ולא היתה לי בעיה אם לבחור לא היה חברים..אבל תלוי גם ממה זה נובע?

אני אישית יכולה להגיד לך,שיש לי חברות אבל אני לא בקשר איתן,למה ?אין לי כ"כ סבלנות להיות בקשר,אני עסוקה 

ומאז שעזבתי את האולפנה אני כמעט ולא נפגשת איתן רק בארועים או פעם ב...שבא לי לצאת איתן..(ופעם הייתי יוצאת כל שבוע פשוט זה השתנה עם הזמן)ואני גם לא הכי בקשר בטלפונים.אני אוהבת להיות יותר עם עצמי עם המשפחה..

ואני לא רואה בזה דבר רע.

אם יתברר שזה טיפוס עם בעיות חברתיות של ממש - אני מניח שאבדוק, אבל בכללי לא.

(הכותב לא יצא לדייטים מעודו, והוא כותב כי למה לו כי למה לא)

לא פעם, בת ששואלת כך - זה לא בדיוק ש"אין לה חברות"..

היא לא כ"כ בטוחה אם זה נקרא חברות. חושדת בעצמה שאינה חברותית מספיק. לא צריך יותר מידי להיבהל מזה.

עפ"י רוב, אם תתחתן - היא תראה שיש לב כמה וכמה חברות לשלוח להן הזמנה..

בנוסף, יש טיפוסים שונים בין בני אדם. יש שיותר צריכים את החֶברה ונוטים לה, יש שיותר "פנימיים"; זה כלל לא אומר שהם פחות נעימים ועוזרים כשכבר יש צורך באיזה מגע עם אחרים.

ועם חברות לא "מתחתנים".

ועוד: ההשלכה לגבי הנישואין כלל לא הכרחית. לעיתים למישהו/י יש קשרים חברתיים, לא מי-יודע-מה עמוקים, עם הרבה אחרים. אבל לבנות קשר אישי קרוב עם מי שמתחתנים - את זה הוא/היא צריך/ה ללמוד.

לפעמים יש כאלה שמתחתנים ויש להם קשר טוב "עם כל העולם" - אבל קשה להם להתפנות לבנין הקשר האמיתי עם בן/בת הזוג. כי זו פאזה אחרת, עמוקה, לא מספיק להיות "חברותי". ואולי קל "לברוח" להמשך הקשר הלא כ"כ מחייב עם החברים/ות..

ולאידך, להיפך: לעיתים למישהו/י אין כ"כ חברים/ות, אבל יש בו/ה עומק אישי גדול והוא/היא מחכה בכל מאודו/ה לבנות קשר אישי עמוק עם האחד והיחיד/האחת והיחידה. ויכול/ה לעשות זאת, באמיתיות ובעומק ובלבביות.

אשר על כן, לענ"ד, העיקר זה לבדוק איך הקשר שמתפתח אישית עם מי שמתענינים בו/ה. חתונה זה רק עם אחד/ת.

כמובן, לגיטימי שמישהו רוצה דווקא מישהי שהיא "חברותית". כמו שאחד רוצה שקטה, ואחד "רועשת". ועוד כל מיני תכונות. אבל זה לא בהכרח שייך ליכולת הבנין ביניהם. 

אל תראי.

בס"ד

מדהים, אבל אני מכירה שתי בנות שלא היו הכי חברותיות לאנשים סביבן (היו להן ידידות שהיו יוצאות איתן וכו', אבל לא הכי נחמדות), והנישואים פשוט שינו אותן מקצה לקצה - - הן ממש חמות, פתוחות , מפרגנות. כיף להיות איתן! 

בקיצור - לא לשלול סתם... 

יכול להיות שהיא בתקופת מעבר בחיים וזה משפיע גם על חברות

הייתי בודקת מדוע. בהחלט מעורר תמיהה.

אני מניח שנשים רואות בבחורה בלי חברות "אישה מוזרה" ושופטות אישה כזו בחומרה ובעיניים צרות, אבל זה לא מהווה בעיה אמיתית מבחינת גברים (אלא אם זה מה שקרוי בלשון אידיש "יאכנע"). יש במצב כזה מבחינת גבר יתרון גדול, כי סביר להניח שאישה כזו תשקיע יותר בקשר עם בן הזוג. כמובן מצד שני שאישה כזו תהיה פחות "אשת חיל" שמתרוצצת בין חברותיה, אופה חמש עוגות בשבוע ופחות או יותר מנהלת את העולם. אבל מכל העניין אפשר באמת להבין שבעצם אין פה כללים ואי-אפשר להכליל. אגב, משונה בעיניי שנשים עונות לשאלה שכוונה כאן במובהק לגברים (או, שזה אולי לא היה צריך להיות משונה בעיניי...) - בחייכן, תנו לגברים לענות, לא צריך גם עכשיו לדבר במקומנו...

בואו נגדיר מה זה חברות?

חברות קרובות ?

חברות שרואים פעם ב...?

חברות שבקושי שומרים איתם על קשר ?

כאלה יש לי הרבה, וקשה לי לקרוא לזה חברות.

לא למדתי במקום דתי, וכשהתחלתי ש"ל לא שמרתי עם אף אחת מהבנות מהתיכון על קשר,

כי לא היה לי על מה לדבר איתן.

בשירות התחברתי חברות דיי שטחית עם המון בנות, רובן באו לחתונה שלי ,

ועם שתי בנות אני שומרת על קשר עד היום, אחת פחות, בגלל מרחק ועיסוקים,

ואחת ממש חברת נפש טובה וקרובה.

זה לא הופך אותי ללא חברותית, אני מאוד חברותית, 

אבל יצא שלא היו לי יותר מידי חברות. 

היום ביישוב שאני גרה בו יש לי כמה שכנות שאני ביחסים קרובים וחבריים איתם, נראה לי שאפשר לקרוא לזה חברות.

"אין חברות" זו הגדרה מאוד לא ברורה (מה זה חברות...? ), שאסור לפסול לפיה בלי לברר, 

ובדרך כלל היא לא תצביע על בעיות נפשיות.

גם ככה אחרי החתונה חשוב להשקיע בזוגיות, אז לבנות שלא "מנהלות את העולם" יש יותר יתרונות. 

(ברור שגם נשואות צריכות חברות, ודרך אגב חשוב לא לנתק קשרים כי "התחתנתי אז אני כבר לא מתייחסת לחברות שלי כי הן לא מעניינות אותי" זה ממש לא יפה ולא מכבד). 

(כתוב מהניק של בעלי...)

ישנם אנשים שמתקשים ליצור קשרים חברתיים. זה כמובן בכל מיני דרגות...

וכן צריך לבדוק את זה. אגב, בדייט תוכל לבדוק די בקלות אם הבחורה מצליחה ליצור קשרים או לא, חשוב שזה יהיה במודעות.

וכן, כן, כן, לבדוק, לבדוק ולבדוק!!! לא תמיד זה ביישנות לעיתים זה ממש פגיעה נויירולוגית, וישנם כאלה ביננו. וצריך לחשוב האם זה מתאים לך.

אגב, לא להתבלבל- בחורה עם 2-3 חברות נפש שצברה במהלך חייה, לא נחשבת כבחורה שאין לה חברות. לפעמים זה דווקא מצביע על יכולת יצירת קשרים עמוקים יותר.

להתחתן עם בחורה שיש לה קשיים ביצירת קשרים זה לא כיף גדול ואולי הבעיה הכי קשה זה ביכולת שלה ליצור קשר חם, נעים וחינוכי עם ילדיה.

בקיצור, אני לא שוללת אני רק אומרת שזה אומר "אנא, דרשני"

בהצלחה

בס"ד

לגבי השורה הזאת: "להתחתן עם בחורה שיש לה קשיים ביצירת קשרים זה לא כיף גדול ואולי הבעיה הכי קשה זה ביכולת שלה ליצור קשר חם, נעים וחינוכי עם ילדיה.".

שונה יצירת קשר עם חברה מיצירת קשר עם ילדים.

אני לא חושבת שיש בכלל מה להשוות בין ליצור קשר עם הילדים שלי לבין ליצור קשר עם חברות כי זה כל כך דבר שונה.

יכולה להיות מישהי מאוד חברותית שאין לה בכלל גישה לילדים ויכול להיות גם ההפך.

זה לא סותר את זה וזה לא מוכיח את זה.

הכל תלוי בבחורה.

[אגב, גם לי פעם היו בעיות ביצירת קשרים... מהסיבות שלי. לפעמים משתנים, לפעמים עוברים מקום אז יותר קל, לא חסר. ולא הייתי שמחה אם על כך היו פוסלים אותי...]

קשר? יש לה קשר אבל לא מספיק חזק? יש הבדל בין כל המקרים.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?