באופן כללי מעדיפה משפחתון. גם אם היא הגדולה ביותר. (רק לדאוג עם המטפלת שתתן לה אוכל\משחקים וכו' שמתאימים גם לגילה למרות שהרוב קטנים. היא יכולה גם "לעזור" בתור הגדולה).

ואם זה יותר זול אז בכלל...

לא כתבת בת כמה היא.

היתה במשפחתון עד גיל  3 אפילו

והיתה הגדולה ולא נראה לי שהיה חסר לה משהו

אי אפשר להשוות חוויה יומית של ילדה בת 3 שדואגים לה למשחק מתאים, למול ילדה בת 3 שכל סדר יומה מותאם לה במדוייק כולל אינסוף הפעלות ופעילויות ומשחקים. והכל בחבורת ילדים זהה, שמדברת ומתפתחת באותו הקצב...

וכל המשחקים שיהיו במשפחתון לא ישוו לחצר גדולה אחת, ולחדר ג'ימבורי...

השוויתי הרבה משפחתונים למעון לפני שרשמתי.

פשוט לא שייך להשוות בתחום ההפעלה וההעשרה, בעיקר אם הילדה תהיה הגדולה....

שוב,דעתי האישית. מוזמנות לחלוק עליה.

היא קיבלה פעילות ומשחקים והעשרה של גן מהמטפלת במישפחתון

תאמיני לי היא למדה אצלה המון

ויש דבר הכי חשוב שהיא קיבלה ולא היתה מקבלת במעון-אוירה רגועה וזורמת

סבבה שאת שמחה עם ההחלטה שלך, אבל אל תאמרי שבמעון את אלו לא הייתה מקבלת...

(טוב, חצעי שעה הליכה עם הקטנים)

עשה רושם של מעון לילדי רווחה.

לא שיש לי בעיה עם משפחות כאלה,

אבל האוכלוסיה חילונית וחלשה מאוד.

אני מעדיפה משפחתון,

גמיש יותר בשעות ובסדר יום, רגוע יותר, פרטי יותר.

רשמתי את ילדי למשפחתון לשנה הבאה,

בעיקר כי המעון רחוק, חילוני ומרכז אוכלוסיה סוציואקונומית חלשה מאוד.

במעון אומנם יש עשרה ילדים בקבוצה, אבל אין רק מטפלת אחת! יש אחת ראשית ועוד עוזרת שעוברת כל הזמן בין 2 קבוצות!

במעון הילדים לא נשארים לשנייה בלי מישהו מבוגר שפוקח עיניים!

במעון המטפלת צריכה רק לטפל בילדים, ובמשפחתון האישה היחידה צריכה גם לטפל, גם לבשל, גם לנקות, זה נשמע יותר בטיחותי?

במעון אם יש פתאום טלפון או משהו, המנהלת מחליפה את הגננת לכמה דקות, ובמשפחתון היא מתפקדת גם כמזכירה וגם המטפלת, והילדים זוכים לפעמים רק לחצי מבט....

במעון למטפלת אין שום דבר לעשות מלבד להשקיע בילדים, ובמשפחתון, האישה נמצאת בבית שלה, ותמיד צים לה דברים דחופים לעשות, כמו כביסה או משהו אחר...

במעון יש בקרת בטיחות של הגוף האחראי כל כמה זמן. גם למשפחתונים מגיעה כ"כ הרבה פעמים ניידת כזו?

במעון יש הרבה יותר שטח, שבגיל גדול יותר זה כבר משמעותי. מעדיפה לתת לילד מרחבים מאשר לסגור בדירה פרטית.

במעון יש חצר גדולה, חדר ג'ימבורי, ובמשפחתון....

אני בטוחה שיש מטפלות משפחתונים מהממות.

אין לי בזה ספק.

לא מטילה בהן דופי חלילה.

אלא רק מאירה את הצד הכ"כ חיובי וחשוב שבמעון יש הרבה הרבה יותר צוות.

היא כבר היתה אצלה שנה - ורוצה עוד אחת.

גם אני בגדול בעד מעונות בגלל שעברתי סיפורים לא נעימים במשפחתונים (כמפורט אצלך. בהחלט אלו המעלות של המעון)

בכל מקרה - אני הייתי משמיטה את כל נושא הסעיף  הכספי מדובר בתוספת של 120 ש"ח לחודש בערך. לא סכום שהייתי עוזבת את טובת הילד בשבילו.

תעצמי את העיניים ותחשבי מה את מרגישה שיהיה נכון וטוב לבת שלך ולכם לו המחיר היה זהה בדיוק וזה מה שתעשי!

בהצלחה!

חילזון- תודה על ההערה לגבי הצעצועים. היא תהיה בת שנה ושלושה חודשים בתחילת השנה הבאה.

עיניים זוהרות- אני בטוחה שהמטפלת לא מתעסקת בענייני הבית שלה כשהתינוקות ערים (ואולי גם כשהם ישנים, ולי אישית כמעט שלא מפריע שתסדר את הבית אם כולם ישנים).

המטפלת לא צריכה לבשל ולנקות- כל ההורים מביאים אוכל לילד שלהם מהבית.

אם היית- מדובר בהפרש של 1200 ש"ח בערך, לכן זה כן שיקול.

(אחת התהיות שלי הייתה- האם המעון באמת טוב עד כדי כך, עד כדי שיצדיק הפרש כזה במחיר (אין לנו הנחה). אולי לשעה המעון יותר זול, אבל כשהקטנה תהיה במשפחתון, היא תהיה כנראה פחות שעות ולכן זה יוצא יותר זול.)

ושוב תודה רבה. עזרתן לי.

אני מכורה למשפחתונים!

עבדתי במעון מצויין שמשקיע בילדים הן מבחינה לימודית(מגיל 3 ח'!) והן מבחינה טכנית- אוכל, ציוד, מבנה...

ועדיין אני חושבת שאין כמו היחס החם של מטפלת משפחתון בקבוצה קטנה.

אוירה ביתית, יחס אישי, ניקיון, אוכל לא תעשייתי...(:

הבת שלי נכנסה באותו גיל למשפחתון והיתה הגדולה שם.

זה היה יתרון גדול שכיסה על הרבה חסרונות! למטפלת היה יותר זמן להשקיע בה- כשהקטנים ישנו,

היא צברה ביטחון- היא יודעת ועוזרת לקטנים, היא עזרה למטפלת בעבודות בית פשוטות ולמדה לעזור לי גם(:  -למדה לפתוח אטבי כביסה, לאסוף דברים למקום.. ולא היתה לי שום בעיה שהמטפלת תתעסק גם בבית שלה במשך היום- הבת שלי למדה גם להעסיק את עצמה לבד..

בהמשך הצטרף עוד ילד בגילה וזה בכלל היה מושלם.

אני אישית שונאת את הריח במעונות. נכון שגם שם מנקים, אבל לא כמו שמנקים את הבית.., תמיד כשאני נכנסת יש לפחות כמה תינוקות בוכים, וללמד קבוצה גדולה זה תמיד פחות מוצלח מללמד 5 ילדים.

ואם זה משפחתון של התמ"ת- יש גם פיקוח על הכל.

בהצלחה!

ולא מטפלת פרטית? כי לפי החוק האישה שבביתה משפחתון אחראית על אספקת הארוחות, ובודקים אחריה לוודא שעומדת בתקנים...

ולנקות- את באמת חושבת שאפשר להעביר יום שלם עם כמה זאטוטים בלי לנקות?

אם היא טובה, היא מנקה, אם לא, הם מתפלשים בלכלוך של עצמם יום שלם....

רוב חברותי שיש להם משפחתונים מבשלות ומסדרות ותולות כביסה..

ולא נראה לי שההורים יודעים מזה.

רק לפני כמה דקות ראיתי בפורום שכן משפחתונית שמציינת שכשהיא מבשלת היא נותנת לכל הילדים להיות סביבה ולשחק בכלי המטבח וזה מעסיק אותם יותר מכל דבר אחר.

כן. המטפלת בבית. והבית זקוק לסדר. והילדים הפרטיים שלה לאוכל. והיא מסתדרת עם זה ביחד עם הילדים - אז היא עושה את זה...

אבל עדיין - גם את מבשלת בבית עם הילדים. ומסדרת אותו עם הילדים. וחום ואהבה מאוד חשוב בגיל הזה. אם יש לך משפחתונית טובה שאת מרוצה ממנה - לכי על זה. מעון למרות השקט הנפשי שהוא נותן - הוא מסחרי והמוני יותר.

מרטיב ומתלכלך מאוד מהחיתול וזקוק לשטיפה חמימה קצרה באמבט?

מה עושים בינתיים כל הילדים כשהיא כ"כ עסוקה איתו?

במקרה כזה במעון משהו אחר נכנס להשגיח על הקבוצה והילד הרטוב זוכה למלוא היחס והטיפול.

סתם עוד נקודה למחשבה.

באופן עקרוני לתינוק עד גיל שנה ברור שוודאי עדיף משפחתון כמעט מכל הבחינות (פחות חולים, יותר גמישים וכו') 

אבל את אומרת שהיא כבר מעל שנה, והמחיר קופץ יותר.

לאור העובדות האלו דווקא הייתי שוקלת יותר ברצינות כן לשלוח למעון בייחוד אם יש הנחה של תמ"ת. המעונות של התמ"ת ממש מאובזרים ומותאמים לגיל, צריך לבדוק שהמטפלות חמות ואוהבות, ולהתפלל שהיא כבר מחוסנת מכל השנה שעברה 

ואגב אם ככה אז ברור שמשפחתון, כפי שכתבי הם לרוב פחות חולים ויותר זורמים..

התלבטות היחידה היא מבחינת הגיל? שהיא תהיה בגדולים? לא רואה בעיה יותר מידי גדולה, במשפחתון של הבן שלי עכשיו יש 3 ילדים סביב גילאי שנה (הבן שלי בטווח הזה) ו3 ילדים בגילאי שנתיים, והם ממש נהנים, היא נותנת להם לצייר ויש לה חצר עם מגלשות ובימבות וכו'.. לא בטוחה שזה גיל קריטי שהם יהיו עם גדולים.. דווקא יש יתרון שלא יכפכפו אותה..

במשפחתון את בוחרת מטפלת שאת מכירה ושטובה בעיניך, ובמעון- את נרשמת, ואת לא יודעת על איזה מטפלת תפלי, לא כולם נחמדות כ"כ.. 

(בתור אחת שעבדה במילוי מקום במעון של התמ"ת וראתה את התנהלות המטפלות- יש מקסימות, ויש חסרות סבלנות ולא כ"כ נחמדות).

ומנסיון של שנה אחת שלי.. וגם מההגיון הפשוט, שכשאתה בקבוצה עם 12 תינוקות או כשאתה בקבוצה עם 4-6 תינוקות הסיכוי להידבק יורד במליון..

ברור שיש ילדים פחות רגישים ויותר רגישים אבל בד"כ זה עובד.

של המשפחתונית? בבית! עם כל הילדים הבריאים שהיא מטפלת בהם. כי הם לא יכולים ללכת לגן או לביה"ס כי הם חולים. נפלא...

במעון הם הרבה יותר קשוחים עם ההורים ברגע  שעולה חשד לחום או מחלה אצל ילד, וגם אף מטפלת לא מביאה איתה לשם  את ילדיה החולים...

ואני לעולם לא שלחתי את ילדיי למעון כי עדיף אמא.

בכל מקרה, ברגע שאחד מילדיי חולה, הוא נודד אל סבא וסבתא שגרים יחסית קרוב וחוזר בצהריים הביתה.

אם הסבים לא יכולים אז אבא נשאר עם הילד החולה אצל הסבים והוא עובד מהבית שלהם- הייטק.

דרך אגב, כשילד מתלכלך מה שקורה זה שאני מקלחת אותו מהר כשכל הילדים לידי.

וכשהם ממש בגיל קטן אני שמה אותם בלולים שלהם לכמה שניות עד שאני מסיימת.

והילדים שמחים ונהנים.

וכן , יש לי חדר ג'מבורי בבית עם כל בריכת הכדורים המזרונים והקוביות ספוג.

יש לי חצר ענקית של 70 מ"ר מלאה בבימבות.

ויש להם חדר שינה נפרד.

ככה שזה כמו מעון. עם צעצועיים מעשירים את עולם הילד והרבה תשומת לב.

כיף לשמוע.

אבל שתדעי לך שהלוואי וכולן היו כמוך, מצויידות, אמינות, מסורות, כל הכבוד!

להשאיר במשפחתון או מעון.

יש כאלה שדוגלות במשפחתון עד שחייבים גן, ויש כאלה שרק עד  גיל שנה ואז הילד קצת יותר חזק, 

ויש כאלה שמעדיפות ישר מעון

הכל תלוי לפי המקום שבו היא גרה- מה האיכות של כל מקום..

עדיף משפחתון: פחות ילדים להדבק מהם ויותר התאמה אישית.

העשרתן והחכמתן. מעריכה את הזמן שהקדשתן. תודה.

לק"י

אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

בבית חולים עצמו…

זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים 

עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).

זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...

באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)

וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין

יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים

יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי

מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)

גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)

אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)

סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה

לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

תחפשי בגוגל.

ובהצלחה!

לדבר על זה מתישהו והחליט להוריד את הרף.

זה מאוד מלחיץ החובה הזאת לארגן משהו רציני כל שנה.

אני לא אוהבת הפתעות

הם יוצרות ציפיות מוגזמות שלא תמיד ניתן לממש

נשמע לי סיוט לעשות הפקה בהפתעה ועוד פעם בשנה אבל כי זה האופי שלי, כנראה שאתם אוהבים את זה.

בכל מקרה, נראה לי גם כשיש רף וציפיות גבוהות אפשר לדבר על זה ביניכם.. את יכולה לשתף אותו בקושי ואולי תורידי טיפה את הרף

פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

וטוב שיש תמיד תקווה

תודה על השיתוף!!!

נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח  ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..

בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

אם את אומרת שיש ..

פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...

זכית😉

אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.

קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.

אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...

ובקלות!

כל תגובה משמחת ומחזקת..