אז המצב  

ושיקנה שלוש חולצות של בל"ד.

לימדתי את הישמעלי לשיר יום שמחה לישראל (כולל כל הבתים) והוא התלהב מאוד מהמקצב של השיר בלי שהוא הבין בכלל מה הוא שר

היתי משיגה חולצה מהפגנה אחרת...

לא יודעת מה בעל הבית היה חושב על לעשות לו בלגאנים במפעל

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t507947#5764615

ללמד בכיתה בעיר מעורבת (מיהודים וערבים ל"ע).

בלי לחשוב, הוא הגיע עם החולצה "אין ערבים אין פיגועים".

מעניין אתכם מה היה בסוף?

הוא התבקש להפוך אותה, זה הכול.

מקסימום יהיה עוד נושא לדיון.

כל מי שעבד עם ערבים מבין שזה לא בדיוק מעניין אותם (במיוחד אם בגלל זה הם יפסידו עבודה/כסף)

שעבדתי כמשגיח על עובדים ערבים אמרתי להם משפטים הרבה יותר חריפים והם הבינו את זה.

למה לא ליצור עוד מתיחות ושנאה אם אפשר, אה?

(תחשבו שניה על ההשלכות של המעשים שלכם! הרי הוא לא יעזוב את הארץ בגלל השנאה שלך כלפיו..אתה רק מטפח את השנאה שלו כלפיך..ואת התוצאות אנחנו סובלים! )

שנאה תהיה להם אלייך גם אם תהיי הכי נחמדה בעולם.

שגם לנו יהיה עוד יותר לא נוח?

שוב..הוא לא יעזוב פה בגלל זה..אבל אנחנו כן נחטוף עוד.

(עזוב את זה שאני נגד כל הקטע של לגרום לכל ערבי באשר הוא להרגיש לא נוח וכו'..אבל גם באידיאולוגיה שלך..איפה התועלת מהמהלך הזה? מאז שנות קיום המדינה..המהלכים האלה מעולם לא גרמו להם לעזוב..אלא רק הגבירו את המתח, שנאה ומלחמות..אנחנו סובלים מזה. (חוץ ממי שמרוויח ממלחמה ושנאה)  )

לא רק שהם ימשיכו לשנוא אותך באותה המידה אם לא יותר- 

אלא שהם עם שמעריך ומבין כח, ככה שמי שמראה להם כח- הם יותר מעריכים אותו ומכח זה-

פחות פוגעים בו.

אז אם את נהנית מהמלחמות איתם, תמשיכי להיות בעד להתייחס אליהם בסובלנות ושות'

אם את רוצה שלום- זה אומר התחלה של כח. אחרי זמן, יגיע שלב בתהלי שיהיה לך שקט מהם. אבל רק אם  תראי להם כח.

זהו

אנחנו נלחמים בהם כבר עשרות שנים..והם בנו.

אהמ..איך זה עזר?

ועזבי..בתור עם או ישות או מדינה, וודאי שיש עניין של הרתעה, אני לא מזלזלת בזה,

(אבל הרתעה..ולא למתוח את החבל יותר מדי..הרתעה שתמנע מלחמה..ולא התגרות שתיצור מלחמה. שימי לב שיש הבדל..והחשש שלי הוא מאופציה 2...)

(אגב, גם הם חושבים שאנחנו מבינים רק כוח..ויש לנו פה "יופי" של מעגל דמים..)

אבל לא זה הנושא-

אני אחדד שאני מדברת על יחידים..חבר'ה שעובדים איתך, אם אתה יכול להיות אליהם נימוסי וישר..איך להיות זבל וליצור שנאה עוזר?? אני באמת לא מבינה את זה.

לא דיברתי עכשיו על מלחמות..שלום וכו'-מדברת על יחידים..ערבים שעובדים/ לומדים / חיים איתנו. לייצר כעס ותסכול לא מקדם לשום מקום חיובי.

אנחנו נלחמים בערבים שנמצאים בא"י,  הם סכנה קיומית לעם ישראל, אין אמונה בערבים!

הרי היחיד או היחיד מהעם ..שאתה מתעמר אליו..הוא לא יעזוב בגלל זה! הוא רק יילחם בך יותר!..איך זה מקדם משהו?

אנחנו מספקים להם חשמל!!! על מה בדיוק את מדברת...

יש חיסולים, יש פעולות, לא באמת נלחמים באויב.

אילולא השמאל היה פה שקט מזמן, כי היה כבוד ופחד.

לא עוזר?

במצרים וירדן זה לא עזר??

ע"י דיבור?

(זה ערבוב של אר"ם..)

אני מדברת על חברה שעובדים איתך.

זו הנקודה פה.

וכן, ברור שאנחנו חיים איתם במלחמות.

ממלחמה למלחמה..לא?

מה זה משנה החשמל??איך זה קשור?

כולנו יודעים שתמיד תמיד השקט פה הוא זמני!

ממש לא כמו מצרים וירדן. לא כל עוד אין הסכם!

ואז הם היו מוכנים ל"שלום"..

יש לך צד שאם תהיה ח"ו הזדמנות שבה יראה להם שאפשר יחד עם כל צבאות ערב להשמיד את ישראל הם לא יעשו את זה? ברגע שתהיה הזדמנות כזאת - הם יצטרפו בששון. רק הפחד והידיעה שהם לא משיגים כלום ושהם מפסידים מונעת מהם להילחם.

לא חיים איתם ממלחמה למלחמה..

קשור מאד, אדם שאתה מספק לו חשמל, אתה לא באמת נלחם איתו.

אמרתי שאני לא מזלזלת בכוח ובהרתעה.

ועדיין אחרי הכוח...המטרה היא שקט ושלום. לא כוח לשם כוח..אלא כוח לשם שלום.

ובשביל שלום צריכים גם נרמול יחסים..ושקט..ודיאלוג.

לא חיים ממלחמה למלחמה? כנראה אני גרה במדינה אחרת..כי אצלנו יודעים שאחרי כל מלחמה הספירה לאחור מתחילה.

דיאלוג עם אויב הוא אסון. (אולי כששני צדדים במלחמה על חבל ארץ מגיעים ביחד למסקנא שכדאי להרגיע ולחפש הסדר יש מצב, אבל זה רק אולי כשיש את ההבנה הזאת בשני הצדדים. אני תוהה אם זה אי פעם קרה בכלל בהיסטוריה...)

ברגע שהרצון לדיאלוג הוא רק מהצד שלנו, (והרי זאת האג'נדה שלך, דיברת על זה שיש לנו אינטרס לגרום להם לרצות, אבל שכעת הם לא רוצים) הוא רק מביע חולשה.

את מדברת על הפלסטינים או בכלל?

שלום עם מי? פלסטינים? אמרתי לך, מי שמקבל ממך חשמל הוא לא אויב שלך, לא הכרת בו כאויב אז בטח לא הכרת בזה שאתה נלחם בו, אז אתה לא נלחם בו. 

או שהגיעו להסכם בלי דיאלוג?

או שאתה נגד ההסכם והשקט..אבל בכ"ז בחרת להביא אותו כדוגמא מוצלחת לכוח שהביא לשקט..?

תילחם בטרור כאילו אין שיחות שלום..ותקיים שיחות שלום כאילו אין טרור.

זו האג'נדה שלי.

תילחם..תעמוד על שלך, אבל כן, כוח לשם שלום ולא כוח לשם כוח. תשאיר את האופצייה להסדר על השולחן..תנסה לקדם אותה.

(אבל איך זה בכלל קשור לפה?? ערבי שעובד איתך..איך הוא קשור עכשיו לכל הסלט הזה?? )

לא הכרת בו כאויב..כן הכרת..לא משנה ההגדרה, אני אומרת שאנחנו נלחמים..עובדה.. תספור את המלחמות..ותדבר עם כל אדם שני במדינה הזו..האם הוא לא יודע שהספירה לאחור מתחילה עם שוך קול הרעמים..

(החשמל פשוט לא קשור..זה טמטום מוחלט של ישראל..למרות שמבחינתה זה כוח, שליטה..אז היא רוצה את זה כנראה..0: )

כולו מבוסס על הרתעה וניצחון. זה מה שאני אומר.

בקיצור, האג'נדה שלך היא - חיה בניתוק מהמציאות, חיה בשתי מציאויות נפרדות שאחת מהן לא אמיתית. (חיה, אני לא יודע לנקד, אבך התכוונתי לחיה שהח' בשווא והי' בסגול או צירה. חיה כהוראה, לשון עתיד.)

איך הוא קשור? הוא חלק מהאויב.

לא נלחמים, הורגים ונהרגים, לא באמת נלחמים.

מלחמה זה ניסיון לנצח, לא נסיון לשרוד.

(החשמל קשור, כי הוא מעיד על כך שרוצים לשרוד, לא באמת נלחמים כדי לנצח.)

שישראל ביססה את ההרעתה שלה באיזור, לאחר ששת הימים ויום כיפור, ישראל כבשה מהמצרים את חצי האי סיני שהוא שטח עצום, והחזירה אותו, ובמורה נחתם הסכם השלום(שהיום רואים כמה הוא שביר)

כנ"ל לגבי ירדן שהיא מדינה חלשה מאד, ולא מבוססת, והיא תלויה רבות בישראל, גם בפן הביטחוני.

פה לעומת זה אנחנו נלחמים בארגוני טרור, ארגונים שרוצים לראות אותנו בים בכל מחיר, ככה שלבוא ולומר להתחיל לדבר איתם, זה הזייה אחת גדולה, אלה ארגונים שטובחים בנשים וילדים בשם הדת, הם לא רואים בעיניים, לא מעניין אותם מחוות, ולא הסכמים, ההפיך בכל פעם שישראל דיברה על מחוות, חלה עלייה ברף הטרור, בכל פעם שישראל הראתה יד קשה(מדיניות החיסולים שהונהגה באינטיפאדה) הם נרגעו, והפיגועים פחתו.

הכלל הוא שבטרור נלחמים בטרור, לא מדברים עם רוצחים!!

ואם את שואלת על האזרח הפשוט, אז רק שתדעי, שברצועת עזה, חמאס לקח ברוב גדול, ביו"ש למי שמכיר מה קורה, התמיכה בחמאס גדולה מאד, וגם אלה שתומכים באבו מאזן ימ"ש (ארכי טרוריסט) תומכים בג'יהאד, כרגע יש אבו מאזן אינטרס גדול לא לשלוח מפגעים לשטח ישראל, כמו כן פעילות רציפה של צה"ל שמונעים את זה אבל תתני להם את ההזדמנות, הם יטבחו בנו, כמו שעשו בתרפ"ט.

אני צריכה ללכת לישון.

אני רק אדגיש 2 דברים- אני כן בעד הרתעה וכוח..אבל כמובן המטרה שלי היא שקט..ובשביל זה צריכים בסוף דיאלוג, ושלום עם אויבים. כן.

וכשאני מדברת במקרה הנוכחי על יחידים..מדובר על ערבי שעובד איתך..ולא תיאורטית על תושב עזה הממוצע.

לקרוא שם משהו? אני בטוח שאם תקראי הגישה שלך תשתנה...

אלא על עמידה על עקרונות בל להתבייש.

כמו שערבי שאל אותי פעם, אנחנו עם אבנים ואתם עם רובים למה אתם בורחים הסברתי לו שאני יורה

או ששאלו אותי למה הם לא יכולים לעלות על הר הבית  חופשי - שאלתי אותם למה אני לא יכול לעלות למכה?

כל אחד והמקום שלו..

הדיאלוג והשלום האמיתי הוא שאתה שולט על הערבי לא שהוא שולט עליך שאתה והוא שווים - אין ה לעשות זה ערבים..

להתייפייף ולהסתיר את הדעות..

שיהיה ברור מי פה בעל הבית..

ומי פה אורח,, לא רצוי.. גם אם הוא פה בעל כורחו..

הם לא מתביישים לומר ולהראות את דעתם..

ו.. הגיע הזמן שנלמד מהם..

לעניין החולצה- בטח ללבוש!אם זה לא בתור התרסה, אלא בתור נוחות...

דבר ראשון- אנחנו כבר מזמן לא נלחמים בהם, וזאת הבעיה. אחרת כבר היה פה שקט מזמן,

לפחות שקט יחסית למה שקורה פה.

ו-לא, הם לא יחידים.

הם רואים אותנו כעם ולא כיחידים, כי בזמן של מלחמה ככה זה.

ועם נבנה מיחידים, אגב.

כל ערבי שאת רואה..שעובד איתך..את חייבת להראות לו שאת בעלת הבית ולנסות להביא אותו למלחמה איתך..שרק אחד מכם יישאר..?

אני מחויבת להראות שאני בעלת הבית פה.

זה לא אומר שאני אפצח במריבות כל יום,

אבל זה בהחלט אומר שאני לא אגלה כלפי דיעותיו שום סובלנות והקשבה ובלה בלה..

וזה ברור שאני אתן תחושה שאני בעלת הבית- והוא לא. ברור.

שוב- זה לא אומר שאציק לו/ אריב איתו וכו'.

כאשר זה אדם שעובד איתי- אני יכולה לכבד אותו,

אבל מתוך מקום של כח, לא של התרפסות.

"

שוב- זה לא אומר שאציק לו/ אריב איתו וכו'.

כאשר זה אדם שעובד איתי- אני יכולה לכבד אותו,

אבל מתוך מקום של כח, לא של התרפסות."

אז על מה הויכוח?

ז"א..את פערי הדעות והאמונות ביננו אני יודעת..אבל בויכוח הזה ספציפית..יש את הצד שאומר לא להתעמר בכוונה בערבים שעובדים איתך וכו'..-לעומת צד אחר  שמעודד יחס קשה מכוון..(אף אחד לא דיבר על דעות ו/ התרפסות..דיברנו על יחס רגיל..כמו לכל עובד..או יחס קשה במיוחד..כי הם ערבים..) 

אם את חושבת ככה..כמו שצוטט ב3 השורות הנ"ל, על מה הויכוח בנושא הספציפי הזה?

אני בעד שיהודים פשוט ימשיכו להישחט..

כל פעם על ידי מישהו אחר..

פעם על ידי הפריץ. פעם על ידי הצאר, פעם על ידי הפירר

ופעם על ידי 'צעירים'...

נוחו בשלום על משכבכם.

ובכלל לא דיברתי על החולצה. אלא על הרוח הנושבת...

נ.ב. - ה"להישחט" שאני דיברתי עליו - הוא לא סובייקטיבי, הוא בפועל ממש - להישחט!

יש מי שמקפיד לא להתקלח בספירת העומר.

@זיויק  @אריק מהדרום 

כי זה לא חודש מצחיק

משהו בלי הסימן של לא נוסה על בעלי חיים שלא נהפוך אנחנו לשפני הניסיון
 

הכי טוב אם יש לך "נוסה בהצלחה על סוורוס סנייפ"

תחפש בגוגל אטמים נגד רעש

אני מכירה את הפשוטים שמוכרים בסופר פארם אבל יש הרבה סוגים לאיטום מקצועי יותר

 לק"י

ראיתי פעם בדן דיל.

בטוח גוגל יידע לכוון אותך.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)