה על טיפול.


אני עברתי אובדן של עובר (שהיה בשלב בו יכולתי לבחור בין לידה שקטה לבין גרידה ובחרתי גרידה). זה היה בשלב כשכבר הרגשתי תנועות. וגם הרגשתי כשהן פחתו... כך שזה ממש הרגשה שהיו חיים ונעלמו... התקופה שאחרי היתה קשה. לקח זמן לחזור לעצמי. לי אישית עזר כן לדבר על זה ולשתף אנשים שקרובים אלי ולספר את הסיפור והשתלשלות הדברים. אחרי זה ילדתי עוד 2 ילדים אחד צמוד לתאריך הגרידה ואחד צמוד לתל"מ של ההריון שנפל. ומרגישה שהתאריכים האלה הם דווקא סמליים ומשמחים אותי שיצאו ככה כי בזמן שלא זכיתי להביא חיים, היה תיקון וקיבלתי מתנה (וד"א הילדה שנולדה אחרי הגרידה שהיא ילדה מהממת! לא היתה נולדת ללא אותה הפלה. אז זו גם דרך להסתכל...)


ממליצה גם על הספר 'כחלום יעוף' של הרב אברהם סתיו.


לאבד בתתהילה 3>

כמעט, זה דבר שב"ה לא חויתי (חויתי אובדן קרוב אחר) אבל ממי שמכירה שחווה זה אובדן קשה ממש.

בכל מקרה אני לא חושבת שאת צריכה להשוות את עצמך לאחרים, אלא להיות קשובה לעצמך.

אם *לך* קשה שזה עדיין כל כך משפיע עלייך, אפשר לנסות לטפל בזה, אבל באופן כללי אובדן זה דבר קשה וכואב וזה טבעי.

את כותבתאמאשוניאחרונה

שאת היחידה שנשארה להחזיק את הזיכרון, השאר המשיכו הלאה.

אולי במובן מסויים חלק מחוסר היכולת לחגוג ימי הולדת,

נובע מתחושה שאם חוגגים= השארנו מאחור לגמרי את האובדן?

כי אם כך את מרגישה (אפילו אם זה רק במובן מסויים..)

אז מאוד מובן למה את מתקשה לשחרר ולחגוג.


אז אולי אפשר אחרת וכן להנכיח באירוע את האובדן? כלומר אפשר גם לשמוח בשמחת הילדים שנולדו ב"ה, וגם לזכור שיש להם אחות גדולה שאיננה.


ואני זוכרת שהלידה של הבת דווקא הכי טלטלה אותך, וזה היה רק לפני שנתיים,

אז הגיוני שעדיין הדיסוננס הזה קשה לך..


כיוון נוסף, אולי אפשר לתעל את האירועים לא לחגיגה רגילה, אלא לעשות משהו ערכי ומיוחד יותר שיעזור לך להכיל את המורכבות.

אולי נסיעה לקברי צדיקים לתפילה וטקס חלאקה או נסיעה לכותל.

צריכה את עזרתכן הדחופהההאנייי חדשה

אז לצערי אני צריכה לעבור גרידה מחר בבוקר, עובר שלא התפתח

שבוע 10

ופתאום עכשיו התחיל דימום חלש האם זה אומר שלא לגשת לעשות גרירה מחר?

זה יקרה טבעי?

אני ממש חוששת שיקרה טבעי מניסיון קודם שלי שהיה כואב ממש ואני רוצה להמינע מזה.

מה מצפה לי הלילה?

אני רק רוצה לדעת האם להתנהג כפי שביקשו ממני ועגיין לגשת לגרידה מחר או שכבר לא רלוונטי

פליז עזרה ממי שמבינה בזה


תודההה

היי חיבוק קודם כלפרח חדש

מה בעצם את מתלבטת

אם ללכת עכשיו למיון?


אני חושבת שבאמת אין כ"כ מה לעשות עכשיו חוץ מלחכות למחר בבוקר ולקוות שלא יצא לבד

ולעבור את הגרידה כמתוכנן.


אולי אם תקפידי ממש לשכב כל הזמן עד הגרידה זה יעכב  במידה מסויימת.


חיבוק גדול ושיעבור בקלות.

השאלה שלי בעצםאנייי חדשה

היא האם זה שהופיע דימום אוטומטית פוסל את הגרידה?

זאת אומרת אם מחר כשאגיע ואגיד שהתחיל דימום יסרבו לבצע גרידה?

אני לא חושבת שזה פוסלפרח חדש
תגידי שממש חשוב לך לעבור את הגרידה ולא לתת לצאת לבד
לא פוסל, פשוט כשתגיעי יבדקו אם יש שאריתחצי שני

כדי לא לעשות סתם גרידה אם כל התוכן יצא.

הרבה נשים מגיעות מדממות לגרידה

לא יסרבונירה22
אולי ישאלו אם את מעדיפה לחכות או לא
תודה לכולן❤️אנייי חדשה
לי קרה משהו דומה, משתפת אותךדובדובהאחרונה

קבעו לי תור לגרידה,

הייתי בשבוע 10 פלוס לעובר שהתאים לשבןע 8 פלןס 3

אבל ההפלה התחילה יום קודם. קצת דימומים שיתגברן ויתגברו עם כאבי בטן

אז בעלי לקח אותי למיון לבדוק אם יש מה לעשות גרידה או שהכל יצא.

שבאנו אמרו לי שיש שארית ממש קטנטונת.

ובאמת היא יצאה בהמשך... ולא היה צורך בגרידה.

הפלה ראשונה לקחה לי כמה ימים. התחיל דימום ורק ביום החמישי אחרי הדימום התחילה ממש ההפלה...

קיצר איפשר לדעת. אם הדימום מתגבר ומתחילים צירים וכאבי בטן הייתי הולכת לבית חולים. 

אולי יעניין אותך