כנראה מחוסר תזונה או משהו כזה. זה קורה לי תמיד, אבל עכשיו זה היה לא נעים.ולאידעת למה התעקשתי לעמוד. טיפשי ככ מצידי, וסתם מדאיג את כולם.

חבל שלא עשינו סקר לפני יו"כ, אולי זה היה מועיל משהו.

שכל המשפחה תתחיל לצרוח שאני אנורקסית?! מה עוד?

זה הברזל. לא לקחתי אותו הרבה זמן, מן הסתם...

שיגעון של המשפחה. 

הם באמת ובתמים יחשבו את זה. הרי "דיאטנית זה למשהי שרוצה להרזות, לא?" <צ>...

בנעילה מקבלים כוחות מלמעלה.

ועד מוסף אפשר איכשהו להחזיק מעמד

הרגשתי כאילו עליתי את כל שער הגיא ברגל. לפחות סדר העבודה היה מעניין..

אני צעירה, פיצית ממש

אבל חכי, זה משתנה, לפעמים אני זוכה לתואר "זקנה", אבל זה רק בהקשר של "רווקה", כמובן. אלא מה...

לא נשואה, אחלה. 

כתבת- "(ב"ה מאז הלידות"

ילדת, זה כן... נו, זו הנקודה. אני סתם חלשה. רק שאצלך זה מוצדק, אצלי- לא...

 נשמע קצת הזוי...

אם כבר להיפך. מוזר..

כהי קטע זה להסביר למתנדב הצלה דובר אנגלית שהכול בסדר למרות הפרצוף שנראה שהולכים להמוטט כל רגע .

היה חסד הקריאות האלו

זו חולשה. כנראה מחוסר אכילה ושתייה. אבל הרעב עצמו לא הורגש בכלל.

ומוריה צודקת- אם זה גורם לך להרגיש ככה עדיף לך להשאר בבית.

מניסיון של מישהי שבשנה שעברה לא הפנימה את הרעיון וכמעט התעלפה בנעילה, אפילו שישבתי (אגב, למה לא ישבת? אני מבינה בנעילה כשחייבים לעמוד כל הזמן, וגם אז לא כשאת מרגישה ככה...) והשנה ב"ה היה הרבה יותר טוב כי הבנתי שזה שאני מרגישה עכשיו טוב לא אומר שכדאי לי לצאת עכשיו מהבית ולהסתכן בלהרגיש לא טוב. (כן הייתי בערבית ונעילה. שכוייח לי!)

סליחה שאני חופרת, אבל באמת חשוב להיות קשובה לעצמך, ולא להרוג את עצמך בשם ההחמרות.

ואני יודעת שאת עוד לא נשואה ואין לך ילדים, אבל שתדעי לך שזה זמן טוב להפנים שלא כל החיים נמצאים בתפילות בביהכ"נ.

ונ.ב אחרון...

לא צריך להיות כל כך בשוק מזה שהיא שאלה אותך אם את בהריון, כי לפי איך שאת מתארת באמת היו לך סימנים כאלה. ואני אישית מכירה כמה נשים עם ילדים, דתיות ובלי כיסוי ראש, נשואות או לא, אבל זה לא הדיון.

אולי כן הייתי צריכה לשבת.

זה לא מתוך החמרה או משהו, כלל וכלל לא. שגעון שלי.

יפטור אותך מצום..

אבל לא משנה.

בדקת לחץ דם מתישהו? לי יש לחץ דם נמוך בד"כ, מה שמביא לעיתים רחוקות להתעלפויות-כמעט התעלפויות, ובתשעה באב האחרון הייתי ממש ממש חלשה בשעות האחרונות לפני צאת הצום (השארתי לבעלי לטפל בבנות, ושכבתי ברגליים מורמות).

אה, כשלחץ הדם יורד, השתיה עוזרת לו לעלות. אז, כמובן, צום עוד יותר מוריד אותו.

אז אני ממליצה לבדוק את זה, ואת מצב הברזל.

(הפעם הצום דווקא הלך לי בסדר, ברוך ה'.)

צריכה לבדוק באמת..

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.