לק"י

בשלב הזה בחיים כדאי שהוא יידע קצת יותר מה התוכניות שלו בגדול לחיים.

אומנם הוא לא חייב לדעת בדיוק מה התוכניות ל-20 השנים הקרובות

אבל את יודעת,לפחות שיהיה איזה כיוון כללי

לפחות לוודא מה הוא חושב בקטע של פרנסה

(הוא רוצה להיות המפרנס העיקרי בבית\מתכנן לחיות על החשבון מלגה חודשית או על חשבון זכייה בפייס

כמובן,צריך לחשוב איך להעלות את הנושא הזה ברגישות ותבונה

כל בחור מעל גיל 22 משוחרר מהצבא

אם הוא יחליט לעשות אח"כ זה משהו אחר

אבל זה לא אומר שהוא לא יוכל לעבוד תוך כדי גם ולהרוויח כסף!

בהנחה שמדובר שהוא בשיעור ד' כיום, אזי זה בדיוק השנה שבה חות או יותר מ1 בינואר הבחורים בשיעור מגיעים לגיל 22. החוק יחול רק על מי שהיה בן 22 לפני יום החלת החוק - מה שאומר שזה תלוי מאוד מתי יחילו את החוק, אבל הנחה שלי שזה יקרה הרבה לפני 1 בינואר - וגם אם לא אז רק מעט אחרי, ואז הסיכוי עדיין קטן שהוא ייכנס במרווח.

אלא אם כן הוא מהגדולים בשיעור שלו (נשאר גן וכו'...)

צריך לדעת כיוון אבל גם כשיודעים כיוון זה לא מבטיח

אני מכיר מישהו שהתחתן על דעת שהוא יוצא לעבוד (היה שיעור ו')

ועכשיו הוא שיעור יא' יב' לומד דיינות (כנראה לא יוצא מהישיבה בשנים הקרובות)

אז לפעמים יש יתרון שאין תכנונים כי יותר פתוחים לשינוים

בחור בן 22 לא חייב לדעת מה הוא מתכנן לעשות בעתיד..

הוא עדיין צעיר מכדי לקבוע לתכניותיו ובמיוחד בחורי ישיבה שלא עושים מסלול הסדר.

הוא מתכנן לשבת עכשיו בישיבה? מעולה. מתאים לך? מעולה+, לא מתאים? אז לא.

לא קרה כלום אם בחור בן 22 טרם יודע מה יעשה בהמשך חייו.

אני מבינה ומזדהה עם הלחץ של הצד השני. הרי זה מהותי לדעת אם הוא מתכנן לעשות צבא או לא, לדוג'.

ועדיין, זה לא הזוי, לדעתי, שהוא לא יודע מה יעשה אחרי הישיבה ומתי.

את בוחרת את האדם שאיתו תרצי לחיות,

אם הוא בחור נחמד ומעניין מה אכפת לך?

תוכלי לצאת עם אלף בחורים שהכל על הנייר יהיה מעולה,

וזה לא ישרוד דייט אחד.

בחור בן 22 הוא צעיר אפילו מאוד,

ומן הסתם שאם מדובר בבחור בעל שכל- הם יסתדרו.

נדוש, אבל העיקר שתהיה בנייהם חיבה הערכה ואהבה.

דווקא בעולם החילוני ובכלל בעולם בחור בגיל הזה הוא לא כזה בוגר  מבחינה מציאותית

"בחור בן 22" מי שישמע.

נו באמת, הוא עדיין צעיר ויש לו זמן,

זה לא אומר שהוא לא בוגר ולא יכול להקים בית.

מה הבעיה לזרום?

למה זה כ"כ משנה לך?

עם דעה מוצקה וברורה הייתם אומרים שהוא דעתן ולא מתגמש.

לדעתי יש לו כיוון רק לא רוצה לכפות.

ספרי לו מה את היית רוצה או מה את חושבת ותשאלי אותו לדעתו...

ככה נראה לי..

הם עדיין לא נשואים, ואם הכיוון שלו לא ייראה לה - כנראה גם לא ינשאו, לא? האם הוא אמור להחליט מה הכיוון שלו לפי מה שהיא היתה רוצה?

(ועלו לי לראש אי אלו הסברים מעורפלים לתופעה)

אבל אולי אפשר לנסות לפחות להבין לפי מה הוא מתכנן להחליט בעתיד. האם הוא יודע מה עשוי לגרום לו להתגייס/ לצאת לעבוד.

אילו היה מגיע אלי הייתי מייעץ לו להסגר על עצמו לפני שיתחיל לצאת ולנסות להתמסד כמשפחה.

לכם אין הרבה ברירות כדי להתבלבל:

או חנ"מ גיל הרך ואחיות

בס"ד

למרות שלא היית רציני...

עזוב, דפקה שלי

אבל שונאת את המשפטים האלה.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t565980

לכן ניסיתי לעורר כמה אריות מרבצם. מסתבר שלא עבד

בס"ד

שונאת שאומרים את זה כי זה נותן הרגשה שמי שלא הולכת ללמוד את זה היא פחות דוסית

תודה שעשית את העבודה עבורי.

(העבודה חינמית. כן? )

זו באמת בעיה שאין אפ' שאיפה כללית לחיים

ובאמת בחור בן 22 צריך לדעת בגדול מי הוא ומה מתאים לו

ואם הוא לא יודע, איך ידע לבחור אישה

אישית לגבי צבא אני דווקא לא סגור בכלל, סתם כי זה מאד תלוי באישה

אם היא תדחוף אותי לעשות שירות משמעותי או לסטול באיזה ג'וב

אבל חוץ מזה חשוב להיות מתוכנן

אבל מצד שני לדעת לא להיות מקובע, ולדעת שאפשר לשנות תוכניות

(נ.ב. לגבי מה שכתבו על חוק הגיוס לפי איך שהבנתי זה כל מי שיגיע עוד 3 שנים לגיל 22 לא עכשיו)

זו שאלה שלרוב האנשים אין עליה תשובה, (תיאורטית, כמובן)

ואוו.

גם לאנשים שלא יוצאים כעת, אין על כך תשובה מוחלטת, מה עדיף, ולמי, ולמה. וכו. זה לא משהו גורף ומוחלט, ז מה שניסיתי להגיד.

אבל לפחות כיוון כללי.

את זה לרוב האנשים יש. אלא אם כן הם עוד לא בשלים.

הוא לא יודע מה הוא יעשה עם עצמו, איך הוא יידע מה לעשות עם המשפחה שתהיה לו?

מצד שני יש הרבה זוגות שמתחילים בגיל צעיר ואז המצב לפעמים דומה, הם פשוט זורמים עם החיים, לא תמיד מגיעים לאן שרצו אבל זה יכול גם להסתדר, לפעמים אפילו די בהצלחה.

לפותחת השרשור- בסופו של דבר זה תלוי בך. איזה סוג אדם את רוצה ואיך את רוצה ששנות הנישואים הראשונות יראו.

בהנחה שעובדים זריז, וכל יום נפגשים עם 10 וזורקים אותם באותו יום, כולל שבת וחג, אז זה יוצא משהו כמו 9 שנים... 

רק אני מרחם אחרי זה על הבטן שצריכה לעכל את כל הכוסות קפה+מאפה

בסייעתא דשמיא למען שמו באהבה

אנשים נכנסים לישיבה,נפעמים מהגודל,ולא רוצים לצאת...

פשוט צריך קצת יותר להכניס אותו למגבלות של החיים והצרכים שגם הוא מודע אליהם רק שהם לא בתודעה 
כרגע,בגלל שהוא עושה משהו חשוב יותר...(שגם את מסכימה לזה כמו שכתבת).

אם זה הדבר היחיד שמפריע,

הייתי מוותרת על נסיונות התחקור,

מפתחת את הקשר עוד

ואז מעלה שוב את הנושא (אחרי נגיד לפחות 5 פגישות נוספות)

החבר'ה בגיל הזה לא תמיד יודעים מה הם רוצים מעצמם.

ואחרי פרק זמן מבשיל לפעמים העניין,

וגם אם לא- זה בסדר להחליט על זה,

בשיתוף עם האישה,

אחרי החתונה.

מה?

איך אתה לא יודע?

תגיד לי, אתה בחור רציני או לא

איך זה שאתה לא יודע?!

הוא פשוט לא יודע

כן זה אפשרי

בשביל זה צריך להבין מעט את הראש הגברי

הראש הגברי הטיפוסי בנוי כך שאם יש בעיה,

מעלים אותה, דנים בה ומוצאים פתרון

לעומת זאת הנשים 

בנויות קצת אחרת

הן אוהבות לדמיין בעיות 

גם בעיות שיש סיכוי טוב שלא יגיעו בחיים

ולפתור אותן

רק כך הן מרגישות בשליטה

שהן יודעות מה הן רוצות מעצמן

סתם לדוג'

בת כבר בגיל 15.5 יודעת מתחילה לתכנן את החתונה שלה

איך הבית שלה יראה, איפה הילדים שלה ילמדו

וגם... איך יקראו להם!

(לכולנו ברור שזה לא נכון לתכנן משהו כ"כ הרבה זמן קדימה, מבלי לדעת איזה שינויים תעברי בחיים, מי יהיה בעלך וכו')

כן, אלו הבנות 

לעומת זאת, גברים בד"כ בנויים קצת אחרת...

הם לא חושבים על איך הבית שלהם יראה,

עד שהם ממש צריכים להתחיל לצאת לדייטים ולתכנן אותו

הם לא מתכניים את החתונה,

עד שהם לא מוצאים את הכלה

כן, זה פער משמעותי בין המינים

אבל ב"ה אפשרי לגשר

ובמהלך הפגישות לומדים לעשות את הגישור הזה (כמו שלומדים בכללי איך מסתדרים יחד)

אני לא בטוח שהבחור הזה לגמרי מעופף

יש סיוכי שהוא פשוט עדיין לא חשב על זה

הוא רק בשיעור ד',

כנראה שלא יצא להרבה דייטים ולכן לא חשב על הנושאים

לדעתי כדאי לבקש ממנו לקחת זמן (יום, יומיים, שבוע שבועיים וכו') לחשוב על העניין

ולהסביר לו שזה מאוד משמעותי לסוג הבית שהוא יבנה (לפעמים הוא לא בדיוק מבין עד כמה זה משמעותי)

אבל כן,

בהחלט צריך לבדוק לעומק

יכול להיות שבאמת תופעת הלא יודע מגיעה מ:

1. חוסר לקיחת אחריות

2. אי יכולת לקחת החלטות

3. אי רצון להכנס לשלב כזה 

וכו'

לבדוק לאט ובעדינות

ולא למהר להסיק מסקנות

עדיף דייט אחד נוסף

מדייט פחות ומחשבות על אולי ואולי 

בהצלחה

הלוואי שהייתי כזה סבלן כמוך לסדר יפה הודעות שלי (מבחינת "קנאת סופרים תרבה חוכמה", ולא חלילה "לא תחמוד" ).

אשרייך על התגובה!!!

בנות - קראו והשכילו!

אשרייך שיש לך סבלנות ויכולת לכתוב את כל זה..

תודה!!

יש אנשים בני 40 שלא יודעים מה רוצים מעצמם...

חוץ מזה הוא כן יודע מה הוא רוצה לעצמו הוא כן רוצה להקים בית יהודי כשר הוא רוצה לשים במרכז חייו את עבודת השם רק הוא עדיין מתלבט אם לשלב צבא או עבודה.

ממש לא סיבה לבטל את הפגישות איתו  לא צריך להיות לחוץ צריך לזרום

לגיטימי לומר אני רוצה להישאר ללמוד כל עוד יש בי כח

שאלה שחשובה בעיני היא לאיזה מסלול הוא חושב להתגייס

כי אם הוא בוחר להינשא- ולהישאר עוד שנים בישיבה- הייתי מצפה שלא יתכנן מסלול קצונה....

"אני רוצה להישאר ללמוד כל עוד יש בי כח"  - כלומר הבחור יודע מה הוא רוצה -להשאר בישיבה כמה שכוחותיו  (או לחילופין התנאים החיצוניים) יאפשרו לו אבל הוא לא יודע כמה זה אומר בפועל.

כמובן, זו רק אחת האפשרויות, ושייך לברר עם הבחור.

דבר ראשון כדי לדעת מיהו ומהו יותר לעומק, בכל זאת  אתם יוצאים למטרה מסויימת... איך אפשר להתחתן עם בחור בלי לדעת מה הוא מתכנן לעשות בעתיד?! מה הכיוון שלו?

דבר שני - חשוב שתדעי איזה סוג של בחור הוא - אדם שמציב לעצמו מטרות ומשיג אותן, אדם חסר שאיפות, אדם שזורם עם החיים או נע ונד עם כל פרץ רוח מצוי.

השאלות שלך חשובות ביותר! אני הייתי מציגה לו אותן שוב

 זו החלטה שתשפיע להמשך עתידכם בקשר

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.