מי שלומד הרי עד היום זה סתם כך- לא למטרה הזו-

לכן זה לא באמת משנה מה הנתונים הסטטיסטים שקיימים....

אז הם לא מכווננים מטרה,

זה עלול להיות שונה.

(לא שאני חושבת שזה יעזור- אבל אובייקטיבית לכאן- הנתונים עלולים להשתנות)

שהם רוכשים יועיל להם בכיוון הזה,

ולא סתם יישאר על נייר המבחן...

למרות ששוב, אני אישית ממש לא חושבת שזה יועיל..

שכל יכול להוביל אולי לשותפות עסקית, לא לאהבה

יודעת לקרוא כל אחד..ולהגיד שמה שהוא אומר עכשיו זה כי כשהיה ילד הרגיש כך..או כי זה בעצם גורם לו להרגיש כך..או כי כך וכך.. היא רווקה ואני חושבת שהלימודים והידע רק מקשים עליה.

רק מסבך..

פסיכו' זה טוב בשביל להבין אנשים ולהיות רגיש וזהיר איתם..(מדברת על איך שזה נראה לי עוזר כשזה לא בפן הטיפולי..סתם אולי מפתח רגישות..)  אבל לא בשביל לנתח מדוייטים..זה רק תוקע נראה לי.

אבל בעצם לא ראיתי כ"כ הרבה דוגמאות..אז..הכל בעירבון מוגבל כמובן.

מצד שני ללמוד על המין השני- זה כן נראה לי דבר חשוב. אז אהמ..לא יודעת, אולי כן קצת פסיכו'..הבנת הנפש שלך והבנת הנפש של העומד מולך- אבל לא ברמת חפירה והסתבכות. צריכים למצוא את איזון..לא יודעת.

לקרא את הספר "המוח הנשי" ו "המוח הגברי" של לואן בריזנדיין

משום שבין השורות הוא משדר ומוביל את הקורא למסקנה 

שהאדם הוא סוג של חיה

והוא מופעל רק על ידי דחפים 

אחרי שקוראים את הספר הזה יוצאים בתחושה מאוד חזקה

שאנחנו פשוט סוג של קוף. 

יש לסופרת תפיסה מאוד מערבית על זוגיות, שעוברת כל הזמן בדוגמאות וסיפורים שהיא מוסיפה.

בכללי, הרבה חוסר צניעות. לא ספר שמוסיף מחשבות נקיות..

חוץ מזה, קשה לצאת עם מסקנות מוגדות על המוח הגברי, הנשי והשוני בניהם, כי היא כל הזמן שופכת מידע.

התפיסה המערבית היום מאד פמיניסטית (זוגיות שיוויונית) והתפיסה שלה ממש לא פמיניסטית (הפמיניסטיות רודפות אותה ושונאות אותה..)

התפיסה שלה היא שיש שוני מאד מהותי בין המוח הגברי למוח הנשי, וכדי להצליח לחבר בניהם- צריך להבין ולהכיר אותו.

ושלאשה הכי טוב ללדת ילדים ולגדל אותם ושזה עושה לה רק טוב (מאד לא תפיסה מערבית שדוחפת להישגיות ולאשה עובדת ע"ח המשפחה) ושלבעל זה טוב להיות עם המשפחה והילדים (גם לא תפיסה מערבית-הישגית שדוגלת בגן+צהרון עד 7 כדי שתוכל להיות עשיר)

לגבי חוסר צניעות- נכון. פשוט יש פרקים שכדאי לעקוף וקל לדעת מראש..

היא נותנת את המידע היבש על התחום שלה.

התחום שלה הוא לא פסיכולגיה- שאז היא היתה יכולה להשתפך על הנפש ועל בחירה וכו'..

מעבר לזה- לא נעים להגיד אבל אכן רוב ההחלטות שלנו הן מתוך דחפים, אלא אם אנחנו עובדים על עצמנו.

וברגע שאנחנו מכירים את המוח ואת הדחפים ואת מה שמשפיע עלינו- קל יותר לעבוד על עצמנו.

צריך לדעת לקרא, ולהבין שזו לא התמונה המלאה, והיא גם לא מתיימרת לתת את התמונה המלאה. היא פשוט רוצה לתת את המפה הנוירופסיכיאטרית של ההבדלים בין המוחות.

ידע זה כוח. ובמקרה הזה- ידע זה כוח להיטיב. גם לאדם מול עצמו- להביון יותר טוב את עצמו וגם את הצד השני.

לק"י

בני המין השני (ע"י ספרים וכאלה).

אם כבר - יותר טוב ספרי  מוסר וכד' בעניינים של בין אדם לחבירו, התחשבות בזולת וקבלתו..

לצערי,

בפסיכולוגיה שלומדים היום יש הרבה תורות ותיאוריות שאינן יונקות תורה.

[ואפשר להביא הרבה דוגמאות לעניינים פרקטים הנובעים מזה..]

נכון שאפשר ללמוד או לקבל חיזוק על טבע האדם, אך אם הרצון ללמוד על המהות, על חופש הבחירה

על יכולת וייחודיות יש לגשת למקור ממנו ועל פיו נברא האדם, האיש והאישה "הסתכל באורייתא וברא עלמא"

בהצלחה.

[וקצת לפרקטיקה, נכון שמבחינה סטטיסטית אין יותר חתונות בקרב סטודנטים או בוגרי פסיכולוגיה וכן לפעמים הלימוד יכול להביא להשפעה דווקא שלילית]

ללמוד להבין את ההבדלים בין גברים לנשים בצורה יעודית ומתוך גישה יהודית.

זה, אם כבר יכול לעזור.

לדעתי לימודים כאלה יכולים לעזור להבין  גם את עצמינו טוב יותר

וגם את הצד השני.

אם זה מוביל בצורה ישירה או עקיפה לנישואין- קשה לדעת.

באופן כללי, כל דבר שאדם לומד על עצמו וזולתו,

(ואפשר ללכת עם תחומים רחוקים עוד יותר)

יעזרו לו פוטנציאלית במגוון כיוונים:

בפתיחות מחשבתית, ברגישות גדולה יותר ובהבנת השני.

אדם יכול לקחת כלים תאורטיים שהוא למד וליישם אותם בחייו

אם ירצה בכך..

מצד שני- אין תחליף לקשר האישי והחיצוני

בו אדם מתייעץ עם אדם אחר, רצוי שיהיה גם בעל הבנה בנפש האדם ו/או בעל רקע מקצועי.

גם אדם מודע לעצמו יתקשה לתת לעצמו משוב ובקורת עצמית.

אנחנו צריכים גם משהו מבחוץ שיעשה את זה..

זה יכול להיות מכל כיוון, אבל מה שחשוב הוא

איפה התאוריות נוגעות אלי לחיים שלי, לדפוסי ההתנהגות והתקשורת שלי..

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳