זה ודאי לא אמונה לכפור בזה.

ולשאלה- הגלגול האחרון הוא זה שיקום כי הוא בעצם התיקון.

כי מי יודע, אולי יקירם התגלגל לעוד מקום ואז לא יקום לעולם בתור מי שהם הכירו?

נורא.

במשהו ש.... קשה לי להאמין בו

אני לא מבינה.

למה שה' יחיה אותנו שוב?

היינו כאן, פעלנו, סיימנו.

זה הטבע.

וטבע זה דבר אלוהי וטוב.

למה שה' יעשה כזה דבר?

ומענין אותי מה המקור הראשוני לזה.

-"רְאוּ עַתָּה, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא... אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא, וְאֵין מִיָּדִי, מַצִּיל" (דברים לב)

-"וְרַבִּים, מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת-עָפָר יָקִיצוּ, אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם, וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם" (דניאל יב)

-"וְאַתָּה, לֵךְ לַקֵּץ, וְתָנוּחַ, וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ, לְקֵץ הַיָּמִין" (שם)

-"יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן; הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ, רְפָאִים תַּפִּיל" (ישעיהו כו')

-חזון העצמות היבשות ביחזקאל לז' (המפרשים אומרים שזה דוגמא לתחיית המתים שתהיה לעתיד לבוא)

הוא לא אומר מה הוא רוצה אלא מה שה' מנבא לו.

בגדול מוכרים לי שתי שיטות עיקריות בדברי חכמי ישראל בעניין תחיית המתים -

א. (כמדומני שזו השיטה הנפוצה) זה המצב התכליתי, ולא יהיה שוב מוות אחרי תחיית המתים. לפי שיטה זו, לא רק העולם הגשמי שלנו אינו המצב האידיאלי, אלא גם העולם הרוחני בו נמצאות הנשמות עכשיו אינו השלמות האידיאלית. המצב האידיאלי הוא התעלות רוחנית של הנשמה ביחד עם הגוף, שתהיה בתחיית המתים .

ב. (שיטת הרמב"ם) שלפיה המצב האידיאלי הוא עולם הנשמות, וגם אחרי תחיית המתים ישובו אנשים למות. ייתכן לומר לדעה זו, שתחיית המתים זו הזדמנות לאנשים להשלים את מה שלא הספיקו בחייהם, כדי להגיע למדרגה גבוהה יותר בעולם הבא.

תהיה תחיית המתים של הצדיקים כמו אברהם אבינו וכו', אחרי זה יהי שלב של עולם כמנהגו נוהג אחרי זה יהיה השלב שכולם יקומו לתחיה - שגם זה יהיהי לאט לאט 

ולמי שמעונים יותר להבין מה יקרה אז מוזמן להכנס לכאן

יש רק תחית המתים אחת. אירוע חד פעמי בימות המשיח בו הצדיקים יקומו לתחיה ואח"כ ימותו שוב. הקיום הנצחי הוא לפי הרמב"ם בעולם הבא - שהוא אצלו קיום רוחני ללא גוף אליו הנשמה עוברת אחרי המוות.

לפי המקובלים לעומת זאת, הקיום הנצחי הוא עם גוף, אבל גוף מעודן יותר. ותחית המתים מביאה לחיים את הנשמות שהמתינו בעולם הנשמות (=גן עדן) מזמן פטירתן עד שהעולם יגיע לזמן תחית המתים ועולם הבא (שאצל המקובלים הוא עם גוף, בשונה מרמב"ם).

האדם לא אמור היה למות אלא לגור בגן עדן לעובדה ולשמרה.

לאחר שחטא בעץ הדעת נגזרה עליו מיתה("ביום אכלך ממנו מות תמות"- הכוונה שנגזרה עליו מיתה ולא שמת באותו יום) והוא סולק מגן עדן.

לעתיד לבוא בעזרת ה' כשיתוקן חטא עץ הדעת לגמרי העולם יגיע לתיקונו ויעלה בדרגה, המתים יקומו לתחיה והמוות יפסק מן העולם כמאמר הפסוק "בלע המות לנצח וכו'".

 אולי מחר  אני אעלה אותו..

במיוחד בתור מישהו שנותן מעט מאוד מקום בחיי יום יום שלו לפעילות "על טבעית" והרבה יותר לרציונליות ולהלכה קרה, זה לא משהו שקל לי איתו.

וזה מה שצריך להאמין..

נשמת היהודי (וגופו לע"ל) ותורה הם דברים נצחיים כל השאר לא

סוף מעשה במחשבה תחילה, ה' ברא את הגוף בהתחלה בגלל חשיבותו כיום אנו רואים רק את מעלת הנשמה על הגוף לעתיד לבוא יתגלה המעלה של הגוף כמו בבריאה, שהוא תכלית הבריאה של ה' והוא יותר נעלה מהנשמה.

לא רוצה להשמע גזען אבל..

אגב זה רק בגוף של יהודי, גוף של אינו יהודי הוא כחפץ בעולם הזה ולכן הוא לא נצחי, אלא אם כן מדובר בגר ואז הוברר שמכלכתחילה הגוף הזה הוא מיועד להיות קדוש רק שהוא היה צריך לעבור דרך אחרת

לא יודעת מה יהיה הלאה.

אני מבינה את הכאן ועכשיו.

גם קשה לי לקבל "ידיעות" של לעתיד לבוא של אחרים. מי יודע מה יהיה אז?! ומי שיודע, לא כאן לספר לנו.

הגוף יהיה העיקר?

בוא נגיד, שכשאני מדמה לעמצמי איזשהו משהו של העתיד לבוא- אני לא מדמיינת לי את העולם הזה ספציפי. אלא מן מציאות אוטופית אחרת, במקום אחר.

לכן מוזר לי שה"עתיד לבוא" יהיה כאן-כאן. לכן- למה לנו גוף?!

איפה הנשמה הייתה לפני שירדה לגוף?

זה על אותו משקל..

"כי תראה חמור שונאך"

אם תראה את ה'חמור' הפרטי שלך, הנפש הבהמית, ותחליט שהוא שונא שלך, שהוא מפריע לך להתקדם רוחנית, שהוא מפריע לחלק האלוקי שבך, שהוא יצרי ותאוותן, שהוא נהיה כבד ועייף בדיוק כשאתה חושב לעשות משהו טוב, שהוא קנאי וחמדן ונהנתן ומה לא, בקיצור מכה אמיתית לנפש האלוקית, שונא , אין מה לדבר...

"וחדלת מעזוב עמו"

אז תחשוב להתנתק איכשהו מהחמור הזה שלך, להתנתק מהגוף ולחיות "רוחני", אולי להתבודד על איזה הר נידח, אולי  להעביר את החיים עם סדרת מדיטציות אינסופיות, אולי לחיות את חייך בלי משפחה (משפחה זה דבר תובעני 'כאילו' מצד הגוף: אשה,בית, כסף), אולי אפילו להסתגר באיזה ישיבה בבני ברק...

אומרת לך התורה: ממש לא. זו לא הדרך היהודית.

"עזוב תעזוב עימו"

תעזור ותעבוד יחד עם החמור! ה' נתן לך את הגוף ואת כל הגשמיות הזו שלך ושסביבך כדי לעבוד עם הגוף, עם כל ענייני הגוף, ולהיות יחד איתם קשור לאלוקות!

מי שעושה מצוות כשהוא גוף+נשמה- צריך לקבל את הגמול המלא שלו על זה- שכשהוא במצב צבירה גוף+נשמה

לקבל גמול על מצוות כשאתה רק נשמה- זה לא מספיק

לכן יש תחיית המתים

תקראי את חזון העצמות היבשות ביחזקאל-

מי שיקומו לתחיה לא ייראו בגוף כמו שהם נראו כשהם מתו -השם ייתן להם גוף שלם ובריא ויפה

(כמו שבהר סיני התרפאו כל המומים - גוף שלם זה חלק מהאירוע הרוחני)

(נ"מ- למשל בתרומת איברים- שהרבנים אומרים שגם מי שתרם איברים אחרי מותו- כשיקום לתחיה יהיה לו גוף שלם!)

למה זה עיקרון אמונה?

תקראי את ההקדמה לפרק חלק של הרמב"ם- שם הוא מציב ומסביר את זה שתחיית המתים היא עיקרון אמונה

יש ראשונים אחרים ("העיקרים") שלא סופרים את זה כעיקר אמונה (רוצה שנרחיב?)

(אני מצטערת שנאי שולחת אותך לקרוא- ולא כותבת לך פה... אילו יכולתי הייתי מקימה לתחיה את הרמב"ם ועושה איתו "אירוח פורום" )

והפסקה הראשונה לא ברורה לי.

תחיית המתים זה גמול כאילו?

תרשו לי לומר דבר נורא?

לא יודעת אם בא לי "לשוב" לתחיה, אחרי 120.

קצת קשה כאן בעולם. רוצה לעשות כמיטב יכולתי, ולשוב לחיק בוראי.

מלא מלא בסיפורים ואגדתות ושווה בהחלט לקרוא גם את ההקדמה של הרמב"ם וגם את הפרק עצמו.

"רוצה לעשות כמיטב יכולתי, ולשוב לחיק בוראי"

בגאולה, תחיית המתים, המקום החשוב של הקב"ה יהיה פה. גן עדן יהיה פה..

מענין מאין התפתח התרעיון הזה...

מתיבתא דרקיעא עוסקת בהלכות העולם הזה.

בכל אופן זה אחד הרעיונות הכי מרכזיים באיש ההלכה.

אינו בשיבה לאותו עולם שבו "קצת קשה" לך. כי תחית המתים אינה גלגול.

מה שאת כתבת מקביל לטענה שגלגול אינו גמול אלא עונש.

שאת זה שלחת אחרי שהגבת להודעה הראשונה שלי, אז לא מובנת לי בדיוק השאלה. כן, תחית המתים תהיה אחרי שהעולם יעבור "פאזה". זה יהיה הזמן שבו מקבלים שכר, לא עובדים.

כמובן)

ומי אמר שעוה"ב קשור לתחיית המתים?

לקום מן המתים ולשוב לחיות- הכוונה כאן, העוה"ז.

עוה"ב- זה לא כאן (לענ"ד)

מישהו באמת מבין מה זה?

אם "באמת" אומר, האם מישהו יכול לתאר לך מה יהיה ואיך באופן מפורט ומדויק - אז נראה שלא...

פתאום חשבתי על זה... (טוב, האמת שזה לא "פתאום". אלא מאז ומתמיד...)

מה זה בכלל?

כאן? בעולם אחר?

צריך ללמוד את זה. השיטה העיקרית ככל הידוע לי (המובנת מהגמרא והקבלה) היא תחית המתים לעולם הבא נצחי בו יחיו הנשמות בגופים. לפי רמח"ל במאמר העיקרים (שקראתי לפני כמה שבועות או חדשים) העולם המוכר לנו ייחרב ויגיע לתוהו ובוהו, ואח"כ ייבנה באופן הראוי לעולם הבא בו קבלת השכר בתענוג גדול. לא ברור לי (ולא למדתי כל-כך, אז מי שיותר בקי אולי יודע) מה עניין בגופים באותו עולם הבא, אם הם רק פשוט שם, או אם יש איזשהם ענייני גוף (נראה שהגישה של רמח"ל היא שאין ענייני גוף (=אכילה, שתיה, הולדה)) אך לא לגמרי ברור לי. בכל אופן הרמח"ל כותב (כמו שצאדיקה הזכירה כמדומני) שמכיוון שהמצוות נעשו גם ע"י הגוף - גם הוא ראוי לקבל את השכר.)

ותסלחו לי.... זה נראה לי זוועה. מן סרט רע כזה שקורה... מתים קמים לתחייה???

זה נראה כמו סרט רע? עניין של דמיון. אולי מכיוון שסרטי האימה מציירים מתים קמים לתחיה, זומבים וכו' בצורות מפחידות ומעוררות חלחלה.  אני לא רואה בזה משהו מרתיע או מגעיל או מפחיד.

ולמה הרמב"ם רואה בתחיית המתים עיקר באמונה? מאיפה זה בכלל?

כבר בפרק חלק כתוב שאחד מאלו שאין להם חלק לעולם הבא הוא מי שאומר שאין תחית המתים מן התורה. (נוסח רמבם של המשנה - שאין תחית המתים. אצלו לא כתוב "מן התורה"). בכל אופן זה לא הוא המציא.

קשה לי עם זה.

יש כמה אפשרויות. ביניהן:

א. להתעלם.

ב. לנסות להבין למה ואולי הגישה לנושא תשתנה.

מבחינתי, מי שמת- מקומו תחת כנפי השכינה בעולם שכולו טוב.

למה הכוונה "מבחינתך"?

אני לא רוצה לראות את מי שמת! זה מפחיד. נורא.

למה זה מפחיד?

עוד דבר שברצוני להוסיף.

ספציפית לגבי תחית המתים, אני לא מבינה מה מפחיד או מעורר חלחלה בזה.

אבל באופן כללי, יש בעולם דברים מפחידים.

לדעתי מפחיד למות הרבה יותר מאשר לראות מת קם לתחיה.

כשאת מדמיינת בעיני רוחך את בואם של המתים- נגיד לא בצורת מומיה מבחילה, את באמת שמחה??

(הדבר היחיד המגניב בעיני זה לדבר עם אנשים מלפני מאוד שנים. זה יהיה מענין )

ולמה זה מפחיד?? את רצינית?

את מכירה מישהו שמת (נהרג/נרצח)?

דמייני את עצמך רואה אותו פתאום. זה לא טבעי, זה נשגב מהמוח האנושי.

זה פחד... מוות!

זה נראה לי כ"כ ברור, שאני לא יודעת מה לפרט יותר.

"מבחינתי"= מה שאני מבינה, מקבלת, חושבת.

ומבחינתי- מי שנפטר- מקומו שם למעלה. ולא מהרהרת מעבר לכך. לא חושבת על התאחדות מחדש עמו, בעתיד עלום כלשהו...

לגבי שתי הצעותיך מה לעשות עם הקושי שלי,

אני בהחלט נוטה להמשיך על דרכי עד כה. של להתעלם ולהמשיך לחיות הלאה.

הנושא נשגב מבינתי לחלוטין, כל הענין של תחיית המתים לא מסתדר לי בראש אל מול חיי היומיום המודרנים והשוטפים, והרהור רק עושה לי רע.

נגיע לשם, ונתמודד.

- - - -

לגבי הודעתך השניה-

מטרידה אותי המחשבה שה"בנאדם" הזה (לא יודעת אם הוא יההי בדמות אדם. אוחח... דיבורים באויר!) מת, היה היכנשהו בבי"ד של מעלה, נשמה, והנה שוב.

נראה לי האימה בהתגלמותה.

מה גם, שקצת מטריד שהוא יודע מה אני מעוללת כאן בעולם (לא יודעת למה מרגיש לי שמי שנמצא שם יודע הכל עלינו)

ותאמיני לי. הרבה יותר מפחיד וקשה זה לחיות.

בענין המוות יותר מחשיש אותי זה לתת דו"ח על כל חטאיי

שהרגשות שמשוייכים אליו הם התפעמות, פליאה עמוקה, יראה - לא כמו פחד, אלא יראה של גודל המעמד. כמו הרגשות שכל אירוע שקשור לאחרית הימים מעורר בי. אבל בפירוש לא פחד\סלידה\רתיעה\חלחלה.

זה שזה לא טבעי - נכון... אבל זה לא עושה את זה למפחיד, לפחות לא בעיניי. קשה קצת להתווכח עם רגש, אבל אני באמת לא מבינה. עם הטענה שזה נשגב מהמוח האנושי - אני לא בטוחה שאני מסכימה. את מבינה באופן עקרוני על מה את מדברת כשאת מדברת על מת שקם לתחיה, אז מה נשגב כאן ממוחך? זה כן לא מצוי בתחום הנסיון שלך. זה כן.

כתבת: "מבחינתי"= מה שאני מבינה, מקבלת, חושבת.

והשאלה היא האם בהכרח צריכה להיות זהות בין הדברים שכתבת. האם מה שאת מקבלת חייב להיות זהה למה שאת מבינה וחושבת?

בעניין המוות - וודאי שזה חלק ממה שהתכוונתי אליו. אם המוות היה כליה, זה לא היה מאוד מפחיד. אולי מדכא. מפחיד לעבור למציאות זרה, ולשאת באחריות על מעשיך...

בצורה שמוכרת לנו

כשמימד הזמן נפרץ- אותנו זהמ בלבל

ה' לא מוגבל בזמן, או במוות

הוא יכול לעשות עולם שבו לא מתים, או עולם שבו אנשים שהיו- חוזרים

לפי ההסבר שם התיאורים הידועים לנו על תחיית המתים הם ממש לא נכונים.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז