אשה נשואה בכיבוד הורים. וחינוך לקטן במצה זו. דין גר בכיבוד הורים. וכיבוד אב או אם חורגים.
גם[1] אשה נשואה חייבת בכיבוד הורים בכל דבר וענין, אבל אם בעלה מקפיד בדבר מסויים[2], פטורה מלעשות אותו הדבר (אבל[3] במורא חייבת בכל אופן). ואשה[4] שנגרשה או נתאלמנה חייבת בכיבוד הורים כמו רווקה. וקטן[5] חייב בכיבוד הוריו מדין חינוך, ומצוה[6] גדולה על הוריו להרגילו בכך, והאב ירגילו לכבד את אמו, והאם תרגילו לכבד את אביו. והנולד[7] לאם יהודייה ואביו אינו יהודי, חייב בכבוד אמו. והנולד[8] לאם שאינה יהודייה ונתגייר אינו חייב בכבוד הוריו (ואפילו אביו יהודי, אינו חייב לכבדו) ומכל[9] מקום אסור לו לקללם ,לבזותם או להכותם, ואף[10] ראוי שינהג בהם מעט כבוד מדין הכרת הטוב. וחייב[11] לכבד[12] את אמו[13] או אביו החורגים[14], אבל לאחר מיתת אביו או אמו האמיתיים אינו חייב עוד בכבוד הוריו החורגים, ומ"מ{C}[15] דבר הגון לכבדם אף לאחר מיתה[16].
הלכות קודמות: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t565033#6274311
מקורות והעראות לעיון והרחבה, השתדלתי להדגיש את מה שחשוב:
[1] שו"ע סעי' יז' שפטורה כיון שמשועבדת לבעלה. ובש"ך סקי"ט ובבאה"ט סקט"ו ובחיי"א כלל סז' סעי' יז' ובחסל"א סקי"ג ובקיצוש"ע סי' קמג' סעי' יג' ובערוה"ש סעי' לח' ובבא"ח פר' שופטים אות כא' ובגדולת אלישע סק"מ שאם אין בעלה מקפיד חייבת בכל דבר שאפשר כמו האיש. וע' בס' חסידים סי' שלה' שלא יצוה האב לביתו לעשות צרכיו בשעה שרואה שעסוקה בצרכי בעלה, ומ"מ בעל כשר יאמר לה לעזוב צרכיו ולעסוק בצרכי אביה תחילה, כיון שגם הוא חייו בכבוד חמיו.
[2] וכגון שהוריה מבקשים שתבוא עם משפחתה לסעוד אצלם, ובעלה מעוניין לסעוד בביתו, אין צריכה לשמוע בקולם. ס' הליכות בן אדם לחבירו עמ' קטו' בשם הגרי"ש אלישיב והגרב"צ אבא שאול זצ"ל.
[3] חרדים פ"א אות כו'. וכן מבואר מלשון השו"ע סעי' יז'. והיינו שצריכה לקום בפניהם ולא לעמוד או לישב במקומם ולא לקרוא בשמם או לסתור דבריהם, ושאר עניני מורא אב ואם.
[4] שו"ע שם.
[5] פשוט, כיתר המצוות שגטן חייב בהם מדין חינוך. וע' בשו"ע סעי' יח' שממזר חייב בכבוד אביו. ובשו"ע סי' רמא' סעי' ז' שכן שתוקי המכיר את אמו ואין מכיר את אביו חייב בכבוד אמו. (ואם אמו אומרת על אדם שהוא אביו חייו בכבודו). ובס' הזכרון זכרון רפאל סי' יח' שכן בן שנמסר לאימוץ מייד לאחר לידתו, חייב בכבוד אביו ואמו הביוליגים. ובשו"ת בית אב ח"א סי' נא' ובילק"י כבוד הורים עמ' שכא' שכן שנולד לאחר שאמו נתגרשה ומעולם לא היה לו קשר עם אביו, חייב בכבודו.
[6] מאירי קידושין לא. טהרת הקודש הקדמון ח"ב פ"ה.
[7] פשוט. וכן מתבאר מהשו"ע סי' רמא' סעי' ט'. וכ"כ ס' הליכות בן אדם לחבירו עמ' עט' בשם הגרב"צ אבא שאול זצ"ל. וע' בילק"י כבוד הורים עמ' שמד' שאפילו התגייר אביו אח"כ אין חייב בכבוד אביו. ועוד כתב שם שאם גידלו חייב לכבדו מדין מגדל בן חבירו והכרת הטוב.
[8] שו"ע סי' רמא' סעי' ח'.
[9] שו"ע סי' רמא' סעי' ט'.
[10] שו"ת אג"מ יו"ד ח"ב סי' קל'. וע"ש שעכ"פ אין ראוי לגר ולגיורת לבקר את הוריהם הגויים לעיתים תכופות כדי שיתרחקו מהם ולא יחזרו לסורם. ובילק"י כבוד הורים עמ' שמח' שיכול לומר על אביו האמו קדיש אחר פטירתם, וכן לומר עליהם אשכבה בביהכ"נ.
[11] שו"ע סעי' כא'. וע' בד"מ סק"ז שלגבי הוריו חורגים חייב דוקא בכיבוד אבל במורא לא, ולכן מהדין יכול לשבת במקומם או לסתור דבריהם ושאר דינים השייכם למורא, אבל לענין לקרוא להם בשמם בפניהם, המנהג להחמיר. וכ"כ החתם סופר סי' פד' ובשו"ת בצל החכמה ח"ג סי' צה' ודלא כעקרי הד"ט סי' כו' אות ז' ובס' מנחה חדשה מצוה לג' שנסתפקו שמא חייב גם במורא.
[12] וע' בס' מנחה חדשה מצוה לג' אות ג' ובילק"י כבוד הורים עמ' תרממה' שאם אביו או אמו החורגים מחלו על כבודם, כבודם מחול, אבל אם האב אומר בפירוש שאינו מוחל על כבוד אשתו (האם החורגת) יש ליזהר בכבודה, אע"פ שהיא מוחלת.
[13] ואם אביו האמיתי רשע ואמו החורגת אינה כן (או להפך) חייב לכבדה אף לדעת הרמ"א. שו"ת בן יהודה סי' ד'. שד"ח מע' כ' כלל צט'.
[14] ובשו"ת מהר"ם בן חביב סי' כט' ובברכ"י סקט"ז ובשו"ת תשובה מאהבה סי' שע' ובבא"ח פר' שופטים אות כח' ובשו"ת חתם סופר סי' פד' ובשו"ת בצל החכמה ח"ג סי' צה' שאם אמו אינה רוצה שיכבד את אשת אביו, או שאביו אינו רוצה שיכבד את בעל אמו, אין לשמוע להם. וע' בשערים המצויינים בהלכה סי' קמג' סקי"ב שבכל אופן ישתדל שלא לעשות כן בפני אמו כדי שלא לצערה. (ולאחר פטירת אביו, אם אמו מתנגדת שיכבד את אשת אביו, ישמע לה).
[15] שו"ע סעי' כא'. ובערוה"ש סעי' מו' שכן נהגו כל יראי ה'. וע' בשו"ת חת"ס אבהע"ז ח"ב סי' קכח' שאם אביו או אמו החורגים נשאו בשנית לאחר פטירת הוריו האמיתיים שוב אינו חייב בכבודם לגמרי.
[16] ונראה פשוט שאם מתו אביו או אמו החורגים אינו חייב בכבודם לאחר מיתה.
