א. המצאת המאה מבחינת הצורה הדרמטית שהיא השפיעה על חיינו, ומגוון הפיתוחים שלה לשימושים שונים - המחשב.

ב. הכוונה למשהו שגם הוא המצאה של המאה האחרונה? מממ. שאלה קשה, אני לא מצליחה לחשוב על משהו שבתוך ההקשר של המאה ה-19 - שבו יהיו גם כל שאר האנשים סביבי - הכי יחסר לי. אולי אנטיביוטיקה?

א': מסך מגע.

ב': טלפון. 

או יכולת ליצירת קשר.

למאה התשע עשרה? שירות דואר. 

א. טרנזיסטור.

ב. מחשב עם העתק ויקיפדיה ומדריכים נוספים לפיתוח טכנולוגיה מתקדמת .

שרותים. 

א. את הכבוד והחירות של הפרט\ החברה הספציפית

ב. (לא משו שכותבים בפורום...)

הוא נמצא בכל דבר כיום

כן גם במזגן

כשאתם בוחרים תסתכלו בצורה קצת יותר מעמיקה, ותנסו לדמיין את עצמכם בסיטואציות שונות, לצורך העניין, החיים בלי רכב, ושאתם צריכים ליסוע ממקום למקום עם עגלה או סוס, או בשביל לשתות מים, ללכת לבאר שנמצאת איפשהו, בכל מיני תנאים של מזג אוויר ולשאוב מים, וכ"ו..

לק"י

מזגן.

(אחרי שבת חמה, זה אחד ה-דברים).

וגם מכונת כביסה..לכבס ביד זה לא משו.

א. מכונת כביסה/מקלחת ביתית.

ב. מאוורר. (על פלא' הייתי מוותרת בשמחה רבה )

וכל פעם הגעתי למסקנה אחרת-

והמסקנה: תלוי במה אתה עוסק ומה אתה נצרך כרגע זוהי המצאת המאה מבחינתי

ב. נענה על השאלה הפוך- הייתי רוצה לחזור אחורה- רק בשביל הלבביות והיחס שהיו מקבל כל עובר אורח- פעם באמת כל שטעטל היה משפחה,

ואם נתעמק קצת יותר- המצאת המאה היא היכולת שלנו להתרגל לשינויים, לחדור לעומק הדברים ולקבל חוכמה מכל חפץ שקיים על הגלקסיה, וההמאה הכי גדולה- היא היכולת להבין את התורה ופסקי הלכה גמרא ומשנה שבמאה ה19 היה הרבה יותר קשה להגיע אליהם ולהבינם- היום הכל נגיש וברור לכל אחד כמעט בכל רמה- שזו לדעתי ההמצאה של המאה

לא יודעת אם זה הומצא במאה שנים האחרונות...

אבל זה!!!

אני לא בטוחה שזה של המאה האחרונה , אבל עצם המבנה שלו גאוני: החלק הפנימי (הספירלה) והחלק החיצוני (הקוים לאורך כדי שיהיה קל יותר לסובב בלי שהידים יחליקו וכו').

ב. משכך כאבים- יש דברים שבאמת לא הייתי מסוגלת לסבול בלעדיו.

הייתם מדמיינים את החיים בלעדיו?!

לא נגמלתי.

שמקנחים עם הממחטות האלה, ואז שולפים מהכיס ההוא סוכריה ומציעים לך 

לא בדיוק המצאה של המאה הזו, אבל למעשה כן.

פתח דמיון לכל-כך הרבה המצאות..

מה הייתי לוקח?

חוות שרתים שמכילה כמה שיותר ידע מדעי והסטורי, אבל זה רק אני.

המצאות מחיי היומיום שקרו בטעות

קורנפלקס.

האחים ג'ון הארווי קלוג ווויליאם קית' קלוג היו חלק מקבוצה בכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי, שניסו לפתח מזון שנוגד תשוקה. בשנת 1984, במהלך ניסוי שערכו עם חיטה, הם שכחו גרעיני חיטה מבושלים מושרים, וגילו אחר זמן שהם איבדו את טעמם. הם החליטו לא לזרוק אותם מטעמי חיסכון ובמקום זאת סחטו אותם בעזרת מכבש ואפו אותם. להפתעתם, הפתיתים האפויים יצאו טעימים מאוד עד שהם החליטו לערוך ניסויים עם דגנים אחרים. הם הגיעו למסקנה שהפתיתים המוצלחים ביותר יוצאים מתירס. וויליאם קית' שיכנע אותם להקים עסק שייצר את פתיתי התירס לשיווק המוני.

קפיץ (סלינקי)

בשנת 1943, מהנדס מכונות צעיר בצי האמריקני, ריצ'רד ג'יימס וסגנו, קולמן ברבר ערכו ניסויים בקפיצים שונים שיוכלו לתמוך ולייצב כלים רגישים שונים שנמצאים בסירה, בתנאי ים קיצוניים. ג'יימס שמט בטעות את אחד הקפיצים שהיה על המדף, והוא שם לב שהקפיץ מתחיל "ללכת" על הריצפה. הוא חשב שזה יכול להיות צעצוע מדליק לילדים ובשנת 1945 כבר הקפיץ הראשון שווק לציבור הרחב.

קוקה-קולה

הרוקח שהמציא את הקוקה-קולה, ג'ון פמברטון, נפצע במהלך קרב קולומבוס בשנת 1865. כמו פצועים רבים, הוא התמכר למורפיום ששימש להפחתת כאביו. כהוא החל לעבוד כרוקח בחברת "Eagle Drug & Chemical Company" שבקולומבוס, ג'ורג'יה, הוא ניסה למצוא תרופה שתחליף את התמכרותו. הוא החל לבצע ניסויים ולבסוף יצר משקה אלכוהולי, שאותו הוא הכין מקוקה, אגוז קולה וצמח הדמיאנה. בשנת 1885, הונהגו באטלנטה חוקי היובש, שאסרו משקאות אלכוהוליים, דבר שאילץ את פמברטון ליצור גרסה לא-אלכוהולית למשקה שהכין. השם שהוא בחר למשקה החדש היה "קוקה-קולה", על שם 2 המרכיבים העיקריים שלו.

פתקיות דביקות

בשנת 1968, בעת שניסה ליצור דבק חזק מאוד, המדען, ד"ר ספנסר סילבר, שעבד בחברת 3M, הצליח ליצור בדיוק את ההיפך. הוא יצר דבק חלש שהוסר בקלות מכל משטח שהודבק עליו. הוא והממונים עליו לא ראו כל שימוש אפשרי בדבק ועזבו את הנושא. 6 שנים מאוחר יותר, בשנת 1974, עובד אחר בחברה בשם ארט פריי ניסה להשתמש בדבק הזה כדי להדביק סימניות בספר שירי הכנסייה שלו וגילה שהוא לא משאיר סימנים. הם החליטו לשווק את המוצר החדשני.

חטיף תפוחי אדמה

על ההמצאה הזו אתם יכולים להודות ללקוח אחד מאוד בררן שהיה לא מרוצה מהצי'פס שקיבל. בשנת 1853, בסרטוגה ספרינגס, יו יורק, לאחר שהלקוח הבעייתי לא הסכים לקבל את הצ'יפס שלו מהמלצר, בטענה שהוא רטוב ועבה מידיי, השף ג'ורג' קראם החליט לעשות מעשה. הוא לקח את תפוחי האדמה, חתך אותם דק ככל שיכל וטיגן אותם עד שיצאו קריספיים. הלקוח מאוד אהב את המנה, ולכן הוחלט להוסיף אותה לתפריט תחת השם "צ'יפס סרטוגה".

פלסטלינה

הרכב הפלסטלינה גובש על ידי ויליאם הארבט, מורה לאומנות מאנגליה, בשנת 1897. הוא ניסה ליצור חימר לפיסול עבור תלמידיו, אך כזה שלא מתייבש. לאחר נסיונות חוזרים ונשנים הוא יצר חומר אפור שהיה רך, לא רעיל, סטרילי וגמיש שלא מתייבש בחשיפה לאוויר.

שמפניה

הוויכוח מיהו האדם שהמציא את השמפניה כנראה לא יפתר לעולם - אבל יכול להיות שהזכות תיזקף לזכות מזג האוויר. בשנת 1940 היה שינוי משמעותי במזג האוויר, שהשפיע באופן דרמטי על תסיסת היין. במקום מיץ ענבים תוסס באופן מושלם, ירידת הטמפרטורות גרמה לשמרים להפסיק לעבוד מוקדם מהרגיל ולהכנס לתרדמת עד האביב, שאז התרחש גל התסיסה השני. פער זה הוביל להיווצרות פחמן דו-חמצני ביין, או כפי שאנו מכינים אותו היום - גזים.

מסטיק

המום ומתוסכל מכך שניסיונותיו ליצור מהשרף של עץ הספודיליה מוצרי גומי שונים כמו צמיגים, הכניס תומאס אדמס חתיכה לפיו. להפתעתו, הוא גילה שהחומר גמיש מאוד ומהנה ללעיסה. הוא הוסיף לו טעמים והחל לשווק את הממתק הנחשק בשנת 1871.

תחליף סוכר

האם זו הפעם היחידה שאי שטיפת ידיים הובילה למשהו טוב? בשנת 1879 חזר הכימאי קונסנטין פאלברג לביתו. מייד שהגיע לביתו הוא ישב לאכול עם אשתו את ארוחת הערב ולא שטף את ידיו. בזמן הארוחה הוא שם לב שלכל מה שהכניס לפיו היה טעם מתקתק, ולאחר בחינה מדוקדקת הוא גילה שזה היה בגלל הסכרין - הממתיק המלאכותי הראשון שהתגלה.

ארטיק

בשנת 1904, פרנק אפרסון, אז בן 11, התנסה בדרכים שונות ליצירת גזוז ביתי. בטעות הוא השאיר את הגזוז שהכין באותו היום עם המקל ששימש אותו לערבוב מחוץ לבית. בלילה, צנחו הטמפרטורות ולמחרת בבוקר הוא יצא מביתו וגילה את הפינוק הקפוא.

עוגיות שוקולד צ'יפס

מעולם מתכון אפייה לא השתבש כל כך ויצא מוצלח כל כך בו זמנית. בשנת 1930, רות גרייבס ווייקפילד אפתה קינוח שוקולד. השוקולד ששימש אותה באופן קבוע למתכון זה נגמר לה והיא השתמשה בשבבי שוקולד מריר מבית נסטלה. השבבים לא נמסו כמתוכנן, ובשנת 1939 הציגה נסטלה את עוגיות השוקולד צ'יפס.

ויש ברשימה לפחות טעות אחת- שמפניה לא נוצרה לראשונה במאה ה20, אלא בימי הביניים

"היין המבעבע המסחרי הראשון הופק באזור לימו (Limoux) בלנגדוק החל משנת 1535." (ויקיפדיה )

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל