כבוד אביו ואמו איזה קודם.
כבוד[1] אביו קודם לכבוד אמו, ולכן במקום ששניהם בקשוהו דבר[2], יקדים[3] לעשות רצון אביו[4], ואפילו[5] אם הקדימה האם וביקשה דבר ולאחר מכן בקש אביו, יעשה רצון אביו תחילה. אומנם[6] אם אביו מבקש ממנו דבר שאין לו שום הנאה ותועלת, ואמו מבקשת ממנו דבר שיש בו הנאה ותועלת, יעשה רצון אמו[7]. ואם[8] בקשו אביו דבר מסויים ואמו אמרה שלא לעשות, ישמע לאביו[9].
מקורות והערות לעיון והרחבה:
[1] שו"ע סעי' יד' ובאמו המגורשת מאביו שניהם שוים ולאיזה שירצה יקדים. וע' בחזו"א יו"ד סי' קמט' סק"ו שאם אביו רוצה שיעשה עבורו איזה דבר, ואמו המגורשת מאביו אינה רוצה שיעשה דבר זה, צריך להמנע מלעשותו.
[2] וע' בילק"י כבוד הורים עמ' שכב' גבי מי שהוריו נתגרשו ושניהם רוצים שהבן ידור עימהם, ובית הדין לא הכריע בדבר.
[3] וע' ברמ"א יו"ד סי' רנב' סעי' ח' שבמקום של פיקוח נפש לאביו ולאמו מציל את אביו קודם. ובפת"ש סקי"ב שכן לענין צדקה שיש בידו ליתן רק לאחד מהם, חייב לזון וליתן מלבוש ותרופות לאימו תחילה. וע' בשו"ת נודב"י תניינא אבהע"ז סוס"י מה' ובפ"ת סקי"א ובבא"ח פר' שופטים אות יח' דכבוד אמו החיה קודם לכבוד אביו המת. אומנם בשו"ת הגרעק"א סי' סח' ובשו"ת דברי מלכיאל ח"ב סי' קלז' שגם בזה כבוד האב קודם. וע"ע בשו"ת הגרעק"א שם שבמתה אמו וצותה עליו לעשות דבר לכבודה ואביו מצוה עליו לעשות דבר לכבודו, אביו קודם.
[4] ובמנ"ח מצוה לג' שאם אמו האמיתית ואביו החורג ביקשוהו דבר, יקדים לאיזה שירצה. ובילקוט מעם לועז יתרו תרמו' שאם אמו האמיתית מבקשת דבר ואמו החורגת מבקשת דבר כבוד אמו האמיתית קודם.
[5] יד שאול סקי"א. שו"ת דברי מלכיאל ח"ב סי' קלז'.
[6] שו"ת תורה לשמה סי' רפ'.
[7] ובילק"י כבוד הורים עמ' תעב' שהוא הדין אם אומר לו אביו שלא יכבד לאמו משום שנאה ומריבה שיש לו עמה, לא ישמע לאביו. וכן אם אמו מבקשת דבר ואביו מתנגד לכך ללא סיבה מוצדקת צריך הבן לשמוע לאמו.
[8] שו"ת משפטי עוזיאל יו"ד סי' לו'.
[9] ובכל מקרה שיש חילוקי דיעות בין ההורים אין לילדים להתערב או לנקוט עמדה כאחד מן הצדדים (אע"פ שנראה לבן שהשדין עם אחד מן הצדדים), אלא ירחיקו עצמם ממקום הויכוח. ס' מאה שערים שער יח'.
