פרנסה??מ.דוסא

את/ה חושב ש... - שזה נכון /רצוי/אידיאלי(איך שתרצו..) שהאשה תפרנס (/לעבוד- מלכתחילה) בעוד הבעל לא עובד (ישיבה/כולל)?

או שמא גם הבעל צריך לעבוד בזמן זה?

 

דעתי שזה בסדר גמור לפחות כל עוד הבעל לומד תורה (זו זכותה של האשה לעולם הבא -"נשים במאי זכיין?")

כמובן שלפעמים צריך לעבוד גם תוך כדי כדי 'לחיות' כשחסר (זלאט'=כסף) - ולרכוש מקצוע....אולי אפילו לפני החתונה או קצת אחרי ...

לסיכום , כל עוד זה אפשרי וזה מסתדר ולא גורם צרות אלא מוסיף תורה  למה לא?!...

לא נכון לחלוטיןגב'
מלכתחילה, האיש הוא זה שצריך לפרנס, והוא זה שחותם על הכתובה בה ישנה התחייבות לפרנס את אשתו.
בימינו, כאשר גם הנשים רוכשות מקצוע ומסוגלות לפרנס- אדרבא, אם הן רוצות- הן יכולות לעזור לבעל בפרנסת המשפחה, אל נראה לי שאסור לשכוח מכך, שפרנסת הבית היא תפקיד של האיש!
רק לפני שבוע קראנו את הכתוב בפרשת בראשית, בעונש על חטא עץ הדעת, את עונשו של אדם- "בזעת אפיך תאכל לחם", לעומת עונשה של חוה- "בעצב תלדי בנים"
לדעתישרבוב
הבעל צריך ללמוד חצי יום ולעבוד חצי יום.....
ואם צריך עוד...אז האישה תעבוד
ולא ההפך
אישה צריכה להיות רוב היום בבית
(אא"כ זה חונק אותה)
קודם כל..מ.דוסא
אני גם חושב שהבעל צריך לפרנס! אבל בגלל שכדי לבנות בית איכותי במלוא מובן המילה - יעני בית עם תוכן יהודי עפ"י תורת ישראל-בית נאמן!.. אז הבעל צריך ללמוד כמה שנים כל אחד ומה שהוא חושב ואיך יסייעו לו מן השמים ... ולכן כצורך זמני- שהאשה תעבוד ,לא קבוע !! (צו שעה בערך.), הרי ישנו איזה צורך להיות אברך מספר שנים ...או אולי שנה אחת כנ"ל(עדיף כמה -תכל'ס).
אולי זה לא ממש אידיאל שהאשה תפרנס או אולי זה שהיא עובדת בכלל שידוע כנ"ל שהבעל הוא זה שמחוייב לפרנס את אשתו אבל כנ"ל באופן זמני לכמה שנים -שהבעל "מתמלא"בתורה 'קצת'(!) זה אפשרי וממאי נפשך ? אם האשה מבינה את זה אז היא שמחה בכל רגע שבעלה לומד תורה (-נוסיף שבד"כ כל יום של לימוד תורה בונה לה את הבעל להיות בן אדם יותר מושלם -מידות ..) ,זה נותן לה כח ורצון מעצמה להביא אוכל הביתה כדי להתעלות עם בעלה להקים בית עם יסודות יציבים .. ואח" ילדים צדיקים ונחת וכו' וכו' .
(כמובן שזה משתנה מאדם לאדם וכל אחד עם החשבונות שלו )
תכל'ס אני בעד לעבוד במשהו תוך כדי האבריכות פה ושם בכל מקרה בלנ"ד .


חזק ותחזק... שנזכה .."וה' הטוב בעיניו יעשה "



נ.ב למען השובניזם (בציניות כמובן), נבהיר שבסופו של דבר האשה היא זאת שגרמה לאדם 'לקבל' את הקללה ע"י פיתויו לאכול מעץ הדעת (ראה ערך: "היא כבתה נרו של עולם..")! חחח... גיחי..גיחי..
ככה שהיא תישא בתוצאות..סתאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאם אל תסקלו אותי
היא נושאת בהם אל תדאגעמית-טליה
בצער תלדי בנים...

נוסיף..מ.דוסא
העזרה היא הדדית זה לא אני חייב לך או את חייבת לי ...
זה רצון משותף לחיות יחד ולתת לשני מבלי לצפות לתמורה אם צריך לעזור לאשה במטבח או בכל דבר אחר זה ללא תנאי אלא מחובתך כי אתה היא והיא אתה - אשתו כגופו.. -

מספרים אם אני לא טועה על החפץ חיים שלאשתו כאבה הרגל וכמובן הם הלכו לדאקטעייר (רופא) , אז הרופא שואל אותם מה יש ? אז החפץ חיים ענה "כואב לי ברגל של אשתי"...

הצגת את זהעמית-טליה
בפשטות של זה
אבל זה לא כך,הדבר מורכב נורא
לדאוג היום לצרכים של בית וילדים זה לא קל

אני כן מקווה שאוכל לדאוג לפרנסה לבד,וכך גם בעלי יוכל להמשיך להעמיק בתורה.דיברתי עם מישהי חרדית לפני כמה זמן..והיא אמרה שהיא עובדת ומביאה את הכסף אבל מכאן אין לה מושג מה קורה בחשבון בנק שלהם
כל שאר הטיפולים זה בעלה.
אני חושבת שאני אהיה ככה,לא ארצה לקחת על עצמי את הניהול של הבית,אבל אני ארצה לפרנס לבד לפחות ב10 שנים הראשונות של הנישואין.
וכן צריך להקריב על דברים כאלה ולמסור את הנפש אפילו.

ויחד עם זאת,צריך לדעת שאם הפרנסה דוחקת וחסרים דברים בסיסים לילדים ואין אפשרות לתת לילדים מקום חינוך ראוי ואפשרות לדאוג לעתיד שלהם אז גם הבעל צריך לצאת ולפרנס.
פשיטא ... נכון לא הארכתי מספיקמ.דוסא
אבל גם כתבתי שיש מצב ( ולפי מה שידוע לי זה גם המצב ממש) שהבעל-אברך עובד לפחות בעבודות כגון : שטיפת בניינים וכאלה עבודות כדי להוסיף על מה שהוא מקבל ועל מה שהאשה מביאה...זה ברור שזה נצרך - הבעל לא רק אוכל לומד וישן הוא גם עושה קניות אם צריך עובד כנ"ל.... - רק באתי לומר שאמנם לא פירטתי אבל הכל כלול ...
עיוות תוצאת ליטא-לנד, המנוגד ליהדותמשה
אחד השלבים החשובים ביותר בטקס הנישואין הוא הכתובה - בה הבעל חותם על כל התחייבויותיו כלפי אשתו. הראשית והעיקרית שבהן - לזון ולפרנס אותה.

לא מצינו בשום מקום במקורות שהבעל יושב בכולל והאישה יוצאת לעבוד.
תנאים, אמוראים, כל גדולי ישראל (עד לדור- שניים האחרונים) עבדו. לא מעט תנאים אפילו מכונים במשנה על פי מקצועם - רבי יוחנן הסנדלר למשל.

למעשה, כל הנושא של יציאת נשים לעבודה הוא המצאה חדשה יחסית בעולם, ולא לגמרי חלקה מבחינה הלכתית (כל כבודה בת מלך פנימה?).


"תורה שאין עמה מלאכה - סופה בטלה וגוררת עוון".
גם אני חושבתאדרת
שהבעל הוא זה שצריך לעבוד ולהביא פרנסה הביתה.
גם האשה כמובן, יכולה לצאת, אבל לא בגדר של הבאת פרנסה!!
גם אדם שיושב ולומד, צריך לצאת לעבוד. כמו שכתבו כאן לפניי, חצי יום וחצי יום.
האשה צריכה להיות יותר עם הבית, עם המשפחה.
ועוד מילה-אלעד
גם אם בפועל האשה היא זאת שמביאה אוכל הביתה,
האחריות על הפרנסה מוטלת על הבעל, ולכן אם מכל סיבה שהיא האשה לא תוכל לפרנס הבעל יהיה חייב לצאת לעבוד.
משהעמית-טליה
גם נשים שמביאות עוזרות בית ולא ממלאות את התפקיד שלהם
וכן העניין של להיות במטבח לבשל וכדומה גם כתוב בכתובה

אז מדוע אף אחד לא זועק על כך שגבר מכין חביתה?

אם האישה מתירה ומבינה את משמעות התורה ורוצה שבעלה ילמד אך ורק הרי זה מבורך,בדיוק כמו שבעלמבין קושי או צורך של אישה ועוזר לה במטבח למרות שהיא זאת שצריכה לדאוג לכך.וזה מצויין בכתובה.

לכל אחד מהתנאים היה תפקיד ובאמת כך היו קוראים להם בעבר
רב חייא הסנדלר
השאלה כמה התנאים האלו התעסקו במקצועות החול ולא בלימוד תורה..

החפץ חיים לא קנה נעליים עם שרוכים כי הוא עשה את החישוב של השרוכים שמבטלים את זמנו וממילא את זמן התורה.
ועל גדולים שכאלה עמ"י עומד עד היום הזה.
לא רמטכ"ל לא ראש ממשלה וגם לא סמנכ"ל הייטק.

אשה לא חותמת על הכתובה. היא גם לא מחויבת לבשל.אופה.
קראי שוב את כתובתך.עמית-טליה
את מחוייבת במעשה ידיה
מעשה ידיה כותבת הגמרא "הכל כמנהג המדינה"
ובהלכה זה מתואר כך שהחובה של האישה זה ניהול הבית.ונהגו שזה משק הבית וגידול הילדים

למעשה התמורה שהאישה נותנת לבעלה כנגד הדברים שהבעל מחוייב בהם
זה מעשה ידיה.
ואם הבעל אינו עושה את אחד מחובותיו(עונה,ריפוי,פדיון משבי,סכום הכתובה,קבורה,מזונות,וכלכלת הבנות עד לחתונתם)
האישה רשאית לא לקיים את חובתה העיקרית,שזה מעשה ידיה.


* קבלת הכתובה אומרת שהאישה מסכימה לחובות ולזכויות.
ממש לא מדויקדודי25
הבעל מחויב ב-3 דברים מהתורה, ולא יכול לוותר עליהם - שאר כסות ועונה.
חוץ מזה תיקנו חכמים דברים שונים בהם הבעל מחויב, וכנגדם דברים שהוא מקבל מהאישה - למשל - תיקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה ופרקונה תחת פירותיה וקבורתה תחת כתובתה. (כתובות מז

אבל מכיון שתקנות אלו נועדו לאישה, ורק בשביל שתזכה בוודאי במזונות, מעשה ידיה שייכים לבעלה- לכן תיקנו שיכולה אישה לומר איני ניזונת ואיני עושה (כתובות נח כלומר 'אני לא אקבל ממך מזונות, ובתמורה מעשה ידיי יהיו שייכים לי'. זו זכותה של האישה. ממילא נשים שהיו מרוויחות יותר ממהש הבעל היה מחויב לתת להן כמזונות, היו מעדיפות להרוויח את מעשה ידיהן. אלא שמצב זה היה נדיר כי רוב הנשים לא עבדו. לכן, בימינו שנשים כן עובדות ומרוויחות הרבה יותר ממה שהן צריכות בשביל אוכל, וכן מפני שהבעל בפועל לא נותן להם את מזונותיהן, אלא יש ע"פ רוב חשבון משותף, או לכל הפחות חשבון פרטי גם של האישה שגם ממנו היא ניזונית, הרי שהיום אפשר לומר שמעשה ידיה של האישה שייכים לה.

בכל מקרה אין זה אומר שהבעל פטור משאר החובות. כי רק את מזונותיה תיקנו כנגד מעשה ידיה.
ובכל זאתאופה.אחרונה
מעיקר הדין היא לא חייבת לבשל. הכל לפי הנהוג. זאת אומרת שאם נהוג להביא עוזרת לניקיון, ואוכל מחממים במיקרוגל, ולשים ילדים במעון/גן, צהרונית ובייביסיטר, אז זה מה שנהוג והבעל צריך לאפשר זאת אם אפשר. יש חברות בהן יש או-פר ומבשלת ועוד משרתים, גם בימינו, ואז הבעל עדיין חייב לספק לה את מה שכתוב בכתובה ובנוסף לממן עזרה כנ''ל כי עולה אתו ולא יורדת.
אני לא אומרת שזה אידיאלי ואני ממש לא כזאת, אבל עיקר החיוב הוא של הבעל והוא חייב במה שכתוב בכתובה. אם האשה לא עושה לביתה ולא דואגת לכלום, יש לבעל עילה לגרש בלי לתת לה את הסכום המובטח בכתובה, אבל אם הוא לא רוצה להתגרש, האשה עדיין בסדר. אם הבעל לא עומד בהתחייבויותיו, הוא בכל אופן לא בסדר. עדיין ישנו הבדל מהותי בין חתימה על הכתובה ובין הסכמה לה.

והפסקה השנייה שכתבת לא מדויקת, כפי שכתב דודי24...
כל עוד*שלי*
שזה לא מפריע לרמת החיים שלכם, הבעל יכול ללמוד בישיבה
כשמגיעים למצב שגם הבעל צריך לפרנס אז כמובן כדאי שהוא יעבוד
שכוייח לכולםמ.דוסא
הבעיה היא לא הפרנסה אלא דרך חיים נכונה! חשוב!אליסף ט
חייבים לצאת מהתפיסה הזו שכל אחד הולך להיות אברך בכוילל!!!

כאשר בחור מתחתן מוקדם,ונשאר עד סוף שיעור ה' בישיבה ואשתו מפרנסת זה דבר אחד,אבל כאשר אנשים נשארים בכוילל למשך עוד כמה שנים,למרות שהתכנון שלהם הוא לא ללכת ולהיות ת"ח אלא איש עבודה רגיל,זו בעיה חמורה להשאר בכוילל! זה פרנסה מתורה,שזה דבר שאסור לחלוטין,אז פתחו את הגדר ונתנו למי שת"ח,או לומד בשביל להיות ת"ח את היכולת להתפרנס מתורתו,אבל אדם שלא עומד להיות כזה זוהי בעיה חמורה.

ועוד,שבמקום להשאר עוד שלוש שנים בכוילל,הוא יכול לעשות תואר ראשון ואח"כ תואר שני,(במקום רק תואר ראשון במצב שהוא כבר נשוי יחסית מבוגר עם ילד/ים ולחוץ על כסף,ואז גם התואר שלו פחות טוב כי הוא כנראה יעבוד תוך כדי וילמד פחות) והפרנסה שלו לאנשי ביתו תהיה טובה יותר,ויוכל להשפיע יותר בעולם כאדם דתי ומאמין וקובע עיתים לתורה.
בישיבה גדולה אחת..עמית-טליה
הראש ישיבה תמיד אומרים שלא כל מי שלומד תורה חייב להיות ת"ח.
לא כל אברך צריך להיות דיין,רב,ראש ישיבה וכדומה..
אפשר פשוט להיות אברך ולשקוד בתורה.

דווקא התפיסה שכל מי שמצליח בלימוד חייב להיות גדול דור,היא שגויה.
צריך אנשים פשוטים כפשוטו שילמדו תורה יומם וליל.
זה פשוט לא נכוןמשה
הקב"ה ברא את העולם כדי שנעבוד בו בכלים של "העולם הזה". אי אפשר ללמוד תורה ולהגיד הקב"ה/האוצר/הגבירים יפרנסו.

גרוע מכך - העובדה שהאברך תלוי לפרנסתו בגורמים חיצוניים גורמת לעיוות התורה וחנפנות לגזירים בסגנון המקובל במגזר החרדי.


אגב, האברכים במגזר הזה הולכים בקרוב ללקק את פחי הזבל, לאחר שכמה גבירים אמריקאים קרסו לאחרונה בעקבות משבר הנדל"ן.
אתה מסתכל על זהעמית-טליה
בצורה הכי שיטחית והכי מעליבה שניתן.

כאילו התורה היא איזה עול ולא עמל מטורף.

תתעשת ידידי.
כמו שמשלמים לרמטכ"ל לחיילים לראשי ממשלות לחברי כנסת
על העשיה שלהם
צריך לשלם לכאלה שמתמידים בתורה.

לא אמרתי שכל הציבור הדתי לאומי צריך להתמיד בלימוד
זה לא דרכנו ואנחנו לא מאמינים בכך.
אבל יש חלק מובחר בציבור שבנוי ללימוד מסיבי
לעמל הקשה הזה
והחלק הזה חובתו להישאר וללמוד ולגדול בתורה.
ועל העמל הזה שלו,מפרנסים אותו.

הוא לא אוכל חינם,הוא עומל.
עומל או עמל?עמית-טליה
נהייתי רוסיה סופית..
גישה שונהיונתן782
בישיבת ההסדר שאני למדתי בה לא עודדו אנשים להישאר מעבר לשיעור ה'. מי שרצה להישאר לשיעור ו' היה צריך לעבור חקירות ובדיקות שונות.

ראש הישיבה אמר שהמטרה שלו היא לגדל בעלי בתים שעובדים ופועלים בעולם. מה שחשוב הוא שפעולותיהם ינבעו מתוך קישור לתורה ושיקפידו על קביעת עיתים. רק לאנשים המתאימים ביותר ללימוד ושנראו בעלי פוטנציאל רבני או חינוכי, נתנו להישאר בתור אברכים.

לדעתי זו גישה בריאה יותר שמתאימה לרוב האנשים, וגם מתאימה למצב ששרר במשך רוב ההיסטוריה היהודית. ציטוט מרש"י שממחיש את הדבר:

אדם אחד מאלף מצאתי- בנוהג שבעולם אלף נכנסים למקרא אין יוצאים מהם להצליח שראוייה למשנה אלא מאה. ואותם מאה שנכנסו למשנה אין יוצאים מהם לגמרא אלא עשרה. ואותן עשרה שנכנסין לגמרא אין מצליח מהם אלא אחד להוראה הרי אחד מאלף. (רש"י קהלת פרק ז' פס' כ"ח)
זה לא רק דעתךעמית-טליה
זה גם דעת הגמרא.

אבל גם כאלה שנשארים ללמוד,לא בצורה גורפת והמונית
פשוט כאלה שכן מסוגלים לזה
לא חייבים לרוץ לנסות להיות גדולי דור הבאים
לפעמים להישאר בפשטות של אברך שלומד כל היום,זה גדולה לא פחות
הבעיה  היא שיותר מדי אברכים לא באמת לומדיםמשה
אלא חוששים משוק העבודה או מאימתו של הצבא.

וזה כבר ממש חילול השם.
אז הבעיה היא בכללruthi
לא קשורה לסוג הכיפה או צבעה.
השאלה היא מה האמת הפנימית שלך ומה אתה עושה כדי למלא את מטלותיך.
וזה עניין שבין אדם לעצמואלעד
מי שמיותר בישיבה שילך, ומי שלא שישאר.
אין עניין לקבוע כלל בזה
בעיה בעיהעמית-טליה
יש גם יותר מידי חיילים שעוקצים..
ויש יותר מידי עובדים ומורות ואנשי עסקים שבורחים ומשקרים לבוסים שלהם

מה לעשות יש את זה בכל מקום,זה לא דברים שבגללם יסגרו ישיבות או יוציאו את כל האברכים..

כמו המכיניסטים שנגד ישיבות הסדר כי יש בינישים שעושים פסיכומטרי או מבריזים וכאלה...
גם במכינות יש את זה ובכל מקום.
יש הבדל עצום בין סתם רמאי למי שמרמה בשם התורהמשה
רמאות באיצטלה של קודש זה פשוט דבר ה-ר-ב-ה יותר חמור, שנאמר 'קרדום לחפור בו'.

מבני תורה יש ציפיה שיתנהגו אחרת. כנראה שהיא לא כל כך מציאותית בימנו.
אני חושבמ.דוסא
שעם כל הכאב שביינישים כאילו מנסים להשתמט....
זה לא ממש קל לשבת בישיבה וללמוד, וגם בסופו של דבר אי אפשר בשם האידיאל של 'לפתח את העולם הזה' להוריד את לימוד התורה מסדר היום הרי בסופו של דבר מי שחושב שהוא בא בעיקר בשביל זה , טועה ובגדול .!! אלא שבאמת אסור לשקר אך כמדומני שממש מעטים אם בכלל , מבני הישיבות הם כאלה. ומי שכן לא מלמד על הכלל -בסופו של דבר הוא לא הפוסק- ובאמת זה חילול ה' גדול ... ואת התורה תצטרך ללמוד בכל מקום גם בצבא ,במשרד ובכל מקום אחר,בלי תירוצים .
ובקשר למלגה של האברכים באמת יש בזה כנראה בעייתיות מסויימת אולי , לפי מה שנודע לי למשל(אני לא דרדעי או משהו אבל..) הרב קאפח זצ"ל החזיר את כל הכסף שקיבל מהישיבה("מרכז..") בשלב מסויים בגלל זה .
אבל קודם כל נאמר שאם יש מישהו שיצא ממנו תלמיד חכם שיאיר את עיניהם של ישראל כביכול ראוי בכל מקרה מן הדין להנות אותו מכספי המדינה כדי שאח"כ יוכל לתת מנפשו .. לכלל ישראל !
תכל'ס להלכה צריך בלי נדר לבדוק את הנושא הזה יותר לעמק...

וכל אחד צריך לבדוק בעצמו שבאמת הוא רוצה לתרום מתורתו לעם ישראל בהמשך גם אם הוא לא יהיה רב ממש במוחש!

בישיבה בנאדם בונה את עצמו גם במידות ויותר מזה גם לומד איך לחיות עפ"י ההלכה כהדרכת התורה וחז"ל כדי לא לעבור על איסורים ממש חמורים...
לדוגמה: ידוע שמי שלא למד הלכות שבת שבודאי מחלל שבת !!!למה ככה סתם כי הוא בשוגג עבר עבירה (כי הוא לא למד) אז אי אפשר לדלג על הלימוד הזה בין אם צריך לפרנס את עצמך ובין אם לקבל מהישיבה כסף...

-נזכיר שהחיים הם כמו אופניים יש עלייה או ירידה(נקרעו הברקסים) , או שאת עולה או שאתה מדרדר .... -יעני, אי אפשר לעצור את הלימוד מתי שהוא או מלכתחילה ולומר גם כן אני אתרום כאדם דתי לחברה . צריך ללמוד גם מחוץ לישיבה אבל את ירית הפתיחה צריך לעשות בישיבה ולהבנות ,ואח"כ עם כל המסה "לצאת"לחיים ולהמשיך בחכמה ובתיכנון את הדרך בחיים הכלליים והפרטיים . ולפרנס בכבוד גם לפני שיוצאים מהישיבה(כפי היכולת כמובן פה ושם) ולעשות אולי גם תואר או שניים הכל לפי "הסיעתא דשמיא "והרצון הטוב וההשקעה....

התגובה קצת' מעורבבת לכמה תגובות קודמות עמכם הסליחה ממש (אם יש טעות/סתירות אשמח לשמוע)


(התגובה לאו דווקא קשורה ספייציפית לזה שהגבתי לו)
לדוגמאאליסף ט
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=854&id=2924&q=

זה פשוט בעיה חמורה...תפקידנו הוא לקדם את העולם,וזה לא קורה מלשבת בכוילל כל היום...אז נכון שמי שהולך להיות מחנך וכדו' צריך לשבת וללמוד,אבל אדם ממוצע צריך להיות בישיבה ולהמשיך הלאה,בעיה קשה היא המתפרנסים מתורה סתם. בחלק מהישיבות הגבוהות אכן משתדלים מאוד שמי שמגיע יהיו אלו שמתכוונים להמשיך להוראה ורבנות,חבל שלא בכולם.
העניין הוא המטרהראובנצ'יק
בעצם המטרה של כולם זה להיות חיילים,
- יש כאלה שהולכים לצבא שבו נלחמים
- יש כאלה שנשארים להיות חיילים בישיבה
- יש כאלה שמשלבים בין בדברים

ויש כאלה שזה לא בשבילם להיות חיילים
-הם דואגים שלא יפריעו להם בתוכניות
-הם בישיבה אבל לא נלחמים שם על שום דבר
-מפחדים על הפרנסה ואין זמן להילחם

מי שלא רוצה להיות חייל = הירא ורך הלבב
שילך וישוב לביתו!
אני מספיק טובחקלאי

אני נשבע לך שאתה מספיק טוב

כן, אתה מספיק טוב

המציאות זו לא האמת

אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.

גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.

גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.

גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.

אני אומר לך, א ת ה  מ ס פ י ק  ט ו ב.

אני נשבע.

גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.

אתה מספיק טוב.

וואי כמה הוא לא זוכר.

שחכת אותי ריבנו של עולם.

אני גם פה

ואני כבר מספיק טוב

א נ י. מ ס פ י ק  טוב.

אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה

ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.

אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,

אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז

וזה כואב לי האכזבה, כואב,

להחזיק בה' יתברךאשר ברא

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

כל כך יפה ונכון.נחלת
נכון! תחזיק את זהברוקולי
ואו זה מרגשהפי
מדהים ביותראני:)))))

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

 

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלאחקלאי

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

נכון. מאוד קשה.ואני חושבת שצריךאני:)))))

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

 

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

 

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

..שפלות רוחאחרונה

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

 

מה דעתכן על מישהו שמתחיל בקינוח?זכרושיצאנולרקוד
וזה הצחיק אותי ממש😂

סביר להניח שהפערים בהשקפה הדתית היו צפים די בהתחלהפ.א.
גם אם לא היה נופל בסינון הראשוני הזה, די מהר היו מתגלים פערים בינהם בדברים אחרים 
אולי מתחכם מידי בתור הכנה לדייטנקדימון

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

יש סיפור על הרב אליהואחד איש

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אז הנה משהו הפוךנחלת

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

 

 

 

למה זה הפוך?אחד איש
באמת לא הפוך.נחלת
חח למה לא?Lavender

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

לענ"דנחלת

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

א. אפשר לשאול באופן ישירנחלת

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

 

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

מסכים איתךארץ השוקולד
..שפלות רוח
את לא טועה בכלל יש לי חבר כזה, שדברים שהיו מפריעים לו בעבר-היום גם אם מפריעים לו, כל מה שהוא רוצה זה רק להתחתן
..אני:)))))אחרונה

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

אתם רוצים לפרגן?advfb

תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.

 

דוגמא - 

תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך

אתה אחד הניקים האהובים עליי בפורומיםקעלעברימבאר
הניק האהוב עליי...חתול זמני
אני מעריך שגם אתה תהיה הניק האהוב עליי בבוא הזמן,קעלעברימבאר

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

אני מזמין אותך לַפּרוֹם.חתול זמני
התרקוד איתי?חתול זמני
וודאי. בוא לשטו"ל. אני לא רוצה לשגע כאן את הניקיםקעלעברימבאר

עם שטויות

למה שטויות?חתול זמני
לא שטויות. שטויות שאני ממלמל. ניקיםקעלעברימבאר

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

מה הכוונה בו במי, על מי מדובר?הפי
באדם שאת רוצה לפרגן לוadvfb

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

למה בעצם?ריבוזום
מה עומד מאחורי ההצעה?

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

למה עדיף להמנע?advfb

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

כחתול זמני,חתול זמני

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

אסבירריבוזום
לגבי ילדים, יש מחקרים בנושא. לדוגמא: נתנו לכמה ילדים לצייר ציור, לחלק החמיאו שהציור מקסים ושהם "ממש ציירים", ולחלק החמיאו על דברים ספציפיים בציור: "אני רואה שהשתמשת בהרבה צבעים. עבדת ממש קשה על הציור הזה!". משהו בסגנון. אחר כך הציעו לילדים לנסות משימת ציור מסובכת יותר. הילדים שהחמיאו להם המחמאה מהסוג הראשון נטו יותר להימנע, לעומת הילדים מסגנון המחמאה השניה שיותר קידמו בברכה אתגר חדש. 
המשךריבוזום

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.


 

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

נכון מאודadvfb

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

אני רוצה לפרגן למישהו עם צרכים מיוחדיםהפי
למה? לא יודעת מלא אור אהבה חמלה רק להיות לידו זה עוזר לי להיות טובה יותר ולראות מה חשוב באמת בחיים

הוא כמובן לא קשור לכאן

להגיד שכיף לך להיות לידו זה אחלה בחלהadvfbאחרונה

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

יש הרבה, זה בעיהאני:)))))
תודה רבה. מאמצת. בעזרת השם.נחלת
נראלי זמן טוב לספרמבולבלת מאדדדד
ב"ה התארסתי לא מזמן

ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר


בקרוב אצל כולם בע"ה!

מזל טוב!! שיהיה לכם הרבה טוב ביחד!!יעל מהדרום
דיי באמת(;?הפי
חח אין עליך 
מזל טוב!אנונימי 14
וואו מזל טובבברקאני

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מבולבלתתתת!!!! מזזזלללל טווובבב!!!🤩🥰❤הרמוניה
מרגש ממשארץ השוקולד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

תודה רבה לכולם!🤗מבולבלת מאדדדד
מזל טוב!חדשכאן

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

איזה יופי, בשעה טובה!! הרבה נחת ושמחה!נפש חיה.
כיף לשמוע, מזל טוב!advfb
מזל טוב! איזה יופי ב"הוהוא ישמיענו
ברוך השם!נחלת

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

וואו יקרה! מזל טוב ענקי 🥳❤️נגמרו לי השמות

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

מזל טוב!ניצן*
בשמחה ובאהבה
...רחל יהודייה בדםאחרונה
מזל טוב 
קבוצות שידוכים לדתי תורני/ חרדלניקיsh121234

שלום

האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?

קורס קצינים בשנה הראשונהמסיבת ישרים

היי לכולם,

בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)

כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין

הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת

ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.

אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?

מה שאר החיילים הנשואים עושים?

 

אם קבעתם תאריך - לוקחים בחשבון שיהיה קשה בחודשיםפ.א.

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  


מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

לא כל כך מסכימה. אבל לא כדאי להיכנס לויכוח.נחלת

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

הוא ציין שהתכנון לצאת לקורס 3 חודשים אחרי החתונהפ.א.אחרונה
כל שאת החוויות הראשונות של החודשים הראשונים של תחילת הנישואים, הם יעברו בנעימים.  
מחפשת המלצה לבתי מלון עם אוכל טוב/ צימר עם א. בוקרעינב66

באזור כייפי, ויפה עם מגוון אפשרויות לטייל ולכייף באזור..

חשבנו על אזור גוש עציון/עמק האלה/סובב ירושלים..


מתכננים חופשה חלומית לרגל יום נישואין ואחרי תקופה אינטנסיבית...


פנקו אותי בהמלצות מנסיון

תודה רבה!

להעביר לפורום המתאיםברוקוליאחרונה
מחשבות מתקופה ההמתנה\מתנהאביעד מילוא

אני משתף אתכם בשאלה שהייתה לי לעצמי האם כשאין הצעות והתקופה הזו היא מורכבת ומאתגרת כי הרבה מתרחש סביב ויש הרגשה שאותך "שכחו" 

האם הרגשתם בסוף שהתקופה הייתה המתנה או מתנה? 

 והאם כשהתחיל קשר אחרי תקופה ארוכה ללא הייתם עם ודאות וברוגע או שהייתם עם חששות שעוד פעם לא ילך

שנאתי את התקופה ואני עדיין שונאת אותה במבט לאחורתמיד בבטחה

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

 

אז לא יודעת.

גם אני לא אוהב את התקופה הזואביעד מילוא

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

 

 

תראה קראתי ב"והגדת"חתול זמני

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

שכחת:לגדל קודם בטן הראויה לתיפוףנחלת
כבר בוצע, לדאבוני.חתול זמני
אהבתי מאודאני:)))))
על העצה הזאת אני גובה 50₪חתול זמני

לא כולל מע"מ.

שווה הרבה יותראני:)))))
אני יודע, זה מחיר מיוחד. אפשר להעביר לי בריאלחתול זמני

איראני בקריפטו.

אתה נוהג בכללי לקחת כסף על עצות של אחרים? אני:)))))
אני לא לוקח כסף על העצה עצמה,חתול זמני

זה יותר כמו דמי טיפול.

חחח יפהאני:)))))

הכסף הועבר

בZoom out הצעות או לא הצעות זה פחות משנהadvfb

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

כסבתא בת דורות רחוקיםנחלת

מה זה ZOOM out?

 

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

 

תודה!

 

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

פירוש zoom out - להסתכל במבט כללי, בלי לרדת לפרטיםפ.א.
להסתכל מרחוק, לראות את המציאות באופן כללי - ללא התעמקות בנסיבות הספציפיות 
מישהי או בת?אני:)))))
חתולה מאומצת.חתול זמני
חתולה מאומצת וחתול זמני יכולים להיות זוג נדירLavender

מזל טוב 🥳

 

(סורי הייתי חייבת)

פעם היתה כאן בפורום חתולה ג'ינג'יתפ.א.

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

מעדיף טריקולוריות.חתול זמני
אולי לזה מתכוונים הנשואים כשהם סונטים מידיLavender

פעם ברווקים הבררנים😊

לא אמרנו שמראה חיצוני זה חשוב???חתול זמני
היה חשוב, עד שאנשי הפורוםLavender

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

טוב, אולי אשקול גם חתולות אפורות.חתול זמני
מצאתי לך את האחת, אין מתוקה ממנה.Lavender

במחשבה שניה בא לה חתול לקשר רציניLavender

לא חתול זמני😸

הקשר רציני, רק החתול זמני.חתול זמני

סתם, אני לא ממש בשל.

כזו?פ.א.

אופסLavender

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

אולי עוד תירשם לכאן איזו חתולה זמנית?חתול זמני
נראה לי שקצת הגזמתם עם הניצלוש לקשקשתיעל מהדרום
לק"י

לא בכל שרשור זה מתאים.

סורי, קיבלתי.חתול זמניאחרונה
בת כמובן. בתי.נחלת

אולי יעניין אותך