(לא שזה קשור לזה שהוא יהיה יהודי מעכשיו..)
מעניין אותי איך שאר האנשים פה חושבים שצריך להתייחס לגויים "בלי קרניים" כאלה שמסתובבים ביננו יוצאים בלי הבדל.
פעם נסעתי באוטובוס ושמעתי חייל אחד מתלונן על קורס גיור לחבר שלו. "אחי, איזה שטיפת מוח עושים שם! אתה נמצא כל הזמן שם, מתחיל להאמין בכל הדברים האלה. מזל שיוצאים סופ"ש, מבינים שהכל חרטה!" (משהו כזה)
נפשי תערוגבאמת רוב מי שעובר שם גיור לא ממשיך להיות שומר תו"מ לאורך זמן
וזה ממש בעייתי עם הגיור שזה ככה
הרג אותי - ממתי הוא גוי אז בדיחה >>>ותן טלאז אני חייב בדיחה על הדרך:
בחור ישיבה אחד התארס אחרי כמה שנים טובות בישיבה. הוא פונה לחבר שלו הקרוב מזה 5 שנים, חברותא שלו, ואומר לו - יהושוע, רציתי לבקש ממך שתהיה העד בחתונה שלי.
"אי אפשר" משיב יהושע.
"למה" מתפלא המאורס הטרי
"אני גוי" עונה יהושע "ושמי המקורי הוא על שם ישו".
"אתה רציני? גוי? אבל...איך...למה?" נדהם המאורס האומלל.
"עניין אותי היהדות, הדת שלכם, הסתקרנתי אז באתי לארץ ישראל וישבתי בישיבה כמה שנים ללמוד...נהנתי מכל רגע!" משיב יהושע
"אבל - יהושע!!!אתה גוי!!!נגיד, אסור לך לשמור שבת!!גוי ששמר שבת חייב מיתה גם אתה יודע את זה!"
"אה, ברור, אבל אל תדאג, כל שבת דאגתי לחלל ככה שלא אשמור באמת שבת"
"באמת, איך חיללת שבת כל שבת בלי שאשים לב?" שואל המאורס
"זוכר שכל שבת אנחנו יוצאים לטיול בעיר? אז אני תמיד דואג לקחת איתי מפתח בתוך הכיס וככה אני מטלטל מרשות לרשות".
"אבל, יהושע!" נדהם המאורס "יש עירוב, בחייך!".
מסתכל עליו יהושע במבט עקום כזה " אה, באמת - ואתה סומך על העירוב הזה?".
ותן טלאז זה עוד סביר
בקטנהבנחמדות רגילה בגלל היותו אדם.
אבל לא אוהב אותו. ככה שמי שמכיר אותי יודע להבחין בין היחס הנחמד שלי כלפיו, לבין היחס שאני אפרגן ליהודי (אהוב).
שכחתי להגיד שזה כל עוד זה לא קורה בארץ. זה קרה כי התייחסתי לשאלה שמחקת..
ולערבים!!! גם בחו"ל אשנא אותם שנאת מוות. 
שיכחדו מן העולם מצידי.
גזענית גאה
נסביר: הבחור הגוי מתחיל להתפלסף עם החבר על העירוב האם הוא תקין וראוי או לא - כשזה בעצמו נמצא במחלוקת גדולה בין גדולים, וישנם הסומכים וישנם שלא סומכים - אולם איך יכול גוי למען ה' להחליט שהוא לא סומך על העירוב ולכן זה יהיה חילול שבת בשבילו? הרי הוא גוי...
זה פחות או יותר העניין של הבדיחה...
אספר לך שעבדתי במקום עם ילדים השנה,
והייתה לנו חיילת
(מגעילה ממש אבל לא משנה )
היא לא גילתה לאף אחד שהיא לא יהודיה, רק לקראת סוף השנה היא הייתה צריכה לעזוב כדי לעבור את הקורס הזה
(ולא כי היא רצתה בכל מאודה להיות יהודיה, אלא כי חבר שלה היה יהודי)
ואז היא גילתה לנו.
מסתבר שאכלנו מהאוכל שהיא בישלה כל השנה..
מבחינתי אל תתרמו למדינה ואל תחיו פה.
רוסים (גויים כמובן) כמו דרוזים כמו ערבים כמו סודנים.
ההתבוללות פה בארץ, כבר מפחידה.
צר לי
שמעתם על תנועת דרך חיים?
זה ב-ד-י-ו-ק המטרה שלה
למנוע התבוללות בארץ- לא תאמינו כמה חוקים יש - במדינה היהודית שלנו- שמחייבים התבוללות
מוזמנים לחפש בגוגל על תנועת דרך חיים
אני ממליצה בכל לב
[אגב זה לא פרסומת למטרות רווח כספי אז אני מניחה שזה בסדר]
[למרות לדעתי גם מי שתורם לתנועה זאת מצווה מדהימה, ולנו גם יש הו"ק אליהם]
נושא נפיץ מדי, רגיש מדי וקרוב מדי ללבי. לפעמים הדברים האלה נכפים עלינו ואין לנו בחירה, אז סתם שתדעו שהדיון הזה לא תמיד משנה משהו באמת...
כי אין לי ממש דעה בנושא...
כשפתחתי את השאלה הייתי כזה----- אה? בנחמדות, כמו כולם. מה לא?!
ואז חשבתי- אבל רגע, יש גדרי הלכה של יחס אחר לגויים...
אז קיצר....
חוץ מה-גדרות ההלכתיות.
וה-4 לא ברור
בפרשה הם היו בחברון.
לא בקרית ארבע.
קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך
3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?
חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים
יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?
כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.
כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף
@משה אולי תרצה להשתמש בזה
האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?
אתם בדיאלוג?
הרמוניה?
מתח?
תהליך?
מה תדעו לספר עליו/עליה?
בהנחה שהתבגרתם כבר 😆
לכל מיני שטויות מצחיקות
רוצה לקרוא?
זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)
ילדה קטנה שבתוכי
אל תעלבי אל תיפגעי
אני צריך אותך כמו מים
בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים
אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי
ואם בלילה תבכי תייבבי
אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי
חיי חסרי כל אור בלעדייך
וחייך מסוכנים מאד בלעדיי
אני צריך את ליבך שתהיי מנועי
את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך
נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.
באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.
ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...
"מצטער, כבינה מלאכותית, הכוחות שלי מוגבלים למילים, קוד ותמונות על המסך – אני לא יכול לייצר שום דבר פיזי בעולם האמיתי, ובטח שלא להזרים מים אמיתיים. האם תרצה שאצייר בשבילך מים, או שתרצה לעשות דבר נוסף?"
ארץ השוקולדאחרונהבין השאר נצפו איתו @הרב מנחם ברוד שסיפר על מעשיות הדוב החבדניק יענקלה בערבות סיביר, @הרב שניאור אשכנזי שלא ברור אם הוא אשכנזי או ספרדי, @עוז סימינובסקי שר הסרוגים בממשלת בנט, @איתמר סגל עורך שות סמס השבועי, @יאיא פינק עורך העלון "היהדות השבועית שלי", @משה הלפגוט, עורך השבועון "שבתון חזנות בפסח בבוסניה והרצגובינה 4 כוכבים" ו@זבולון אורלב , עורך העלון של צומת "שבת בשבתו"
ארץ השוקולדאחרונהבגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
זה הבעיה עם בנים,
לבנות הכי קל לקנות מתנות
בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?
לקנות לו בהקשר הזה
הוא די רגיל, טיפה חנון...
מעבדת AI
ארון תקשורת לAI
שרת אחסון לAI
קפיץאחרונהספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא
תודה על הרעיונות🙏
ספר עם פתק החלפה.
אבל זה באמת לפי האדם...
מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?
מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.
וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?
(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).
אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).
וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...
איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.
בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.
יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.
מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.
מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.
אם יש שם מזרן נוח? נקי?
כנ"ל שאר הדברים.
ואם הכל טוב שם
מה היא אוהבת?
יש לה תחביבים?
ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה
זה נראה לי פינוק נחמד
* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.
* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר
נראה לי אני מתפטר
לא הכל חומרי בעולם הזה
סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.
סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.
