וכולם באווירה כזאת טובה והוא בא עם הקרביות שלו ומתמרמר על חשבוננו ("ממרום גילי אני יכול לומר מה שארצה על מה שכתבת בחור צעיר")
זה מציק לכולם אבל אף אחד לא מדבר כי לא מייחסים לו חשיבות. אתמול הוא חצה כמה גבולות וגם התנגח עם מישהו אחר בגלל ביקורת שניתנה לו וכולנו רצנו לדפוק את הראש בקיר. הוא שמע ביקורת שלי שאף אחד לא העז לומר. וקיבל בקרביות האופיינית. שתקתי כי מה יש לעשות.
אבל אז ראינו סרט. וסטודנטית אחת צחקה בקול. הוא כנראה חשב שזו אני ואמר - "תראו אותה בת 20 צוחקת עכשיו, זאת שצוחקת על דיאלוגים של גברים"
זה בכלל לא אני. ובכלל, הי זה בלתי נסבל

וכולנו מתעלמים והוא... מה הסיפור שלו?



















