יצא לי ללדת גם במקומות בלי ביות וגם ספציפית בסורוקה ולהלן המסקנות:

יתרונות תינוקיה-שהם חסרונות ביות:

את יכולה לישון בשקט כי אחרים מטפלים לך בתינוק

חסרונות תינוקיה ויתרונות ביות:

את מהתחלה עם התינוק, יודעת מה נעשה איתו, אם את מרגישה טוב זה סבבה,את מהתחלה מניקה בלי שמישהו מתערב ונותן לו בקבוקים,

אליי באו אחיות להראות לי איך לקלח , ואני רוצה להגיד לך שאפילו שזו לא הייתה הלידה הראשונה שלי- כשהאחות באה ובכזה ביטחון קילחה אותה- זה נתן לי המון ביטחון, כי כל פעם מחדש זה קצת מפחיד להחזיק את האפרוחים השבריריים הללו, הראתה לי בדיוק איך לנקות את שאריות חבל הטבור, בקיצור- ממש קיבלתי ביטחון.

הנסיכה ב"ה הייתה רגועה וישנה בין הנקות, לגבי שינה בשקט- הייתה לי שותפה לחדר ועם תינוקת צרחנית. פשוט שכבתי במיטה שלי, בעיניים עצומות וניסיתי להירדם, מתוך אמונה שאירדם כי הגוף שלי עייף, ומתוך אמונה שנייה, שגם אם לא אירדם- לפחות אנוח, ואח"כ אנוח בבית,כי השאר במסגרות.

לגבי הלידה הבאה אני לא חוששת כלל מסורוקה כי החוויה שי שם הייתה טובה.

אם יש לך אופציה אחרת- סבבה. אם לא- תזכרי את היתרונות, ואל תפחדי מהמשפט- כדאי לך לנוח כל עוד את בבי"ח כי בבית לא תוכלי. זה לא תמיד נכון.העיקר שתהיה לידה קלה בע"ה והחלמה מהירה!!

ובכל זאת- נראה לי שגם בפעמים הבאות אלך לשם.

הקירבה, המקצוענות, היחס שווים את זה.

בלידה האחרונה ילדתי במעייני הישועה והתעקשתי על ביות. האחות שאלה אותי:" ומה אם יהיו לך נשים בחדר שלא רוצות ביות, והתינוקת שלך תצרח כל הלילה?".

אינסטינקטיבית עניתי לה:" למה שהיא תצרח כל הלילה אם היא לידי?"

איכשהוא, יש אקסיומה שתינוק צורח בלילה.אבל לדעתי, ברוב המקרים זה נובע מזה שהוא בתינוקיה!!

רחוק מאמא, בלי מגע, באור פלורוסנטים אחרי שהיה עד עכשיו ברחם. מה זה הדבר הזה?? הזוי שזה נחשב נורמלי!! ברור שהתינוק יבכה! הדבר הכי קשה לי זה להיות בתינוקיה באמצע הלילה ולשמוע הרבה תינוקות בוכים. עד שמגיעים אליהם הם כבר נרדמים בחזרה. זה מה שתינוק בן יומו צריך לחוות? הוא בסך הכל רוצה אמא.

נכון שיש תינוקת שבוכים, בעיקר אולי בלידה ראשונה, למשל כשאמא מנסה להניק ולא מצליחה, אבל בגדול נראה לי שתינוק שישן ליד אמא, בחושך, ואמא מרימה אותו בפיפס הראשון ומניקה אותו זה הדבר הכי מרגיע שיש.

חבל שלא שאלתי את זה את התינוקות שהיו איתי בחדר וצרחו כל הלילה ליד האמא היולדת המותשת והטריה שלא ידעה איך להרגיע אותם.

זה לא אקסיומה.

זו פשוט מציאות.

אצלי התינוקות לא בכו בכלל בלילה.

עשו את זה השכנים לחדר- ובגדול.

הגישה והתיאוריה באמת מקסימה,

אבל באמת- הדבר האחרון שחסר לי אחרי לידה זה הצרחות של התינוקות בלילה.

מספיק שהוא יצרח חצי דקה וירגיעו אותו- אבל השינה שלי כבר נגמרה.

עד שנכנסות לעניינים וכדומה,ויש תינוקות לא רגועים.אסור לך להפריע ליולדות אחרות בהסתמך על האקסיומה שלך שתינוק ישן.במעייני הישועה יכולים לסדר ליולדת כמוך חדר עם יולדות נוספות שמעוניינות בביות.

שרצתה ביות. והתינוק היה לידה וצרח בלילה 3 פעמים.

בבוקר ביקשתי להעביר אותי חדר - כי לי זה לא התאים ביות.

אז כשבאו להכניס לה יולדת אחרת שרצתה גם ביות היא כעסה וצעקה (עלי!!) שיהיה לה רעש כפול והיא ממש לא תוכל לנוח.. על הרעש שהיה לי היא כנראה לא חשבה...

למה תינוקות בוכים?? מהרבה סיבות....

כמה לילות טרוטי שינה עברתי עם תינוקות קטנים וצורחים.. ולא רק בילד הראשון..

זה יכול לגמרי לשנות את כל החוויה במחלקה.

אני אוהבת ביות. בלידה האחרונה הייתי בבי"ח שבו גם התינוקות ה'מבויתים' צריכים להגיע לתינוקייה לטיפולים ובדיקות, והביקורים בתינוקייה היו לי מאוד מדכדכים. ברחתי משם הכי מהר שיכולתי.

לגבי התינוק של השכנה, אני יכולה לספר רק על עצמי - כשאני שומעת בכי של תינוק ויודעת שלא אני אמורה לטפל בו אני נשארת נינוחה. ישנה או שוכבת ערה, זה לא משנה - אבל עניין שהוא לא בתחום אחריותי לא מטריד אותי ולא מפריע לי לנוח (תכל'ס אני בכל מקרה לא ממש ישנה בימים שאחרי לידה, אבל חייבת שהגוף יהיה במצב מנוחה).

ואני גם לא מקַלחת בימים הראשונים. מיותר בעיניי - ואם אני לא טועה אלו גם המלצות ארגון הבריאות העולמי, כי לתינוקות בגיל הזה קשה מאוד לשמר את חום הגוף, וכי הם זקוקים לשכבת ההגנה שנשארת על הגוף מהלידה.

הבעיה במעיני הישועה שאין להם כזה חדר קבוע, אלא לפי הצורך, ואז גם ההבטחה לביות יכולה להשתנות מרגע לרגע.

אם אני לא הייתי מתעקשת על זה לא היו מאפשרים לי.

גם נכון שתינוקות לפעמים צורחים. אבל בכל זאת, רובם צורחים בגלל שהם לא ליד אמא שלהם.

נשמע לי כ"כ לא הוגן שלא מסדרים במקומות אחרים מחלקה שלמה בשביל זה.

כאילו, מה אשמה יולדת אחת לרצונותיה של השנייה?

מוזר.

כך שזה בכלל לא תלוי ברצון של מישהי.

זה מה יש- וזהו.

לא כל אחת יכולה אחרי לידה להיות צמודה לתינוק בבי"ח - בבית זה יותר קל (לא צריך להיכנס איתו לשירותים), לא לכל אחת יש את הכוחות הפיזיים, אני למשל ממוטטת אחרי לידות במשך שבועיים רק מניקה. מזל שיש אמא שמחליפה טיטולים ומכבסת וכו'.

חוץ מתינוק יש גם יולדת שצריכה להרגיש טוב בסוף

אמא שלא מצליחה לישון לפחות בין הנקות (בלילה)-ממש לא מקנאה בה.

הכי רע לתינוק זה אמא שרע לה.

ולא הלכתי לבית החלמה.

הוא שילם על זה ביוקר. באמא מותשת. מלבד הנקות - כמעט ולא טיפלתי בו , הכל נזרק על בעלי או שלא קרה. (לצערי הרב).

מאז אני נפרדת בקלות מהילדים שלי לטובת תינוקיות וסבתות עוזרות.

ואף פעם ברוך השם המקרה הזה לא חזר שוב.

אמא - מטבע היותה אמא צריכה גם לדעת להרפות אף אחת לא חייבת להיות סופרוומנית. וגם לא להקריב את עצמן על מזבח. ולכן קיימות התינוקיות בבית חולים ובבית החלמה.

ואני לא אוהבת את הטענות כביכול אנחנו לא מודעות.

כולנו קראנו ושמענו את המידע בדיוק כמוך וכאמהות טובות ומדהימות והכי הכי מתאימות לילדים שלנו - החלטנו אחרת ממך! 

(ולא אנחנו גם לא אגואיסטיות באופן נדיר כמו שכל הארגונים והתנועות הטבעיות והירוקות מנסים לצייר אותנו)

ועוד משהו - בדיוק כמו שאתן תובעות זכות מלאה לביות מלא. הכירו את זכותינו לתבוע תינוקיה ולתבוע לא להיות בחדר עם אישה שהחליטה לביית.

מייסרת, ולא התינוק.

האימא היא זו שזקוקה להחלמה, ולא התינוק.

האימא היא זו שמתמוטטת מחוסר שינה, ולא התינוק.

האימא היא זו שעלולה ללקות בדיכאון, ולא התינוק

האימא היא זו שצריכה לחזור לבית מלאה ילדים ולטפל גם בהם, ולא התינוק.

לכן ילדות לא יכולות ללדת ילדים, אלא רק נשים בוגרות.

תינוק הוא שיא החוסר ישע, ואמא היא אדם בתקופה שהיא שיא החוזק הפיזי בשנות קיומה.

היא הכי חזקה שהיא תהיה אי פעם, והוא הכי חלש שיהיה אי פעם (אולי חוץ מאשר בזיקנה, אבל אז לפחות תעמוד לו היכולת המנטליות שלו בע"ה).

וכמו שאמרתי:

אם היא עברה לידה מייסרת

אם היא זקוקה להחלמה

אם היא מתמוטטת מחוסר שינה (וזה נדיר, אחרי לידה טובה, אבל לפעמים הלידה היא לא משהו)

אם היא במצב נפשי לא טוב

אז זה המקרה שבו היא לא יכולה להתפנות לתינוק שלה, שזקוק לה כל כך, וחבל, אבל ככה זה לפעמים. העולם אינו מושלם.

אם ביום- יומיים שאחרי הלידה כשהגוף של האישה מפורק ולפניה עוד משפחה ברוכה שהאי אמורה לחזור אליה ולטפל בה- מישהו נוסף יעזור לטפל בתינוק- מה יקרה??

אתן נשמעות כאילו מישהו דיבר על מסירת התינוק לאומנה או משהו....

לידה היא בדרך כלל מייסרת ומפרקת את הגוף,

אישה, גם אם היא בחרה להביא ילד לעולם- היא לא מכונה,

ולידה אינה חוויה קלה, גם כשקוראים לה לידה קלה  (מושג מפגר כשלעצמו)

ואם תינתן ליולדת אפשרות לישון בלילה יום יומיים אחרי זה-

לא ייגרם שום נזק לאף אחד.

במקרה ההפוך, בו האם לא מאפשרת לעצמה את מינימום ההתאוששות והמנוחה הזו- נראה לי שהסיכון הרבה יותר גדול.

לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם (קוהלת ג' 1)

יש דברים שאמורים לקרות בזמן מסוים, ואם הם לא קורים בזמן הנכון, הדברים עלולים להשתבש ולהתקלקל, והתיקון עלול להיות קשה.

תינוק ואמא נועדו להיות יחד אחרי לידה: צמוד צמוד! קורים שם דברים שאת חלקם אנחנו רואים ומבינים, וקורים שם דברים שאנחנו לא רואים, אבל הם חשובים לא פחות.

אם זה לא מתאפשר, אפשר לתקן אחר כך, אבל זה עלול להיות קשה, וחבל.

ראי את המשל שלי על חתן שעבר חוויה קשה מדי בחתונה, ומבקש מהכלה לתת לו לישון בשקט אחרי הארוע, ושולח אותה לחדר אחר. מה לא הגיוני פה? הוא עייף, פיזית ונפשית - סך הכל לילה אחד! אולי שניים... היעלה על הדעת דבר כזה? (וגם פה אני אגיד "כן", במקרים קיצוניים)

כחברה, אנחנו "שוכחים" את התינוקות.

הכל מתוך כוונות טובות, אבל "הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות".

מישהו ליד היולדת, שיכול לסייע לה בכל מה שתצטרך. כך היה פעם כשאישה ילדה, מיד הוקפה בנשים מסייעות מהמשפחה, היא יכלה לנוח כשחפצה, ואף אחד לא קרא לזה שהיא מזניחה את התינוק, הרי הוא עם הסבתא או הדודה.

כיום, אין אופציה כזו! ומגרשים את כל המבקרים כולל האב, והאם נשארת לבדה.

היא לא שוכחת את התינוק, היא נותנת למישהו אחראי לשמור עליו עמ"נ שתאסוף כוחות.

ככלל,לדעתי קיצוניות אינה טובה אף פעם.

לא לכיוון תינוקייה מלאה בכל מחיר ולא לכיוון ביות מלא בכל מחיר.

רוב היולדות חוץ מיחידות סגולה צריכות הרבה מנוחה אחרי לידה, ואם אמא או חברה או בעל מטפלים בתינוק זה מעולה, ואין פה הזנחה. ומן הסתם היולדת באופן טבעי רוצה להיות שותפה בטיפול, אז זה לא שהיא נעלמת מהאופק.

רק צריכה עזרה מהסביבה.

מעניין מאוד שהרבה נשים הולכות לאמא שלהן אחרי הלידה, והרבה קהילות שמבשלים אוכל למשפחת היולדת. כי היא צריכה עזרה, זה לא ברור?

עם כל הכבוד לנו - אנחנו לא סופר וומן ולא כדאי להגיע למצב של קריסה.

יוקטנה- אם יש לך גוף חזק שיכול להתמודד עם טיפול עצמאי בתינוק בלי עזרה זה לא אומר שכולם כמוך

ראשית כל, מרשה לי לומר לך משפט מעצבן? משהו מסגנון כשתגדלי תביני? זה משפט מאוד מרגיז, אבל אחת שלא עברה לידה לא ממש יכולה לשפוט בתהליך הזה.

שנית, לא הבנתי בכלל מה השאלה לגבי המטרה. מה הקשר? המטרה של האם הייתה להביא ילד לעולם. זה אומר שהיא חוטאת למטרה אם היה ישנה בלילה שעתיים שלוש רצוף???? היא נטשה? הלכה הביתה? בסה"כ ביקשה לישון שעתיים עד הפעם הבאה שהתינוק מתעורר!! והיא תטפל בו לבדה לילות שלמים ותגדלו לחופה ולמעשים טובים!!! השאלה שלך מוגזמת ומקצינה, לא?

"לתת למישהו אחר לטפל"? הלו? גם בבית את תתני לבעלך לשמור על העוללים שעתיים ותלכי לישון. זה אומר שנטשת? שזו גישה גרועה ביותר?

עכשיו תנסי להיכנס לראש של אישה שאחרי הלידה, אחרי יומיים בלבד, חוזרת לבית עם חמישה מלאכים שהתגעגעו אליה נואשות. והנקיפות מצפון האימהיים שלה משתוללים. איך היא אמורה לשרוד את הטיפול בהם אם לא תישן אפילו שלוש שעות רצוף?

אגב, אני דווקא חושבת הפעם ללכת על ביות מלא.

פעם קודמת הילדה הייתה לידי רוב מוחלט של שעות היום, ובלילה בתינוקייה כשכל שעתיים באו להעיר אותי שהיא התעוררה ובוכה.

אין לי שום נקיפות מצפון, פשוט לא בטוחה שההליכה במסדרונות באמצע הלילה כשכולי רועדת וכמעט מתעלפת, היא חוויה נכונה.

אם בעלי היה יכול הביא לי אותה, מה טוב. כשלא, יתכן ואלך על ביות מלא.

מיני גישות של כל מיני נשים כ- "גרועה ביותר", או "חוטאת למטרה" או "חוסר מודעות" או "הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות"....

הלו? שה' ישמור!  לפעמים יש תחושה שכל אחת בטוחה שהיא אורים ותומים ורק היא יודעת מה נכון וראוי והגיוני, וכל השאר.... ישר לדיווח לעבודה סוציאלית....

אפשר ורצוי לומר דעה, אך לא לקטול אישה בוגרת אחרת בזלזול או בהאשמות שווא חמורות.

יש הרבה דרכים להביע דעה שונה.

אלוקים חנן כל אימא בחוכמה בינה ודעת, וכל אחת יכולה ורשאית וזכאית להחליט לעצמה ולהביע את תחושותיה בלי שתואשם בנטישת הילד, לא?

אז תיקנתי את אי הדיוק

וההבדל, (למרות שלא ניסיתי להכנס לדיון )הוא שלדעות אפשר להגיד שהן לא מתאימות, או לא נכונות לראייתנו. לגיטימי לא עם הכל להסכים. אין עניין לראות את זה כפגיעה אישית, כי מצד האמת זה באמת לא כך..

כשמפנים אצבע כלפי המחזיקים בדעה- זה כבר באמת לא לעניין..

בה שהיא הדרך הטובה לגיהינום, זה אומר שהאישה בוחרת במעשה המוביל לגיהינום. 

לגיטימי למשל לומר כך על הבדלי גישות במה גורם להתחממות כדור הארץ, או דברים כאלה...... לא לגיטימי בעיני לומר בכזו חריפות על בחירה אישית שקולה ואחראית ואימהית של נשים לגבי היומיים שאחרי הלידה- "גישה גרועה ביותר".

זה מצביע על האישה ממש.

אגב, השתמשתי במונח "בוגרת" כי יוקטנה נקטה בו...

בסדר גמור, אנושי והוגן, ואתן שסבורות אחרת צריכות לחשוב קצת מחוץ לבועה שלכן.

תקיפות הדברים כן מעבירה תחושה של שיפוטיות. להגיד על נשים שבחרו בדעה צלולה לגמרי ובאחריות רבה בגישה שונה משלכן, שהן פשוט לא יודעות ולא מודעות ועושות את כל השגיאות בדרך לגיהינום, זו האשמה ושיפוטיות שאין להם מקום כיון שאינם נכונים ואינם נעימים לאוזן.

את וודאי לא מתכוונת אבל מרוח הדברים עולה התנשאות. כביכול, "אנחנו היחידות שאכפת לנו מהתינוקות ואנחנו היחידות שאנושיות כלפיהן".

חוסר הפרופורציה של "אלו לא סתם יומיים", כביכול היולדות נעלמו למלון ליומיים וזנחו את התינוק, היא הגזמה חסרת שחר שאינה הוגנת כלל. האמהות לא עזבו ליומיים, אלא נעזרו ביומיים אלו פה ושם בעזרת אחיות נעימות סבר בבית החולים. 

לומר שאותן אלו שבוחרות אחרת ממכן זה רק כי הן מהסוג האימהי המסכן שלא מסוגל לספק לתינוק את צרכיו זה חוסר רגישות ועובדתית לא נכון.

אני כלל לא בוחרת צד. אני מאמינה באמונה שלמה שכל יולדת מסוגלת וראויה וזכאית לבחור בהתנהלות משלה לאחר הלידה, ולזכות לכל הכבוד הראוי לה. מכולנו.

במעבר בין הרחם המוגן והנעים אל אור חזק וקור. אני לא חולקת שךאמא זה לא קל, אבל התינוק  בהחלט זקוק לאמא צמודה, אבל עם כוחות.

זה לא היגייני בשבילו, לא יקרה לו כלום אם תשאירי אותו כמה דקות לבד, או עם מבקר, או עם שכנה לחדר, בטח כשהוא ישן. הוא לא יקפוץ מהעריסה, מבטיחה לך! אין הבדל בין הבי"ח לבין הבית בעניין הזה...

או אורח???

או שכנה יתנו לו יחס אישי

אבל....

אני עדיין הייתי מעדיפה אחות מאשר שכנה לחדר אחרי לידה או אורח שאני ארגיש לא נעים וירצה ישר לצאת מהשירותים, לסיים מקלחת מהר וכד'... זה לחץ גרוע לאחרי לידה....

יחס אישי..... אני מעדיפה קצת פחות אישי אבל יחס של אחות......

בעיקר מקום סטרילי ושלא כל אחד יכניס ידיים לעריסה....

אם התינוק יבכה (מקרה נפוץ) אני מעדיפה שאחות תהיה איתו ולא אורח.

ז"א מה טוב למשפחה וזה נכון בהרבה דברים לענ"ד.

לא מה טוב לאם ומה לתינוק.

בעיקר, והכי חשוב זה להסתכל מה הכי נכון לטווח הארוך.

התשובות יכולות להשתנות מאשה לאשה ומלידה ללידה.

לרב אנשים, דר"א, אני חושבת שאידיאלי תינוקיה מאד מאד פתוחה כמו בבי"ח שאני הייתי, חבל שאין את זה בכל בתי החולים, זה הכי הגיוני......

בבי"ח שהייתי אפשר להיות עם התינוק כל זמן שאת לא ישנה, כל הבדיקות והכל בכל שעה ביום.....

את מחליטה....

רחצה האחיות עושות.....

החלפת חיתול בעיקרון האחיות אבל את יכולה להחליף בעצמך......

בסה"כ, את יכולה לעשות הכל, אם לא תעשי יהיה מי שיעשה את זה זה לא עלייך....

וגם לביות מלא יש תנאים,תינוק לא פג מעל משקל 2.500 קילו,ושנולד מעל שבוע 37.

בדר"כ לא אחרי לידת ואקום או לידה קיסרית.

ייתרונות וחסרונות יש בביות מלא ובביות חלקי.

תראי איך תהיה הלידה שלך בע"ה וכמה כוחות יהיה לך.

ב"ח זה במילא מקום שלא ישנים כ"כ טוב. אני אישי ת עשיתי ביות מלא רק בלידה השלישית ובע"ה גם הפעם אעשה.. בלידה הראשונה לא הכרתי את האופצייה ולא הייתי כ"כ במצב הזה. בלידה השניה לא הייי בבי"ח שתומך בביות מלא,אז ביליתי חצי מהלילה בתינוקיה

וכל תנועה הייתה מלווה בכאבים, שהיה פשוט לא רלוונטי בעליל לנסות ביות מלא. בקושי בזמן שכן הייתי איתה, הצלחתי להסתדר. זה מאוד תלוי במצב.. 

רק 6 שעות או 8 אחרי הניתוח ולא שעתיים כמו אישה רגילה.

אחרי ואקום את מקבלת רגיל כמו כולם.

בסורוקה אין תנאים-תינוק בסדר, אמא לא במצב של רעלת הריון, או סכנת חיים, תקבל את התינוק ברגע שאפשר.

לא נחים ללא עזרה.

וראיתי גם יולדת שקיבלה דלקת ריאות בחודש תשיעי, ילדה בניתוח, ועם השיעולים של הדלקת, אחרי הניתוח וכל ההחלמה - היתה צריכה גם לטפל בתינוק.

זה היה פשוט מעורר רחמים.

אישה אחרי ניתוח צריכה עזרה רק כדי להתרומם משכיבה לישיבה

היא לא מסוגלת לעמוד בעומס הפיזי של לטפל לבד בתינוק

שאל אותי אם נגמר הדימום

אם משהו כואב באופן חריג

ולא בדק כלום

אני חזרתי לקיים יחסים עוד לפני הבדיקה

ואמרתי לו שזה קצת כואב

הוא אמר שהגיוני ושאני אהיה קשובה לגוף ואם זה לא כאב חזק מסתבר שהכל בסדר

ובאמת לאט לאט הכאבים עברו

כל עוד אין תלונות

ויש לה us  ומיטה והכל

לא אמור להיות בעיה

כשיש שאריות בד"כ יש דימום או כתמים

אני סומכת על הרופא שלי

הוא ממש מומחה

ואני שמחה שלא בודק אותי כשלא צריך

לא אוהבת להיבדק

ומה הכוונה הכל חזר למקום? מה יצא מהמקום?

שמזיז שם הכל

זה מה שהרופאה שלי אמרה

אם את סומכת עליו אז מושלם

בעיני רופא שלא עושה א"ס אחרי לידה/ נותן הפניה לא"ס זו רשלנות. 

אם התפרים נמסו

חוטים לבנים כאלה

אני בכל אופן ראיתי

וראיתי שנעלמו לאט לאט

עד הביקור אצל הרופא לא היה כבר

אבל לא היו לי הרבה תפרים

איפה התפרים

בכל מקרה אם את מרגישה לא רגועה את יכולה לבקש לעשות בדיקה

אני מעדיפה כמה שפחות להיבדק כל עוד אין צורך

לא היו לי כאבים חריגים (גם לא ביחסים) מבחינתי הכל טוב והאמת היה בסדר ולא היה צורך בבדיקות לאחר מכן ב"ה

בלי תפרים

כבר הייתי אחרי מקווה וחזרתי לקיים יחסים.

אמרתי שאין דימום בכלל, ואין כאבים.

אמר שמעולה ולא צריך בדיקה.

יחסים

אבל כן כדאי בדיקה פיזית לשאריות שליה

גם אם יש שאריות וגם אם יש תפרים שלא החלימו לגמרי

אני לא חושבת שזה מסוכן

מלבד כמובן מניעה אם את רוצה לקחת

אם לא אז אין שום איסור כזה..

הצורך להבדק זה לוודא שאין משהו חריג ואין שאריות שיליה שהמדד לזה הוא דימומים לרוב אבל אכן לא תמיד

ובדיקה פנימית ואו''ס

6 שבועות מהלידה וגם לא לקיים יחסי אישות באותו פרק זמן?

אני יודעת שהולכים לרופא נשים כתנאי לחזרה לשגרה

והייתי אצל כמה רופאים, בכל לידה רופא אחר.
הייתי הולכת לרופא אחר.

ב''ה הכל היה בסדר. מניחה שאם היה לך תפרים או כאב היתה בודקת.

כבר הרבה שנים שאני מכבסת לבן רק עם אקונומיקה או רק מרכך ואבקה

למה שמלבין יעשה אפור?

אבל זה מה שהיה אצלי

השתמשתי פעם אחת ומאז הגריקן 3 ליטר שקניתי שימש לשטיפה עד תומו

מאז משתמשת רק באקונומיקה על כביסה לבמה מלבד מרכך ואבקה והלבן בוהק

כמובן, ייבוש בשמש

מכבסים רק לבן עם וניש קליה לבן

תוכנית ארוכה

ותולה בשמש מידי פעם

ואז זה נשמר לבן

בגדי שבת לבנים אני תמיד תולה בצד של הכתמים לכיוון השמש, הכל יורד כלא היה.
בלי מלבינים בלי כלום

משתמשת באבקה/ ג'ל כביסה

וניש/סנו אוקסיג'ן לפעמים לכביסה רגילה לפעמים לצבעונית

לפעמים מרכך

60 מעלות

החומרים של הכביסה היום מנקים מעולה גם ב30 או 40 מעלות.

אני עושה כמוך

התוכנית הכי ארוכה שיש במכונה שלי

וידאת שהמכונה נקייה?

את מייבשת במייבש או באוויר?

או יותר מידי סיבובי סחיטה

יכולים לשחוק את הבגד 

משתמשת בהכי פשוט
מעט אבקה
מעט מרכך
תוכניות הכי פשוטות

לדבר איתו על מה שהוא חווה, כלומר

שמת לב שתמיד בבוקר אנחנו כועסים עליךהרבה? ושהרבה פעמים חברים כועסים ש....?

בגלל זה רצינו ללכת לרופא שישאל אותך הרבה שאלות ויחשוב איך עוד אנחנו יכולים לעזור לך

כשעשיתי לילד אבחון קשב

וגם כשהוא מקבל טיפול תרופתי

אני מדברת איתו על זה בצורה ברורה וגלויה

משתמשת במונחים המקצועיים

אין בושה בשום אבחון

גם ילד מאוד מאוד חכם ומודע, קצת יותר קטן.

לא הכנו אותו הרבה מדי זמן מראש למרות שזה היה במחשבות שלנו כמה שבועות לפני כן. אמרנו לו יום או יומיים לפני שביום הזה הוא יסע עם אמא ואבא ויפגוש רופאים שישחקו איתו וידברו איתו ועם אמא ואבא.

זה היה הכנה ממש מספיקה בשבילו.

מה שכן, כדאי לדאוג שמדברים איתכם עליו בתשאול ומוסרים לכם את תוצאות האבחון שהוא לא יהיה נוכח וזה לא יהיה מעל הראש שלו אלא שהוא יהיה בחדר אחר או שיזמינו אתכם בנפרד בלעדיו. 

יש שאלה אחרת, איך מתווכים לילד את האבחנה שהוא קיבל. את זה את מוזמנת לשאול אם הוא יקבל אבחנה 

לומר לו 

נכון קשה לך כך וכך

והחוזקות שלך כך וכך

והתיעצנו עם הרופא שהיינו אצלו

והוא אמר שזה בגלל שהמח שלך בנוי בצורה אחרת 

וזה אומר ש..

וכדאי שנלך ל... כדי לעזור לך.

אבל אם אין אבחון

אני לא רוצה סתם להציף את הקושי אם אין לי מענה להציע

(החשד שלנו הוא הפרעות תקשורת אבל ברור שהוא בתפקוד גבוה מאד)

במיוחד שבמסגרת התלמוד תורה טוענים שהוא בסדר גמור,

אולי פחות משופשף חברתית. ולא רוצים לעזור לנו עם תהליך האבחון (רצינו כבר שנה שעברה לפנות להתפתחות הילד ממש הורידו אותנו מזה, שאין צורך ואנחנו הורים לחוצים וכו')

מעל גיל שש צריך לפנות לבריאות הנפש של הקופה לפסיכיאטר

הוא מפנה לפסיכולוג אם רואה צורך

זה לפחות היה התהליך אצלינו

בכללית עד גיל 9 פונים להתפתחות הילד, והאבחון נעשה אצל פסיכולוג ובהמשך אצל רופא התפתחות.

לפותחת - למיטב ידיעתי האבחון העיקרי לתקשורת נעשה אצל פסיכולוג שמומחה לזה, ואחר כך מוסיפים אבחון אצל פסיכיאטר או אצל רופא התפתחות.

אם את רוצה ללכת בפרטי, אז הכי ממליצה על דינה זלזניק בירושלים.

בכל אופן, מה מסבירים לילד:

"אנחנו רואים שיש לך כמה קשיים בכמה נקודות (מפרטים), ושיש כמה דברים שאתה חזק בהם במיוחד (ומפרטים). אנחנו רוצים ללכת איתך לאישה נחמדה שתדבר איתך ותשחק איתך בכל מיני משחקים, ותוך כדי היא תוכל להבין למה יש לך את הדברים המיוחדים שיש לך."

לתווך לו את זה כמשהו נחמד מצד אחד וכמשהו נצרך מצד שני.

בע"ה שתראו ברכה ממנו!

אם בסוף האבחון יוצא חיובי, אז זה שווה את התוספת הגדולה במחיר (אפילו במובן הכלכלי, שהרי מתחילים לקבל קצבת נכות מוקדם יותר)

שלא בעזרת הקופה.

אני טועה? 

היום ביטוח לאומי עושה בעיות עם האבחונים הפרטיים...

עדיף ללכת דרך הקופה, ואם אין תורים קרובים ללכת דרך מכונים גדולים ומוכרים, כאלה שעובדים בהסדר עם חלק מהקופות-גם אם צריך ללכת בפרטי, כדי להקל על התהליך מול ביטוח לאומי, גם אם זה אומר לנסוע קצת רחוק או לחכות קצת יותר

האבחון תקף אבל כאמור מתחתי לא בהכרח שבט"ל יכירו בזה.
עדיף אבחון של הקופה עבור בט"ל, לפעמים הקופה מכירה באבחון פרטי.

לילדים עם ASD שאמרו לנו שלא קבלו בבט"ל אבחון פרטי.
(עובדת בבי"ס לחנ"מ)

יש הרבה סיבות למה לדחות תביעה

הרבה מהן לא מוצדקות

אני התלוננתי למבקר המדינה פעמיים על ביטוח לאומי

בשני הפעמים ביטוח לאומי התקפל מיד

ובזמנו ראיתי שביטוח לאומי הוא הגוף עם כמות התלונות הצודקות הכי גבוהה 

לבן שלי יש קצבה הרבה שנים

ואף פעם לא היה אבחון/ דוח רפואי מקופת חולים

הכל פרטי/ רופא של בית חולים

כדי לך במקביל לפנות למבקר המדינה

יכול להיות שהאבחון שיש לך מספיק

והיא אמרה שנשלח לה את שני האבחונים (של הפסיכולוג ושל הפסיכיאטר) והיא תעביר לבט"ל, בתקווה שמשם זה יתקבל מהר.

(הבעיה שעוד אין לנו אבחון של פסיכיאטר, והתור הקרוב שמצאנו הוא רק רגע לפני פסח... פסיכיאטר פרטי)

הגיוני שנהייתה לו שם דלקת

במיוחד אם את רואה שם נפיחות

חיבוק

מבאס ממש

אבל אם נהיה זיהום בשן זה יכול להיות מזה

צריך לבדוק אם צריך אנטיביוטיקה

אבל האמת שלא נתקלתי בחום עם דלקת

אולי זה התחבר 🤦

אבל אם זה הגיע למצב של חום כנראה שיש זיהום

שמצריך אנטיביוטיקה

דלקת בדרך כלל מגיעה עם חום... 

שלו לצערי הרב

והקודמים לא היו עם חום

הג'יפיטי ישר אומר ללכת למיון 😂

קבעתי תור לרופא אונליין נראה מה יגיד

לבן שלי גם היה והיה חייב אנטיביוטיקה דחוף

ורק אחרי זה לטפל בשיניים ואצלו היה חייב עקירות בגלל זה

אל תזניחי זה היה ארוע קצת מסוכן כי הזיהום עלול לפגוע במח חו''ש

הבן שלי גם העלה חום מאד גבוה בעקבות זיהום בשן

יש צורך באנטיביוטיקה 

הבן שלי העלה חום קרוב ל40 .

פלוס התנפחה לו השפה בקטע נוראי

קיבלנו דרך הפה.

ברוך השם התאזן וטופל בהמשך בטשטוש עמוק

ןממליצה בפה מלא

לקחת קודם ממישהי אחרת

ולנסות *בבית שלך*

אולי תחשבי אחרת אחרי זה..

קניץי דרימי 14

התלהבתי אבל תכלס=לא חושבת ששווה את ההשקעה

זה לא כמו שטיפה. אבל לשטיפה הייתי מגיעה פעם בשבוע, עם השואב מעבירה כל יום, גג יומיים,  עוזר בליכלוכים נקודתיים והבית הרבה יותר נקי מאז שיש לנו אותו.

יש לנו של רובורוק f25 

יש להם כל פעם דגמים אחרים במבצע של ה200 דולר

הפונקציות החשובות הם

1. חיי הסוללה במהלך השימוש

2. עוצמת השאיבה

3. גודל המיכל

4. שיש לו קו אפס כך שמגיע אוב לפנלים

5. ניקוי וייבוש עצמי.

כל שאר הדברים זה גימיקים נחמדים

אבל לא באמת משפיעים על האיכות וסתם מעלים בגלל זה את המחיר. 

רובוטי אין לי המלצות.

מצטרפת להמלצה של אנונימית לקחת ממישהי אחרת, יש כאלה מאוהבות במוצר ויש כאלה שלא מבינות על מה כל ההייפ

אני אישית, בתור שוש אמא לשניים מרוצה מהדרימי 14

מדגישה שזאת אני כי יש כאלה ראו את ההמלצה קנו ולא התחברו

בגלל זה מדגישה את זה

מצד שני יש מלא שקנו ואהבו.

השירות של דרימי, לא משהו. יצא לי לנסות פעם אחת להגיע אליהם וקצת הסתבכתי (בפעם אחרת שכן הצלחתי הם היו ממש נחמדים ועזרו לי במקום). בשני הפעמים לא היה מדובר בתקלה אלא בנורה שנדלקה ולא ידעתי מה לעשות

המכשיר עצמו? עבורי הוא מעולה.

לא נעים להגיד אבל הוא מחליף אצלי שטיפה והבית לגמרי נקי. עבורי זה מספיק, יש כאלה שאולי לא מספיק להן.

שירותים אמבטיה שיש חלונות עושה עם סבון וגורפת עם הדרימי. אני משתמשת בו בתדירות של בין פעמיים לארבע בשבוע, הוא מתמודד מעולה עם לכלוך בדירה של 4 אנשים.

ארוחת ערב צלחות עפות באוויר והדרימי אוסף הכל מצוין.

מוצאי שבת, טינופת של שבת - כנל - מתמודד יופי.

קניתי אותו, אחרי פסח יהיה לנו שנתיים.

יצא לי בתקופה הזאת להחליף שלוש או ארבע פעמים - את המכשיר קיבלנו עם שניים ואת השלישי רביעי קניתי באלי אקספרס. חומר ניקוי אני לא משתמשת במקורי, אבל שמה ממש ממש קצת. אם שמים הרבה חומר זה יכול לפגוע במנוע. 

אם את גרה באזור ירושלים, בשמחה תקחי ממני לכמה שעות - תזהרי לך אם לא תחזירי מייד.  אני חייבת אותו לידי. 

מברכת אותו כל יום

לא ממליצה על הדגם שלי כי יש כבר הרבה יותר מתקדמים בשוק, בהזדמנות אשדרג בעז"ה …

חרף הייתי אדם די משכיל בניקיון אני ממש פרימיטיבית שוטפת את הבית עם סמרטוט.

אין לי מושג מה הצרכים, שלחתן אותי לבירור מעמיק

תודה לכל העונות 

יש לי המלצה על שוטף שואב ידני

אוטמטי יש לי דיס וגם המלצה חיובית השאלה כמה את רוצה להשקיע

שוטף שואב ידני יש לי את הדרימי h14 pro dual

שימי לב שיש h14 שהוא לא פרו אני לא ממליצה עליו בכלל מהמון פרמטרים (טווח שאיבה לא 180 מיכל מים קטן עוצמת שאיבה ועוד)

יש לי אותו כבר שנתיים ואני מרוצה מאוד היום כבר יצא h15 אבל אין לי ניסיון בו..

לגבי רובןטי יש לי xiaomi x20 אני פחות מרוצה כי הניקיון שלו ממש לא מספיק בעיני וגם החיישנים שלו לדעתי לא מספיק משוכללים..אחותי לעומת זאת קנתה את הדגם הכי מתקדם שעולה 5 אלף (אם תרצו אבדוק דגם) והוא מנצנץ לה את הבית הענק שלה אז זה כן שווה

אבל- זוג ללא, דירה מפלס אחד (ודי קטנה)

עשיתי לו תזמונים קבועים לחלק מהזמן, ובשאר הזמן מפעילה מהאפליקציה לפי המפה שיש לו של הבית. (נניח- רק סלון, ואז בוחרת איזה סוג - שאיבה/שטיפה/גם וגם, עוצמה וכו).

לנו הוא מחליף גם שטיפה, אם יש כתם חריג אז לפעמים משפשפת אותו ספציפית.

אבל בעיקר ליומיום, מבינה? למי יש כוח לטאטא את הסלון מטבח כל ערב? (מה גם שלפעמים צריך גם להעביר סמרטוט).

לא קניתי ידני כי לא רציתי לעבוד איתו, רציתי שיעבוד לבד.

קנינו דגם של חברה מוכרת אבל יחסית פשוט, אז עלה בערך 2000 לדעתי.

שיקולים שצריך לקחת בחשבון כשיש ילדים- עד כמה זה פשוט להגיע למצב שאין משחקים קטנטנים על הרצפה/שטיח? כתמים רציניים באופן שגרתי?

אה, ואם יש לך שטיח זה משהו שצריך לבדוק לפני שקונים. שלי יודע להרים את המגבים ולעשות רק שאיבה על השטיח. לא כל הרובוטים יודעים. (בידני לא ככ בעיה כי את פשוט לא מנקה איתו על השטיח)

יש רבנים ספרדים שמתירים 2 אצבעות

(הרב עובדיה אם אני לא טועה)

לא מצאתי רק אשכנזי שמתיר

אבל קודם כל ממה שזכור לי כבר בגמרא אומרים שמותר להוציא מעט שערות מקדימה (ברמת ה"שוונצים", עדיין משתמשים במילה הזאת?), חוץ מזה מכירה דעה שמותר 2 אצבעות מקדימה, ועוד דעה (אולי הרב פיינשטיין?) שמותר סהכ בכל השיער טפח על טפח גלוי, מקדימה או מאחורה או ביחד. טפח זה בין 8-10 סמ, אז טפח על טפח זה די הרבה.

מכירה גם דעות יותר מתירניות או פחות אבל מבינה שזה לא מה שאת מחפשת 

לא יודעת לבגיד בשם מי

מה שכן זה מוזר לי קצת מה שאת אומרת על הטפח על טפח

כי זה בערך השטח של כל הראש..

אשמח אם תוכלי לכתוב מקור כי זה מעניין אותי (אם תמצאי כמובן וזה לא בטירחה גדולה)

זה יוצא בערך רוחב 2 אצבעות

שמדובר על טפח מרובע

כלומר שסה"כ יש טפח גלוי

אבל לא בדקתי את זה..

לא זוכרת מקורות

מודה שאני מצד אחד לא מוציאה הרבה יחסית

מצד שני לא מודדת ולא מדקדקת כי זה גדול עלי

אז ממה שמוצאת

זה בכיוונים של מה שכבר אמרו פה

הרב עובדיה (ילקוט יוסף אוצר דינים עמ' שס"ח) 2 אצבעות: "נשים הנוהגות לגלות אצבע או שתיים משערות ראשן כלפי פנים, אין למחות בידן, שכן מנהגינו"

והרב פיינשטיין זה ארוך יותר לצטט, תחפשי אם זה מעניין אותך (אגרות משה אבן העזר נ"ח): "אבל הוא רק ערך ב' אצבעות בגובה שהפנים הוא ערך אורך ב' טפחים ויהיה בצרוף פחות מטפח ויותר אסורה"

תודה לקלסרים מהמדרשה שהביאוני עד הלום 😅

ומרפרוף קל מגוגל נראה שתוכלי למצוא גם שם הפניות.

אפשר בפרטי

אני אישית לא נוהגת ככה ומכסה מלא לדמרי ומאוד שמחה בזה

אבל זה כן מותר הלכתית

יש גם דעות שפאה מותר

ויש גם דעות שבבית אפשר להקל יותר.

תבדקי

שבעים פנים לתורה. 

הוא הביא 3 שיטות בפוסקים:

1. אסור שייראו שום שערה- מי שפוסק כך מדריך ללכת עם פאה.

2. צריך להשתדל לכסות את כל השיער אבל מה שלא מצליח ויוצא קצת זה בסדר.

3. מותר שיהיה גלוי עד טפח מרובע של שיער, כך שמותר לגלות קצת שיער מקדימה ופאות לכתחילה.

שאסור שיראו שום שערה

ואסור פאה

תמיד יכולים לפנות גם גברים שמתחזים לנשים או נשים עם שריטות.

וזה נכון לשני הצדדים.

התייעצות כללית

תודה

בשניהם צריך להזהר.

להקשיב לאזהרה הזאת ולהתייחס לזה בכובד ראש.

היו מקרים שהיו נראים נורמטיביים לחלוטין ולקח זמן רב עש שהבינו שיש גאן בעיה

ובנות נפגעו.

לא סתם יעל מאד מזהירה על כך.

בהצלחה רבה לך.

ממליצה על ליאורה בוקסנבוים

ועדיין, פניה באישי בנושא אינטימי עלולה להגיע למחוזות לא נעימים. וגם אם את תדעי לעצור או להתעלם, לא כולם יודעים/ לא נעים להם.

ועוד דבר- אנשים שכותבים פה הרבה, בסוף מרגישים "חברים", והרבה פעמים הזהירות נשחקת. ולמרות שאני מניחה שרובינו פה אנשים טובים, יש כאלה שלא.

אנחנו לא יודעות מי את.

אלו שפונות אלייך לא יודעות מי את.

את לא יודעת מי אלו שפונות אלייך.

אז מזהירות את כולן, אותך ואת האחרות - במיוחד בנושאים כאלו צריך זהירות מוגברת.

ומזכירה שאתן אף פעם לא צריכות להמשיך בשיחה אם משהו מרגיש לכן לא נעים או לא בטוח. גם אם זה לא משהו בעייתי באופן מובהק.

וממליצה לדווח לנו על כל דבר חשוד. (עצם זה שאנחנו מקבלות ואוספות את הדיווחים מכל אחת שיש לה סימן שאלה, מאפשר לנו לזהות בצורה יותר ברורה ניקים חשודים/בעייתיים).

אני לא מכירה, מקפיצה ובהצלחה

על לימור טורקל. מקבלת באריאל, אם רלוונטי