אני בטוח שיועצי התדמית שלו אמרו לו לטבל את הנאום בפס' או שניים, כדי לקרוץ לציבור בישראל..

השאלה מה עומד מאחורי הפס' האלה?

האם הוא מסוגל לעמוד ולומר א"י לעם ישראל? האם הוא לא ישחררר מחבלים בפעם הבאה? האם הוא לא ישא ויתן על שטחי א"י ויקפיא בנייה?  

תפסיקו להסתנוור בכל פעם שמשהו פותח תנ"ך..

והפסוקים האלה, לא מיועדים לקרוץ לך.

אם הם מיועדים לקרוץ למישהו (ואני דוקא חושב שבפסוקים ביבי מדבר בכינות יחסית..) אז זה לנוצרים בארה"ב. לא לנו כאן בישראל.

הוא לא מסוגל לעשות את הדברים שאתה אומר, ועדיין אפשר ליהנות מנאום שלו באו"ם. 

או שניים על יחצנו"ת, היועצים שלו עוד לפני שהוא חשב על מה לנאום, דאגו לדעת הקהל בישראל, ואיך הוא יראה בעיתון, ואם אתה נהנה מדיבורים אתה יכול ללכת לשמוע הרצאות באוניברסיטה בשיעורי מזרחנות, אני בטוח שתמצא מרצה מעניין..

ראש ממשלה, צריך לדעת קודם כל להנהיג, ואת זה הוא לא עושה, הוא עושה מה שמוצא חן בעיני התקשורת והשמאל,  וכל עוד הוא לא מיישם את הנואמים שלו, הוא לא שווה כלום.

התרגשתי...

ואיפה בדיוק מצאת תמימות בדברי...?

אחרי הכל.. אפילו לא סינגרתי עליו, רק אמרתי שהוא קורץ למישהו אחר. לא לנו.

אני מסכים עם כל מילה שלך, ועדיין, נאום זה יצירה בפנ"ע.

בס"ד

וזה ציטוט מדבריו:

"אני מוכן לויתור היסטורי כדי להשיג שלום אמיתי ובר קיימא. אולם לעולם לא אוותר על ביטחונו של עמי ועל ביטחונה של מדינתי – שהיא המדינה היהודית האחת והיחידה".

הוא לא אמר ש"ששה ראשי ממשלה קודמים (ובתוכם אני) הסכימו לויתורים כואבים, וגם אני מוכן, אבל הפלסטינים..."...?

שזה שונה..

הממ, הסיבה שהוא אמר את זה היא ללא ספק כי הוא לא רוצה לצאת הניצי והשוחר מלחמה, (יחד עם הנושא האיראני שגם ככה קצת הופך אותו לכזה, ביחס לחיוכים של רוחאני שמורחים את כולם.) אבל האמת שהוא לא אמר הרבה.. פחות משהיה ניתן לצפות ממנו בהתאם לאוירה לאחרונה, והשמאל גם כעס על זה.

בס"ד

לקוח מתוך האתר סרוגים:

אני חש כי זוהי זכות גדולה וכבוד רב לעמוד כאן היום לפניכם ולייצג את אזרחי מדינת ישראל.

  ישראל לא תסכים לאיראן גרעינית. נתניהו (פלאש90)

אנו עם עתיק. תחילת קיומנו לפני קרוב ל-4,000 שנה, לימי אברהם, יצחק ויעקב. נדדנו רבות במהלך השנים, התגברנו על האויבים הגדולים ביותר, וביססנו מחדש את ההגדרה העצמית שלנו בביתנו ההיסטורי, ארץ ישראל.

מסעו של העם היהודי לוארך ההיסטוריה לימד אותנו שני דברים. לעולם אל תוותר על התקווה. תמיד תהיה דרוך.

התקווה מסמנת את הנתיב לעתיד. הדריכות מגנה עליו.

היום תקוותנו לעתיד ניצבת בפני האתגר של איראן חמושה בנשק גרעיני המבקשת להשמידנו. אך אני רוצה שתדעו, שזה לא תמיד היה כך.

לפני כאלפיים חמש מאות שנה, המלך הפרסי הגדול כורש סיים את גלות בבל. הוא פרסם הצהרה ידועה בה הכריז על זכותו של העם היהודי לשוב לארץ הקודש ולבנות מחדש את בית המקדש היהודי בירושלים. זאת הצהרה פרסית, וכך החלה הידידות ההיסטורית בין היהודים לפרסים, שנמשכה עד התקופה המודרנית.

אבל בשנת 1979, משטר קיצוני בטהרן ניסה להרוס ידידות זו. בזמן שהוא היה עסוק בדיכוי תקוותו של העם האיראני לדמוקרטיה, הוא גם הוביל את קריאות "מוות ליהודים!"

מאז, נשיאי איראן באו והלכו. חלקם נחשבו מתונים יותר ואחרים נראו כקיצוניים. אך כולם כאחד ייצגו את אותה אמונה בלתי סובלנית, אותו משטר שלא שוכח שהכוח האמיתי באיראן תמיד היה מוחזק בידי הדיקטאטור הידוע בכינוי "המנהיג הגדול". ראשית האייתולה חומייני וכיום האייתולה חמינאי. הנשיא רוחאני, כמו הנשיאים שקדמו לו, הוא משרת נאמן של המשטר. הוא היה אחד משישה מתמודדים בלבד להם המשטר הרשה לרוץ לתפקיד. קרוב ל-700 אחרים נפסלו.

אז מה הפך אותו למקובל? רוחאני עמד בראש המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן משנת 1989 עד לשנת 2005.

באותה תקופה, פעילים איראנים ירו למוות במנהיגי אופוזיציה במסעדה בברלין. הם רצחו 85 איש במרכז הקהילה היהודית בבואנוס אירס. הם הרגו 19חיילים אמריקנים כשפוצצו את מגדלי חובר בערב הסעודית.

האם אנחנו אמורים להאמין שרוחאני, היועץ לביטחון לאומי של איראן דאז לא ידע דבר לגבי ההתקפות הללו?

כמובן שידע.

בדיוק כפי שידעו ראשי הביטחון האיראנים על ההפצצות בבירות שבהן נהרגו 241 מרינס אמריקנים ו-58 צנחנים צרפתיים לפני שלושים שנה.

רוחאני גם שימש כמנהל המשא ומתן הראשי של איראן בין שנת 2003 ושנת 2005. הוא תכנן את האסטרטגיה שאפשרה לאיראן לקדם את תוכניתה הגרעינית מאחורי מסך עשן של מגעים דיפלומטיים ורטוריקה מרגיעה.

אני יודע שרוחאני לא נשמע כמו אחמדינג'ד. אולם כשמדובר בתכניתה הגרעינית של איראן, ההבדל היחיד ביניהם הוא שאחמדינג'ד היה זאב בעור זאב ורוחאני הוא זאב בעור כבש – זאב המאמין שהוא מסוגל לעוור את עיניה של הקהילה הבינלאומית.

כמו כולם, הייתי רוצה להאמין למילים של רוחאני. אולם עלינו להתרכז במעשיה של איראן.

וזהו ניגוד משמעותי, אותה סתירה יוצאת דופן בין דבריו של רוחאני למעשיה של איראן שכל כך מדאיגה.

רוחאני עמד פה, מעל במה זו, רק לפני שבוע ושיבח את הדמוקרטיה האיראנית. דמוקרטיה איראנית, כך הוא אמר.

אבל המשטר שהוא מייצג מוציא להורג מאות מתנגדים פוליטיים וכולא אלפים רבים מהם.

רוחאני דיבר על "הטרגדיה האנושית שמתרחשת בסוריה", אבל איראן מסייעת באופן ישיר לאסד לטבוח רבבות גברים, נשים וילדים חפים מפשע בסוריה. אותו משטר גם תומך במשטר הסורי שרק לאחרונה השתמש בנשק כימי כנגד עמו שלו.

רוחאני גינה את "המכה האלימה של הטרור",אבל איראן הזמינה, תכננה והוציאה פגועי טרור בעשרים וחמש ערים על פני חמש יבשות בשלוש השנים האחרונות בלבד.

רוחאני גינה "ניסיונות לשנות את המאזן האזורי דרך שליחים", אבל איראן פועלת באופן אקטיבי לערער את יציבותן של לבנון, תימן, בחריין ועוד מדינות במזרח התיכון.

רוחאני מבטיח "הידברות קונסטרוקטיבית עם מדינות אחרות", אבל לפני שנתיים סוכנים איראנים ניסו להתנקש בחייו של השגריר הסעודי בוושינגטון הבירה.

ולפני שלושה שבועות בלבד, ב-11 בספטמבר, סוכן איראני נעצר כשניסה לאסוף מידע לקראת פיגועים אפשריים נגד השגרירות האמריקנית בתל אביב. אכן הידברות קונסטרוקטיבית.

הלוואי שיכולתי להתרגש מהזמנתו של רוחאני להצטרף ל"גל" שלו – לעולם היוצא נגד אלימות וקיצוניות. אבל הגלים היחידים שאיראן יצרה מזה שלושים שנה הם גלים של אלימות וטרור ששטפו את האזור והעולם כולו.

הלוואי שיכולתי להאמין לרוחאני אבל איני יכול, מכיוון שעובדות הן דבר עקשן. והעובדה היא שהרקורד האכזרי של איראן סותר לגמרי את הרטוריקה המרגיעה של רוחאני.

ביום שישי האחרון רוחאני הבטיח לנו שאיראן "לעולם לא בחרה בהונאה… וחשאיות" בכל הקשור לתכניתה הגרעינית.

לעולם לא בחרה בהונאה וחשאיות?!? בשנת 2002, איראן נפתסה על חם כשהיא בונה מתקן תת-קרקעי לצנטריפוגות בנטנז באופן חשאי. ואז בשנת 2009, תפסו את איראן שוב, הפעם כשהיא בונה מתקן תת-קרקעי ענקי להעשרת אוראניום ליד קום.

רוחאני אומר לנו לא לדאוג, הוא מבטיח לנו שכל זאת לא נועד לייצור נשק גרעיני. האם מישהו מכם מאמין לזה?

אם אתם מאמינים לכך, הנה מספר שאלות שאולי תרצו לשאול:

מדוע מדינה שטוענת שהיא מעוניינת באנרגיה גרעינית בלבד תבנה מתקני העשרה תת-קרקעיים מוסווים?

מדוע מדינה בעלת משאבי אנרגיה טבעיים עצומים תשקיע מיליארדים בפיתוח אנרגיה גרעינית?

מדוע מדינה שרוצה בתכנית גרעינית אזרחית בלבד תמשיך ותבוז להחלטותיה הרבות של מועצת הביטחון של האו"ם ותספוג את העלויות של סנקציות כלכליות משתקות?

ומדוע מדינה עם תכנית גרעינית לצורכי שלום תפתח טילים בליסטיים בין יבשתיים, טילים שכל מטרתם היא לשאת ראש טיל גרעיני? אתה לא בונה טילים מסוג זה כדי לשאת חומר נפץ למרחק אלפי קילומטרים. אתה בונה אותם למטרה אחת בלבד – לשאת ראשי נפץ גרעיניים. ואיראן בונה כעת טילים שעל פי ארה"ב יהיו מסוגלים להגיע לעיר הזאת בתוך שלוש או ארבע שנים.

אז מדוע שיעשו כל זאת? התשובה פשוטה: משום שאיראן אינה בונה תכנית גרעינית לצורכי שלום. איראן מפתחת נשק גרעיני.

בשנה האחרונה בלבד, איראן העשירה שלוש טונות של אורניום לרמה של 3.5%, הכפילה את המאגר של אורניום מועשר ל-20% והוסיפה אלפי צנטריפוגות חדישות ומתקדמות. איראן גם המשיכה את עבודתה על כור המים הכבדים בעראק כדי שתוכל לפתח את מסלול הפלוטוניום לנשק גרעיני.

ומאז בחירתו של רוחאני, ואני מדגיש zאת, המאמץ ואדיר והקדחתני הזה ממשיך ללא הפוגה.

גבירותיי ורבותיי,

מתקנים גרעיניים תת-קרקעיים?

כורי מים כבדים?

צנטריפוגות מתקדמות?

טילים בליסטיים בין יבשתיים?

לא קשה כל כך למצוא הוכחות שלאיראן תכנית לנשק גרעיני. דווקא קשה למצוא הוכחות שאין לאיראן תכנית לנשק גרעיני.

בשנה שעברה כשנאמתי כאן באו"ם, הצבתי קו אדום. איראן נזהרה מאוד שלא לחצות את הקו הזה. איראן מתמרנת את עצמה להיות מסוגלת לחצות קו זה בריצה בעתיד ולבנות פצצות גרעיניות בזמן שתבחר לפני שהקהילה הבינלאומית תוכל לזהות זאת, לא כל שכן לעצור זאת.

אבל איראן ניצבת בפני בעיה גדולה: סנקציות.

מזה שנים, אני טוען, כולל מעל במה זאת, שהדרך היחידה לעצור את איראן מלפתח נשק גרעיני בדרכי שלום היא השילוב של סנקציות קשות עם איום צבאי אמין. כיום מדיניות זו נושאת פרי.

בזכות מאמציהן של מדינות רבות, חלק גדול מהן מיוצג כאן היום, ומנהיגותה של ארצות הברית, סנקציות קשות הצליחו לפגוע בכלכלתה של איראן. ההכנסות מנפט ירדו. המטבע שלה קרס. הבנקים מתקשים להעביר כספים.

כתוצאה מכך, מופעל על המשטר לחץ אדיר מצד העם האיראני להסיר את הסנקציות. זאת הסיבה לבחירתו של רוחאני בראש ובראשונה. זאת הסיבה למתקפת הקסם שלו. הוא אכן רוצה שהסנקציות יוסרו, זאת אני יכול להבטיח לכם, אך הוא לא מוכן לוותר בתמורה על תוכנית הנשק הגרעיני של איראן.

ראו כיצד האסטרטגיה עובדת: ראשית, חייך הרבה. חיוך אינו יכול להזיק. שנית, תשלם מס שפתיים לשלום, לדמוקרטיה ולסובלנות. שלישית, תציע ויתורים חסרי משמעות בתמורה להסרת הסנקציות. רביעית וחשוב מכל, תבטיח שלאיראן נשאר מספיק חומר גרעיני ותשתיות כדי לרוץ לעבר לפצצה בזמן שתבחר.

ידוע לכם מדוע רוחאני חושב שיוכל להצליח בתחבולה זו? משום שהאסטרטגיה שלו לדבר הרבה ולעשות מעט עבדה עבורו בעבר. הוא אפילו התרברב על כך. הנה הדברים שכתב בספרו בשנת 2011 אודות כהונתו כראש צוות המשא ומתן הגרעיני של איראן: "בזמן שדיברנו עם האירופאים בטהרן, התקנו ציוד באיספהן…" למי שלא יודע, המתקן באיספהן הוא חלק חיוני של תכנית הנשק הגרעיני של איראן. המתקן הזה הוא המקום שבו ממירים עופרת אורניום בשם עוגה צהובה לחומר שאפשר להעשיר.

רוחאני התפאר וכתב: "יצירת אווירה רגועה נתנה לנו את האפשרות להשלים את העבודה באיספהן".

הוא הוליך את העולם שולל פעם אחת. כעת הוא מאמין שיוכל לעשות זאת שוב. רוחאני חושב שיכול לאכול את העוגה

הצהובה שלו ולהשאיר אותה שלמה.

ויש לו סיבה נוספת לחשוב הוא ילחץ מעונש: צפון קוריאה.

כמו איראן, צפון קוריאה גם הצהירה שתכניתה הגרעינית הייתה לצורכי שלום. כמו איראן, צפון קוריאה גם הציעה ויתורים חסרי משמעות והבטחות ריקות בתמורה להקלת הסנקציות. בשנת 2005, צפון קוריאה קיבלה הסכם שאנשים רבים בעלי כוונות טובות שיבחו. במאמר מערכת בניו-יורק טיימס דאז נכתב: "מזה שנים רבות, יודעי דבר בענייני חוץ הצביעו על צפון קוריאה כסיוט האולטימטיבי… משטר דיקטטורי סגור, עוין ופרנואידי עם תכנית גרעינית תוקפנית. מעטים מאוד יכלו לחזות תוצאה מוצלחת. ובכל זאת, צפון קוריאה הסכימה השבוע בעקרון לפרק את תכניתה לפתח נשק גרעיני, לחזור לאמנה לאי-הפצת נשק גרעיני, לציית לאמצעי ההגנה של האמנה ולהכניס פקחים בינלאומיים…

כנראה שהדמוקרטיה באמת עובדת".

סוף ציטוט.

שנה לאחר מכן, צפון קוריאה הפעילה את הפצצה הגרעינית הראשונה שלה.

עם זאת, מבלי להמעיט בסכנתה של צפון קוריאה גרעינית, הסכנה הזאת מחווירה לעומת הסכנה של איראן בעלת נשק גרעיני.

לאיראן עם נשק גרעיני תהיה אחיזת חנק על משאבי האנרגיה המרכזיים בעולם. היא תוביל להעשרה גרעינית בכל רחבי המזרח התיכון ותהפוך את האזור הבלתי יציב ביותר על פני האדמה לחבית חומר נפץ גרעינית.

לראשונה בהיסטוריה, השד של טרור גרעיני יהפוך לסכנה ברורה ומיידית. איראן בעלת נשק גרעיני בלב מזרח התיכון לא תהיה צפון קוריאה נוספת. היא תהיה 50 צפון קוריאות!

אני יודע שיש כאלה בקהילה הבינלאומית שחושבים שאני מפריז באיום. הם יודעים שהמשטר האיראני מוביל קריאות "מוות לארצות הברית", "מוות לישראל", שהוא חותר למחוק את ישראל מהמפה. אבל הם חושבים שהרטוריקה הפראית הזאת היא אך ורק רברבנות קולנית לצורכי פנים.

האם הם לא למדו דבר מההיסטוריה?

במאה שחלפה למדנו לקח מרכזי: כאשר משטר קיצוני עם שאיפות גלובליות מקבל כוח עצום, התאווה שלו לתוקפנות הופכת לבלתי מוגבלת.

יכול להיות שהעולם שכח לקח זה;

העם היהודי לא שכח.

הקנאות של איראן אינה רברבנות קולנית. היא אמיתית.

אסור לאפשר למשטר הקנאי הזה להתחמש בנשק גרעיני.

אני יודע שהעולם עייף ממלחמות. אנו בישראל מכירים יותר מדי טוב את מחיר המלחמה. אך ההיסטוריה לימדה אותנו שעל מנת למנוע מלחמה מחר, עלינו להיות קשוחים היום.

וזה מעורר את השאלה, האם הדיפלומטיה יכולה לעצור איום זה? הפתרון הדיפלומטי היחיד שיעבוד הוא כזה שמפרק לחלוטין את תכנית הנשק הגרעיני של איראן ומונע ממנה לפתח תכנית כזאת בעתיד. צדק הנשיא אובמה שאמר שאיראן חייבת לגבות את המילים הפייסניות שלה בפעילות שקופה ומשמעותית שניתנת לאימות. כדי שיהיה משמעותי, על כל פתרון דיפלומטי לדרוש מאיראן לעשות ארבעה דברים.

1.  
2. להפסיק כל העשרה של אורניום כפי שנקבע בכמה החלטות של מועצת הביטחון.
3. להוציא משטחה את כל המאגרים של אורניום מעושר.
4. לפרק את התשתיות ליכולת פריצה גרעינית, כולל המתקן התת-קרקעי ליד קום והצנטריפוגות המתקדמות בנטנז.
5. להפסיק כל עבודה בכור המים הכבדים להפקת פלוטונים בעראק.

צעדים אלה ישימו קץ לתכניתה לנשק גרעיני של איראן ותסיר את יכולתה לפריצה.

יש כאלה שמוכנים להשאיר לאיראן יכולת כלשהי להעשיר אורניום. אני מציע להם לשים לב היטב למה שרוחאני אמר בנאום בפני המועצה העליונה למהפכה התרבותית שפורסם בשנת 2005:

מדינה שיכולה להעשיר אורניום לרמה של כ-3.5%, תהיה לה גם היכולת להעשירו לכ-90%. מדינה שיש לה יכולת למיחזור דלק כמעט מבטיחה שהיא תוכל גם לייצר נשק גרעיני."

בדיוק כך. בדיוק בגלל זה חייבים לפרק את תכנית הנשק הגרעיני של איראן באופן מלא ועם יכולת לאמת את זה. לכן גם חייבים להמשיך את הלחץ על איראן.

זה מה שעל הקהילה הבינלאומית לעשות: ראשית, להמשיך את הסנקציות. אם איראן תקדם את התכנית לנשק גרעיני שלה בזמן המשא ומתן, תגבירו את הסנקציות. שנית, אסור לקבל הסכם חלקי. הסכם חלקי יסיר את הסנקציות הבינלאומיות שנבנו לאורך שנים רבות ובתמורה, תקבלו ויתורים שטחיים שאיראן תוכל להפוך בתוך שבועות בודדים. שלישית, תסירו את הסנקציות אך ורק כאשר איראן תפרק לגמרי את תכניתה לנשק גרעיני.

חברים,

הקהילה הבינלאומית הורידה את איראן לקרשים. אם תרצו להביס את תכניתה הגרעינית של איראן ללא מלחמה, אל תסירו את הלחץ. תמשיכו אותו.

כולנו רוצים להעניק סיכוי לדיפלומטיה להצליח. אבל כשמדובר באיראן, ככל שהלחץ גבוה, כך הסיכוי גבוה יותר.

לפני שלושה עשורים, אמר הנשיא רייגן: לסמוך אך לאמת. בכל הקשור לתכניתה הגרעינית של איראן, הנה העצה שלי: אל תסמכו, תפרקו ותאמתו.

גבירותיי ורבותיי,

ישראל לעולם לא תקבל נשק גרעיני בידיי משטר קיצוני המבטיח שוב ושוב למחוק אותנו מהמפה. כנגד איום שכזה, לא תהיה לישראל ברירה אלא להגן על עצמה. שיהיה ברור לחלוטין: ישראל לא תאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני. אם ישראל תאלץ לעמוד לבד, היא תעמוד לבד. אולם ישראל יודעת שכאשר היא עומדת לבד, היא מגינה על רבים אחרים.

הסכנה של איראן עם נשק גרעיני והופעתם של איומים רבים אחרים באזורינו הובילו רבים משכנינו הערבים להכיר בעובדה שישראל איננה האויב שלהן. זה מעניק לנו הזדמנות להתגבר על עוינות ישנה ולבנות יחסים חדשים, ידידויות חדשות ולהפיח תקוות חדשות.

ישראל מקבלת בברכה יחסים חדשים עם העולם הערבי הרחב. אנו מקווים שהאינטרסים המשותפים לנו והאתגרים המשותפים שמולם אנו מתמודדים יובילו לבניית עתיד של שלום.

ישראל ממשיכה במאמציה להשיג שלום היסטורי עם שכנינו הפלסטינים, שלום שישים קץ לסכסוך בינינו אחד ולתמיד. אנו רוצים בשלום המבוססת על ביטחון והכרה הדדית, שבו מדינה פלסטינית מפורזת תכיר במדינה היהודית של ישראל.

אני נשאר מחויב להשגת פיוס היסטורי ולבניית עתיד טוב יותר לישראלים ופלסטינים כאחד. כמובן שאין לי אשליות לגבי הקושי בדבר. תהליך השלום בין הישראלים לבין הפלסטינים החל לפני עשרים שנה. שישה ראשי ממשלה בישראל, ואני בתוכם, לא הצליחו להשיג שלום עם הפלסטינים. קודמי בתפקיד היו מוכנים לוויתורים כואבים. גם אני מוכן. אולם, עד כה, המנהיגים הפלסטיניים לא הראו מוכנות לעשות את הוויתורים הכואבים שעליהם לעשות כדי לסיים את הסכסוך. על מנת שיהיה שלום, על הפלסטינים להכיר במדינה היהודית ויש לדאוג לצורכי הביטחון של ישראל.

אני מוכן לויתור היסטורי כדי להשיג שלום אמיתי ובר קיימא. אולם לעולם לא אוותר על ביטחונו של עמי ועל ביטחונה של מדינתי – שהיא המדינה היהודית האחת והיחידה.

גבירותיי ורבותיי,

ביום קר בשלהי המאה ה-19, סבי נתן ואחיו הצעיר יהודה עמדו בתחנת רכבת בלב אירופה. חבורה של בריונים ראו אותם רצו לעברם עם אלות תוך צעקות "מוות ליהודים!" סבי קרא לאחיו לברוח ולהצל את חייו והוא עמד נגד ההמון הגועש לבדו.

היכו אותו עד אובדן העשתונות והשאירו אותו למות. לפני שאיבד את ההכרה, מתבוסס בדמו, אמר לעצמו "איזו חרפה! איזו חרפה! צאצאיהם של המכבים מוטלים בבוץ, חסרי אונים להגן על עצמם". הוא הבטיח לעצמו שאם ישרוד, הוא ייקח את משפחתו למולדת היהודית כדי לבנות עתיד לעם היהודי.

אני עומד כאן היום כראש ממשלה ישראל משום שסבי קיים את הבטחתו.

לישראלים רבים סיפור משפחתי דומה: הורה או סב שברח מכל סוגי הדיכוי שאפשר לדמיין, שבאו ארצה להתחיל חיים חדשים בארץ מולדתנו עתיקת הימים. כיום העם היהודי המוכה שנשאר למות הפך לעם תוסס ומשגשג, עם שמגן על עצמו עם אומץ ליבם של המכבים המודרניים, עם שפיתח אין ספור אפשרויות לעתיד. בזמננו מומשו חזונם של הנביאים. כפי שאמר הנביא עמוס:

"ושבתי את שבות עמי ישראל, ובנו ערים נשמות ויישבו, ונטעו כרמים ושתו את יינם, ועשו גינות ואכלו את פרים, ונטעתים על אדמתם ולא ינטשו עוד."

גבירותיי ורבותיי,

עם ישראל חזר לביתו ולעולם לא ייעקר ממנה שוב.

מי שמוסמך להעמיד אותה במקום, זה לא וועדת חוקה, אלא הממשלה. משום מה גם כשהממשלה סוף סוף עשתה זאת, באיחור של שלוש שנים, עשתה זאת בדרך הכי מסורבלת שאפשרית.

גם אחרי שעשתה זאת, ראש הממשלה נכנע לבג"ץ וממשיך להזמין אותה לישיבות ולבקש ממנה חוות דעת. בדיוק כמו שבנושא המדיני אתה מאשים את קושנר בדברים שנתניהו בכלל לא רוצה, כך בנושא המשפטי, אתה מאשים את רוטמן, בדברים שבסמכות נתניהו והוא לא עושה.

במה שכן בסמכותו - עבודה על חקיקה וכן פיקוח על המוסדות, הוא עושה מה שאף יו"ר וועדת חוקה לא עשה מעולם. לדוגמא הוא עובד מאוד קשה על חוק פיצול התפקידים - מה שימנע את ניגוד העניינים המוסדי ויוריד את השוט שאותו אחד שנותן חוו"ד הוא זה שהשרים צריכים שיגן על עמדתם בבג"ץ ואותו אחד שיכול לפתוח נגדם בחקירות.

אגב, את המהלך הזה איילת שקד ניסתה לקדם לפני כעשור. נתניהו הטיל ווטו. הסובל העיקרי מהווטו שלו, זה הוא עצמו.

היא יועצת משפטית לממשלה ולא למדינה. 

את מבקר המדינה, למשל, בוחרת הכנסת בבחירות חשאיות, ומשכך הסמכות בידיה לבד לפטר אותו, מה שאין כן לגבי היועץ המשפטי לממשלה, שכאמור, הממשלה לבדה בחרה בו. 

זה הכלל, מי שבידיו סמכות למנות, בידיו הסמכות לפטר.

אלא מאי, לפי בג"ץ לממשלה אכן סמכות למנות את היועמ"ש, אבל הוא חייב להיות מזוהה על מלא עם קפלן, ולא- בג"ץ יפסול אותו, וגם כל מועמד אחר שיוצע במקומו ואינו מהמחנה הנכון. 

את הלהטטנות הזו חייבים להפסיק בחקיקה ראשית, מה שרוטמן לא עושה מחוסר מיומנות וכשירות.

מה שימנע מבג"ץ להמציא, זו הבהרה של הממשלה, שהיא לא תציית להוראות לא חוקיות, גם אם הם מתחפשות לפסק דין.

הכנסת צריכה לתקן את החוק ולציין בו במפורש שאין סמכות לבית המשפט לדון במינויים ממשלתיים זולת אם מינוי כלשהו עומד בסתירה חזיתית להוראת חוק פרטנית מפורשת.

2. ככל שבית המשפט ידון בעניין כלשהו ללא סמכות פרטנית מפורשית, יראו את החלטתו כבטלה מעיקרה.

3. שופט שידון בעניין ללא סמכות פרטנית כאמור, יראו אותו מפר אמונים לכל דבר ועניין.

די אם איומי הסרק של היועמ"שית

ראש הממשלה רק צריך לגדל עמוד שדרה מול בג"ץ ולהבהיר להם שיקיים רק פסקים שמבוססים על החוק.

ואת זה צריך לתקן, ויפה שעה אחת קודם.

החוק קובע הידי מי למנות ולפטר יועמ"ש/ראש שב"כ, נציב שירות מדינה ועוד ועוד.

רק מי שלא יודע איך הדברים עובדים בארץ, מדמיין שחוק מפורש יהיה מה שישנה לבג"ץ.

דוגמא מובהקת להתערבות של בג"ץ (ותעשה לי טובה, אל תכנס לסיפור עצמו אני מביא את זה כדוגמא)

'דבר המלך במועצתו' שהכנסת הראשונה אשררה, שהוא המסמך החוקתי היחיד במדינת ישראל, קובע בפירוש שבענייני המקומות הקדושים אין שום סמכות לבתי המשפט ובמקרה של מחלוקת, רק שר הדתות קובע.

בית המשפט 'שכח' את הקביעה הזאת כשהתערב בענייני הכותל, אבל זוכר זאת היטב כתירוץ למה הוא לא מחייב את המשטרה לתת שוויון ליהודים בהר הבית.

יש מקומות על הגבול שבלתי אפשרי לחיות שם כרגע

הצורך כבר קיים

ולא מפנים אותם

ואין רב אלא משה, המשדך בין ישראל לה'.

טיל גמטריא 49  

מינוי הרב פורים ומשנה למלך (רגע, מי זה המלך הנוכחי של איראן? ולמשך כמה ימים? 🤔).

זה היה באזור פסח...

דוברת הבית הלבן מאשרת: נתניהו הוא זה שעדכן את הנשיא טראמפ כי בשבת תהיה יכולת לפגוע בחמינאי, וזה השפיע על לוח הזמנים - אבל הנשיא החליט עוד לפני כן לתקוף: "האיראנים תכננו לתקוף ראשונים ולכן פעלנו" (עמיחי שטיין)

נתיהו אכל את הראס לטראמפ, או טראמפ טלפן לשרה, או רוביו שיחק מרקו, או כץ עלה כוהנים. כל הלהג התפל הזה הוא מיותר ואבסורדי.
 

המלחמה הזו נחוצה ולא משנה מי יזם, תכנן, הוביל, עשה אותה. מה שחשוב זה לנצח, להמוטט את המשטר, להביא להסכמי אברהם מקיפים, לשנות את המזרח התיכון, ולהבטיח עתיד טוב יותר למדינת ישראל ולידידתנו הגדולה בארה"ב (לפחות תחת טראמפ).

רוב הציבור הישראלי לא קולט (גם הרבה בפורום כאן) שהאחראי הראשי למוות ישראלים, פציעה, כספים שהולכים לשווא,

ירידת ערך ישראל בעולם ואינספור נזקים אחרים זה ביבי.

ביבי במשך 15 שנה לא עשה כלום נגד הכיזבלה והם התחמשו במעל 150 אלף טילים.

ביבי במשך שנים רבות העביר מאות מיליוני דולרים לחמאס שבזכות זה עשו מה שעשו.

ביבי במשך עשרות שנים לא עשה כלום נגד איראן ולפי דיווחים היו במרחק 10 ימים 

מפיתוח פצצה מלוכלכת ראשונה.

ביבי עדיין לא עושה שום דבר משמעותי נגד האויבים ביש"ע ובתוך הארץ.

בימים אלו ממש אינסוף אספקה נכנסת לעזה.

ביבי מכניס מדינות אויבות לעזה.

ביבי עושה אפס עגול בשביל ההסברה ובגלל זה ישראל יורדת אסטרטגית ברחבי העולם.

ביבי הצהיר אחרי עם כלביא שהגיע נצחון לדורות וכו', ובדיוק אחרי חצי שנה הכל התחיל שוב.

בכל מה שקשור ליוקר המחיה - מספיק להכנס לסופרים לראות מה קורה. מי האמין שליטר

אחד של חלב יעלה 7.28 אגורות? עוף, בשר, ביצים, לחם וכו' - הכל מאד יקר.

הישראלי הממוצע ויתר על הדבר הכי בסיסי שאמור להיות לכל אדם - בית.

וכו' וכו' וכו'

חזרה לעניין הבטחוני, גם כאן, ביבי רצה מאד שלאיראן יהיה גרעין, כך יוכל לטעון שרק הוא יכול להגן הכי טוב וכו',

והסיבה היחידה שהיה עכשיו את ההתקפה היה טראמפ

הרי אחרי מבצע עם כלביא האשמת פה את נתניהו שהוא לא סיים את המלאכה, בעוד כולנו זוכרים שמי שעצר את הלחימה היה טראמפ. עכשיו, כשגם הבית הלבן מאשר שבזכות ישראל הוקדמה הלחימה - אתה ממשיך לתת קרדיט אך ורק לטראמפ.

בנוגע ליש"ע - תמיד אוהבים להתגעגע לימים של חומת מגן, בעוד מה שקורה ביו"ש בשנים האחרונות כבר עקף ממזמן את ההיקפים של חומת מגן ושל כל פעילות צבאית שהייתה אי פעם ביו"ש. כבר כמעט ושכחנו שמכנות פליטים בג'נין וטול כרם כבר חודשים ארוכים נמצאים בידי צה"ל.

אז אולי יש פה פשוט איזה באג. @משה? אולי צריך אותך כאן.

@מרדכי אני מתנצל

אבל אין מה לעשות: ביבי = בן גוריון של דורנו.

כמו שהוא לא היה מושלם כך גם זה לא מושלם, וכמו שהוא היה דגול כך גם זה דגול מרבבה.

יתר מה שכתבת, הבלים.

... הם אמנם לא ביביסטים אבל הם תאבי שלטון, תקציבים ומשרות שפשוט נדבקים בכל מחיר

לאיש ומפלגה תאבי שלטון, תקציבים ומשרות.

אין מה לעשות הם יזכו שוב בבחירות.

וימותו האנשים מוציאי דיבת הארץ רעה במגפה לפני ד'

חמאס עדין פועל מכח האנרציה של המלחמה

חזבאללה לא מתקרב למה שהיה פעם

ובאיראן הכל יתפרק שם גם המחליף שלו לא יחזיק מעמד

כמעט חצי יובל אירן בנו אותו בשביל הרגע הזה. כל השנים שהתלבטו על תקיפה באירן, אחד החסמים היה שגם אם יש לנו מספיק מטוסים לגל ראשון, רגע אחרי כל המטוסים ישועבדו למלחמה שבהכרח תיפתח מלבנון.

כמעט שנה וחצי שחיזבאלה מפרפר, צה"ל תוקף אותו יום יום והוא לא מעז להגיב. בעם כלביא הם הסתפקו בהודעות לתקשורת וכעת חיסלנו את מנהיג אירן ונם שלחו כטב"מ אחד.

לגבי אירן, העולם שותק, אבל בעוד שבוע אירופה תתהפך עלינו בהכוונת קפלן שר"י

לגבי חמאס העניין יותר מורכב. ההחלטה האסטרטגית של ממשלת ישראל (בעקבות לחץ ציבורי כבד מאוד ובכל זאת מי שהוא הממשלה הסמכות והאריות אצלו) היתה להחזיר את החטופים, למרות שזה אמר להשאיר את חמאס כשאנחנו מסובכים בין-לאומית עם היכולת להפר זאת.

אני עדיין מתפלל ומקווה שנתניהו ינצל אחת מאין ספור ההפרות של חמאס ויכריז על חזרה ללחימה עד חיסול החמאס. בנתיים לא נראה שזה המהלך שהוא מתכנן. (הלוואי שזה עוד תרגיל הטעיה. מי יודע)

לפי מה שאני מבין יש המון הגירה של עזתים לחול מסיבות רפואיות וכל מיני

אבל זה לא מספיק אנחנו צריכים שיהגרו בכמויות מסחריות אחרת הם מולידים יותר מאלה שעוזבים

מקווה שיפולו עליהם איזה כמה טילים איראניים שם בחוץ שנמצאים בו כל הפליטים

לכל היותר יתנהל כתנועה רעיונית, שלא בדיוק מחובבי ציון...

לגבי חמאס, יותר משהוא פרוקסי של אירן, הוא פרוקסי של קטאר, החברה של משפחת טראמפ. נתניהו מבין את זה יותר טוב מכולנו, וידיו כבולות באמת.

בפגישתו האחרונה עם טראמפ הושגו הבנות לגבי האיום האירני, אבל באשר להמשך הטיפול בחאמס הוא יצא מהפגישה בלא כלום.

אני לא אומר זאת כרגע ממקום מאשים, היתה כאן בחירה קשה בין שתי חלופות שכל אחת מהם היא חשובה מצד עצמה, אך עם מחיר כבד בצידה.

לדעתי (וכנראה לדעת רוב חברי הפורום) זאת היתה האופציה הלא נכונה, אבל קשה להכחיש שהאווירה הציבורית נטתה אליה. אבל זו היתה הבחירה של נתניהו.

עם כניסתו לתפקיד טראמפ הודיע לחמאס שאנחנו יכולים לפתוח עליהם את שערי הגיהנום, הוא גם דיבר על הגירת עזתים. אם היינו פותחים עליהם את שערי הגיהנום - טראמפ היה תומך לחלוטין.

נתניהו העדיף עסקת חטופים. גם כשחודשה הלחימה (מרכבות גדעון א וב) היא היתה כולה מכוונת ללחץ עד שחמאס יסכים לעסקה (ממליץ לחפש את הפרקים של עקיבא ביגמן על המבצעים).

טראמפ, שכפי שרואים שוב ושוב מתואם איתו בכל פסיק (וכל הטענות על 'פערים' הם רק הצגות לתקשורת שכל מיני קונים שוב ושוב את אותה 'סחורה'), נתן לנתניהו בדיוק את מה שהוא רצה.

מה לעשות שחמאס אינם טפשים ואפילו שהם נאלצו לוותר על רוב דרישותיהם, שבזמן ביידן הם לא העלו על דעתם, אבל בהחלט שמרו על הישרדותם. כעת זה ההסכם שנתניהו רצה וטראמפ ערב לו.

לבוא לערב שאתה גררת לסיפור בתלונות - זו עזות מצח.

(חשוב להדגיש, נתניהו עצמו לא בא בתלונות. אני משוכנע שהוא רוצה תיאורתית בהשמדת חמאס, אבל לא באמת רוצה בכיבוש וישוב הרצועה. רק חסידיו, שמנסים להאמין בו יותר ממה שהוא מאמין בעצמו - מספרים לעצמם שטראמפ הוא הבעיה).

עמדת נתניהו מהרגע הראשון היתה לפרק את חמאס ולהחליפו בממשל צבאי ישראל, אלא שהוא נתקל בשני מחסומים לא פשוטים:

א. היהודונים של טראמפ הוזהרו מפני ההשלכות הכלכליות שיהיו עליהם אם חמאס תחת הגדרת כיסוי חדשה: "ממשלת טכנוקרטים" יחדל מלהיות סוס טרויאני של קטאר בחצר האחורית של ישראל. טראמפ אכן מקשיב לנתניהו, אבל על היהודונים שלו הוא סומך יותר.  

ב. צמרת צה"ל, כאיש אחד, הטילה וטו על עצם הרעיון להחיל ממשל צבאי על עזה.

בנסיבות האמורות בחר נתניהו להשהות את הכרעת חמאס, וללכת בכל הכח על שחרור כל החטופים, וכך היה. וכמאמר השקלישאה: מוטב ציפור אחת ביד, וכו'

בתוך כך זימן את עצמו נתניהו לפגישה נוספת עם טראמפ שבה עלתה תכנית מגירה למוטט את משטר האייטולות, אולי כחלופה לפירוק חמאס שתקוע כאמור.

במאמר מוסגר יאמר שטראמפ נעתר, כי ליהודונים שלו אין אינטרסים כלכליים באירן- לכאורה.

סוף דבר, דוקטרינת נתניהו גורסת שאם משהו תקוע, זה הזמן ללכת על משהו גדול אחר. כך למשל הסכמי אברהם יצאו לדרך במקום תכנית המאה של טראמפ ש"חברים טובים" טרפדו.  

אי אפשר להאשים את טראמפ, במה שלא הוכרז כמטרה רשמית ולא כהוראה לצבא, עוד בזמן ביידן.

טראמפ אפשר לפתוח על עזה את שערי הגיהנום ולתת לתושביה להגר. נתניהו המהם, אבל מנהלת ההגירה לא הוקמה עד רגע זה (זה עניין פנים ישראלי, לא תלוי באנשי טראמפ בכלל) ובמקום שערי הגיהנום, הפעילו לחצים כשכל הזמן היה ברור שהמטרה היא עסקת חטופים במחירים יחסית סבירים.

זה מה שנתניהו רצה וזה מה שהוא קיבל.

הסדר הוא תמיד הפוך וטוב שכך.

גורמי הבטחון עוקבים אחרי פצצות מתקתקות, וכשסוגרים על מישהו, מבקשים אישור מראש הממשלה, שמאשר או לא מאשר לפי העניין, ולפי שיקול דעתו.

כך גם לגבי כיבוש עזה, ראש הממשלה הציע בחדרים סגורים להערך לביצוע, ושמע את ששמע, אז הוא נסוג.

כבר חוסל ראש סיעת חיזבאלה בפרלמנט. משום מה ל'מדיניים' מהפרלמנט נתנו חסינות בסיבוב של לפני שנה וחצי. אז כעת הסרנו את הכפפות גם בעניין הזה.

פעם נרתעו מלפגוע בהנהגות פוליטיות של גופי טרור, אז לא עוד.

כולם בני מוות.

אבל בהחלט הביא על עצמו את סופו בעז"ה.

אחריות ראש הממשלה, שר הביטחון וחברי הממשלה כולם, שהפעם לא עוצרים עד שבאופן ברור מנצחים. מחזירים לידינו את צפון הגליל ומיישבים אותו ביהודים.

וגם נגד איראן יש קונצנזוס של ארהב אירופה והסונים למוטט את השלטון. ורוסיה וסין לא מתערבות כבר

הייתם מתפללים עליו שיחזור בתשובה!!!

יתמו חטאים מן הארץ!  חטאים ולא חוטאים!!!!

🥳🥳🥳🥳🤠🤠🤠🤠

עוד חודש אפטר פארטי במצרים.

אנחנו רק ביום הראשון של מלחמה, שתימשך זמן.  לא רק כמה ימים אלא הרבה יותר

המנגנונים השלטוניים באירן לא קורסים בגלל סילוקו של המנהיג. צריך הרבה מעבר כדי לגרום לשלטון לקרוס. 

לפני חודש יצאו 40 אלף

כמו בסבב הקודם.

כמות הנרצחים שהיו אז, עולה על 40,000.

ומפגינים היו הרבה יותר מהמספר הזה.  

פורסם עכשיו:

אבל אם הם יצאו עכשיו לרחובות יהרגו אותם.

איראן זאת מדינה מאוד גדולה ולוקח זמן להחליש את השלטון שם.

זה כבר המון זמן קמעה קמעה, אין כבר כוח, ומה עוד, שאנו הישראלים, לא מצטיינים במידת סבלנות יתירה...נו כמה זמן הקמעה קמעה הזה, עוד מעט יסתיימו ששת אלפי

שנה של העולם הזה, מתי המשיח בדיוק מתכוון לבוא, ביום האחרון? זה לא הוגן. גם אנחנו רוצים לקבל את פניו (נקנה בגדים חדשים, ננקה את הבית, נעשה סולחה עם

השכן ש....הכל! רק שיגיע כבר!). האמת, זה גם די מפחיד. לא כל כך מוכנה רוחנית עדיין ושמעתי שכשיגיע, האדם ישאר במדרגה שלו, ולא יכול להשתנות הרבה;

אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי....

אין רגע שבו מגיע משום מקום משיח על חמור לבן. יש גאולת ישראל שנמשכת והולכת. אנחנו מקדמים אותה יותר ויותר במעשינו הגאוליים - עליה לארץ, התיישבות, חיזוק עם ישראל, חיזוק מדינת ישראל, עד שנגיע לשלב שבו נראה בעליל שהשיא של תחיית החול, הוא תחיית הקודש.

בוודאי שלפי רבים מגדולי ישראל, שההבנה של צפיה לישועה אצלהם, היא הרבה יותר לתהליך של גאולת ישראל ופחות במיקוד באדם שיוביל - זה פחות מהותי.

אברבנל הולך בכיוון הזה במקומות רבים (לא לפני לציין כרגע) ועיין מלבי"ם ביחזקאל על "ודוד עבדי נשיא להם"

ייתכן גם שיהיה נביא מבית דוד שנמליך אותו. ובית המקדש כבר יהיה בנוי לפניו וכבר יקובצו הנדחים וכבר יהיה שלום ובטחון מוחלט למדינה כמו בימי שלמה.
 

ואז רגע ההמלכה גם יהיה רגע ביאת המשיח.

ההתמקדות היא לא באדם מסוים, אלא בשושלת בית דוד.

ה' לא נקרא רק אלוקי אברהם יצחק ויעקב, אלא אליהו קורא לו בדברי הימים אלוקי דוד.

ה כרת עם דוד ברית כמו שכרת עם האבות.

ברור שכל עניין מלכות בית דוד היא בשביל כלל ישראל,

אבל לעיתים יש אצלינו תלמידי הרב קוק בטעות מגמה להקטין את חשיבות מלכות בית דוד. בשל היותינו תלמידי אחיה השילוני.

שהרי לפי העולה מהזוהר, הרב קוק הוא מושח משיח בן יוסף (בן ירבעם לפי הזוהר). וגם אחיה משח את ירבעם.

כמובן שגם סאטמער תלמידי המלך אביה טועים. בית דוד בשביל ישראל, ולא ישראל בשביל בית דוד.

גם אם המלך יהיה נשיא, עדיין תהיה לו חשיבות אדירה כמנהיג העם.

עין רמבם בעיקר ביאת המשיח, על מי שמזלזל בחשיבות בית דוד

אם ברגע ההכתרה הוא כבר היה נביא, והמקדש קיים וכל התנאים כבר היו קיימים לפני (ישראל מקובצים לגמרי, שומרים תורה, ויש ביטחון מוחלט למדינה מאויביה)
 

אין סיבה שברגע הכתרתו למלך, הוא לא יחשב משיח וודאי.

(אם ידוע לנו לפני הכתרתו למלך, שהוא מורח ודאין, אז גם לפי הראבד הוא יחשב משיח מייד עם מינויו למלך)

קודם כל, צריך לתת לנו לעבוד. ורק כשהשטח יהיה מספיק פנוי וחלש, העם יוכל ויצטרך לצאת ותפוס את המדינה. כרגע זה סתם יהיה טבח המוני וחבל על החיים.

התפקיד שלהם יגיע בעיתו ובזמנו. בנתיים טראמפ אמר להם שדווקא יישארו בבתים. שלא יפריעו, לא יסכנו את עצמם, ולא חלילה יגרמו לשינוי תוכניות מבצעיות כדי למנוע פגיעה באזרחים תמימים באמת.

רק התחלנו. הם עוד יצאו לרחובות בעז"ה.

שמעתי בשם הרב שמואל אליהו שנכון בהחלט להכליל את צבא ארהב והעומד בראשם בתפילות שלנו להצלחה ולניצחון.

את ישראל ואת עוזריהם מהעמים מצליחים" אבל להתפלל בשלום מלכות גויית זה רק חידוש של ירמיהו מגלות החרש והמסגר "וישלח ירמיהו לאנשי הגולה לאמר התפללו לשלום העיר אשר הגלתי אתכם שמה כי בשלומה יהיה לכם שלום", עצם זה שירמיהו היה צריך לחדש זאת סימן שזה לא היה לפני, גם כשצבא מצרים עזר ליהודה. כשם שתפילה מתפללים "רופא חולי עמו ישראל" ובמילא זה כולל את כל החולים בעולם, למעט רשעים שמותם עדיף לעולם.

בארץ ישראל במדינה, לא מתפללים תפילה לשלום המלכות הגויית.

וצריך לזכור שעדיין ארהב מייצגת את מלכות רומי הרשעה שהגלתנו לבין האומות, ושרפה את היכלינו. ואת הפרוגרס. נכון שחצי ממנה טוב וטראמפ ידיד ישראל ונגד הפרוגרס, ולא במקרה ה' השתמש בו כשליח להגן על ישראל דווקא חצי שנה אחרי שחוקק חוק שיש רק 2 מגדרים, בעוד הפרוגרסיבים בארהב בעד איראן כמו קאמלה האריס. אבל "חסד לאומים חטאת" וכל מה שעושים הקולקטיבים הגויים, אינם עושים אלא לטובת עצמם, בסוף יש לארהבה אינטרס להשמדת איראן לא פחות מאיתנו, והיא עושה זאת במחיר מזערי כאשר אנחנו סופגים את רוב ההרס. ואל תבטחו בנדיבים. והנביאים מוכיחים אותנו על בטחוננו במצרים ויחזקאל רואה בזה ממש ניאוף ובגידה בה' לסמוך על האומות שיצילו את ישראל.

להיעזר ריאלית כן, לסמוך בקטע הנפשי, לא.

על לקרוא לדברי קעלע....... להג! אני על כל פנים מאוד אוהבת ומתעניינת

בתגובות שלו; ברור שכולם פה צדיקים ויראי שמים, אבל אצל קעלע......הוא מיוחד.

וגם ענוו! באמת!

אם על תגובות שלי היו אומרים "להג" - הייתי נעלבת או כועסת או משהו.

(למרות שאין לי ספק שלפעמים חושבים כאן כך ושותקים מתוך נימוס....)

ישר כוח!

(יש רק בעיה אחת: השם ....מילא. לא הכל מושלם).

הוא לא מוכרח להגיב על דברים שלי בשיחות שאינן איתו בכלל. הוא יודע את זה, וגם ביקשתי ממנו כמה פעמים - והוא אפילו פנה אלי על זה בפרטי.

מישהו סיפר פעם על תחזית לבצורת בשנה הבאה, והנוכחים זלזלו, ואז הוא תיקן את עצמו לבצורת בשנה הבאה- בארצות הברית, וכולם נכנסו ללחץ.

ככה זה כשאנחנו תלויים בארצות הברית...

גם נגד גרמניה הנאצית ומדינות הציר התאספו בעלות הברית לשתף פעולה ולהכריע.

החברים שלנו באו לעזור לנו, בוודאי שארצה בהצלחתם ואתפלל עליהם. מה גם שהם כיום מדינה של צדק ומוסר תחת טראמפ; כמדינה.

ובאמת, אני לא מצליח להבין את מי שמסרבים לראות ברית בקשר הנוכחי בין ישראל לארהב. אם זה לא ברית, מה כן יהיה ברית?