ולמען הסבר הרקע הכללי, ההפסקה נועדה כדי ששנינו נבחן את הרגש (הייתה תחושה שמשהו חסר) ובפועל גם אם עכשיו אפסיק את ההפסקה זה כי לי התבהר שאני רוצה להמשיך אבל אולי כדאי לחכות שהוא יגבש עמדה בעצמו?
מה דעתכם? נכון להתאפק עוד יומיים או לא?
אם את יזמת אותה ונראה לך שמר בחור לא מעוניין בה עוד את יכולה להפסיק. אין שום דבר קדוש במספר הימים שקבעתם. לי היו שתי הפסקות ושתיהן נשברו לפני הדד ליין.
שאת יכולה לסמס לו אם הוא צריך את העוד כמה ימים שקבעתם לכם או שגם לו זה כבר מספיק..
יכול להיות שהוא באותה תחושה(שרוצה שההפסקה תיגמר..) וגם לו לא כ"כ נעים להלחיץ אותך.
אולי בזמן שאת שואלת תבהירי שממש לא צריך להיות בלחץ.
אך חשוב מאוד לא להגיד את דעתך עד שההפסקה נגמרת רשמית מצד שניכם...
(אני שמחה..) בהצלחה
..
אפילו שאת יזמת-
החלטתם שזה יהיה זמן לשניכם להתבונן ולהחליט? או שהוא כבר ממש בעניין ומחכה לך?
אם הוא גם זקוק לזמן הזה- תמתיני יומיים.
זה נראה כמו נצח. אבל זה יעזור לשניכם לחזק את ההחלטה, להרגיש יותר שלימות.
אם הוא ממש סגור והוא מחכה רק לתשובתך- אני חושבת שאת רשאית לקצר את ההפסקה לפני הזמן שקבעתם..
בהצלוחי..
לא טוב לקחת צעדים אחורה או שממשיכים או שעוזבים לא משחקים ע"י הפסקות בקשר..
לפעמים צריך להתרחק כדי להתקרב.
לפעמים צריך להתרחק כדי לראות את הדברים בעיניים אחרות / בצורה כוללת / להרגיש עד כמה הקשר משמעותי איתו ובלעדיו..
משום מה כל הסיפורים ששמעתי
ההפסקה הייתה הקש שגרם לקשר להסגר לגמרי
אין בזה כלל, והאחוזי הצלחה לא באמת קריטריון...
לפי מה שאתה אומר בקצב הזה גם לא נצא יותר לדייטים..
כמה דייטים אתה מכיר שבאמת הובילו לחתונה???
וכן, אני מכירה זוגות שלהם זה עזר... ממה שהיא כתבה כשהיא התייעצה פה לגבי ההפסקה- זה היה נשמע שזה מה שיעזור להם... (אאל"ט זה היה בערך או זה או להפרד...)
כמובן שלא תצטרך ומתחילת הקשר תהיה בהירות.. אבל..
מחפשתותוואפילו לא יודע אם זה בריא למשוך קשר שגם ככה עומד להסתיים
ולמשוך עוד ועוד
זה מכביד על הרגש
במקום זה ניתן לסיים בצורה מכובדת
אם רוצים בעתיד, אפשר לנסות שוב
זה המסר המתקבל.
איך זה מקדם?
אחרי שבועיים, טוב, הסכמתי להיות איתך..
לדעתי זה רק הורס.
מאשר למשוך את זה עוד להפסקה?
יש שמצליחים להחליט במהירות והכל פשוט וברור להם..
אך יש אנשים שצריכים לעכל דברים לאט לאט..
להתבונן מתוך יישוב הדעת ולא לקבל החלטה בפזיזות..
אולי זה שורש המחלוקת בינינו.
אבל לקיחת הפסקה בד"כ גוזרת דין מוות לקשר
שהיה אפשרי לסיים את הקשר מראש
מבלי לצאת להפסקה 
מייכמציאות של הפסקה זה כשיש התלבטות. יש ספק.
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
הוא כמובן לא קשור לכאן
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?