כי כל עניין של צבא עושים בלית ברירה בגלל אילוצים ולא מתאים כמעט מבחינה משפטית טהורה, וזה מכפיל את עצמו במדינת ישראל.
נתחיל מהקטע הבא: באיזו זכות לוקחים את החופש מבחור צעיר ומאלצים אותו לסכן את החיים שלו? אלא מה, אין ברירה.
קטע הבא: מבחינה צבאית יורים על אנשים בלי משפט, אם יש חשש סכנה. אבל גם אם אין סכנה מיידית או לצורך נקמה. מבחינה משפטית מודרנית זה כלל וכלל לא מתאים. עושים את זה בכל זאת בגלל אילוצים.
קטע הבא: מי שהוא משתייך לקבוצה אטנית-דתית מסויימת פטור לגמרי. וגם אם ירצה להתגייס לא יגייסו אותו. למה? כי חושדים בו. על סמך מה? גם על זה אין תשובה משפטית. אבל אין ברירה. אלו האילוצים אם חפצי חיים אנחנו.
גם בקטע של החרדים הכול מתקזז לאין ברירה. אי אפשר לנהל מלחמת אחים. חייבים להתפשר. זו לא סוגייה בג"ץית כלל.
מוטב אם הבג"ץ יתעסק בסוגיות בג"ץיות טהורות. מתחיל עם השוויון הדמוקרטי שגם הבג"ץ ייבחר באופן דמוקרטי ויעמוד לבחירת האזרחים כמו הכנסת.




