התקציב הזה מזכיר לי איך שבתשס"ה, לפני הגירוש, כמעט אף ראש ישיבה לא העיז לתמוך בסירוב לפקודת הגירוש, מחשש לגדיעתו של התקציב שמחזיק את הישיבה שלו בחיים.
הקיצוץ בקצבאות בט"ל הוא תמיד נכון (כ-50% מהתקציב של בט"ל מופנה לערבים בכל מיני שיטות), גם אם זה בשוליים פוגע גם ביהודים.
אבל נראה אותם מקצצים את קצבאות ה"חד הוריות" החילוניות והערביות...
השלב הבא - לקצץ ב"ישיבות" של החילונים (תאטראות, כדורגל, מדעי ה"רוח"
, רשות השידור, כל מיני שטויות כאלה), ולהחזיר לנו את הכסף במקום לשדוד אותנו דרך מס הכנסה ומע"מ ולחלק את הכסף למקורבים.
במקום להילחם על התקציב, צריך להילחם על להשאיר את הכסף אצל האזרחים, שיתרמו אותו לישיבה בה הם חפצים לתמוך או התאטרון שמעניין אותם.
(למשל, למה אני צריך לשלם את משכורתו של הרב שלום כהן שכינה אותי עמלק? מאחל לו חיים ובריאות על חשבון מישהו אחר).
_________________________________
אם היה פה צדק ושכל, היו עובדים לפי הסדר. קודם מורידים את יוקר המחיה, למשל לסגור את רשות השידור, לאפשר להתחרות במכון התקנים, להוריד את המכסים והמיסים ורק אז לקצץ את הקצבאות.
במקרה כזה, גם למשפחה הענייה ביותר שההורים עובדים, היה נשאר בסוף החודש יותר כסף כדי להתמודד עם אבדן הקצבאות.





