בכל קשר כזה משקיעים כוחות נפש.

 לפעמים יש תקווה מתנפצת,חיתוך חד

ואתה שוב מוצא את עצמך עומד שם,לבד.

כשרוצים להסתכל על זה בהסתכלות חיובית

אפשר לראות יש פה תהליך של השתלמות

מניסיון, מכל קשר אפשר ללמוד

מהמידות הטובות,מתהליך הבנייה

לחזק את הרצון,להתחיל לטעום מה זאת אהבה

לחדד לעצמך את התכונות שחשובות לך

ואפילו בדייטים הכי מאכזבים: לגלות שאימון וכימיה בין אנשים-זה ממש לא אוטומט!

האכזבות האלה יקלו עליך לזהות את האחת

בהצלחה

למרות שהיה לי קשר ארוך..

ואולי טוב שכך?

לא לשאול שאלות, לא לחשוב מה היה קורה אילו, לא להתעסק בעבר?

(וברור שזה כואב וזה לוקח הרבה כוחות נפש)

יש כאלה שיכולים פשוט להמשיך הלאה שזה אחלה

(אם אני זוכרת נכון,כתבת לי פעם שאת לא חופרת)

ויש כאלה שנוטים להעמיק ולחשוב,לאסוף תובנות מהדרך

שגם בזה יש יתרון (כל עוד לא מגזימים בנבירה ומתרחקים ממצב של הלקאה עצמית על טעויות וכו)

כל אחד והסגנון שלו

העיקר שמצליחים להמשיך ללכת

וברור שמלכתחילה לא הייתי רוצה את זה...

אבל אני מאמינה שבשביל להגיע לאיש שלי הייתי חייבת לעבור דברים -

לעבור מסלול כדי להגיע לשלמות שלי.

וזה המסלול שלי... ובלי זה לא הייתי מגיעה למקום שאליו הגעתי.

ראייה חיובית שראיתי אצל אישה מקסימה:

היא התחילה לצאת בגיל 18 והתחתנה בגיל 28 - 10 שנים... (!)

והיא אמרה לי: ב"ה שהתחלתי לצאת מוקדם! הייתי צריכה לעבור את כל זה - אז טוב שהתחלתי עם זה מוקדם...

אין לי הסתכלות חיובית יותר מזה שזה רצון ה'.

שקשה לי לפתח קשר עם בחור כי אני מפחדת שבסוף זה לא ילך ואני אשאר עם לב שבור..

כל קצה קצהו של צער או כל תחושה אחרת נלקחו בחשבון

על ידי נורא עלילה.

אין איתנו מי שיכול לרדת לעומק מזימותיו (במובן של מחשבה.

כך אצל הראשונים).

"כל גל וגל שבא עליי נענעתי לו בראשי" (יבמות קכא.).

אני לא מאלו שמחטטים בכל דבר שעובר על מנת למצוא

בו בכל זאת את מה שטוב לי. די לי במה שאני מאמין שברמת-

העל הכל לטובה ואני לא אמור בהכרח להבין איך כמה ולמה. וכמדומני

שכרוח הדברים הללו כתב החזו"א בספר אמונה וביטחון. אמנם

אם התובנה עולה מאליה, אדרבה, אני לוקח אותה בשמחה,

אך נזהר שלא לקבוע בה מסמרות ולא לראות בה את חזות הכל.

לענ"ד כל הצדדים החיוביים שמעלים כאן מדי פעם שקוראים להסתכל

על צד פלוני או לשים לב לצד אלמוני, הם רק כתרופת הרגעה לנפש

המיוסרת והנבוכה. מוצאים לה נקודת אור שתבליח באפילה.

אך צריכים להיות מאוד זהירים מן היומרה לומר ש"עלינו" על התכנית

האלוקית. 

נכון שאני צריכה להאמין שהכל לטובה ונכון שקטונתי מלהבין חשבונות שמים

ועדיין,אני לא רואה בעיה בלנסות לחפש את הטוב האלוקי שמסתתר מאחורי הדייטים המאכזבים

אפשר לעשות את זה בדיוק כמו שמנסים לראות את הטוב האלוקי גם בתחומים אחרים בחיים

לא עולה לי עכשיו דוגמא אבל אני חושבת שהובנתי

לא שללתי את הנסיון כל עוד הוא נשאר בגדר נסיון.

עם זאת, לא כ"כ התלהבתי מחתירה קדחתנית לתור

אחר איך זה טוב בשבילי. לפעמים זה בא בהברקות

והארות, וזה מספיק לענ"ד.

לפעמים יש תחושה שאונסים את המציאות לחייך אליי, גם

אם היא לא כ"כ מעוניינת. ברובד האלוקי וודאי שזה כך,

אך לא צריך להתעקש לראות את זה גם בעיננו (אמנם,

להתפלל אפשר, וכמו שכתוב: "הראנו ה' חסדך").

אם אדם מרגיל את עצמו באופן קיצוני לדרך הזאת, יתכן

שהוא ימצא את עצמו נבוך במציאות שחורה משחור

שלא יימצא בה אף חלקיק אור אחד.

אמנם אם הוא מרגיל את עצמו לחשיבה על תכנית

כוללת שמגמתה ואפילו מציאותה בהווה היא טוב לכולם,

הוא ילמד לחשוב בצורה קצת מופשטת מעבר למה שרואות

עיניו ומשיגים חושיו בפועל.

לכאורה לא יתכן ש"נדע" באמת מאומה, והרי ההסבר:

ידועים דברי הרמב"ם בהל' יסוה"ת שלגבי הקב"ה הכל אחד- 

הוא היודע והוא הידוע והוא הדעה. נמצא א"כ שהמידע ("הידוע"

בלשון הרמב"ם) הוא חלק בלתי נפרד מהקב"ה, ואיננו נטפל

אליו כבני אדם. ועל דרך זו אמר החכם ר"י אלבו בספר העיקרים:

"אילו ידעתיו - הייתיו".

נוסיף עוד נדבך:

מכיוון שהשאיפה לאחד את שלושת ה"מרכיבים"

הנ"ל לגבי הבורא נובעת מתוך הכרת אחדותו, שלא יתכן שכלפיו

יתפרדו שלושת היסודות הללו משום שא"כ לא יהיה אחוד באמת,

א"כ כל שכן שלא נוכל לומר במידע עצמו שהוא חלוק לכמה חלקים,

כלומר שניתן להפריד ידיעה מידיעה, שהרי המידע הוא חלק ממנו,

ואם במידע ימצא פירוד וחיבור, נמצא שגם בו עצמו שייכים אותם

מושגים.

נעבור הלאה:

לאור האמור לעיל לכאורה נגזרת המסקנה שלא יתכן שבן אנוש

יבין וישיג וידע השגה אמיתית כלשהי מהמציאות על אמיתתה,

שהרי אותה השגה היא בהכרח חלק מהמידע אותו הקב"ה יודע,

וכבר אמרנו  שאם משיג מקצת המידע בהכרח הוא שמשיג כולו,

ואם משיג כולו נמצא שהוא עצמו הקב"ה. והרי הכשל עומד לפנינו

כחומה בצורה.

ואם תרצו אפשר גם להתקדם הלאה:

גם התובנה הזאת שלא ניתן להבין כלום בכל זאת מוגדרת 

כ"תובנה". לאור התובנה הזאת עצמה - איך ניתן להבין או לידע

אותה עצמה?

וסליחה אם  למישהו,

או שהוא מה אני רוצה ממנו...

אשתדל בעז"ה להיות יותר ברור.

אבל אבל אבל!

עם זאת יצויין שלעיתים אני כותב בכוונה תחילה ובאופן

יזום בסיגנון אזוטרי על מנת לסנן את קהל הקוראים לסיבת

סיבות שונות ומגוונות.

הצלחת לסנן...

אתה מבין את כל העסק הזה שה' וידעתו אחד, ולא יכול להיות בו שום שינוי?

לפי זה הקב"ה לא שמח במצוות שלנו, לא עצוב מהעבירות שלנו, לא רוצה שנעשה מצוות והוא כמו סלע שלא משתנה בכלל.

וכתוב שם שהקב"ה "כביכול" רוצה, ו"כביכול" שמח. מה זה "כביכול?

אני מזמן התייאשתי להבין את המושג אלוקים בעצמותו, אלוקים הוא משהו לא מובן מעצם היותו דבר שלא היה צריך בריאה.

קשה, אך לא תמיד בלתי אפשרי.

ולגבי מענך:

בעצם מה אמרת?

"שאלת שאלה? בא ואוסיף לך עוד שאלה. כמו שלשאלתי אין תשובה -

כך לשאלתך".

ובכן,

בעיקרון אינני נבהל משאלה ללא תשובה, אך לשאלתך הספיציפית

הזאת כנראה שיש תשובה. בעצם לא ממש תשובה. יתכן ששאלתך

או ליתר דיוק - תמיהתך, היא היא התשובה. כלומר, יתכן שאתה די

צודק למרות שלא כ"כ נראה לך. "די צודק" - בבחינה מסויימת.

בהתגלות -לא, אך בעצמות - כן. יש דרגה (אין הכוונה ל'דירוג' ח"ו

באלוקות אלא יותר במובן של 'בחינה'. ואכמ"ל) עליה נאמר: "אם חטאת מה

תפעל בו וכו' ואם צדקת מה תתן לו" (איוב לה). ועליה גם נאמר:

"הלא אח עשו ליעקב" (עובדיה א) - ששם, שניהם שווים לפניו רע כטוב,

וטוב כרע.

ועוד בטרם תתקפני על "החילוק" הזה שחילקתי (למרות שאם תדייק

זו לא בדיוק המילה הנכונה), שים לב שאתה צריך להתמודד עם מקראות

מפורשים כאלו ואחרים המצביעים על הנקודה הזאת שהנחת כמושכל

ראשונה שאיננה נכונה.

זה בעצם כל הקבלה, אחרת איך יש עשר ספירות.

מדברים על התגלות ועל מה שאנחנו רואים שהוא פועל.

בקיצור כל הזמן מדברים על האינטראקציה שלו איתנו ולא עליו בעצמו.

אבל זה לא קשור לדבריך. אתה דיברת על עצמותו יתברך, שהוא וידיעתו אחד, וזה מה שניסיתי להעביר - אין לנו שום מושג בעצמותו ית', וקשה לבנות טיעונים לוגיים על דברים שלא מבינים

(לא אמרו לך פעם שאתה חופר על?, כי לי אמרו...)

החילוק הזה מופיע כמה פעמים כבר אצל הראשונים.

אך שים לב שלא ניסית ללבן סוגיות בעצמותו גופה, אלא ביחסינו

אנו אליה וכלפיה, וחושבני שזה די לגיטימי.

בנוגע לסוגריים:

שאלה טובה שאלת בני. 

קודם כל - "חופר" <> "על" - הילכו שניהם יחדיו?

שנית, אינני זוכר אם אמרו לי בעבר או לא, אך מה שבטוח שעכשיו

אמרו (ואגב, למה התכוונת ב"כי לי אמרו"? זה סובל שתי משמעויות

לפחות).

ברוב זמני אינני כזה, אלא אם כן כאשר נחה עליי הרוח. אבל מה יש? דווקא כיף.

היינו שאמרו לי שאני כזה (כשהייתי צעיר ושיגעתי את כולם, עדיין לא קראו לזה חפירה, וקראו לזה שאני מתפלסף)

התכוונת להגיד שאין בעיה בהארות האלה של התגלות הטוב האלוקי (יותר נכון,מה שאנחנו בשכלנו הפשוט חושבים שזה אולי  קצה קצהו של הטוב האלוקי..)

אך צריך להזהר מחיפושים קדחניים של חיפוש האור במצבי חשיכה כי זה עלול להוביל לייאוש

כך שבמצבים כאלה כבר עדיף להסתפק באמונה הפשוטה שהטוב האלוקי קיים גם כשהוא לגמרי נסתר מאיתנו

במילים אחרות: אם יש הארה-יש!

וכשאין הארה-אוחזים באמונה

*במחשבה שניה,מבחינה מסויימת האפשרות השניה יותר גבוהה מהראשונה בגלל שהיא דורשת ממך להסתכל מעבר למה שאתה רואה (מלך האריות,שם שם) ולהאמין במקום שבו שבו השכל נגמר והראות מיטשטשת.

היה לך תיקון כלשהו
ב"ה שזה נגמר בטוב, ועכשיו יש מעכב אחד פחות בדרך לחופה

צריך באמת לחשוב- מה קיבלת, איזה כוחות חדשים גילית בעצמך?
מה הפתיע אותך? משהו שדווקא זרם לך כשחשבת שאין סיכוי?
מה המכנה המשותף בין קשרים שהסתיימו? האם יש דפוס שחוזר על עצמו?

הייתי מציעה לך קודם כל להחליף את המילה "קשר" במילה שידוך... למה? ובכן, קודם כל כדי להיות יותר ממוקד. "קשר" יכול להימשך גם זמן רב, חודשים... לכאורה הכל "כשר" אבל משהו עמוק יכול להיות מפוספס ולחרוץ את גורל ה"קשר"...

יש הכרויות שמתחילות נהדר ונכון. מבררים, שומעים דברים טובים, נפגשים, יש "כימיה" ואפילו התלהבות. זה השלב שבו "שידוך" היה פשוט נסגר - היו אומרים לחיים ושוברים צלחת!  (כן, כן, אחרי שלוש או חמש פגישות בלבד. כמובן שלפגישות הללו קדם בירור מעמיק)

אבל "קשר" עלול לחשוב שהוא רק בתחילת הדרך וצריך להמשיך להיבחן מאלף זויות לאורך תקופה.... מוכרחים "לצאת" ולהכיר עוד ועוד ועוד... כך או כך שטות כזו או אחרת יכולה פשוט להפיל אותו.

לאנשים יש מצבי רוח, משפחות לא מושלמות, רגישויות, טראומות... כשהוא לא צולח, כהגדרתך, לא חושבים שזה שטות אלא דבר מהותי ושהוא לא צלח "בצדק". אבל האמת היא, שאין שלמות בעולם. במילים פשוטות, כל אדם שהתלהבת ממנו בהתחלה, לאורך זמן תמצא אצלו גם חסרונות ואפילו מהותיים...

בשביל להתחתן לא צריך למצוא אדם חסר חסרונות כי אין כזה. אלא לראות שהדברים העיקריים הם בסדר (יראת שמים, טוב לב) ומרגישים טוב ביחד ויש הערכה הדדית ורצון טוב ומשיכה, וזהו. לקפוץ למים. בכל מקרה יצוצו חסרונות, בכל מקרה תהיה עבודה משותפת, בכל מקרה החיים זה התמודדות.

הרבה הכרויות מוצלחות נגמרות בכלום, (ותמיד בגלל סיבות לכאורה מוצדקות) בשעה שאותן הכרויות ממש בתור שידוכים ממוקדים היו נגמרות בחתונה... בשורות טובות והצלחה רבה

למרות שעדיין יהיה חוסר בהבנה  מדוע ולמה למה דוקא היא  , 

האם לא היתה לקב"ה דרך אחרת להביא אותי להיכן שאני רק באמצעותה  ועוד שאלות ...

בל נשכח שגם הצד השני עבר דרך לא קלה עם שאלות לא פחות משלך בסופה 

בגדול נראה לי שאם תתחיל עם השאלות יהי לך קשה להבין וגם השאלות רק יתחילו להצטבר 

תשובות לכל השאלות סביר להניח שתמצא רק אחרי  120

אבל אתה לא צריך תשובות , אתה צריך הבנה ובהירות שמה שלא היה טוב שלא היה ,

ולחכות לטוב שבע"ה יבוא וישאר תמיד , 
בע"ה כשתפגוש את האחת הכל יהיה מאיר ובהיר וכל השאלות יעלמו ברגע עם סייעתא דשמיא .

יהי רצון שנזכה כל אחד מאיתנו לחוש זאת מהרה עם זיווגו בשמחה !

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!