לק"י

בשלב הזה בחיים כדאי שהוא יידע קצת יותר מה התוכניות שלו בגדול לחיים.

אומנם הוא לא חייב לדעת בדיוק מה התוכניות ל-20 השנים הקרובות

אבל את יודעת,לפחות שיהיה איזה כיוון כללי

לפחות לוודא מה הוא חושב בקטע של פרנסה

(הוא רוצה להיות המפרנס העיקרי בבית\מתכנן לחיות על החשבון מלגה חודשית או על חשבון זכייה בפייס

כמובן,צריך לחשוב איך להעלות את הנושא הזה ברגישות ותבונה

כל בחור מעל גיל 22 משוחרר מהצבא

אם הוא יחליט לעשות אח"כ זה משהו אחר

אבל זה לא אומר שהוא לא יוכל לעבוד תוך כדי גם ולהרוויח כסף!

בהנחה שמדובר שהוא בשיעור ד' כיום, אזי זה בדיוק השנה שבה חות או יותר מ1 בינואר הבחורים בשיעור מגיעים לגיל 22. החוק יחול רק על מי שהיה בן 22 לפני יום החלת החוק - מה שאומר שזה תלוי מאוד מתי יחילו את החוק, אבל הנחה שלי שזה יקרה הרבה לפני 1 בינואר - וגם אם לא אז רק מעט אחרי, ואז הסיכוי עדיין קטן שהוא ייכנס במרווח.

אלא אם כן הוא מהגדולים בשיעור שלו (נשאר גן וכו'...)

צריך לדעת כיוון אבל גם כשיודעים כיוון זה לא מבטיח

אני מכיר מישהו שהתחתן על דעת שהוא יוצא לעבוד (היה שיעור ו')

ועכשיו הוא שיעור יא' יב' לומד דיינות (כנראה לא יוצא מהישיבה בשנים הקרובות)

אז לפעמים יש יתרון שאין תכנונים כי יותר פתוחים לשינוים

בחור בן 22 לא חייב לדעת מה הוא מתכנן לעשות בעתיד..

הוא עדיין צעיר מכדי לקבוע לתכניותיו ובמיוחד בחורי ישיבה שלא עושים מסלול הסדר.

הוא מתכנן לשבת עכשיו בישיבה? מעולה. מתאים לך? מעולה+, לא מתאים? אז לא.

לא קרה כלום אם בחור בן 22 טרם יודע מה יעשה בהמשך חייו.

אני מבינה ומזדהה עם הלחץ של הצד השני. הרי זה מהותי לדעת אם הוא מתכנן לעשות צבא או לא, לדוג'.

ועדיין, זה לא הזוי, לדעתי, שהוא לא יודע מה יעשה אחרי הישיבה ומתי.

את בוחרת את האדם שאיתו תרצי לחיות,

אם הוא בחור נחמד ומעניין מה אכפת לך?

תוכלי לצאת עם אלף בחורים שהכל על הנייר יהיה מעולה,

וזה לא ישרוד דייט אחד.

בחור בן 22 הוא צעיר אפילו מאוד,

ומן הסתם שאם מדובר בבחור בעל שכל- הם יסתדרו.

נדוש, אבל העיקר שתהיה בנייהם חיבה הערכה ואהבה.

דווקא בעולם החילוני ובכלל בעולם בחור בגיל הזה הוא לא כזה בוגר  מבחינה מציאותית

"בחור בן 22" מי שישמע.

נו באמת, הוא עדיין צעיר ויש לו זמן,

זה לא אומר שהוא לא בוגר ולא יכול להקים בית.

מה הבעיה לזרום?

למה זה כ"כ משנה לך?

עם דעה מוצקה וברורה הייתם אומרים שהוא דעתן ולא מתגמש.

לדעתי יש לו כיוון רק לא רוצה לכפות.

ספרי לו מה את היית רוצה או מה את חושבת ותשאלי אותו לדעתו...

ככה נראה לי..

הם עדיין לא נשואים, ואם הכיוון שלו לא ייראה לה - כנראה גם לא ינשאו, לא? האם הוא אמור להחליט מה הכיוון שלו לפי מה שהיא היתה רוצה?

(ועלו לי לראש אי אלו הסברים מעורפלים לתופעה)

אבל אולי אפשר לנסות לפחות להבין לפי מה הוא מתכנן להחליט בעתיד. האם הוא יודע מה עשוי לגרום לו להתגייס/ לצאת לעבוד.

אילו היה מגיע אלי הייתי מייעץ לו להסגר על עצמו לפני שיתחיל לצאת ולנסות להתמסד כמשפחה.

לכם אין הרבה ברירות כדי להתבלבל:

או חנ"מ גיל הרך ואחיות

בס"ד

למרות שלא היית רציני...

עזוב, דפקה שלי

אבל שונאת את המשפטים האלה.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t565980

לכן ניסיתי לעורר כמה אריות מרבצם. מסתבר שלא עבד

בס"ד

שונאת שאומרים את זה כי זה נותן הרגשה שמי שלא הולכת ללמוד את זה היא פחות דוסית

תודה שעשית את העבודה עבורי.

(העבודה חינמית. כן? )

זו באמת בעיה שאין אפ' שאיפה כללית לחיים

ובאמת בחור בן 22 צריך לדעת בגדול מי הוא ומה מתאים לו

ואם הוא לא יודע, איך ידע לבחור אישה

אישית לגבי צבא אני דווקא לא סגור בכלל, סתם כי זה מאד תלוי באישה

אם היא תדחוף אותי לעשות שירות משמעותי או לסטול באיזה ג'וב

אבל חוץ מזה חשוב להיות מתוכנן

אבל מצד שני לדעת לא להיות מקובע, ולדעת שאפשר לשנות תוכניות

(נ.ב. לגבי מה שכתבו על חוק הגיוס לפי איך שהבנתי זה כל מי שיגיע עוד 3 שנים לגיל 22 לא עכשיו)

זו שאלה שלרוב האנשים אין עליה תשובה, (תיאורטית, כמובן)

ואוו.

גם לאנשים שלא יוצאים כעת, אין על כך תשובה מוחלטת, מה עדיף, ולמי, ולמה. וכו. זה לא משהו גורף ומוחלט, ז מה שניסיתי להגיד.

אבל לפחות כיוון כללי.

את זה לרוב האנשים יש. אלא אם כן הם עוד לא בשלים.

הוא לא יודע מה הוא יעשה עם עצמו, איך הוא יידע מה לעשות עם המשפחה שתהיה לו?

מצד שני יש הרבה זוגות שמתחילים בגיל צעיר ואז המצב לפעמים דומה, הם פשוט זורמים עם החיים, לא תמיד מגיעים לאן שרצו אבל זה יכול גם להסתדר, לפעמים אפילו די בהצלחה.

לפותחת השרשור- בסופו של דבר זה תלוי בך. איזה סוג אדם את רוצה ואיך את רוצה ששנות הנישואים הראשונות יראו.

בהנחה שעובדים זריז, וכל יום נפגשים עם 10 וזורקים אותם באותו יום, כולל שבת וחג, אז זה יוצא משהו כמו 9 שנים... 

רק אני מרחם אחרי זה על הבטן שצריכה לעכל את כל הכוסות קפה+מאפה

בסייעתא דשמיא למען שמו באהבה

אנשים נכנסים לישיבה,נפעמים מהגודל,ולא רוצים לצאת...

פשוט צריך קצת יותר להכניס אותו למגבלות של החיים והצרכים שגם הוא מודע אליהם רק שהם לא בתודעה 
כרגע,בגלל שהוא עושה משהו חשוב יותר...(שגם את מסכימה לזה כמו שכתבת).

אם זה הדבר היחיד שמפריע,

הייתי מוותרת על נסיונות התחקור,

מפתחת את הקשר עוד

ואז מעלה שוב את הנושא (אחרי נגיד לפחות 5 פגישות נוספות)

החבר'ה בגיל הזה לא תמיד יודעים מה הם רוצים מעצמם.

ואחרי פרק זמן מבשיל לפעמים העניין,

וגם אם לא- זה בסדר להחליט על זה,

בשיתוף עם האישה,

אחרי החתונה.

מה?

איך אתה לא יודע?

תגיד לי, אתה בחור רציני או לא

איך זה שאתה לא יודע?!

הוא פשוט לא יודע

כן זה אפשרי

בשביל זה צריך להבין מעט את הראש הגברי

הראש הגברי הטיפוסי בנוי כך שאם יש בעיה,

מעלים אותה, דנים בה ומוצאים פתרון

לעומת זאת הנשים 

בנויות קצת אחרת

הן אוהבות לדמיין בעיות 

גם בעיות שיש סיכוי טוב שלא יגיעו בחיים

ולפתור אותן

רק כך הן מרגישות בשליטה

שהן יודעות מה הן רוצות מעצמן

סתם לדוג'

בת כבר בגיל 15.5 יודעת מתחילה לתכנן את החתונה שלה

איך הבית שלה יראה, איפה הילדים שלה ילמדו

וגם... איך יקראו להם!

(לכולנו ברור שזה לא נכון לתכנן משהו כ"כ הרבה זמן קדימה, מבלי לדעת איזה שינויים תעברי בחיים, מי יהיה בעלך וכו')

כן, אלו הבנות 

לעומת זאת, גברים בד"כ בנויים קצת אחרת...

הם לא חושבים על איך הבית שלהם יראה,

עד שהם ממש צריכים להתחיל לצאת לדייטים ולתכנן אותו

הם לא מתכניים את החתונה,

עד שהם לא מוצאים את הכלה

כן, זה פער משמעותי בין המינים

אבל ב"ה אפשרי לגשר

ובמהלך הפגישות לומדים לעשות את הגישור הזה (כמו שלומדים בכללי איך מסתדרים יחד)

אני לא בטוח שהבחור הזה לגמרי מעופף

יש סיוכי שהוא פשוט עדיין לא חשב על זה

הוא רק בשיעור ד',

כנראה שלא יצא להרבה דייטים ולכן לא חשב על הנושאים

לדעתי כדאי לבקש ממנו לקחת זמן (יום, יומיים, שבוע שבועיים וכו') לחשוב על העניין

ולהסביר לו שזה מאוד משמעותי לסוג הבית שהוא יבנה (לפעמים הוא לא בדיוק מבין עד כמה זה משמעותי)

אבל כן,

בהחלט צריך לבדוק לעומק

יכול להיות שבאמת תופעת הלא יודע מגיעה מ:

1. חוסר לקיחת אחריות

2. אי יכולת לקחת החלטות

3. אי רצון להכנס לשלב כזה 

וכו'

לבדוק לאט ובעדינות

ולא למהר להסיק מסקנות

עדיף דייט אחד נוסף

מדייט פחות ומחשבות על אולי ואולי 

בהצלחה

הלוואי שהייתי כזה סבלן כמוך לסדר יפה הודעות שלי (מבחינת "קנאת סופרים תרבה חוכמה", ולא חלילה "לא תחמוד" ).

אשרייך על התגובה!!!

בנות - קראו והשכילו!

אשרייך שיש לך סבלנות ויכולת לכתוב את כל זה..

תודה!!

יש אנשים בני 40 שלא יודעים מה רוצים מעצמם...

חוץ מזה הוא כן יודע מה הוא רוצה לעצמו הוא כן רוצה להקים בית יהודי כשר הוא רוצה לשים במרכז חייו את עבודת השם רק הוא עדיין מתלבט אם לשלב צבא או עבודה.

ממש לא סיבה לבטל את הפגישות איתו  לא צריך להיות לחוץ צריך לזרום

לגיטימי לומר אני רוצה להישאר ללמוד כל עוד יש בי כח

שאלה שחשובה בעיני היא לאיזה מסלול הוא חושב להתגייס

כי אם הוא בוחר להינשא- ולהישאר עוד שנים בישיבה- הייתי מצפה שלא יתכנן מסלול קצונה....

"אני רוצה להישאר ללמוד כל עוד יש בי כח"  - כלומר הבחור יודע מה הוא רוצה -להשאר בישיבה כמה שכוחותיו  (או לחילופין התנאים החיצוניים) יאפשרו לו אבל הוא לא יודע כמה זה אומר בפועל.

כמובן, זו רק אחת האפשרויות, ושייך לברר עם הבחור.

דבר ראשון כדי לדעת מיהו ומהו יותר לעומק, בכל זאת  אתם יוצאים למטרה מסויימת... איך אפשר להתחתן עם בחור בלי לדעת מה הוא מתכנן לעשות בעתיד?! מה הכיוון שלו?

דבר שני - חשוב שתדעי איזה סוג של בחור הוא - אדם שמציב לעצמו מטרות ומשיג אותן, אדם חסר שאיפות, אדם שזורם עם החיים או נע ונד עם כל פרץ רוח מצוי.

השאלות שלך חשובות ביותר! אני הייתי מציגה לו אותן שוב

 זו החלטה שתשפיע להמשך עתידכם בקשר

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

מזכיר לי את השיר הנחמד הזה (באנגלית)

וכמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם