פרשת שופטים פותחת בציווי לשים שופטים ושוטרים. מי הם השופטים והשוטרים שבתוכנו? איך זה קשור להחלטות? והקשר לתקופת אלול בה אנו נמצאים
"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך ..." [א] "שפטים, דיינים הפוסקים את הדין. ושוטרים, הרודין את העם אחר מצותן, ... עד שיקבל את דין השופט:" [ב] את המושגים האלה אנחנו מכירים: שופטים – אחראים על קביעת הדין, שוטרים – אחראים על ביצועו. יש צורך בשוטרים בכדי לדאוג לכך שפסק השופטים יקוים.
בגשמיות - השופט מחליט מה צריך להיות, והשוטר דואג שזה יתבצע. השופט הוא ה"בכח" – ההחלטה, השוטר הוא ה"בפועל" – הביצוע.
ה"בכח" ו"בפועל" אלו שני כוחות שנמצאים באדם. ה"בכח", כח ההחלטה – בכל שלב ושלב שהאדם נמצא הוא צריך לקבל החלטות, לעשות בחירות. וכל הפרטים הקטנים האלה זו ההחלטה הגדולה של לאיזה כיוון הוא הולך, אם לכיוון מה שמחייב מלך העולם או לכיוון מלך זקן וכסיל, היצר הרע. בשלב זה האדם הוא שופט. צריך לשפוט מה הוא צריך לעשות, מה הבחירה הנכונה (ורק לתזכורת: "ובחרת בחיים ..." [ד])
ה"בפועל", אחריות על הביצוע. כבר החלטנו החלטה (טובה), עכשיו צריך לעמוד בה. להצליח לקיים, להתמיד. בשלב זה האדם הוא בתפקיד שוטר. צריך להיות אחראי על קיום מה שהחליט.
שני השלבים הם לא פשוטים, בכל אחד מהם אפשר חלילה לטעות. ברור האמת אינו פשוט, וגם אחרי שכבר יודעים מה האמת לא תמיד קל לעשות את הדבר הנכון. היצר הרע בכל פעם בא בצורה אחרת ומקשה עלינו לראות בברור מה הדבר הנכון, מקשה להיות שופטים טובים. ואם כבר הצלחנו ויש את ההחלטה הנכונה, מה הקב"ה רוצה שאעשה, עדיין צריך לבצע וגם זה לא פשוט. וזה שופטים ושוטרים – בכוח ובפועל. "שופטים ושוטרים תתן לך" – תתן לך, לעצמך שופטים ושוטרים. לעשות בחירות נכונות, וללכת על פי הבחירה. לקבל החלטות נכונות, וגם לבצע אותן.
שופטים בכדי להחליט, שוטרים בכדי לוודא שמבוצע.
וכך מסביר ספר החינוך "שרש המצוה. נגלה הוא, שעם הדבר הזה, נעמיד דתנו בהיות אימת אלופינו ושופטינו על פני ההמון, ומתוך הרגלם בטוב ובישר מחמת יראה ילמדו העם טבעם לעשות משפט וצדק מאהבה בהכרתם דרך האמת" [ה] הפחד מהשוטרים גורם לקיום דברים השופטים, ומרגיל את האנשים לקיים את החלטות השופטים. ואחרי שמקיימים מיראה והדברים כבר נעשים מתוך הרגל, מכירים בכך שזו דרך האמת ועושים את הדברים מאהבה. "וכענין שיאמרו החכמים שרב ההרגל הוא מה שאחר הטבע, כלומר, כי כמו שהטבע יכריח האדם למה שהוא מבקש כן ההרגל הגדול חוזר בו כעין טבע קים ויכריחנו ללכת בדרך ההרגל לעולם, ובלכת העם בדרכי הישר והאמונה ובוחרים בטוב ידבר בהם הטוב, וישמח ד' במעשיו" [ו]
דברים שבטבע מכריחים את האדם, ואנו לומדים מהר מאד ללכת על פי הטבע. אנו יודעים שאש שורפת, ולומדים מהר שלא כדי לנסות ולגעת בה או ללכת בה, שמים מרטיבים. אומר לנו החינוך, שההרגל הגדול הוא כעין טבע. אם נחזור על דברים ונעשה אותו הרבה פעמים, הוא יהיה מוכרח מצידנו, ונרגיש מוכרחים לפעול על פי כמו שטבע מכריח. (ומסיים בכך – שד', מלך העולם ישמח בנו.)
בכל יום מימות החול אנו מתפללים "השיבה שופטינו כבראשונה ..." [ז] השיבה לנו את היכולת לשפוט נכון, לקבל את ההחלטות הטובות והנכונות, ואם אפשר שזה יהיה כבראשונה, שיתקרבו החלטותינו ומעשינו לראשונה ולתחילה "האלוקים עשה את האדם ישר, והמה בקשו חשבונות רבים" [ח] , הבורא ברא אותנו ישרים, יודעים מה הטוב, אבל אנו ביקשנו חשבונות רבים ובחרנו על פי עצותיו של מלך זקן וכסיל, היצר הרע. ולכן הבקשה היא להחזירנו להתחלה, לראשונה, לבריאה הישרה שברא. לשופטים הראשונים, לשכל ישר ויכולת לקבל החלטות ישרות. ו"אם אין שוטרים אין שופטים" [ט] - הבקשה היא גם על היכולת לעמוד בהחלטות הטובות, לבצע את הדברים הנכונים.
בקשת השבת "שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה" [י] קשורה גם לתקופה אליה אנו נכנסים עכשיו, חודש אלול, לקראת ראש השנה. האדמו"ר ממז'יבוז אמר פעם לתלמידיו, מדי יום אנו אומרים שלוש פעמים "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה". אבל מה פרוש כבראשונה? כבתחילה? והשיב כי לקראת אלול, לקראת תחילת השנה, אדם מחליט הרבה החלטות טובולת ויפות: לשפר את מעשיו, לפתוח דף חדש, להשתנות, להיות טוב יותר לשמים ולבריות. בתחילת שנה יש הרבה כוונות טוב, החלטות טובות, הרבה רצון טוב. כי זו התחלה. אך במהלך השנה פעמים רבות ההחלטות מתמוססות, ולא נשאר דבר מההחלטות ומביצוען. ועל כן אנו מתפללים שלוש פעמים ביום "השיבה שופטינו כבראשונה". עזור לנו ד' שה"שופטים", ההחלטות הטובות שקבלנו על עצמינו "כבראשונה", "כבתחילה" – בתחילת השנה יתממשו במהלך השנה. עזור לנו כל השנה להחליט נכון ולבצע כמו בתחילת השנה.
וכשה"שופטים" וההחלטות יהיו טובות, וה"שוטרים" וביצוע ידאגו שיקרה, אז ממילא - "והסר ממנו יגון ואנחה ומלוך עלינו מהרה אתה ד' לבדך ..." [יא] אנו נעשה את חלקנו, וד' ישפיע עלינו ברכה ונזכה לגאולה השלמה במהרה.
מקורות [א] דברים, טז, יח [ב]דברים, טז, יח – רש"י (תנחומא ב) [ג] מבוסס על דברי ה"ברכת שלום" (רבי ברוך שלום הלוי אשלג) על דברים, טז, יח [ד] דברים נצבים, ל, יט [ה] ספר החינוך, מצווה תצא (דברים, שופטים, מצווה ראשונה) [ו] שם [ז] תפילת שמונה עשרה של חול, ברכה אחת עשרה, תחילת הברכה [ח] קהלת, ז, כט [ט] דברים, טז, יח – אור החיים [י] תפילת שמונה עשרה של חול, ברכה אחת עשרה, המשך הברכה [יא] שם
