אני בטוח שיועצי התדמית שלו אמרו לו לטבל את הנאום בפס' או שניים, כדי לקרוץ לציבור בישראל..

השאלה מה עומד מאחורי הפס' האלה?

האם הוא מסוגל לעמוד ולומר א"י לעם ישראל? האם הוא לא ישחררר מחבלים בפעם הבאה? האם הוא לא ישא ויתן על שטחי א"י ויקפיא בנייה?  

תפסיקו להסתנוור בכל פעם שמשהו פותח תנ"ך..

והפסוקים האלה, לא מיועדים לקרוץ לך.

אם הם מיועדים לקרוץ למישהו (ואני דוקא חושב שבפסוקים ביבי מדבר בכינות יחסית..) אז זה לנוצרים בארה"ב. לא לנו כאן בישראל.

הוא לא מסוגל לעשות את הדברים שאתה אומר, ועדיין אפשר ליהנות מנאום שלו באו"ם. 

או שניים על יחצנו"ת, היועצים שלו עוד לפני שהוא חשב על מה לנאום, דאגו לדעת הקהל בישראל, ואיך הוא יראה בעיתון, ואם אתה נהנה מדיבורים אתה יכול ללכת לשמוע הרצאות באוניברסיטה בשיעורי מזרחנות, אני בטוח שתמצא מרצה מעניין..

ראש ממשלה, צריך לדעת קודם כל להנהיג, ואת זה הוא לא עושה, הוא עושה מה שמוצא חן בעיני התקשורת והשמאל,  וכל עוד הוא לא מיישם את הנואמים שלו, הוא לא שווה כלום.

התרגשתי...

ואיפה בדיוק מצאת תמימות בדברי...?

אחרי הכל.. אפילו לא סינגרתי עליו, רק אמרתי שהוא קורץ למישהו אחר. לא לנו.

אני מסכים עם כל מילה שלך, ועדיין, נאום זה יצירה בפנ"ע.

בס"ד

וזה ציטוט מדבריו:

"אני מוכן לויתור היסטורי כדי להשיג שלום אמיתי ובר קיימא. אולם לעולם לא אוותר על ביטחונו של עמי ועל ביטחונה של מדינתי – שהיא המדינה היהודית האחת והיחידה".

הוא לא אמר ש"ששה ראשי ממשלה קודמים (ובתוכם אני) הסכימו לויתורים כואבים, וגם אני מוכן, אבל הפלסטינים..."...?

שזה שונה..

הממ, הסיבה שהוא אמר את זה היא ללא ספק כי הוא לא רוצה לצאת הניצי והשוחר מלחמה, (יחד עם הנושא האיראני שגם ככה קצת הופך אותו לכזה, ביחס לחיוכים של רוחאני שמורחים את כולם.) אבל האמת שהוא לא אמר הרבה.. פחות משהיה ניתן לצפות ממנו בהתאם לאוירה לאחרונה, והשמאל גם כעס על זה.

בס"ד

לקוח מתוך האתר סרוגים:

אני חש כי זוהי זכות גדולה וכבוד רב לעמוד כאן היום לפניכם ולייצג את אזרחי מדינת ישראל.

  ישראל לא תסכים לאיראן גרעינית. נתניהו (פלאש90)

אנו עם עתיק. תחילת קיומנו לפני קרוב ל-4,000 שנה, לימי אברהם, יצחק ויעקב. נדדנו רבות במהלך השנים, התגברנו על האויבים הגדולים ביותר, וביססנו מחדש את ההגדרה העצמית שלנו בביתנו ההיסטורי, ארץ ישראל.

מסעו של העם היהודי לוארך ההיסטוריה לימד אותנו שני דברים. לעולם אל תוותר על התקווה. תמיד תהיה דרוך.

התקווה מסמנת את הנתיב לעתיד. הדריכות מגנה עליו.

היום תקוותנו לעתיד ניצבת בפני האתגר של איראן חמושה בנשק גרעיני המבקשת להשמידנו. אך אני רוצה שתדעו, שזה לא תמיד היה כך.

לפני כאלפיים חמש מאות שנה, המלך הפרסי הגדול כורש סיים את גלות בבל. הוא פרסם הצהרה ידועה בה הכריז על זכותו של העם היהודי לשוב לארץ הקודש ולבנות מחדש את בית המקדש היהודי בירושלים. זאת הצהרה פרסית, וכך החלה הידידות ההיסטורית בין היהודים לפרסים, שנמשכה עד התקופה המודרנית.

אבל בשנת 1979, משטר קיצוני בטהרן ניסה להרוס ידידות זו. בזמן שהוא היה עסוק בדיכוי תקוותו של העם האיראני לדמוקרטיה, הוא גם הוביל את קריאות "מוות ליהודים!"

מאז, נשיאי איראן באו והלכו. חלקם נחשבו מתונים יותר ואחרים נראו כקיצוניים. אך כולם כאחד ייצגו את אותה אמונה בלתי סובלנית, אותו משטר שלא שוכח שהכוח האמיתי באיראן תמיד היה מוחזק בידי הדיקטאטור הידוע בכינוי "המנהיג הגדול". ראשית האייתולה חומייני וכיום האייתולה חמינאי. הנשיא רוחאני, כמו הנשיאים שקדמו לו, הוא משרת נאמן של המשטר. הוא היה אחד משישה מתמודדים בלבד להם המשטר הרשה לרוץ לתפקיד. קרוב ל-700 אחרים נפסלו.

אז מה הפך אותו למקובל? רוחאני עמד בראש המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן משנת 1989 עד לשנת 2005.

באותה תקופה, פעילים איראנים ירו למוות במנהיגי אופוזיציה במסעדה בברלין. הם רצחו 85 איש במרכז הקהילה היהודית בבואנוס אירס. הם הרגו 19חיילים אמריקנים כשפוצצו את מגדלי חובר בערב הסעודית.

האם אנחנו אמורים להאמין שרוחאני, היועץ לביטחון לאומי של איראן דאז לא ידע דבר לגבי ההתקפות הללו?

כמובן שידע.

בדיוק כפי שידעו ראשי הביטחון האיראנים על ההפצצות בבירות שבהן נהרגו 241 מרינס אמריקנים ו-58 צנחנים צרפתיים לפני שלושים שנה.

רוחאני גם שימש כמנהל המשא ומתן הראשי של איראן בין שנת 2003 ושנת 2005. הוא תכנן את האסטרטגיה שאפשרה לאיראן לקדם את תוכניתה הגרעינית מאחורי מסך עשן של מגעים דיפלומטיים ורטוריקה מרגיעה.

אני יודע שרוחאני לא נשמע כמו אחמדינג'ד. אולם כשמדובר בתכניתה הגרעינית של איראן, ההבדל היחיד ביניהם הוא שאחמדינג'ד היה זאב בעור זאב ורוחאני הוא זאב בעור כבש – זאב המאמין שהוא מסוגל לעוור את עיניה של הקהילה הבינלאומית.

כמו כולם, הייתי רוצה להאמין למילים של רוחאני. אולם עלינו להתרכז במעשיה של איראן.

וזהו ניגוד משמעותי, אותה סתירה יוצאת דופן בין דבריו של רוחאני למעשיה של איראן שכל כך מדאיגה.

רוחאני עמד פה, מעל במה זו, רק לפני שבוע ושיבח את הדמוקרטיה האיראנית. דמוקרטיה איראנית, כך הוא אמר.

אבל המשטר שהוא מייצג מוציא להורג מאות מתנגדים פוליטיים וכולא אלפים רבים מהם.

רוחאני דיבר על "הטרגדיה האנושית שמתרחשת בסוריה", אבל איראן מסייעת באופן ישיר לאסד לטבוח רבבות גברים, נשים וילדים חפים מפשע בסוריה. אותו משטר גם תומך במשטר הסורי שרק לאחרונה השתמש בנשק כימי כנגד עמו שלו.

רוחאני גינה את "המכה האלימה של הטרור",אבל איראן הזמינה, תכננה והוציאה פגועי טרור בעשרים וחמש ערים על פני חמש יבשות בשלוש השנים האחרונות בלבד.

רוחאני גינה "ניסיונות לשנות את המאזן האזורי דרך שליחים", אבל איראן פועלת באופן אקטיבי לערער את יציבותן של לבנון, תימן, בחריין ועוד מדינות במזרח התיכון.

רוחאני מבטיח "הידברות קונסטרוקטיבית עם מדינות אחרות", אבל לפני שנתיים סוכנים איראנים ניסו להתנקש בחייו של השגריר הסעודי בוושינגטון הבירה.

ולפני שלושה שבועות בלבד, ב-11 בספטמבר, סוכן איראני נעצר כשניסה לאסוף מידע לקראת פיגועים אפשריים נגד השגרירות האמריקנית בתל אביב. אכן הידברות קונסטרוקטיבית.

הלוואי שיכולתי להתרגש מהזמנתו של רוחאני להצטרף ל"גל" שלו – לעולם היוצא נגד אלימות וקיצוניות. אבל הגלים היחידים שאיראן יצרה מזה שלושים שנה הם גלים של אלימות וטרור ששטפו את האזור והעולם כולו.

הלוואי שיכולתי להאמין לרוחאני אבל איני יכול, מכיוון שעובדות הן דבר עקשן. והעובדה היא שהרקורד האכזרי של איראן סותר לגמרי את הרטוריקה המרגיעה של רוחאני.

ביום שישי האחרון רוחאני הבטיח לנו שאיראן "לעולם לא בחרה בהונאה… וחשאיות" בכל הקשור לתכניתה הגרעינית.

לעולם לא בחרה בהונאה וחשאיות?!? בשנת 2002, איראן נפתסה על חם כשהיא בונה מתקן תת-קרקעי לצנטריפוגות בנטנז באופן חשאי. ואז בשנת 2009, תפסו את איראן שוב, הפעם כשהיא בונה מתקן תת-קרקעי ענקי להעשרת אוראניום ליד קום.

רוחאני אומר לנו לא לדאוג, הוא מבטיח לנו שכל זאת לא נועד לייצור נשק גרעיני. האם מישהו מכם מאמין לזה?

אם אתם מאמינים לכך, הנה מספר שאלות שאולי תרצו לשאול:

מדוע מדינה שטוענת שהיא מעוניינת באנרגיה גרעינית בלבד תבנה מתקני העשרה תת-קרקעיים מוסווים?

מדוע מדינה בעלת משאבי אנרגיה טבעיים עצומים תשקיע מיליארדים בפיתוח אנרגיה גרעינית?

מדוע מדינה שרוצה בתכנית גרעינית אזרחית בלבד תמשיך ותבוז להחלטותיה הרבות של מועצת הביטחון של האו"ם ותספוג את העלויות של סנקציות כלכליות משתקות?

ומדוע מדינה עם תכנית גרעינית לצורכי שלום תפתח טילים בליסטיים בין יבשתיים, טילים שכל מטרתם היא לשאת ראש טיל גרעיני? אתה לא בונה טילים מסוג זה כדי לשאת חומר נפץ למרחק אלפי קילומטרים. אתה בונה אותם למטרה אחת בלבד – לשאת ראשי נפץ גרעיניים. ואיראן בונה כעת טילים שעל פי ארה"ב יהיו מסוגלים להגיע לעיר הזאת בתוך שלוש או ארבע שנים.

אז מדוע שיעשו כל זאת? התשובה פשוטה: משום שאיראן אינה בונה תכנית גרעינית לצורכי שלום. איראן מפתחת נשק גרעיני.

בשנה האחרונה בלבד, איראן העשירה שלוש טונות של אורניום לרמה של 3.5%, הכפילה את המאגר של אורניום מועשר ל-20% והוסיפה אלפי צנטריפוגות חדישות ומתקדמות. איראן גם המשיכה את עבודתה על כור המים הכבדים בעראק כדי שתוכל לפתח את מסלול הפלוטוניום לנשק גרעיני.

ומאז בחירתו של רוחאני, ואני מדגיש zאת, המאמץ ואדיר והקדחתני הזה ממשיך ללא הפוגה.

גבירותיי ורבותיי,

מתקנים גרעיניים תת-קרקעיים?

כורי מים כבדים?

צנטריפוגות מתקדמות?

טילים בליסטיים בין יבשתיים?

לא קשה כל כך למצוא הוכחות שלאיראן תכנית לנשק גרעיני. דווקא קשה למצוא הוכחות שאין לאיראן תכנית לנשק גרעיני.

בשנה שעברה כשנאמתי כאן באו"ם, הצבתי קו אדום. איראן נזהרה מאוד שלא לחצות את הקו הזה. איראן מתמרנת את עצמה להיות מסוגלת לחצות קו זה בריצה בעתיד ולבנות פצצות גרעיניות בזמן שתבחר לפני שהקהילה הבינלאומית תוכל לזהות זאת, לא כל שכן לעצור זאת.

אבל איראן ניצבת בפני בעיה גדולה: סנקציות.

מזה שנים, אני טוען, כולל מעל במה זאת, שהדרך היחידה לעצור את איראן מלפתח נשק גרעיני בדרכי שלום היא השילוב של סנקציות קשות עם איום צבאי אמין. כיום מדיניות זו נושאת פרי.

בזכות מאמציהן של מדינות רבות, חלק גדול מהן מיוצג כאן היום, ומנהיגותה של ארצות הברית, סנקציות קשות הצליחו לפגוע בכלכלתה של איראן. ההכנסות מנפט ירדו. המטבע שלה קרס. הבנקים מתקשים להעביר כספים.

כתוצאה מכך, מופעל על המשטר לחץ אדיר מצד העם האיראני להסיר את הסנקציות. זאת הסיבה לבחירתו של רוחאני בראש ובראשונה. זאת הסיבה למתקפת הקסם שלו. הוא אכן רוצה שהסנקציות יוסרו, זאת אני יכול להבטיח לכם, אך הוא לא מוכן לוותר בתמורה על תוכנית הנשק הגרעיני של איראן.

ראו כיצד האסטרטגיה עובדת: ראשית, חייך הרבה. חיוך אינו יכול להזיק. שנית, תשלם מס שפתיים לשלום, לדמוקרטיה ולסובלנות. שלישית, תציע ויתורים חסרי משמעות בתמורה להסרת הסנקציות. רביעית וחשוב מכל, תבטיח שלאיראן נשאר מספיק חומר גרעיני ותשתיות כדי לרוץ לעבר לפצצה בזמן שתבחר.

ידוע לכם מדוע רוחאני חושב שיוכל להצליח בתחבולה זו? משום שהאסטרטגיה שלו לדבר הרבה ולעשות מעט עבדה עבורו בעבר. הוא אפילו התרברב על כך. הנה הדברים שכתב בספרו בשנת 2011 אודות כהונתו כראש צוות המשא ומתן הגרעיני של איראן: "בזמן שדיברנו עם האירופאים בטהרן, התקנו ציוד באיספהן…" למי שלא יודע, המתקן באיספהן הוא חלק חיוני של תכנית הנשק הגרעיני של איראן. המתקן הזה הוא המקום שבו ממירים עופרת אורניום בשם עוגה צהובה לחומר שאפשר להעשיר.

רוחאני התפאר וכתב: "יצירת אווירה רגועה נתנה לנו את האפשרות להשלים את העבודה באיספהן".

הוא הוליך את העולם שולל פעם אחת. כעת הוא מאמין שיוכל לעשות זאת שוב. רוחאני חושב שיכול לאכול את העוגה

הצהובה שלו ולהשאיר אותה שלמה.

ויש לו סיבה נוספת לחשוב הוא ילחץ מעונש: צפון קוריאה.

כמו איראן, צפון קוריאה גם הצהירה שתכניתה הגרעינית הייתה לצורכי שלום. כמו איראן, צפון קוריאה גם הציעה ויתורים חסרי משמעות והבטחות ריקות בתמורה להקלת הסנקציות. בשנת 2005, צפון קוריאה קיבלה הסכם שאנשים רבים בעלי כוונות טובות שיבחו. במאמר מערכת בניו-יורק טיימס דאז נכתב: "מזה שנים רבות, יודעי דבר בענייני חוץ הצביעו על צפון קוריאה כסיוט האולטימטיבי… משטר דיקטטורי סגור, עוין ופרנואידי עם תכנית גרעינית תוקפנית. מעטים מאוד יכלו לחזות תוצאה מוצלחת. ובכל זאת, צפון קוריאה הסכימה השבוע בעקרון לפרק את תכניתה לפתח נשק גרעיני, לחזור לאמנה לאי-הפצת נשק גרעיני, לציית לאמצעי ההגנה של האמנה ולהכניס פקחים בינלאומיים…

כנראה שהדמוקרטיה באמת עובדת".

סוף ציטוט.

שנה לאחר מכן, צפון קוריאה הפעילה את הפצצה הגרעינית הראשונה שלה.

עם זאת, מבלי להמעיט בסכנתה של צפון קוריאה גרעינית, הסכנה הזאת מחווירה לעומת הסכנה של איראן בעלת נשק גרעיני.

לאיראן עם נשק גרעיני תהיה אחיזת חנק על משאבי האנרגיה המרכזיים בעולם. היא תוביל להעשרה גרעינית בכל רחבי המזרח התיכון ותהפוך את האזור הבלתי יציב ביותר על פני האדמה לחבית חומר נפץ גרעינית.

לראשונה בהיסטוריה, השד של טרור גרעיני יהפוך לסכנה ברורה ומיידית. איראן בעלת נשק גרעיני בלב מזרח התיכון לא תהיה צפון קוריאה נוספת. היא תהיה 50 צפון קוריאות!

אני יודע שיש כאלה בקהילה הבינלאומית שחושבים שאני מפריז באיום. הם יודעים שהמשטר האיראני מוביל קריאות "מוות לארצות הברית", "מוות לישראל", שהוא חותר למחוק את ישראל מהמפה. אבל הם חושבים שהרטוריקה הפראית הזאת היא אך ורק רברבנות קולנית לצורכי פנים.

האם הם לא למדו דבר מההיסטוריה?

במאה שחלפה למדנו לקח מרכזי: כאשר משטר קיצוני עם שאיפות גלובליות מקבל כוח עצום, התאווה שלו לתוקפנות הופכת לבלתי מוגבלת.

יכול להיות שהעולם שכח לקח זה;

העם היהודי לא שכח.

הקנאות של איראן אינה רברבנות קולנית. היא אמיתית.

אסור לאפשר למשטר הקנאי הזה להתחמש בנשק גרעיני.

אני יודע שהעולם עייף ממלחמות. אנו בישראל מכירים יותר מדי טוב את מחיר המלחמה. אך ההיסטוריה לימדה אותנו שעל מנת למנוע מלחמה מחר, עלינו להיות קשוחים היום.

וזה מעורר את השאלה, האם הדיפלומטיה יכולה לעצור איום זה? הפתרון הדיפלומטי היחיד שיעבוד הוא כזה שמפרק לחלוטין את תכנית הנשק הגרעיני של איראן ומונע ממנה לפתח תכנית כזאת בעתיד. צדק הנשיא אובמה שאמר שאיראן חייבת לגבות את המילים הפייסניות שלה בפעילות שקופה ומשמעותית שניתנת לאימות. כדי שיהיה משמעותי, על כל פתרון דיפלומטי לדרוש מאיראן לעשות ארבעה דברים.

1.  
2. להפסיק כל העשרה של אורניום כפי שנקבע בכמה החלטות של מועצת הביטחון.
3. להוציא משטחה את כל המאגרים של אורניום מעושר.
4. לפרק את התשתיות ליכולת פריצה גרעינית, כולל המתקן התת-קרקעי ליד קום והצנטריפוגות המתקדמות בנטנז.
5. להפסיק כל עבודה בכור המים הכבדים להפקת פלוטונים בעראק.

צעדים אלה ישימו קץ לתכניתה לנשק גרעיני של איראן ותסיר את יכולתה לפריצה.

יש כאלה שמוכנים להשאיר לאיראן יכולת כלשהי להעשיר אורניום. אני מציע להם לשים לב היטב למה שרוחאני אמר בנאום בפני המועצה העליונה למהפכה התרבותית שפורסם בשנת 2005:

מדינה שיכולה להעשיר אורניום לרמה של כ-3.5%, תהיה לה גם היכולת להעשירו לכ-90%. מדינה שיש לה יכולת למיחזור דלק כמעט מבטיחה שהיא תוכל גם לייצר נשק גרעיני."

בדיוק כך. בדיוק בגלל זה חייבים לפרק את תכנית הנשק הגרעיני של איראן באופן מלא ועם יכולת לאמת את זה. לכן גם חייבים להמשיך את הלחץ על איראן.

זה מה שעל הקהילה הבינלאומית לעשות: ראשית, להמשיך את הסנקציות. אם איראן תקדם את התכנית לנשק גרעיני שלה בזמן המשא ומתן, תגבירו את הסנקציות. שנית, אסור לקבל הסכם חלקי. הסכם חלקי יסיר את הסנקציות הבינלאומיות שנבנו לאורך שנים רבות ובתמורה, תקבלו ויתורים שטחיים שאיראן תוכל להפוך בתוך שבועות בודדים. שלישית, תסירו את הסנקציות אך ורק כאשר איראן תפרק לגמרי את תכניתה לנשק גרעיני.

חברים,

הקהילה הבינלאומית הורידה את איראן לקרשים. אם תרצו להביס את תכניתה הגרעינית של איראן ללא מלחמה, אל תסירו את הלחץ. תמשיכו אותו.

כולנו רוצים להעניק סיכוי לדיפלומטיה להצליח. אבל כשמדובר באיראן, ככל שהלחץ גבוה, כך הסיכוי גבוה יותר.

לפני שלושה עשורים, אמר הנשיא רייגן: לסמוך אך לאמת. בכל הקשור לתכניתה הגרעינית של איראן, הנה העצה שלי: אל תסמכו, תפרקו ותאמתו.

גבירותיי ורבותיי,

ישראל לעולם לא תקבל נשק גרעיני בידיי משטר קיצוני המבטיח שוב ושוב למחוק אותנו מהמפה. כנגד איום שכזה, לא תהיה לישראל ברירה אלא להגן על עצמה. שיהיה ברור לחלוטין: ישראל לא תאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני. אם ישראל תאלץ לעמוד לבד, היא תעמוד לבד. אולם ישראל יודעת שכאשר היא עומדת לבד, היא מגינה על רבים אחרים.

הסכנה של איראן עם נשק גרעיני והופעתם של איומים רבים אחרים באזורינו הובילו רבים משכנינו הערבים להכיר בעובדה שישראל איננה האויב שלהן. זה מעניק לנו הזדמנות להתגבר על עוינות ישנה ולבנות יחסים חדשים, ידידויות חדשות ולהפיח תקוות חדשות.

ישראל מקבלת בברכה יחסים חדשים עם העולם הערבי הרחב. אנו מקווים שהאינטרסים המשותפים לנו והאתגרים המשותפים שמולם אנו מתמודדים יובילו לבניית עתיד של שלום.

ישראל ממשיכה במאמציה להשיג שלום היסטורי עם שכנינו הפלסטינים, שלום שישים קץ לסכסוך בינינו אחד ולתמיד. אנו רוצים בשלום המבוססת על ביטחון והכרה הדדית, שבו מדינה פלסטינית מפורזת תכיר במדינה היהודית של ישראל.

אני נשאר מחויב להשגת פיוס היסטורי ולבניית עתיד טוב יותר לישראלים ופלסטינים כאחד. כמובן שאין לי אשליות לגבי הקושי בדבר. תהליך השלום בין הישראלים לבין הפלסטינים החל לפני עשרים שנה. שישה ראשי ממשלה בישראל, ואני בתוכם, לא הצליחו להשיג שלום עם הפלסטינים. קודמי בתפקיד היו מוכנים לוויתורים כואבים. גם אני מוכן. אולם, עד כה, המנהיגים הפלסטיניים לא הראו מוכנות לעשות את הוויתורים הכואבים שעליהם לעשות כדי לסיים את הסכסוך. על מנת שיהיה שלום, על הפלסטינים להכיר במדינה היהודית ויש לדאוג לצורכי הביטחון של ישראל.

אני מוכן לויתור היסטורי כדי להשיג שלום אמיתי ובר קיימא. אולם לעולם לא אוותר על ביטחונו של עמי ועל ביטחונה של מדינתי – שהיא המדינה היהודית האחת והיחידה.

גבירותיי ורבותיי,

ביום קר בשלהי המאה ה-19, סבי נתן ואחיו הצעיר יהודה עמדו בתחנת רכבת בלב אירופה. חבורה של בריונים ראו אותם רצו לעברם עם אלות תוך צעקות "מוות ליהודים!" סבי קרא לאחיו לברוח ולהצל את חייו והוא עמד נגד ההמון הגועש לבדו.

היכו אותו עד אובדן העשתונות והשאירו אותו למות. לפני שאיבד את ההכרה, מתבוסס בדמו, אמר לעצמו "איזו חרפה! איזו חרפה! צאצאיהם של המכבים מוטלים בבוץ, חסרי אונים להגן על עצמם". הוא הבטיח לעצמו שאם ישרוד, הוא ייקח את משפחתו למולדת היהודית כדי לבנות עתיד לעם היהודי.

אני עומד כאן היום כראש ממשלה ישראל משום שסבי קיים את הבטחתו.

לישראלים רבים סיפור משפחתי דומה: הורה או סב שברח מכל סוגי הדיכוי שאפשר לדמיין, שבאו ארצה להתחיל חיים חדשים בארץ מולדתנו עתיקת הימים. כיום העם היהודי המוכה שנשאר למות הפך לעם תוסס ומשגשג, עם שמגן על עצמו עם אומץ ליבם של המכבים המודרניים, עם שפיתח אין ספור אפשרויות לעתיד. בזמננו מומשו חזונם של הנביאים. כפי שאמר הנביא עמוס:

"ושבתי את שבות עמי ישראל, ובנו ערים נשמות ויישבו, ונטעו כרמים ושתו את יינם, ועשו גינות ואכלו את פרים, ונטעתים על אדמתם ולא ינטשו עוד."

גבירותיי ורבותיי,

עם ישראל חזר לביתו ולעולם לא ייעקר ממנה שוב.

אבל, בהנחה ש, כלומר אם, ואני מתכוון להתנות את הדברים שלי באופן ברור, אכן ייחתם הסכם כניעה ללא אף שפן בכובע או טריק בשרוול אזי הייתי אומר שמישהו שם עוד כמה דברים במטוס הקטארי שטראמפ קיבל במתנה.

העובדות לגבי איראן לא השתנו, ההשלכות של כניעה לאיראן הן הרות גורל על המערב כולו, על אמריקה, על ישראל, על המחשבה האילאסמית, על המסקנות של סין ושל רוסיה (וגם של צפון קוריאה), על העולם הערבי - הכל נשאר זהה, אז מה קרה לטראמפ? המישור הרוחני "לב מלך ביד ה'" אבל במישור הארצי זה נראה לי דבר פרסונלי לחלוטין כלומר שתלוי במשהו שקשור בטראמפ עצמו.

אבל כמו שפתחתי ואמרתי: מניסיון רב חודשים למדני שאין סיבה לרוץ רגליים להרע ולפטפט את עצמנו לדעת על ההתנהגויות של המלך שחזל התלבטו עליו אם הוא חכם או טיפש.

אם היה מפציץ אותם 24/7 עד שיתחייבו לשמור על מיצרים פתוחים, האמינות שלו היתה מרקיעה לשחקים במקום יורדת לטמיון

הוא אוכל עכשו את מה שבישל, וגם אנחנו.

ובעיקר אנחנו.

לא בטוח שהיה עוזר להפציץ אותם בלי הפסקה כי הם עקשניים, אבל כן היה צריך להתכונן יותר טוב לאפשרות שהם ינסו לחסום את הורמוז

להבעיר את שדה הנפט של אחת המפרציות ואיימו להבעיר את כולם.

הוא היה צריך במכת הפתיחה להשמיד את הגרעין עם הרבה אמהות של כל הפצצות ולא עם כמה בודדות. ואז מההלם הם היו יורדים על ארבע. אבל הוא פחד. הם איימו לפגוע במתקני ההתפלה של המפרציות ושכולם ימותו מצמא. אי אפשר לנהל מלחמה כשאתה מפחד מהאויב ולא מוריד לו את האאש. והראש פה זה הגרעין, לא הנפט.

אבל טראמפ ההפכפך התהפך פעם נוספת.

כמו סטייק.

אבל האמין שמאורע כזה ייצר קואליציה של המערב, דהיינו נאטו תצטרף, והמפרציות יואילו לעזור.

נאטו לא רצתה לשלוח אפילו שולות מוקשים שלא לדבר על לאבטח ספינות.

והמפרציות, עצרו אותו מתלקוף והתחיחו לשלם מליארדים פרוטקשיין לאיראן. זה הרס את הסנקציות והסגר שהוא יצר.

לא נותרו לו הרבה ברירות לפתוח את הורמוז. אם היה מפציץ את האי חארג האיראנים כבר הודיעו שיפציצו את שדות הנפט של המפרציות. והוא נבהל - הוא מצא את עצמו בעמדת הדביל שהרס את כלכלת המערב, ורצה להחלץ מזה בכל מחיר. והאיראנים גבו את כל המחיר.

אחרי שאמרנו את זה, מסכים שאיך שהדברים נראים נכון לכרגע - טראמפ נשבר וויתר על כל מה שהציג כקווים אדומים בוהקים.

הרושם הוא שהוא עם כל זה שאינו פוליטילקלי-קורקט כמו יריביו במפלגתו ומחוצה לה, הוא עדיין חושב בראש מערבי-חילוני-מודרני, ולא העריך נכונה את כח העמידה של אומה בת שלושת אלפים שנה ועם אמונה דתית פונדמטליסטית. כמי שכבר עשה כמה עסקאות מוצלחות בחיים - היה ברור לו שאחרי שערפנו את רוב ההנהגה ופגענו להם קשה בכלכלה, הם יבינו שהצעד ה'הגיוני', הוא להסכים ל'עיסקה' בתנאים שלו. ממילא, אין צורך והצדקה לגרום שם הרג מיותר והרס שיגרום לאזרחים התמימים לרעוב.

בגלל זה הוא עצר, פעמיים, את המתקפה כשהם היו קרובים לקריסה במחשבה שעכשיו הם יסכימו לעסקה, מה שיותר אלגנטי מבחינתו מלהשמיד מדינה (אגב, בדיוק כמו שעיסקת החטופים הראשונה הגיעה כשחמאס היו על סף קריסה ולוחמים שלהם סירבו להלחם. לולי הלחץ הציבורי המטורף בנושא - הנצחון המוחלט בעזה היה מגיע בסביבות חנוכה תשפ"ד). הוא רק לא לקח בחשבון את כח העמידה שלהם. יותר מזה, המצור על הורמוז היה גאוני - הם כל יום דיממו מאות מליוני דולרים, עוד כמה שבועות היו קורסים כלכלית. רק ששוב מתברר שהמערב השבע פחות מסוגל לעמוד בעליית מחירי הדלק, מאנשי האמונה (המעוותת) כשהם רעבים ללחם.

ביום שתרד הפקודה להסיג את הכוחות בחזרה לאמריקה.
 

אבל אם נהיה כנים, אחרי 39 פעמים שהוא איים בחודשיים האחרונות ולא עשה כלום, אני כבר נוטה להאמין שטראמפ הגדול הוא הרבה יותר קטן ממה שיש בחלון הראווה.

אבל גמו שאכן כבר אמרתי, קל לפטפט. מניסיון העבר אי אפשר ללמוד כלום, מהכתבלבים השונים אפשר ללמוד פחות ממה שאפשר ללמוד מהניסיון, ולכן נותרנו רק עם תחושות ומשאלות לב. 

לעניות דעתי

כי הייתה אפשרות להמשיך עם המצור עוד חודשיים. הכלכלה העולמית הייתה נקלעת למיתון? היה יכול להפציץ גשרים כמו שאיים והכל היה נראה אחרת.

ברור שרק הורמוז מעניין אותו, אבל היה יכול להלחם קצת יותר. בלי מגפיים על הקרקע. 

אבל אז היינו מודים לטראמפ המשיח ואמריקה הגדולה שהצילו אותו

בקיצור, זאת הסיבה:

"אשור לא יושיענו, על סוס לא נרכב, ולא נאמר עוד אלוהינו למעשה ידנו, אשר בך ירוחם יתום". 

לא ברור לי למה את מחליטה בשביל עם שלם איך הוא תופס את המהלכים בעולם. תחליטי בשביל עצמך בלבד. את כנראה היית אומרת שאלוקים לא שותף להצלחה ולניצחון.

אל תדברי בשמנו.

את מחליטה בשביל נציגי הציבור הדתיים והחרדיים שיש בממשלה.

את מחליטה בשביל המוני חוזרי בתשובה ומתחזקים במהלך 3 השנים האחרונות.

את מחליטה בשביל אלפי חיילים שמבקשים ציציות לפני שיוצאים לקרבות.

את מחליטה בשביל ציבור דתי וחרדי ענק.

על סמך מה את מחליטה את הקביעות ההבליות האלה?!

לא הבנת אותי בכלל.

אם טראמפ היה פותר לנו את בעיית איראן ברור שהיינו אומרים שהוא שליח ה'.

אבל הוא בגד בנו.

במה ההתחזקות ולבוש הציצית סותר את מה שכתבתי? ערב הגאולה יש שיבה אל ה'. וכן. אנחנו במצב שאין לנו על מי להישען חוץ מהקב"ה. הוא מזריח מאות מליארדים לאויב הכי חזק חזק שלנו שמקיף אותנו סביב עם הפרוקסי שלו, והם כולם צוהלים ושמחים, רק אנחנו שואלים להיכן נלך ונבוא. 

איך זה שכל פעם אנחנו שוב פעם אוכלים את מה שטראמפ וביבי מספרים לנו דרך התקשורת בכזאת תמימות?

כמה פעמים האמנו שהם רבו והם בכאסח ואז פתאום תקיפה מטורפת באיראן עם שיתוף פעולה מדהים בין טראמפ לביבי?

כמה פעמים היינו עוד שנייה בהסכם ואז קרה משהו מפתיע ובלתי צפוי?

עובדים עלינו ומסובבים אותנו דרך התקשורת

כל מה שיש בתקשורת קחו בערבון מוגבל

מומחי הבטחון שלנו הסבירו שישראל היא מעצמה אזורית שבמידת הצורך תגן על המפרציות מפני איומיה של אירן.

מסתבר שלא דובים ולא זבובים, תכלית ההתחמשות שלהם היתה ועודנה כדי לתקוף את ישראל מתי שהוא. 

גורמי הבטחון שלנו האמינו ועודם מאמינים שהיריבות בין הסונים לשיעים יכולה לשרת את ישראל, ועתה הוכח שלא כן הדבר. 

האם יופקו אצלנו לקחים? חליווה כבר לא יסע לאילת על חשבון בטחוננו, אבל מחליפיו ימשיכו לנסוע.

… ההתייחסות שלך למהלך העניינים הוא נובעת בכוונה ומסיבות פוליטיות.

ההנהגה המדינית לאורך כל התקופה בזבזה לשווה השגים צבאיים. צה"ל התעשת מהר מאוד ממחדל השביעי באוקטובר בניגוד להנהגה המדינית שהוליכה אותנו מדחי אל דחי.

כנראה שאתה ושכמותך ימשיכו לדבוק בהנהגה הקיימת למרות כשלונותיה. אוי ואבוי לנו אם אתם תיצגו את רוב העם בבחירות הבאות עלינו.

ישראל ניצחה בכל החזיתות, ניצחון יותר גדול מששת הימים. אנחנו בקווים יותר קדמיים ממה שהיינו - בכל החזיתות. צה"ל יושב בכתר החרמון, בכל הקו עד היבוק, כותש לקמח את הכפרים השיעיים עד הליטני וגם מצפונו. גם בעזה, רוב הרצועה בידינו ובדרך להפוך לטיילת. הגרעין האירני נסוג עשרות שנים אחורה, צבא סוריה על הטילים ששנים הפחידו אותנו מהם - הושמד. מטוסי חיל האוויר עושים בשמי אירן כבשלהם, גם בלי תיאום אמריקאי.
 

נכון, יש עדיין אויב, גם אחרי ששת הימים היה אויב. חודשים ספורים אחרי ששת הימים, פרצה מלחמת ההתשה. אבל מכאן ועד 'הפסדנו' - נו שויין.

שנפתלי בנט, שהקים ממשלה שכדברי ליברמן 'לא תוכל לעסוק בביטחון', שבנט שהתפאר שנגד עמדת גורמי הביטחון הכניס עשרות אלפי מרגלים, סליחה פועלים, מעזה, שמינה את הכושל רונן בר ולא הטיל ווטו על מסירת השטחים ללבנון ועל הפויילישטיק של מינוי הרצי רגע לפני הבחירות - לפחות ישתוק.

איראן משתקמת כבר עכשיו. זה לא שהמתחרים של ביבי משמאל, כולל בנט הנוכל, טובים ממנו, אבל הוא ימין גרוע, חלש ותבוסתני. 

(לממשלה של בנט הייתה הצלחה אחרת)

ישראל נלחמת באויב הערבי מיום הקמתה עם הפוגות קצרות מועד פה ושם.

מלחמה זו תמשך קרוב לוודאי גם ב- 80 השנים הקרובות.

כי ראשי מערכות הבטחון בכל הזמנים מבינים את המזרח התיכון כמו שפותח שרשור זה מבין את ביבי.

לצד כל כשלונות ראשי מערכת הבטחון, יש מקום מפואר להתעלמות מהזגזגנות של הג'ינג'י האמריקאי ההפכפך דולנד טראמפ.

וגם לא נגרע חלקה של האופוזיציה המופקרת שלנו שמוציאה דיבתנו רעה בכל אתר ואתר.

Join the adventure in Space Wave and test your reflexes. I love this game because it keeps me entertained while improving my reaction speed.

איראן כן יגיבו וטראמפ יגיד להם סבבה עכשיו תחזרו למו"מ, ובמקביל טראמפ יתקשר לנתניהו וידרוש לא לתקוף בחזרה

בסופו של יום -עם טראמפ, או בלעדיו- האחריות על בטחון ישראל, מוטלת רק על ממשלת ישראל.

היו כבר תקיפות שנתניהו ביטל לדרישת טראמפ

מודה, בשונה מהערכותי עד לרגע זה - הרושם הוא שטראמפ אכן נשבר ונכנע (עדיין מקווה שזה חלק מתרגיל הונאה מתוחכם וכבר היו תקדימים משמעותיים בשנה וחצי האחרונות, אבל קשה לראות זאת).

אבל בזאת תבחן ממשלת ישראל! בסופו של יום, מי שאחראי לשלום ובטחון ישראל - זו רק ממשלת ישראל, שצריכה לשקול מה נכון לישראל. ייחסי חוץ הם אחד השיקולים, אבל לא השיקול היחיד וממש לא השיקול המכריע.

ההכרזה של שר הביטחון מהבוקר - חשובה ומאוד וכדאי מאוד שגם רה"מ עצמו יגיד בקולו דברים דומים. מדינת ישראל אינה חלק מההסכמות והיא צריכה, עם או בלי נשיא ארה"ב, להלחם על שלומה, בטחונה ושגשוגה.

לממשלת ישראל קוראים בנימין נתניהו. ומה לעשות שהוא די זקן, אבל מאז שהיה לפוליטיקאי, לא הצטיין בכישורי משילות. אז יהיה עוד סבב, עוד שיחה טלפונית לקקנית עם טראמפ, ואז בבחירות השמאל חלילה יגרוף את כל הקופה.

ולו כדי להביך את השלטון "המרכזי" (עלאק) בלבנון.

או אז ישראל תחזור לתקוף מכוח הזכות להגנה עצמית.

וגם, לא פוסל אפשרות שטראמפ החדש יארגן פגישה בין נתניהו לנשיא לבנון, כדי להסיט את דעת הקהל מהזגזגנות המופקרת שלו.

כרגע נראה שעצרו את הפעילות, מקווה שלפחות לא ניסוג מהכפרים שצה"ל נמצא בהם

ששינה את פני המאבק ברוע העולמי (ונצואלה, איראן וכו'. שנפילתן גם תחליש את סין) והביא לשלום אזורי נרחב, אבל במקום זה הוא בחר בפוליטיקה קטנה ובלבזות את ראש ממשלת השותפה העיקרית של ארה"ב במאבק מול הרוע הזה. כרגע נראה שמה שיזכרו ממנו זה הרבה דיבורים, התקפלות מפוארת, מזרח תיכון ישן והסכם שאפילו עד סוף הקדנציה שלו לא החזיק מעמד.

העובדות הן שטראמפ החדש נמצא בריצת אמוק להסכם עם אירן בתנאי אירן. אמת, הייתי רוצה שהאמריקאים יכתיבו הסכם כניעה וההנהגה האירנית תחתום עליו ותעזוב את המדינה או תוצא להורג.

האירנים כנגדם מבינים דבר או שניים, ומפעילים את חיזבאללה נגד ישראל, כדי לסכסך בין ישראל לאמריקה שכאמור מתחננת להסכם.

מה צפוי לנו, האירנים יגיבו על התקיפה בדאחיה, וישראל תגיב באירן אחרי חתימת "הסכם" עם טראמפ החדש. או אז אירן תבטל את חתימתה, ומדינת ישראל תהיה הכבש שיעלה לעולה.

לגבי משחקי השוטר הטוב והרע, זה ריאלי בפוליטיקה הפנימית שלנו, אבל לא מול טראמפ החדש והטיפש.

המשך יבוא.

אבל מה שכתבת על טראמפ מדויק למרבה הצער.

בגד בנו ומסכן את קיומינו כאן ומזרים לאוייבים שלנו מאות מליארדים, בשעה שאנחנו תלויים בארה"ב לאספקת מיירטים ונשק. מי שלא מבין את עוצמת הבגידה חי בחלום

במובן מסויים דונאלד טראמפ הוא אריאל שרון. אם תרצי, דונאלד שרון ואריק טראמפ. שניהם שווקו כתקוותו הגדולה של הימין הישראלי ושניהם אכזבו כל אחד בדרכו.

השמאל הקפלניסטי רוכב על מבוכת הימין, ורגע השיא שלו יהיה אם יוכרז על חיסול מדינת ישראל. הילת. 

לפעמים הוא ממש מרגיש כמו טרול מיומן.

זה לא דף מסרים, זה כאילו ספר מסרים.

אני יכול לדמיין אותו מכתיב לאחרים את המתקפה היומית ברשתות החברתיות.

אבל בארגז הכלים שלך נמצא רק מוצר אחד- סמוטריץ', וגם אותו תפסיד בחודשים הקרובים

כתבתי כמה פעמים בפורומים אחרים. האם עובדה חשובה זו מוסיפה לי ניקוד בעיניך.

ספרתי כשלושים פורומים, כן ירבו. אז מה? האם אני חייב להוכיח נוכחות בכולם.

ולמה הריון ולידה, או בישולים ומתכונים, ושאר ירקות, אמורים לעניין אותי, ומה אני יכול להוסיף לשיח שמתנהל שם.

תכל'ס, עשה טובה. הנח לי.

לך תמכור פיתות עירקיות...

ותמיד, תמיד, תתעסק במה שאתה מבין בו באמת.

וסיג לחכמה שתיקה.

גם אויל מחריש, חכם יחשב.

טראמפ הוא עסקן גס רוח וכסיל שאת אבחנותיו הרפואיות נדע אחרי שיעזוב את הבית הלבן. קרבות כלובים במסיבת יום ההולדת שלו מעידים על האיש יותר מכול. נתניהו הוא סתם ימין חלש המפטפט את עצמו לדעת, מאז 1996. לא צריך לחפש הגיון בשיגעון ובחוסר משילות. יהיה הסכם עם איראן, ביבי יפסיד בבחירות, וטראמפ ישמח לקדם "הסכמי שלום" עם הפלסטינאצים כדי לקושש את פרס נובל לשלום.

והחשוב זה הזרבוב. כלומר ההרס היסודי שמבצעים עכשיו קבלני עבודות עפר. גם בדרום לבנון וגם בעזה. כל יום שעובר והורסים להם כפר, זה עוד מקום שהם לא יכולים לחזור אליו ונזק אמיתי.

אנחנו מכירים את הצבא שלנו שיכול ליסוג תחת פקודה פוליטית מממשלה פחדנית. אבל כפר שכבר נדרס ונהרס יהיה יותר קשה לשקם.

אז מה זה כפר בלבנון? בתוך שנה למפלצת שחתכת את ראשה יהיו שני ראשים.

(וגם להרוס)

היום פשוט הרסו את כל הכפר. כפרים כפרים. 3/4 מעזה כבר לא קיים היום. וכל כפרי קו המגע בדרום לבנון גם לא.

ימין ושמאל ואז תגיע עם הצעות ורעיונות.  

הוויכוח בין הימין לשמאל בישראל בנוגע לעתיד יהודה ושומרון (יו"ש) הוא אחד מקווי השסע העמוקים והמשמעותיים ביותר בחברה הישראלית. המחלוקת אינה רק פוליטית או ביטחונית, אלא נוגעת בשאלות יסוד של זהות, היסטוריה, דמוגרפיה וצדק.

להלן ריכוז נקודות המחלוקת המרכזיות והפערים בתפיסות העולם:

## 1. הזכות על הארץ וההיבט ההיסטורי-דתי

* **תפיסת הימין:** רואה ביהודה ושומרון את ערש ההיסטוריה היהודית (שם נמצאים אתרים תנ"כיים מרכזיים כמו חברון, שילה, ובית אל). הזיקה לחבל ארץ זה נתפסת כזכות אבות היסטורית ודתית שאינה ניתנת לערעור. מבחינת הימין, ויתור על שטחים אלו הוא פגיעה בזהותה היהודית של המדינה ובזכותו הטבעית של העם היהודי על ארצו.

* **תפיסת השמאל:** אינו מכחיש בהכרח את הזיקה ההיסטורית, אך מציב במרכז את חשיבות המשפט הבינלאומי, ההכרה העולמית והצורך בפשרה. השמאל טוען כי מימוש "זכות האבות" על מיליוני פלסטינים החיים באזור גורר פגיעה מוסרית ודמוקרטית, ולכן יש להעדיף שיקולים פרקטיים של שלום וחלוקת הארץ על פני החזקה בכל חבלי המולדת ההיסטורית.

## 2. ביטחון לאומי ואסטרטגיה

* **תפיסת הימין:** השליטה הצבאית והאזרחית ביו"ש חיונית להגנת מדינת ישראל. השטח משמש כ"עומק אסטרטגי" וההרים שולטים על שפלת החוף ומרכזי האוכלוסייה (נתב"ג, תל אביב). הימין מזהיר כי נסיגה מהשטח תוביל להקמת "חמאסטן" בלב הארץ, בדומה למה שקרה לאחר תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה, ותהפוך את ערי המרכז למטרות לירי רקטות יומיומי.

* **תפיסת השמאל:** המשך השליטה במיליוני פלסטינים הוא עצמו האיום הביטחוני הגדול ביותר, שכן הוא מייצר חיכוך מתמיד, טרור ומחייב השקעת משאבים צבאיים עצומים בהגנה על התנחלויות מבודדות במקום במשימות אסטרטגיות. השמאל מאמין שביטחון אמיתי יושג באמצעות היפרדות, קביעת גבולות מוכרים בינלאומית, והסדרי ביטחון קפדניים (כמו פירוז המדינה הפלסטינית העתידית ושליטה ישראלית בבקעת הירדן במסגרת הסכם).

## 3. האיום הדמוגרפי ודמותה של המדינה (יהודית ודמוקרטית)

המחלוקת כאן היא אולי החריפה ביותר, כאשר שני הצדדים משתמשים באותו טיעון – שמירה על עתיד המדינה – אך מגיעים למסקנות הפוכות:

* **השמאל מזהיר מפני "מדינה דו-לאומית":** לטענת השמאל, סיפוח יו"ש או המשך המצב הקיים יובילו לכך שבין הים לירדן יהיה רוב ערבי או שוויון דמוגרפי. במצב כזה, ישראל תצטרך לבחור: להעניק לפלסטינים זכויות הצבעה מלאות (ואז המדינה תפסיק להיות יהודית), או למנוע מהם זכויות (ואז המדינה תפסיק להיות דמוקרטית ותהפוך למדינת אפרטהייד). הפתרון מבחינתם הוא **היפרדות** לשתי מדינות כדי לשמור על רוב יהודי מוצק במדינה דמוקרטית.

* **הימין מציע פתרונות חלופיים:** בימין יש המפקפקים בנתונים הדמוגרפיים וטוענים שהשמאל מפריז במספר הפלסטינים ביו"ש. מעבר לכך, הצעות הימין נעוצות במנעד רחב: החל מסיפוח שטחי C בלבד (שבהם רוב יהודי מוצק) והשארת שטחי A ו-B תחת אוטונומיה פלסטינית, דרך מודלים של תושבות ללא אזרחות, ועד למודלים של אזרחות הדרגתית למי שיצהיר נאמנות. מבחינת הימין, הקמת מדינה פלסטינית היא איום קיומי מיידי, החמור בהרבה מהאתגר הדמוגרפי.

## 4. מפעל ההתנחלות ועתיד היישובים

* **תפיסת הימין:** רואה בהתנחלויות מעשה ציוני חלוצי, הממשיך את הקמת המדינה. היישובים נתפסים כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. עמדת הימין הרשמית היא שאין לפנות אף יישוב או תושב יהודי מביתו, ושנוכחות אזרחית היא זו שמקבעת את האחיזה הביטחונית בשטח.

* **תפיסת השמאל:** רואה בהתנחלויות (ובעיקר באלו המבודדות, מחוץ לגושי ההתיישבות הגדולים) מכשול מרכזי לשלום ונטל כלכלי וביטחוני. השמאל שואף להקפאת הבנייה וטוען כי בעתיד יהיה צורך לפנות עשרות אלפי מתיישבים, או לחילופין לבצע חילופי שטחים כדי להשאיר את גושי ההתיישבות הגדולים (כמו גוש עציון או אריאל) תחת ריבונות ישראלית, תמורת שטחים מתוך הקו הירוק.

בחכמת הבדיעבד הוא מספר לנו מה היה צריך לעשות?

הייתי ממנה אותו לחבר בועדת חקירה מטעם יצחק עמית ודפנה ברק ארז.

בעיניו כולם בזויים.

נתניהו בזוי. סמוטריץ' בזוי. בן גביר בזוי...

מה הוא ביצע בחיים, חוץ מלחסום כבישים לפני שלושים שנה?!

האיש לא מסוגל לנהל מכולת שכונתית, שלא לדבר על מפלגה. אגב, מה היו ההישגים של פייגלין בתקופת היותו חבר כנסת? מה עם תוכניתו הגרנדיוזית להשתלט על הליכוד?

תמיד חשבתי שזה כלי סופר בעייתי.

סקרים הם כלי משחק בידי הסוקר להפוך משאלת לב למציאות. הפרדוקס הוא שלפעמים  זה עובד.

את תופעת העדר כולם מכירים, וכשמפלגה מתחזקת באופן שיטתי אז כדאי להצביע עבורה. בדומה למניה שמתחזקת כל הזמן מייצרת דימיון שכדאי לקנות אותה והיא תמשיך לעלות.

שלמה פילבר עזב את דיירקס. בסקרים שלו הליכוד חזקיותר בעשרה מנדטים בהשוואה לכל השאר, וגם לגבי בנט נראה שמשתדלים לגמד אותו.

מה שמכריע כאן בחירות זה מצב הגושים, לא תזוזה של מנדטים מהליכוד לש"ס או לסמוטריץ, ובזה הם היו הכי קרובים בסקרים ובמדגמים.

עם זאת אני כן חולק על המסקנה שלך, ואני אסביר גם למה.

בבחירות הקודמות הטעות עם מרצ הייתה הקריטית ביותר (וגם במקרה הזה הוא נתן להם 5 בעוד היתר נתנו 4). העבדה שהמפלגה לא עברה את אחוז החסימה היא זאת ששינתה את כל המפה. זה לא רק טעות בין מנדטים בתוך הגוש - אלא השוני בין 60-61 לבין ה-64 שמחנה הימין קיבל לבסוף.

בבחירות האלו המפלגה שמקבלת 4-5 זו הציונות הדתית (שעדיין, צריך לשים לב לעובדה, אין שבוע שבו היא עוברת בכל הסקרים את אחוז החסימה). טעות כזאת בתוך הגוש היא קריטית לשאלה האם הציונות הדתית עוברת את אחוז החסימה או לא. לכן ברור שהשאלה של המנדטים הרבה יותר חשובה מכמה מקבל הגוש.

זה נכון שאני מחמיר עם פילבר (לא עם ערוץ 14), אבל זה אחרי כמה וכמה כשלים שנמצאו בפרשנויות שלו ובהתנהלות שלו. על חלק גם התכבתי והתווכחתי עם המסקנות שלו - לצערי מבלי לקבל תשובות משיבות את הדעת. אז לאור העובדה שהוא הצליח ליצור מצג שווא כאילו הסקרים שלו הכי מדוייקים, אז אני חושב שכן ראוי להראות שזו לא בהכרח המציאות.

מבוסס, אצל פילבר, על 5 מנדטים לסמוטריץ' למרות שבכל הסקרים האחרים הוא מגרד את אחוז החסימה פעם מלמעלה ופעם מלמטה.

בשקלול תוצאות כל הסקרים, אני מריח סיבוב בחירות נוסף, ואולי חזרה על 5 מערכות בחירות בזו אחר זו.

תרחיש נוסף שנראה בעיני ריאלי הוא ממשלת נתניהו אייזנקוט חרדים, אם מגמת ההתחזקות של אייזנקוט לא תבלם מתי שהוא במהלך החודש הקרוב.

נתניהו ילחץ לבלוק בן גביר סמוטריץ', ואם לא יעלה בידיו, הסבירות שיאלץ להפרד מלשכת ראש הממשלה היא הרבה מעל 50 אחוז.

לגבי מרץ בבחירות הקודמות- כל הסקרים טעו בזה, ככה שלא מדובר בטעות קריטית שלו לעומת אחרים.

ולפי הסקרים שלו עכשיו גם אם סמוטריץ' לא עובר עדיין יש 61 לימין.. ההבדלים הגדולים בסקרים עכשיו הם בכמות המנגטים לגושים, ושם ראינו שהוא הכי מדייק.

אבל לדעתי סמוטריץ' כן יעבור ויהיו לימין מעל 61

בארבעת הסקרים האחרונים  (מאז ה-14.5) גוש הימין נמצא בסקרים של פילבר על 63 מנדטים. פחות חמישה מנדטים של הציונות הדתית, גם עם חלוקה של בדד-עופר, כבר עלולה להיות גורלית יותר.

מי שירכיב את הממשלה הבאה יתמודד עם האתגרים הלא פשוטים שמנית.

אני מהמר גבוה שלא ליברמן ולא פייגלין ירכיבו את הממשלה הבאה.

עם דגנרל מצוי אחר, איזנקוט&גולן. חזרנו ל-1992.

בעזה יש מועצה שמקשקשת על תכניות, בנתיים צה"ל עובד, לאט אבל בטוח וטוחן את הרצועה. בהושענא רבא עמדנו על 51%, לאט לאט והרחק מהזרקורים דוחפים את הקו ונמצאים כבר מעבר ל60%.

גם בלבנון, את כל כפרי המגע השיעיים, צה"ל טוחן לעפר. גם אם חיזבאלה לא יפורק לחלוטין, מצבנו הרבה יותר טוב.

בקרוב לשלוש שנים האחרונות, מדינת ישראל בהנהגת נתניהו שינתה את פני המזרח התיכון. התמנון האירני נגדע מזרועותיו וכולו מדמם. הדיבורים של ראש הממשלה ואחרים על 'פסע מהנצחון המוחלט' אמנם היו מוגזמים, הניצחון המוחלט האחרון היה כנראה של אלכסנדר ינאי וגם הוא לא החזיק הרבה, אבל מה שהשגנו במלחמה הזאת, זה הישגים כבירים ומשמעותיים לבטחונינו לדורות - לא פחות מהנצחונות במלחמת ששת הימים.

(עד עכשיו מלך פרס התעסק בלהשמיד את כלכלת העולם, וזה עוד לא נגמר  - כי המיצר מלא מוקשים, ותמיד אפשר למקש מחדש, אחרי ש24 מליארד יהיו אצלם)

והם כבר הודיעו שיגבו "אגרת שירותים"

שארה"ב תאסוף את המוקשים

ועדיין הם לא מודיעים שההסכם יחתם מחר אלא "בימים הקרובים".

הוא היה צריך להשמיד את הגרעין על ההתחלה, ולא להסתפק בכמה בומבות אלא הרבה מאד.

הוא פחד מהאיומים שלהם ועכשיו אפילו הסכם כניעה קשה לו לקבל מהם

אבל כל חכמי הפורום כאן התעקשו שאני לא מבין והם מבינים.

מאחורי הליטופים שלו אותנו יש רק אינטרסים כלכליים. מכר לנו נשק כדי להוסיף כמה דולרים לכלכלה האמריקאית.

הוא לא נותן לחסל את חמאס ולא את חיזבאללה, ואין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמיים.

השורה האחרונה היא החשובה. זה לא רק מילים בעלמא;

לא זוכרת אם כתבתי כבר (ואם כן סליחה על החזרה)

אבל בזמנו, לפני שנים רבות שמעתי בשיעור של הרב

טאובר זצ"ל, שהביא מהנביא ישעיהו, פרקים ראשונים

שתבוא תקופה בה עם ישראל יווכח שאי אפשר לסמוך

על אף אחד. גם לא על אמריקה...

ואז, "ויצעקו אל השם..."

כי מה יצא לקב"ה אם נגיע לנצחון מוחלט ונחסל

את כולם עד ה"טיפה האחרונה"?

יהיה מן הסתם כזה כוחי ועוצם ידי שזה פחד.

אחשווראש הסיר עכשיו את הטבעת והעביר להמן בן המדתא צורר היהודים, פלוס 300 מליארד שיזרמו לתעשיית הנשק והגרעין

אבא תרחם🙌

אולי עם ישראל נוכח שאי אפשר לסמוך כבר בימי השואה? אולי זה יקרנ בכלל רק בעוד 50 שנה? ומאיפה הקביעה המקטרגת ש"מן הסתם יהיה כזה כוחי ועוצם ידי"?

הגיע הזמן להתבגר ולהפסיק עם ההבלים האלה. עדיף להתמקד במה שמוטל על כל אחד לעשות בעצמו, לא? ללמוד, ללמד, לשמור, לעשות ולהתגייס.

מי מחשב קיצים?

עוקבת אחרי המדרש ורואה שורה שורה מתגשמת מול העיניים שלנו.

מתי יבוא המשיח? לא יוגעת.

זה שאין לנו אף אחד בעולם חוץ מהקב"ה, זה ברור לחלוטין.

תתעורר מהחלום

לא ראיתי את הציבור החרדי מדבר באותו אופן על כל נבואות הגאולה ומדרשי הגאולה. להיפך. התכחשות רבתי ושלילה גורפת. "גלות ישראל" יש המגדילים לומר.

מה שברור זה שכשם שהקב"ה החריב את ביתו והגלה אותנו בדרכים ארציות, כך הוא יגאל אותנו ויבננ את ביתו בדרכים ארציות. מי שבוחר רק צד אחד של הסיפור הוא זה שצריך להתעורר מהחלום והאשליה שהוא אחוז בה.

העליהום עליו לא מוצדק.

הוא יצא לדרך עם חבר

בים בם בום

והחבר בגד בו

מה לעשות?

אם לפיד היה יוצא במקומו, זה היה נגמר אחרת? מיצרי הואץרמוז היו נפתחים בגללו? לא. זה כל הסיפור