א. המצאת המאה מבחינת הצורה הדרמטית שהיא השפיעה על חיינו, ומגוון הפיתוחים שלה לשימושים שונים - המחשב.

ב. הכוונה למשהו שגם הוא המצאה של המאה האחרונה? מממ. שאלה קשה, אני לא מצליחה לחשוב על משהו שבתוך ההקשר של המאה ה-19 - שבו יהיו גם כל שאר האנשים סביבי - הכי יחסר לי. אולי אנטיביוטיקה?

א': מסך מגע.

ב': טלפון. 

או יכולת ליצירת קשר.

למאה התשע עשרה? שירות דואר. 

א. טרנזיסטור.

ב. מחשב עם העתק ויקיפדיה ומדריכים נוספים לפיתוח טכנולוגיה מתקדמת .

שרותים. 

א. את הכבוד והחירות של הפרט\ החברה הספציפית

ב. (לא משו שכותבים בפורום...)

הוא נמצא בכל דבר כיום

כן גם במזגן

כשאתם בוחרים תסתכלו בצורה קצת יותר מעמיקה, ותנסו לדמיין את עצמכם בסיטואציות שונות, לצורך העניין, החיים בלי רכב, ושאתם צריכים ליסוע ממקום למקום עם עגלה או סוס, או בשביל לשתות מים, ללכת לבאר שנמצאת איפשהו, בכל מיני תנאים של מזג אוויר ולשאוב מים, וכ"ו..

לק"י

מזגן.

(אחרי שבת חמה, זה אחד ה-דברים).

וגם מכונת כביסה..לכבס ביד זה לא משו.

א. מכונת כביסה/מקלחת ביתית.

ב. מאוורר. (על פלא' הייתי מוותרת בשמחה רבה )

וכל פעם הגעתי למסקנה אחרת-

והמסקנה: תלוי במה אתה עוסק ומה אתה נצרך כרגע זוהי המצאת המאה מבחינתי

ב. נענה על השאלה הפוך- הייתי רוצה לחזור אחורה- רק בשביל הלבביות והיחס שהיו מקבל כל עובר אורח- פעם באמת כל שטעטל היה משפחה,

ואם נתעמק קצת יותר- המצאת המאה היא היכולת שלנו להתרגל לשינויים, לחדור לעומק הדברים ולקבל חוכמה מכל חפץ שקיים על הגלקסיה, וההמאה הכי גדולה- היא היכולת להבין את התורה ופסקי הלכה גמרא ומשנה שבמאה ה19 היה הרבה יותר קשה להגיע אליהם ולהבינם- היום הכל נגיש וברור לכל אחד כמעט בכל רמה- שזו לדעתי ההמצאה של המאה

לא יודעת אם זה הומצא במאה שנים האחרונות...

אבל זה!!!

אני לא בטוחה שזה של המאה האחרונה , אבל עצם המבנה שלו גאוני: החלק הפנימי (הספירלה) והחלק החיצוני (הקוים לאורך כדי שיהיה קל יותר לסובב בלי שהידים יחליקו וכו').

ב. משכך כאבים- יש דברים שבאמת לא הייתי מסוגלת לסבול בלעדיו.

הייתם מדמיינים את החיים בלעדיו?!

לא נגמלתי.

שמקנחים עם הממחטות האלה, ואז שולפים מהכיס ההוא סוכריה ומציעים לך 

לא בדיוק המצאה של המאה הזו, אבל למעשה כן.

פתח דמיון לכל-כך הרבה המצאות..

מה הייתי לוקח?

חוות שרתים שמכילה כמה שיותר ידע מדעי והסטורי, אבל זה רק אני.

המצאות מחיי היומיום שקרו בטעות

קורנפלקס.

האחים ג'ון הארווי קלוג ווויליאם קית' קלוג היו חלק מקבוצה בכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי, שניסו לפתח מזון שנוגד תשוקה. בשנת 1984, במהלך ניסוי שערכו עם חיטה, הם שכחו גרעיני חיטה מבושלים מושרים, וגילו אחר זמן שהם איבדו את טעמם. הם החליטו לא לזרוק אותם מטעמי חיסכון ובמקום זאת סחטו אותם בעזרת מכבש ואפו אותם. להפתעתם, הפתיתים האפויים יצאו טעימים מאוד עד שהם החליטו לערוך ניסויים עם דגנים אחרים. הם הגיעו למסקנה שהפתיתים המוצלחים ביותר יוצאים מתירס. וויליאם קית' שיכנע אותם להקים עסק שייצר את פתיתי התירס לשיווק המוני.

קפיץ (סלינקי)

בשנת 1943, מהנדס מכונות צעיר בצי האמריקני, ריצ'רד ג'יימס וסגנו, קולמן ברבר ערכו ניסויים בקפיצים שונים שיוכלו לתמוך ולייצב כלים רגישים שונים שנמצאים בסירה, בתנאי ים קיצוניים. ג'יימס שמט בטעות את אחד הקפיצים שהיה על המדף, והוא שם לב שהקפיץ מתחיל "ללכת" על הריצפה. הוא חשב שזה יכול להיות צעצוע מדליק לילדים ובשנת 1945 כבר הקפיץ הראשון שווק לציבור הרחב.

קוקה-קולה

הרוקח שהמציא את הקוקה-קולה, ג'ון פמברטון, נפצע במהלך קרב קולומבוס בשנת 1865. כמו פצועים רבים, הוא התמכר למורפיום ששימש להפחתת כאביו. כהוא החל לעבוד כרוקח בחברת "Eagle Drug & Chemical Company" שבקולומבוס, ג'ורג'יה, הוא ניסה למצוא תרופה שתחליף את התמכרותו. הוא החל לבצע ניסויים ולבסוף יצר משקה אלכוהולי, שאותו הוא הכין מקוקה, אגוז קולה וצמח הדמיאנה. בשנת 1885, הונהגו באטלנטה חוקי היובש, שאסרו משקאות אלכוהוליים, דבר שאילץ את פמברטון ליצור גרסה לא-אלכוהולית למשקה שהכין. השם שהוא בחר למשקה החדש היה "קוקה-קולה", על שם 2 המרכיבים העיקריים שלו.

פתקיות דביקות

בשנת 1968, בעת שניסה ליצור דבק חזק מאוד, המדען, ד"ר ספנסר סילבר, שעבד בחברת 3M, הצליח ליצור בדיוק את ההיפך. הוא יצר דבק חלש שהוסר בקלות מכל משטח שהודבק עליו. הוא והממונים עליו לא ראו כל שימוש אפשרי בדבק ועזבו את הנושא. 6 שנים מאוחר יותר, בשנת 1974, עובד אחר בחברה בשם ארט פריי ניסה להשתמש בדבק הזה כדי להדביק סימניות בספר שירי הכנסייה שלו וגילה שהוא לא משאיר סימנים. הם החליטו לשווק את המוצר החדשני.

חטיף תפוחי אדמה

על ההמצאה הזו אתם יכולים להודות ללקוח אחד מאוד בררן שהיה לא מרוצה מהצי'פס שקיבל. בשנת 1853, בסרטוגה ספרינגס, יו יורק, לאחר שהלקוח הבעייתי לא הסכים לקבל את הצ'יפס שלו מהמלצר, בטענה שהוא רטוב ועבה מידיי, השף ג'ורג' קראם החליט לעשות מעשה. הוא לקח את תפוחי האדמה, חתך אותם דק ככל שיכל וטיגן אותם עד שיצאו קריספיים. הלקוח מאוד אהב את המנה, ולכן הוחלט להוסיף אותה לתפריט תחת השם "צ'יפס סרטוגה".

פלסטלינה

הרכב הפלסטלינה גובש על ידי ויליאם הארבט, מורה לאומנות מאנגליה, בשנת 1897. הוא ניסה ליצור חימר לפיסול עבור תלמידיו, אך כזה שלא מתייבש. לאחר נסיונות חוזרים ונשנים הוא יצר חומר אפור שהיה רך, לא רעיל, סטרילי וגמיש שלא מתייבש בחשיפה לאוויר.

שמפניה

הוויכוח מיהו האדם שהמציא את השמפניה כנראה לא יפתר לעולם - אבל יכול להיות שהזכות תיזקף לזכות מזג האוויר. בשנת 1940 היה שינוי משמעותי במזג האוויר, שהשפיע באופן דרמטי על תסיסת היין. במקום מיץ ענבים תוסס באופן מושלם, ירידת הטמפרטורות גרמה לשמרים להפסיק לעבוד מוקדם מהרגיל ולהכנס לתרדמת עד האביב, שאז התרחש גל התסיסה השני. פער זה הוביל להיווצרות פחמן דו-חמצני ביין, או כפי שאנו מכינים אותו היום - גזים.

מסטיק

המום ומתוסכל מכך שניסיונותיו ליצור מהשרף של עץ הספודיליה מוצרי גומי שונים כמו צמיגים, הכניס תומאס אדמס חתיכה לפיו. להפתעתו, הוא גילה שהחומר גמיש מאוד ומהנה ללעיסה. הוא הוסיף לו טעמים והחל לשווק את הממתק הנחשק בשנת 1871.

תחליף סוכר

האם זו הפעם היחידה שאי שטיפת ידיים הובילה למשהו טוב? בשנת 1879 חזר הכימאי קונסנטין פאלברג לביתו. מייד שהגיע לביתו הוא ישב לאכול עם אשתו את ארוחת הערב ולא שטף את ידיו. בזמן הארוחה הוא שם לב שלכל מה שהכניס לפיו היה טעם מתקתק, ולאחר בחינה מדוקדקת הוא גילה שזה היה בגלל הסכרין - הממתיק המלאכותי הראשון שהתגלה.

ארטיק

בשנת 1904, פרנק אפרסון, אז בן 11, התנסה בדרכים שונות ליצירת גזוז ביתי. בטעות הוא השאיר את הגזוז שהכין באותו היום עם המקל ששימש אותו לערבוב מחוץ לבית. בלילה, צנחו הטמפרטורות ולמחרת בבוקר הוא יצא מביתו וגילה את הפינוק הקפוא.

עוגיות שוקולד צ'יפס

מעולם מתכון אפייה לא השתבש כל כך ויצא מוצלח כל כך בו זמנית. בשנת 1930, רות גרייבס ווייקפילד אפתה קינוח שוקולד. השוקולד ששימש אותה באופן קבוע למתכון זה נגמר לה והיא השתמשה בשבבי שוקולד מריר מבית נסטלה. השבבים לא נמסו כמתוכנן, ובשנת 1939 הציגה נסטלה את עוגיות השוקולד צ'יפס.

ויש ברשימה לפחות טעות אחת- שמפניה לא נוצרה לראשונה במאה ה20, אלא בימי הביניים

"היין המבעבע המסחרי הראשון הופק באזור לימו (Limoux) בלנגדוק החל משנת 1535." (ויקיפדיה )

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים