בעקבות בקשתו של בנט לקיים דיון בשולחן עגול של כוווול זרמי היהדות כולל הרפורמים והקונסרבטיבים הייתי רוצה להבהיר אחת ולתמיד את ההבדל המהותי בין היהדות האורטודוכסית לבין זו שחתכו ושיסעו אותה לגזרים.
לצורך הענין אביא דוגמא. בבית המשפט העליון יכול לשבת הרכב של עד כתשע שופטים יחד ולכל השופטים יחד יש ספר חוקים אחד לו הם כפופים אך הנה זה פלא לפעמים ישנן דעות קוטביות בין השופטים האחד מזכה והשני מרשיע ולפעמים ישנן עוד דעות בטווח וכאן השאלה זועקת לשמיים איך יתכן ששני שופטים שכפופים לספר חוקים אחד יפסקו על פי אותו חוק דין שונה לחלוטין.
ההסבר הוא פשוט ישנו אמנם חוק אחד אך לחוק יכולות להיות פרשנויות רבות אם לשבט ואם לחסד. כך גם ביהדות למרות שישנו ספר תנ"ך אחד הדעות והפרשנויות כלפיו יכולות להיות שונות וזה לגיטימי הרי מאז ומעולם יש מחלוקות בעולם היהודי עוד מימיהם הרחוקים של הלל ושמאי ומה רע בכך.
אך תארו לכם שלפתע יבוא שופט ויחליט שהוא מוחק או מסרס מספר חוקים ורק אז יפסוק את הדין האם גם אז היינו קוראים לו שופט או שמא מפר חוק סידרתי. כך גם הם הרפורמים והקונסרבטיבים ביד מרושעת כאילו יש להם איזו יכולת אלילית קבעו איזה מצווה תשאר בספר התנ"ך ואיזו תימחק ואז פסקו לעצמם את דיני המותר והאסור וכעת אימרו לי האם הם יהודים או שמא הלוחמים בתורה היהודית או המפרים אותה.
מה שרציתי לומר הוא שלא קיים פה ויכוח אידיאולוגי פנימי בדת היהודית כיון שישנם כאלו שהפרו את כללי המשחק שהחליטו לקבוע לעצמם מה מותר ומה אסור. אנשים כאלו גם נחשבים בעיני כדתיים אך תחת דת אחרת שונה שאינה הדת היהודית.
