כמו שכולם יודעים, עוד רגע מגיע ר"ה.
ואני- אנה אני באה.
אין לי כח לחשוב על היום הזה.
אין לי מושג איך אני אעבור את היומיים האלה.
אני באה הכי לא מוכנה. (ביחס לשנים קודמות זה ממש עד כדי גיחוך)
אין לי טיפת חשק לפתוח ספרים, לשמוע הרצאות.
אין לי כח ללכת לסליחות. קשה לי.
אני רק חושבת על התפילות הארוכות נהיה לי רע. (ועוד קפוא שם, וכל הנשים לבושות כל כך יפה שבכללך אי אפשר להתרכז
)
לשמחתי ר"ה זה בלי וידוי, אני רק חושבת על יום כיפור 
זהו יום לכאורה, שאנחנו צריכים לשמוח שיש אותו. אבל אצלי? נאדה.
וכן, אני מתוסכלת מזה, מתוסכלת מעצמי.
מה עושים?
איך בכ"ז מתקרבים קצת לאבא שלנו? איך ממליכים אותו?
אוףףף!







