[1] שו"ע סעי' ב'. ובשד"ח מע' ק' קד' ה' ובשו"ת אג"מ יו"ד סוס"י קלג'. שאין מועילה בזה מחילה. וע' בס' דבש לפי אות יב' שאם אומר את שם אביו באותיות נפרדות כגון ר', א', ו', ב', ן' מותר. ובשו"ת תורה לשמה סי' רסד' ובשו"ת יבי"א ח"ב יו"ד סי' טו' שמי ששם אביו 'אבא' מותר לקוראו 'אבא' ודלא כחיד"א בשם הגדולים מע' גדולים ערך 'אבא' שמחמיר בזה. (וכן אם שם אמו 'מזל טוב', רשאי לברכה בברכת מזל טוב. שם) וע' בבא"ח שופטים את ד' שמותר לקרוא לפני אביו בתנ"ך וכדו' אע"פ שנזכר בהם שם כשם אביו, אבל לא יקרא לפני אביו מכתב מאדם שנזכר בו שם אביו אם הוא שם פלאי, אבל שלא לפני אביו, מותר. ובשד"ח מע' כ' כלל קד' שמותר לקרוא לבנו על שם אביו במקום שנוהגין כן.

[2] בא"ח פר' שופטים אות ד'.

[3] שו"ע שם.

[4] ובפ"ת סק"ב בשם היש"ש פ"ק דקדושין סי' סה' דאינו רשאי לומר שם אביו אף כשאומר 'פלוני אבא מרי'. ודלא כהג'רעק"א סי' רמ' בשם הפר"ח שמקל בזה. ובשו"ת אג"מ יו"ד סי' קלג' שבצורך גדול יש להקל כפר"ח.

[5] שם הגדולים ערך 'אבא'. שו"ת יוסף אומץ סי' פז'. ראשון לציון סי' רמב' סעי' א'. טהרת המים שיו"ט מע' כ' אות יד'. ערוה"ש סעי' טו'. שו"ת אג"מ יו"ד סי' קלג'.

[6] ואע"פ שלקרוא לאביו ואמו בשמם אין מועילה מחילה, לגבי הזכרת שמם מועילה מחילה. ע' שו"ת אג"מ יו"ד סוס"י קלג'.

[7] ובן הקורא לאביו לעלות לתורה יאמר 'יעמוד אבי מורי רבי פלוני בן פלוני', ואף יכול לומר 'יעמוד אבי מורי פלוני בן פלוני'. ויש הנוהגים לומר 'יעמוד אבי מורי' בלבד. ע' בזה בשו"ת ארץ צבי סי' צז' ובילק"י כבוד הורים עמ' רעט' ובס' מורא הורים וכבודם ו' לג' בשם הגרב"צ אבא שאול זצ"ל. ובס' הליכות בין אדם לחבירו בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל אם עושה לאביו מי שבירך בנוכחותם של ההורים יאמר 'יברך את מורי אבי' או 'מרת אימי' בלא להזכיר שמותם ואם אין הוריו נוכחים בשעת המי שבירך יכול להזכיר את שמם בנוסח 'יברך את מורי אבי יעקב' או 'מרת אימי רחל'.

וע' בשו"ת שרגא המאיר ח"ב סי' עב' ובשו"ת צור יעקב סי' לג' שמי שיש לו אב חורג אין לקוראו לתורה בשם אביו החורג אלא בשם אביו האמיתי משום כבוד אביו.

[8] גדולת אלישע סקי"א. יפ"ל ח"ג סעי' י' בשם ס' פאת ים דף קלה' ע"ג. שו"ת יבי"א ח"ה יו"ד סי' טו'.

[9] אבל אם שם אביו ראובן וכששואלים אותו לשמו אומר  'ראובן' בסתם, הוא איסור גמור, שכן אין ניכר שהוא אביו.

[10] וכן מותר לבן לומר לבנו הקטן 'לך לסבא שמעון', כיון שיש כאן תוספת תואר. ואם הוא בפני אביו, המחמיר שלא להזכיר שמו ולומר 'לך לסבא' בלבד, תבוא עליו ברכה.

[11] שו"ת יוסף אומץ סי' פז'. יד אברהם יו"ד סי' רמב' סקט"ו. מצפה איתן ברכות ה. תפא"י קידושין פ"ט מ"ז. בית מאיר יו"ד סי' רמו. יפ"ל סק"י. בא"ח פר' שופטים אות ה'. הליכו"ע ח"ח עמ' צג'.

[12] הליכו"ע ח"ח עמ' צב'. קובץ מבקשי תורה כד' עמ' קצד' בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל ומ"מ הוסיף דטוב להחמיר כדעת הפ"ת.

[13] כן דעת הפ"ת סק"ב ושו"ת ארץ צבי סי' צז'. ולדעת המהרש"ל זי"ע קידושין סה. סובר שאין להזכיר כלל שם אביו אפילו בתוספת תואר (אם הוא בפני אביו). ע"ש והמחמיר כמותו תבוא עליו ברכה. 

[14] אבל לא יאמר פלוני בן רב פלוני אני.

[15] וע' בשכנה"ג סקי"א ובברכ"י סק"ד ובס' מעבר יבק מאמר שפתי צדק סופ"ח והג' רעק"א או"ח סי' קיט' ובבא"ח שופטים אות ה' שאם מתפלל על אביו יאמר 'אבי פלוני' או 'אמי פלונית', ולא אדוני אבי או אבא מורי ושאר תארי כבוד, והוא הדין באמו. ובשו"ת צפיחית בדבש סי' נה' שאם לומד לרפואת אביו או לעילוי נשמת אביו, יכול לומר שלימוד זה יהיה לרפואת 'פלוני בן פלוני'. ובשד"ח מע' כ' כלל קד' שכשאומר לחש או סגולה על אב או אם ומזכיר שמותיהם יכול להוסיף תואר. ובשו"ת אג"מ יו"ד ח"א סי' קלג' שאם דורש ברבים אין לו להזכיר שם אביו אפילו אם מוסיף תואר 'רבי' לפני כן, אלא יאמר 'כך אמר אבא מורי'. וע' בשו"ת זרע אמת ח"ב דף קצט' ע"ב ובגדולת אלישע סקכ"ה ובשו"ת שלמת חיים סי' צג' שכשמזכירו בהשכבה יזכירו בתארים כמו אבי מורי ורבי עטרת ראשי וכדו'. וכן כשהבן מזכיר את אביו בברכת המזון בהרחמן יכול לומר הרחמן הוא יברך את אבי מורי וכו', ואין צורך להזכיר את שם אביו בפניו. וע' בשו"ת זרע אמת ח"ב דף קצט' ע"ב ובגדולת אלישע סקכ"ה ובשו"ת שלמת חיים סי' צג' שכשמזכירו בהשכבה יזכירו בתארים כמו אבי מורי ורבי עטרת ראשי וכדו'. 

[16] ביש"ש פ"ק דקדושין סי' סה' וברו"ח סק"ב מחמירים גם בכתיבה ובס' הליכות בן אדם לחבירו עמ' קו' שכן דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל. אומנם בשו"ת יוסף אומץ סי' פז' ובשיו"ב ריש סי' רמ' ובשו"ת אג"מ יו"ד ח"א סי' קלג' ובשו"ת באר שרים ח"ב סי' נב' ובס' הליכות בן אדם לחבירו שם בשם הגרב"צ אבא שאול זצ"ל מקלים בזה. וכן מנהג העולם. וע' בבא"ח שופטים אות ד' שמותר לחתום פלוני בן פלוני, ויש המתחסדים לכתוב פלוני בן לאדוני פלוני. ובחתימת עדים בכתובה בכל אופן נוהגים לכתוב רק 'פלוני בן פלוני עד'. (ובשו"ת תורה לשמה סי' רסט' שאין לכתוב פלוני בן פלוני באופן ששם אביו למעלה משמו שהוא חסידות של שטות).

[17] אומנם אם כותב מכתב לאביו או לאמו או שכותב צ'ק לפקודת אביו וכן כשכותב מכתב או סיפור דברים לאחרים יש להזכירו בתואר כגון אבא מארי או אבי פלוני. בא"ח פר' שופטים אות ד'. ילק"י כבוד הורים עמ' רפב'.

[18] ובדין זה של קריאת חבירו הנקרא בשם אביו, מועילה מחילת הוריו. ע' בחיי"א כלל סז' סעי' ח'.

[19] ונכד הקרוי על שם סבו ורוצה הבן לקרוא לבנו הקטן (הנכד) בפני אביו ישנה את השם ויקרא לו בכינוי, ובכגון זה ראוי לבקש מן הסב מחילה ורשות קבועה לקרוא לבן איך שירצה. ילק"י כבוד הורים עמ' רפט'.  ועוד כתב שם שבקריאת השם לנכד בברית מילה על שם הסבא יכול לומר את שמו בלי שום תואר. 

[20] רמ"א סוסע"י ב'.

[21] כגון 'דוד', 'יוסף', 'משה' וכל כיוצ"ב.

[22] וכל שכן אחר פטירת אביו, ולאחר פטירתו רשאי לקרוא לחבירו שקרוי בשם אביו אפילו בשם פלאי.

[23] רמ"א שם. ט"ז סק"ה. מעשה רוקח על הרמב"ם פ"ה מהל' ת"ת. בא"ח שם. ילקוט מעם לועז פר' יתרו. ס' מורא הורים וכבודם עמ' פא' הע' כד' בשם הגרב"צ אבא שאול זצ"ל.  

[24] דרישה סי' סק"ד ושכן דעת השו"ע. ש"ך סק"ג. גדולת אלישע סק"ט בשם הפר"ח. ס' כיבוד הורים בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהמנהג להקל. ובחיי"א כלל סז' סעי' ח' הביא ב' הדיעות וסיים דעכשיו מקלים בזה דמסתמא אביו מוחל. ובשו"ת אג"מ יו"ד ח"א סי' קלג' דבזמנינו אף לדעת הרמ"א ודעימיה מותר. 

[25] שו"ע סעי' ב'.

[26] כגון 'נפתלי' 'זבולון' 'עקיבא' וכל כיוצ"ב. 

[27] ובבא"ח פר' שופטים אות ד' שאם נקרא אביו בשני שמות כגון 'אברהם יצחק' ולחבירו קוראים 'אברהם' או 'יצחק' רשאי או להפך שלחבירו קוראים בשני שמות ולאביו באחד מהם, רשאי לקרוא בשם חבירו אפילו בפני אביו. ובילק"י כבוד הורים עמ' ער' שאם אביו נקרא ישראל מאיר ונשתקע ממנו שם מאיר ונקרא בפי כל ישראל, מותר לבנו לקרוא לחבירו 'ישראל מאיר'.

[28] לבוש סעי' ב'. ט"ז סי' רמב' סק"ד. באור הגר"א סק"ח. גדולת אלישע סק"ט.בבא"ח שם. אומנם הדרישה סק"ד והש"ך סק"ג והחיי"א כלל סז' סעי' ח' מקלים אף בזה שלא בפני אביו.

[29] יפ"ל ח"ג סי' רמ' סקכ"ב. שו"ת יבי"א ח"א יו"ד סי' יז' אות ה'. וע' בשו"ת שבו"י ח"ג סי' עה'  ובמנ"ח לג' שהנשבע שלא יכבד להוריו, היא שבועת שוא ואינה חלה.