מצדיעים לפצועי צה״ל, אני משתף פה סיפור של-משה ר-

לוחם מהגדוד שלי(כמה מחזורים מעליי) שנפצע בחברון, הלוחם הזה הוא גם ניק ותיק בערוץ שלא כותב פה כבר תקופה, אבל חשוב לי לשתף את הסיפור שלו..

אהוד היקר אני מאחל לך רפואה שלימה בעז״ה..

אהוד???דינה ל.
ה-אהוד?

אוי...

רפואה שלימה!
אהוד אהוד...שייטת
אה, אז זה לא מעכשיו...דינה ל.
(למרות שאיחולי החלמה שלימה לברך אולי עוד רלוונטיים)


אני תוהה האם הניק אהוד מעוניין להיחשף כך, אאוטינג מוחלט שכזה.
איחולי ההחלמה עוד רלוונטיים-משה ר-

ודיברתי איתו, זה בסדר..

רפואה שלמה!הרועה
פצועי? מצוייני!!מושיקו

הרבי מלובאויטש אמר שמי שנפצע במהלך השירות הוא לא מנכי/פצועי צה"ל אלא ממצויני צהל שמסר את נפשו ..

כמו ״מנצחי השואה״.דינה ל.
כל הכבוד לבני עקיבא על היוזמה-משה ר-
סוכנות תצפית

סוכנות תצפית מדווחת:

בשעה זו נערך בכנסת טקס הוקרה לפצועי צה"ל ביוזמתה של תנועת הנוער בני עקיבא המקדמת את יום כ"ט בנובמבר להכרזה על יום לאומי כהוקרה לפצועי צה"ל.
>
 את הכנס מכבדים בנוכחותם הרב הראשי רב סרן במילואים הרב דוד לאו, וחברי הכנסת יוני שטבון,עמרם מצנע,משה פייגלין, אבי וורצמן, שמעון אוחיון, חאלד עמר ועופר שלח. מזכ"ל תנועת בני עקיבא דני הירשברג. בנוסף, נמצאים נציגי תנועות
 הנוער בני עקיבא, הצופים, הנוער העובד והלומד, והתנועה הדרוזית.
 לדברי גורמים בתנועת בני עקיבא, חניכי מחוז דרום של התנועה בהנהגתו של רכז המחוז אליעד אברקי יחד עם ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' וראש עיריית ירוחם מיכאל ביטון, העלו את הרעיון לקבוע את יום ההוקרה בכט' בנובמבר שיצויין בכל מוסדות החינוך בטקסים ממלכתיים, ומפגשים עם פצועי צה"ל.

ביוזמה החדשה תומך גם ראש הממשלה בנימין נתניהו ואליו הצטרפו הרב הראשי האשכנזי, הרב דוד לאו, יו"ר החמ"ד אברהם ליפשיץ ומועצת תנועות הנוער. את הצעת החוק שתהפוך את היוזמה לאירוע ממלכתי מקדמים חברי הכנסת עופר שלח, קצין בצנחנים שנפצע בפעילות מבצעית בלבנון בה איבד את עינו וח"כ יוני שטבון סמג"ד במילואים בגולני שזכה בצל"ש הרמטכ"ל בתום מלחמת לבנון השנייה.

 פצוע צה"ל, סמ"ר אהוד אמיתון שנפצע לפני כשבע שנים בפעילות מבצעית בחברון בירך את חניכי תנועות הנוער על היוזמה, לדברי אמיתון המשמש כמנהל דסק ישראל בסוכנות תצפית: "צה"ל הוא כור ההיתוך האמיתי של החברה הישראלית, ובית החולים והשיקום הם לב ליבו של כור ההיתוך. כאשר אני וחברי שכבנו במיטות בבתי החולים השונים, לא עניין אף אחד האם אנו ימניים או שמאלנים, מהפריפריה או מהמרכז, דתיים או חילונים, בני עדות המזרח או אשכנז, היינו לוחמים פצועים. חיבור הנוער למורשת הקרב תביא את הנוער לאהבת הארץ ולהבנה שאין לנו ארץ אחרת".

שרה העצני כהן, יו"ר תנועת "ישראל שלי" מסרה לסוכנות תצפית: "תנועת ״ישראל שלי״ מצדיעה השבוע לפצועי צה״ל. זו ההזדמנות שלנו ושל עם ישראל לעצור רגע ולהעניק לפצועים חום, אהבה וגאווה, עבור מה שהעניקו לנו ולמדינה".

 ראש מחלקת חבריא ב' בתנועת בני עקיבא, דוד סעייד מסר לסוכנות תצפית: "אנו עדים שוב לכוחם של בני הנוער, לחולל מהלכים חשובים ולהשפיע על השיח במדינת ישראל. יום ההוקרה לפצועי צה"ל הינה יוזמה שצמחה מתוך בני הנוער המביטים אל העבר של מדינתנו, ומתוך כך חיים את העתיד. אני מברך את בני הנוער שלנו בברכת יישר כח וה' עמכם".

צילום: סוכנות תצפית

(סוכנות הידיעות תצפית)

מדווחת:
 
בשעה זו נערך בכנסת טקס הוקרה לפצועי צה"ל ביוזמתה של תנועת הנוער בני עקיבא המקדמת את יום כ"ט בנובמבר להכרזה על יום לאומי כהוקרה לפצועי צה"ל.
>
 את הכנס מכבדים בנוכחותם הרב הראשי רב סרן במילואים הרב דוד לאו, וחברי הכנסת יוני שטבון,עמרם מצנע,משה פייגלין, אבי וורצמן, שמעון אוחיון, חאלד עמר ועופר שלח. מזכ"ל תנועת בני עקיבא דני הירשברג. בנוסף, נמצאים נציגי תנועות
 הנוער בני עקיבא, הצופים, הנוער העובד והלומד, והתנועה הדרוזית.
 לדברי גורמים בתנועת בני עקיבא, חניכי מחוז דרום של התנועה בהנהגתו של רכז המחוז אליעד אברקי יחד עם ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' וראש עיריית ירוחם מיכאל ביטון, העלו את הרעיון לקבוע את יום ההוקרה בכט' בנובמבר שיצויין בכל מוסדות החינוך בטקסים ממלכתיים, ומפגשים עם פצועי צה"ל.
 
ביוזמה החדשה תומך גם ראש הממשלה בנימין נתניהו ואליו הצטרפו הרב הראשי האשכנזי, הרב דוד לאו, יו"ר החמ"ד אברהם ליפשיץ ומועצת תנועות הנוער. את הצעת החוק שתהפוך את היוזמה לאירוע ממלכתי מקדמים חברי הכנסת עופר שלח, קצין בצנחנים שנפצע בפעילות מבצעית בלבנון בה איבד את עינו וח"כ יוני שטבון סמג"ד במילואים בגולני שזכה בצל"ש הרמטכ"ל בתום מלחמת לבנון השנייה.
 
 פצוע צה"ל, סמ"ר אהוד אמיתון שנפצע לפני כשבע שנים בפעילות מבצעית בחברון בירך את חניכי תנועות הנוער על היוזמה, לדברי אמיתון המשמש כמנהל דסק ישראל בסוכנות תצפית: "צה"ל הוא כור ההיתוך האמיתי של החברה הישראלית, ובית החולים והשיקום הם לב ליבו של כור ההיתוך. כאשר אני וחברי שכבנו במיטות בבתי החולים השונים, לא עניין אף אחד האם אנו ימניים או שמאלנים, מהפריפריה או מהמרכז, דתיים או חילונים, בני עדות המזרח או אשכנז, היינו לוחמים פצועים. חיבור הנוער למורשת הקרב תביא את הנוער לאהבת הארץ ולהבנה שאין לנו ארץ אחרת".
 
שרה העצני כהן, יו"ר תנועת "ישראל שלי" מסרה לסוכנות תצפית: "תנועת ״ישראל שלי״ מצדיעה השבוע לפצועי צה״ל. זו ההזדמנות שלנו ושל עם ישראל לעצור רגע ולהעניק לפצועים חום, אהבה וגאווה, עבור מה שהעניקו לנו ולמדינה".
 
 ראש מחלקת חבריא ב' בתנועת בני עקיבא, דוד סעייד מסר לסוכנות תצפית: "אנו עדים שוב לכוחם של בני הנוער, לחולל מהלכים חשובים ולהשפיע על השיח במדינת ישראל. יום ההוקרה לפצועי צה"ל הינה יוזמה שצמחה מתוך בני הנוער המביטים אל העבר של מדינתנו, ומתוך כך חיים את העתיד. אני מברך את בני הנוער שלנו בברכת יישר כח וה' עמכם".
 
צילום: סוכנות תצפית
 
(סוכנות הידיעות תצפית)
^^^ זה פשוט מדהים =)~nhykb~

כקומונרית במיל' של מחוז דרום בבנ"ע, אני זוכרת את הפעם הראשונה שראש המחוז העלה את העניין בכלל.. ואח"כ את השיחה שהביא לנו, הקמונורת, של פצוע צה"ל.. ואז את הכתבה הראשונה בעולם קטן, ואח"כ בית ספר שמשתתף, ואז רשת, ואז כל מיני גופים בכירים.. =) 

 

באמת מגניב בעיניי- חלום מתגשם בהתגלמותו

אפשר הסבר על זה?טופי תות

נשמע מעניין.

(ואין לי גישה לפייסבוק)

אז ככה..~nhykb~

 

ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה תמיד זוכרים את מי שנהרג/ נרצח וכו'..

 

הבעיה היא שמסתובבים ביננו המון חיילים (או חיילים לשעבר) שהיו באותו מקום ממש שחבריהם נהרגו, אך הם רק "נפצעו".

 

אותם אנשים מסתובבים עד היום, חלקם עם נכויות לכל החיים או עם בדיקות תקופות, וגם טראומות וכו' אך אין להם הוקרה ממלכתית כלשהי.

 

נראה שהם נשכחו..

 

אז קם אליעד אברקי, רכז מחוז דרום בבנ"ע עם רעיון להפוך את יז' כסלו, התאריך העברי של כ"ט בנובמבר, ליום הוקרה לפצועי צה"ל..

 

המיזם החל שנה שעברה, דובר על יום בו יהיה יחס בבתי הספר ותנועות הנוער- שיחות מפי פצועים, לימוד משותף, פעולות וכו'..

בתחילה התחילו עם זה מחוז דרום בבנ"ע, אח"כ כמה בתי ספר בב"ש, אז רשתות שלמות (כמו אמי"ת למשל) ולאחרונה גם הוכרז בכנסת וע"י הרבנות הראשית (אאל"ט).


מיום זה התפתח לשבוע.. אז היום זה היום והשבוע זה השבוע.. =)

ואוווו. מרגש.טופי תות

אצלינו במשפחה אנחנו בצד של השכול. דוד שלי נרצח מירי מחבלים ימ"ש, כשהיה חייל

אבל אני חושבת שלזכור את החיים מבחינתי זה גדול יותר מלזכור את המתים.

 

שה' ישלח להם רפואה שלימה בגו"נ.

תודה על ההסבר.. מפעים הדבר הזהנפשי ישובב

הם חיים את מסירות הנפש שלהם יומיום, בקושי ובשמחה, וזה נס גדול בפני עצמו. להצדיע ולהעריך אין קץ!

 

הגבתי ל ~nhykb~  (טעות קלה בשרשור)

ממש ככה-משה ר-אחרונה
אכן עצוב ששוכחים אותם...אבי אחד
יש לי מכר שנפצע אנושות בעופרת יצוקה..
עד היום הוא סובל בעיקר נפשית מכל הטראומה..
ויש עוד דברים נוראיים אבל לא המקום לפרטם..

שיהיו בע"ה בשורות טובות
רפו'ש והצלחהבקטנה
!
אני זוכרת שהוא סיפר לי בזמנו..באמת עבר הרבה זמן..אוהבת את אבא

 

רפואה שלמה!

נשמח לשמוע ממך (אם אתה רואה את זה..)

מה הלוז שלכם במוצאי שבתות של חורף?זיויק
זה יוצא חצי יום לפעמים.
זה ברכהפצל🤫

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

יפה ממשזיויק
תודה רבהנחלת

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

השאלה שלךנחלתאחרונה

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

סקר שמעניין אותי על תורה ועל דתמרגול

כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.


1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?

2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?

3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?


ואגיד גם למה אני שואלת.

פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.

זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.

הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…


כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.

ואף לעתים נוגד.

ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.


ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.

אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.

הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך 

אולינחלת

אתה מבין בנצרות, באלילות, אבל ביהדות, כפי שמתבטאת למשל באורח החיים והתפישה החרדית, ולא רק, משהו מאוד מעוות,  ידידי.....רחמנות. באמת.

חבל.

 

לא רוצה להתעסק עם זה יותר. זה הביא לכל כך הרבה דברים לא נכונים, ומכוערים (!), שחבל שהתחלנו עם זה.

חודש טוב לכולם! 

הייתם מוותרים על הקשיים שעברתם בחיים?זיויק
על מה שזה בנה בכם? לימד אתכם?
שאלה טובהoo

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת


קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים


זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כתבת מדויק ולא ממש עניתזיויק
כי נשארת בדילמה
אני בסדר עם דילמותoo
יש בזה אמתזיויק
צודקת
"קשיים" זה בעצם החזית שבה אנחנו מתקדמיםמשה

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

 

 

השאלהoo

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני באמת בהרבה מחשבות על זהמשה

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

 

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

 

פחות להתנגדoo

הגדרה טובה


כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

קושי צפוימשה

איך את מגדירה את זה?

 

אםoo

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם


אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אני חושב שאחת המתנות הגדולות שקיבלתימשה

אי אז בגיל 30 וקצת.

 

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

יפה ממשזיויק
הייתי מוותרת. בהחלט. למרות שזה מחשל וכו'נחלת
What doesn't kill you makes you strongerאריק מהדרום

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

תלוי איזהרקאני

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

כן חדמשSeven
שילמתי מחירים גבוהים מדי
כן, לא, לאמבולבלת מאדדדד

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…


כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

תשובה יפהזיויק
תודה
בדיעבד חלקם לא. לכתחילא כן.נפש חיה.

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)


בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום


מה כן ומה לא?זיויק
מה העיקרון?
העיקרון הואנפש חיה.

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת


בבחינת "לא הם ולא שכרם"


אבל


בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.


לא.אשר ברא

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

אם בא לך תדביקי כאן את עיקרי הדבריםזיויק
מה שזה בנה בי שייך לבדיעבדוהוא ישמיענו

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

על חלקם כןhodayabאחרונה

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

POVבין הבור למים
חיכיתי שש שנים להגיע לגיל עשרים ולהיות מורשית בפורום אבל משרשרת בדיליי של שנתיים
תוסיפי לווידוי ביו"כפצל🤫
מזעזעזיויק
ברוכה הבאהארץ השוקולדאחרונה
שהכתיבה שלך תמיד תהיה טובה עבורך ועבור הקוראים
נדרש מנהל פורום לפורום בצמיחהאריק מהדרום
/forum/f115


נראה לי @פשוט אני.. יכול להיות אחלה מנהל שם.

לרפאה מהטבע צריך טבעוני … ואולי גם מתנגד חיסונים…זמירות
הלכתי להביא פופקורןקפיץ
עוד מישהו רוצה?
איך רואים שזה נושא נפיץ?פצל🤫
עבר עריכה על ידי פצל🤫 בתאריך כ"ד בטבת תשפ"ו 0:25

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

//הרמוניה

 

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

שכר חודשי?זיויק
😆
וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה, הקב"ה ישלם שכרםזמירות

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

נשמע טובזיויק
חחחחחחחח אנונימי 2 בא לרמוסססצדיק יסוד עלום

אני מדמיין שזה אותו אחד שפותח תשירשוריםפצל🤫

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

נע,צדיק יסוד עלום
זה פשוט מישהו שאהב את הפורום ונהיה מריר כשהגיע לשם משווק תוכן להשתלט עליו. רואים שלאחרים הוא דווקא עונה יפה
😅 ממש טרחת לבדוק?פצל🤫

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

מי המוזר ההזוי שכותב שדובדבנים זה מגעיל???אורין
במלחמה עיקשת החיילים דורכים על הפרחיםצדיק יסוד עלוםאחרונה
הכיבוש משחית
מישהו יודענחלת

לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?

הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?

הזכרת לי את הסצנה הזאתפשוט אני..

לא הבנתי.נחלת
לא הופיע דברנחלת
את בטוחה שאלו היו ניקים כאן?פ.א.

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

בטח שישנחלת

תשאל את משה

 

 

 

מה יש לשאול את משה? מקישים את השם והוא לא קייםפ.א.

איפה מקישים את זה?קעלעברימבאר
בשורת החיפוש בשיחות האישיותפ.א.
החיפוש תמיד מציג ניקים שתוצאת החיפוש מוצאת התאמה לכינוי שהוקלד
כן נמצאים כאן. דפדפו בפורומים קודמיםנחלת
מה זה קודמים? אולי התכוונת לאחרים?פ.א.
לפורומים אחרים?


כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  


כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

נכון. היא נדמה לי בפורום של פרוזה. סליחה.נחלת
הו ואו מישהו קורא אותיבין הבור למים
פעילה באופן מאוד לא רציף, אבל גם בלתי נמנע, כנראה שזה לתמיד
אולי התכוונתקעלעברימבאר
לחסדי הים והינני כאני?  מוכר לי השם האחרון. והראשון עוד קיים
אולי באמת חסדי הים… הוא פעיל כאן on & offפ.א.
לא הצלחתי לנחש שזה חסדי היםמבולבלת מאדדדד
והוא מדי פעם עוד כותב.


ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

יש לך זיכרון צילומי לניקים …פ.א.

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

מבולבלת מאדדדד
החמאתי לו שהצליח להבין את ההקשר😂
...אני הנני כאינני
פופולריים? 🤭
היא התכוונה ל@בין הבור למיםצדיק יסוד עלום
שהמשפט "גם הים נסוג" בחתימתה
נכון נכון. תודה!נחלת
לא לחסדי היםנחלת

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

 

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

אבל הם לא מוכרים כאן…זמירות
נתקלת בניקים בפורומים אחרים, והם בכלל לא מוכרים כאן, ואת שואלת בפורום הזה איפה הם, זה מוזר …
לשאלתך, ורק על עצמי לספר ידעתיבין הבור למים
גם במציאות אני שקטה


העיקרהעיקרנחלתאחרונה

העיקר שהכל בסדר

התכוונת למשתמש "בין הבור למים"? כיקעלעברימבאר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

 

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

קורה שאנשים לוקחים הפסקה או עוזבים את הפורוםברגוע
כששיר מטופש הופך לדרך חייםפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י"ט בטבת תשפ"ו 20:28

מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.

לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).


 

נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.

האם כדאי לדעת על זה מראש?


 

כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.

בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).


 

לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.


 

לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.


 

לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.


 

אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:


 

בעז''ה יהיה בסדר.

רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.

אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.

וכו' וכו'.


 

התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.


 

זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.


 

אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.


 

אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).


 

פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.

כן כתבתי בצחוק. אבל העקרון מובןקעלעברימבאר

אולי יעניין אותך