לגבי השאלה השניה: למה לשאול ככה? תראה את אורך השרוולים והחצאית.

מנסיוני- לא כ"כ ולא תמיד...

<צ>

על זה שאתה כותב את רוב הדברים בהומור.

כל פעם שאני כותב משהו מטומטם- זה בציניות.

הנובעת מהקב"ה.

חבל שלא שמתי סמיילי

חוצמזה שים לב: מינוס ומינוס יוצא פלוס

תינוק+שוטה=חכם גדול

או שתרגילים בגמרא זה נחשב

כמובן שזה לא מעיד, כמו גם הביטוי "הרמה הדתית שלי/שלך" לא רלוונטית כי כל אחד יתייחס אליה אחרת (אלא אם מסבירים, מעבר להגדרה יבשה, מה השאיפות בנושא הזה, איך את/ה תופס/ת את עצמך בהקשר הדתי-אמוני וחפירות כאלה ואחרות...)

מנסיוני הדל ביותר.

להעלות את רמת השיחה תלוי בהרגשה של שניכם, אין איזה חוק שהחל מזמן כזה וכזה מתחילים לדבר ככה וככה.

לגבי השאלה, לטעמי זה יהיה חסר טאקט, אני לא הייתי רוצה שישאלו אותי דבר כזה, וכמו שאומרים, אין הנחתום מעיד על עיסתו.

אולי שאלות מכווינות, בצורה עקיפה ולא בצורה כ"כ ישירה. זה לדעתי.

שיהיה קשר עמוק יותר מאשר דברים טכניים (כמובן שצריך גם לדבר טכנית, כמו גם אחרי הדייטים, אבל זה לא מקדם אותנו יותר מדי לראות התאמה של ממש ולחזק את הקשר במובן הרגשי.)

**ערכתי! פליטת פה פרוידאנית

כשתרגיש בנוח איתה ברמה שהיפתחות כלפיה לא תוריד מערכך בעיניה, כשעברתם כבר את שלב המשחקים והניסיונות המזויפים להרשים - אז מגיע הזמן לפתוח את החיים וההרהורים האישיים, ומשם שיחות העומק זורמות מאליהן..

ב. תדבר איתה מסביב: כשתצאו לבית קפה, תוכל לברר איתה איזה כשרויות היא אוכלת. כשמדברים על סרט כלשהו, תוכל לזרוק משהו על צפייה בסרטים ולבחון איך היא מגיבה ומתייחסת לנושא, וכו'. תלוי מה הדברים שחשוב לך לברר. תמיד אפשר למצוא את הדרך שהדברים יעלו, ומתוכם לגזור את התמונה הכוללת.

לק"י

לא לשאול אולי דברים שנוגעים מידי לחתונה, ואם כן- אז בתאוריה (לא לגבי שניכם).

ולגבי רמה דתית- נראה לי עדיף לשאול מישהו שמכיר אותה.

מה שכן- תנסה לקלוט בין השורות ומדברים שהיא מספרת איפה היא עומדת מבחינה דתית.

בהצלחה

תדרג את הרמה הדתית שלה מאחת עד עשר?

המ"ה

תראה אם השאיפות הרוחניות שלכם תואמות.

תנסה לבחון את זה דרך הדיבור, הסגנון, הרצונות, השאיפות שלה.

"נושאים ברומו של עולם" - ניתן לדבר מההתחלה. מי אמר ש"נושאים טכניים" זה מתכון יותר טוב?... הכל לפי האנשים.

ב. זה בהחלט טאקט לשאול על רמה דתית, אבל בטאקט...   כלומר: אפשר להתענין, למשל, כמה הצד התורני חשוב לה, גם ברעיון וגם בתור מחייב את העולם המעשי.

אם כי, הרבה פעמים זה מהדברים הבסיסיים שמבררים עוד לפני שנפגשים עם מישהי, דרך מי שהציע..

אבל יש מקום לדבר גם אח"כ, בוודאי. זה נושא לגמרי עיקרי.

 שלבים בפגישות

תהליך הפגישות מורכב משלושה שלבים שמטרתם היא לבנות תהליך מהקל אל הכבד, ובכך ליצור היכרות הדרגתית.

לאחר היכרות קצרה והתעניינות קטנה בהרגשת הזולת, כדאי לומר דבר תורה קצר- 2 עד 5 דקות ולאחר מכן להתחיל בשלבים הבאים:

השלב הראשון- בשלב הראשון השיחה היא על דברים חיצוניים וכלליים שאין בהם חשיפה עצמית של רגשות, דעות אישיות, תכונות וכו'. בשלב הראשון מדברים על נושאים כמו מקום לימודים, אופי הלימוד, נושאי הלימוד, רבנים, משפיעים, מרצים, קעמפים, קייטנות, ועוד.

המטרה בשלב הראשון היא להכיר מי עומד מולי ברמה הטכנית, איזה מסלול חיים הוא עבר פחות או יותר עד עכשיו וכו'. זה חשוב מהסיבה הפשוטה שהשיחה מתנהלת טוב יותר עם אדם שאני יודע עליו נתונים בסיסיים.

N-US;mso-fareast-language: EN-US;mso-bidi-language:HE">השלב השני-N-US;mso-fareast-languageN-US; mso-bidi-language:HE"> בשלב השני מציגים השקפת עולם כללית על היהדות, על העולם, על הבית היהודי, דעות על אינטרנט, סרטים חינוכיים/ חיצוניים ח"ו, שירים חסידיים/ לועזיים, ניגונים וכו'. בשלב השני יש גילוי עצמי ברמה החיצונית, כלומר, מדברים על דעות כלליות שלי אבל אין זה גילוי עצמי ברמה  פנימית יותר 

כמו רגשות, תכונות נפש וכו'. בשלב זה אני עדיין לא מדבר על "עצמי הפנימי". המטרה בשלב זה היא להכיר את כיוון החיים של השני, את רצונותיו ושאיפותיו.

השלב השלישי- בשלב השלישי מספרים על רצונות, תכונות הנפש, אישיות וכו'. כמו למשל- מה הייתי מצפה מאשתי, כיצד ביחד ננהל את הבית וכו'. אני מגלה יותר פרטים על עצמי,למה אני מתאים ולמה לא , אלו דברים עושים אותי שמח, עצוב, רגוע, כועס, מה קו אדום אצלי בדברים מסוימים, אני מספר על הבית בו גדלתי- חם, קר, רועש, שקט ועוד.

המטרה בשלב השלישי היא לנסות ולשמוע כמה שיותר מהשני ע"י דיבור פתוח וזורם ולראות ע"י כך האם ישנה התאמה.

יש לציין שאצל כל זוג נפגשים יכול קצב המעבר משלב לשלב להשתנות. ישנם נפגשים שיגיעו לשלב השלישי לאחר 2-3 פגישות וישנם כאלו שכבר בפגישה הראשונה יגיעו לשלב השלישי.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳