לק"י

בשלב הזה בחיים כדאי שהוא יידע קצת יותר מה התוכניות שלו בגדול לחיים.

אומנם הוא לא חייב לדעת בדיוק מה התוכניות ל-20 השנים הקרובות

אבל את יודעת,לפחות שיהיה איזה כיוון כללי

לפחות לוודא מה הוא חושב בקטע של פרנסה

(הוא רוצה להיות המפרנס העיקרי בבית\מתכנן לחיות על החשבון מלגה חודשית או על חשבון זכייה בפייס

כמובן,צריך לחשוב איך להעלות את הנושא הזה ברגישות ותבונה

כל בחור מעל גיל 22 משוחרר מהצבא

אם הוא יחליט לעשות אח"כ זה משהו אחר

אבל זה לא אומר שהוא לא יוכל לעבוד תוך כדי גם ולהרוויח כסף!

בהנחה שמדובר שהוא בשיעור ד' כיום, אזי זה בדיוק השנה שבה חות או יותר מ1 בינואר הבחורים בשיעור מגיעים לגיל 22. החוק יחול רק על מי שהיה בן 22 לפני יום החלת החוק - מה שאומר שזה תלוי מאוד מתי יחילו את החוק, אבל הנחה שלי שזה יקרה הרבה לפני 1 בינואר - וגם אם לא אז רק מעט אחרי, ואז הסיכוי עדיין קטן שהוא ייכנס במרווח.

אלא אם כן הוא מהגדולים בשיעור שלו (נשאר גן וכו'...)

צריך לדעת כיוון אבל גם כשיודעים כיוון זה לא מבטיח

אני מכיר מישהו שהתחתן על דעת שהוא יוצא לעבוד (היה שיעור ו')

ועכשיו הוא שיעור יא' יב' לומד דיינות (כנראה לא יוצא מהישיבה בשנים הקרובות)

אז לפעמים יש יתרון שאין תכנונים כי יותר פתוחים לשינוים

בחור בן 22 לא חייב לדעת מה הוא מתכנן לעשות בעתיד..

הוא עדיין צעיר מכדי לקבוע לתכניותיו ובמיוחד בחורי ישיבה שלא עושים מסלול הסדר.

הוא מתכנן לשבת עכשיו בישיבה? מעולה. מתאים לך? מעולה+, לא מתאים? אז לא.

לא קרה כלום אם בחור בן 22 טרם יודע מה יעשה בהמשך חייו.

אני מבינה ומזדהה עם הלחץ של הצד השני. הרי זה מהותי לדעת אם הוא מתכנן לעשות צבא או לא, לדוג'.

ועדיין, זה לא הזוי, לדעתי, שהוא לא יודע מה יעשה אחרי הישיבה ומתי.

את בוחרת את האדם שאיתו תרצי לחיות,

אם הוא בחור נחמד ומעניין מה אכפת לך?

תוכלי לצאת עם אלף בחורים שהכל על הנייר יהיה מעולה,

וזה לא ישרוד דייט אחד.

בחור בן 22 הוא צעיר אפילו מאוד,

ומן הסתם שאם מדובר בבחור בעל שכל- הם יסתדרו.

נדוש, אבל העיקר שתהיה בנייהם חיבה הערכה ואהבה.

דווקא בעולם החילוני ובכלל בעולם בחור בגיל הזה הוא לא כזה בוגר  מבחינה מציאותית

"בחור בן 22" מי שישמע.

נו באמת, הוא עדיין צעיר ויש לו זמן,

זה לא אומר שהוא לא בוגר ולא יכול להקים בית.

מה הבעיה לזרום?

למה זה כ"כ משנה לך?

עם דעה מוצקה וברורה הייתם אומרים שהוא דעתן ולא מתגמש.

לדעתי יש לו כיוון רק לא רוצה לכפות.

ספרי לו מה את היית רוצה או מה את חושבת ותשאלי אותו לדעתו...

ככה נראה לי..

הם עדיין לא נשואים, ואם הכיוון שלו לא ייראה לה - כנראה גם לא ינשאו, לא? האם הוא אמור להחליט מה הכיוון שלו לפי מה שהיא היתה רוצה?

(ועלו לי לראש אי אלו הסברים מעורפלים לתופעה)

אבל אולי אפשר לנסות לפחות להבין לפי מה הוא מתכנן להחליט בעתיד. האם הוא יודע מה עשוי לגרום לו להתגייס/ לצאת לעבוד.

אילו היה מגיע אלי הייתי מייעץ לו להסגר על עצמו לפני שיתחיל לצאת ולנסות להתמסד כמשפחה.

לכם אין הרבה ברירות כדי להתבלבל:

או חנ"מ גיל הרך ואחיות

בס"ד

למרות שלא היית רציני...

עזוב, דפקה שלי

אבל שונאת את המשפטים האלה.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t565980

לכן ניסיתי לעורר כמה אריות מרבצם. מסתבר שלא עבד

בס"ד

שונאת שאומרים את זה כי זה נותן הרגשה שמי שלא הולכת ללמוד את זה היא פחות דוסית

תודה שעשית את העבודה עבורי.

(העבודה חינמית. כן? )

זו באמת בעיה שאין אפ' שאיפה כללית לחיים

ובאמת בחור בן 22 צריך לדעת בגדול מי הוא ומה מתאים לו

ואם הוא לא יודע, איך ידע לבחור אישה

אישית לגבי צבא אני דווקא לא סגור בכלל, סתם כי זה מאד תלוי באישה

אם היא תדחוף אותי לעשות שירות משמעותי או לסטול באיזה ג'וב

אבל חוץ מזה חשוב להיות מתוכנן

אבל מצד שני לדעת לא להיות מקובע, ולדעת שאפשר לשנות תוכניות

(נ.ב. לגבי מה שכתבו על חוק הגיוס לפי איך שהבנתי זה כל מי שיגיע עוד 3 שנים לגיל 22 לא עכשיו)

זו שאלה שלרוב האנשים אין עליה תשובה, (תיאורטית, כמובן)

ואוו.

גם לאנשים שלא יוצאים כעת, אין על כך תשובה מוחלטת, מה עדיף, ולמי, ולמה. וכו. זה לא משהו גורף ומוחלט, ז מה שניסיתי להגיד.

אבל לפחות כיוון כללי.

את זה לרוב האנשים יש. אלא אם כן הם עוד לא בשלים.

הוא לא יודע מה הוא יעשה עם עצמו, איך הוא יידע מה לעשות עם המשפחה שתהיה לו?

מצד שני יש הרבה זוגות שמתחילים בגיל צעיר ואז המצב לפעמים דומה, הם פשוט זורמים עם החיים, לא תמיד מגיעים לאן שרצו אבל זה יכול גם להסתדר, לפעמים אפילו די בהצלחה.

לפותחת השרשור- בסופו של דבר זה תלוי בך. איזה סוג אדם את רוצה ואיך את רוצה ששנות הנישואים הראשונות יראו.

בהנחה שעובדים זריז, וכל יום נפגשים עם 10 וזורקים אותם באותו יום, כולל שבת וחג, אז זה יוצא משהו כמו 9 שנים... 

רק אני מרחם אחרי זה על הבטן שצריכה לעכל את כל הכוסות קפה+מאפה

בסייעתא דשמיא למען שמו באהבה

אנשים נכנסים לישיבה,נפעמים מהגודל,ולא רוצים לצאת...

פשוט צריך קצת יותר להכניס אותו למגבלות של החיים והצרכים שגם הוא מודע אליהם רק שהם לא בתודעה 
כרגע,בגלל שהוא עושה משהו חשוב יותר...(שגם את מסכימה לזה כמו שכתבת).

אם זה הדבר היחיד שמפריע,

הייתי מוותרת על נסיונות התחקור,

מפתחת את הקשר עוד

ואז מעלה שוב את הנושא (אחרי נגיד לפחות 5 פגישות נוספות)

החבר'ה בגיל הזה לא תמיד יודעים מה הם רוצים מעצמם.

ואחרי פרק זמן מבשיל לפעמים העניין,

וגם אם לא- זה בסדר להחליט על זה,

בשיתוף עם האישה,

אחרי החתונה.

מה?

איך אתה לא יודע?

תגיד לי, אתה בחור רציני או לא

איך זה שאתה לא יודע?!

הוא פשוט לא יודע

כן זה אפשרי

בשביל זה צריך להבין מעט את הראש הגברי

הראש הגברי הטיפוסי בנוי כך שאם יש בעיה,

מעלים אותה, דנים בה ומוצאים פתרון

לעומת זאת הנשים 

בנויות קצת אחרת

הן אוהבות לדמיין בעיות 

גם בעיות שיש סיכוי טוב שלא יגיעו בחיים

ולפתור אותן

רק כך הן מרגישות בשליטה

שהן יודעות מה הן רוצות מעצמן

סתם לדוג'

בת כבר בגיל 15.5 יודעת מתחילה לתכנן את החתונה שלה

איך הבית שלה יראה, איפה הילדים שלה ילמדו

וגם... איך יקראו להם!

(לכולנו ברור שזה לא נכון לתכנן משהו כ"כ הרבה זמן קדימה, מבלי לדעת איזה שינויים תעברי בחיים, מי יהיה בעלך וכו')

כן, אלו הבנות 

לעומת זאת, גברים בד"כ בנויים קצת אחרת...

הם לא חושבים על איך הבית שלהם יראה,

עד שהם ממש צריכים להתחיל לצאת לדייטים ולתכנן אותו

הם לא מתכניים את החתונה,

עד שהם לא מוצאים את הכלה

כן, זה פער משמעותי בין המינים

אבל ב"ה אפשרי לגשר

ובמהלך הפגישות לומדים לעשות את הגישור הזה (כמו שלומדים בכללי איך מסתדרים יחד)

אני לא בטוח שהבחור הזה לגמרי מעופף

יש סיוכי שהוא פשוט עדיין לא חשב על זה

הוא רק בשיעור ד',

כנראה שלא יצא להרבה דייטים ולכן לא חשב על הנושאים

לדעתי כדאי לבקש ממנו לקחת זמן (יום, יומיים, שבוע שבועיים וכו') לחשוב על העניין

ולהסביר לו שזה מאוד משמעותי לסוג הבית שהוא יבנה (לפעמים הוא לא בדיוק מבין עד כמה זה משמעותי)

אבל כן,

בהחלט צריך לבדוק לעומק

יכול להיות שבאמת תופעת הלא יודע מגיעה מ:

1. חוסר לקיחת אחריות

2. אי יכולת לקחת החלטות

3. אי רצון להכנס לשלב כזה 

וכו'

לבדוק לאט ובעדינות

ולא למהר להסיק מסקנות

עדיף דייט אחד נוסף

מדייט פחות ומחשבות על אולי ואולי 

בהצלחה

הלוואי שהייתי כזה סבלן כמוך לסדר יפה הודעות שלי (מבחינת "קנאת סופרים תרבה חוכמה", ולא חלילה "לא תחמוד" ).

אשרייך על התגובה!!!

בנות - קראו והשכילו!

אשרייך שיש לך סבלנות ויכולת לכתוב את כל זה..

תודה!!

יש אנשים בני 40 שלא יודעים מה רוצים מעצמם...

חוץ מזה הוא כן יודע מה הוא רוצה לעצמו הוא כן רוצה להקים בית יהודי כשר הוא רוצה לשים במרכז חייו את עבודת השם רק הוא עדיין מתלבט אם לשלב צבא או עבודה.

ממש לא סיבה לבטל את הפגישות איתו  לא צריך להיות לחוץ צריך לזרום

לגיטימי לומר אני רוצה להישאר ללמוד כל עוד יש בי כח

שאלה שחשובה בעיני היא לאיזה מסלול הוא חושב להתגייס

כי אם הוא בוחר להינשא- ולהישאר עוד שנים בישיבה- הייתי מצפה שלא יתכנן מסלול קצונה....

"אני רוצה להישאר ללמוד כל עוד יש בי כח"  - כלומר הבחור יודע מה הוא רוצה -להשאר בישיבה כמה שכוחותיו  (או לחילופין התנאים החיצוניים) יאפשרו לו אבל הוא לא יודע כמה זה אומר בפועל.

כמובן, זו רק אחת האפשרויות, ושייך לברר עם הבחור.

דבר ראשון כדי לדעת מיהו ומהו יותר לעומק, בכל זאת  אתם יוצאים למטרה מסויימת... איך אפשר להתחתן עם בחור בלי לדעת מה הוא מתכנן לעשות בעתיד?! מה הכיוון שלו?

דבר שני - חשוב שתדעי איזה סוג של בחור הוא - אדם שמציב לעצמו מטרות ומשיג אותן, אדם חסר שאיפות, אדם שזורם עם החיים או נע ונד עם כל פרץ רוח מצוי.

השאלות שלך חשובות ביותר! אני הייתי מציגה לו אותן שוב

 זו החלטה שתשפיע להמשך עתידכם בקשר

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?