ומעלה חרס

בלוק אאוט מוחלט

נזכרתי עכשיו במשהו:

בדייט ראשון: זאת פעם ראשונה שלך?

בדייט שני: נראלך שאת יודעת לחנך ילדים?!

בדייט שלישי: "את יודעת שהסתפרתי היום? הפעם הקודמת הייתה לפני חצי שנה"

יש מצב שזה גם היה הדייט הראשון שלו?

ואולי היית נראית לו סטאז'רית מנוסה

הסימנים בכותרת? ניסיון שלי לעשות סמיילי כזה

הצלחתי,תודה

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t579450#6399445

לק"י

ונראה לי שגם אני די בסדר.

אז אני לא זוכרת יוצר מידי יציאות, וזאת אחת החמודות והמשעשעות בעיני.

נזכרתי בעוד משו- שילמנו באיזה קיוסק על השתיה, אז המוכר- "עוד שנה חתונה".

הבחור- "למה רק עוד שנה?!"

פעם הייתי עם מדוייט באיזה חנות,

ואז המוכר כזה:

"אתם חתן וכלה?"

אני: "לא..."

המוכר: "אז יאללה, קדימה,שיהיה במזל טוב"

ולא, אני לא מתכוון לתגובה של יעל 

"אמא שלי הציעה לאבא שלי נישואים... אני לא רומז" (דייט 2)

אנחנו יוצאים עכשיו למסע של הכריות של שתי הנפשות שלנו .. משו כזה אני כבר לא זוכר בדיוק....

האמת עד היום לא הבנתי....

זה השם משפחה שלי

אמנם זה היה רציני..אבל "האם תנשאי לי?" באוטו!כשהוא נוהגגגגג. התאונה הייתה ממש קרובה..(ולא,זה לא קרה בסוף..)

ועוד אחד, סיפרתי למישו בדייט שיום קודם טיפלתי באחייניות שלי, ואז הוא שאל "האם תטפלי בי גם?" פגשיה שניה או שלישית.

את המצחיקים אני כבר לא זוכרת..

אמרו לי שגם את ככה.."

[דייט ראשון, ואחרון כמובן]

מדהים אותי כמה חוסר טאקט יכול להיות לאנשים....

"יש לך יותר מידי ביטחון עצמי בשבילי"....

חחחח

תותחית עם יותר מידי ביטחון עצמי....

"קר לי"

והיה לו קר..  

(לי היה ממש חם.. וידוע שמי שקר לו בד"כ יותר זה בנות.. חח )

אסור לגברים שיהיה להם קר?

אני מוזר?

תלוי את מי אתה שואל

אבל לא. קורה שלבנאדם קר. יש אפילו מקרים שבדיקת דם תוכל להסביר את זה..

[את כל המשפטים ההזויים וחסרי הטאקט (במכוון!) אני אמרתי ולא אשתי, אז אין טעם לכתוב אותם כאן]

היה פשוט קר בחוץ

ממש קר!

ואני לא אחד שקר לו מהר

מסכנה היא

היא בטוח היתה שלגון

התכוונתי לאותה הסיטואציה..

אני רוצה מישהי כמו סבתא שלי.....

משפטים של בנות: 

"ומה אני אעשה אם יום אחד תרביץ לי?!"  (תסבלי בשקט)

"תגיד, עם כמה כבר בנות יצאת?"  (X+1...)

"יש לי תחושה שהשיחה בינינו היא 60% אתה ו40% אני..."  (אשתדל בפעם הבאה לספור את המילים)

"יוו, איך אתה מזכיר לי את חברה שלי!!"  (כן, ואחרי שנפרדנו היא הציעה לי אותה)

"יאללה, תהיו גברים. למה מפחיד אתכם בנות עם ביטחון עצמי?"  (מוקדש ל...)

ליבי עליך.. נשמע לא פשוט

תלבושת גורילה עם נבוט ביד!!!

אתם לא גברים??? הנבוט על הראש!!

"ומה אני אעשה אם יום אחד תרביץ לי" ??????????? (אין מספיק סימני שאלה בעולם!!)

היא אמיתית????

נראה לי זה המשפט הזוכה להיות הכי הזוי

אני עכשיו הייתי  ככה ואז

מה יש להעיר על ריח?

וזה לא.."

מיותר לציין שהוא קיבל שטיפה ושמו"ס והדרה מהצעות מהרב שלו לשנה הקרובה 

(הרב ואשתו היו השדכנים, ולא אני הלשנתי להם אלא אחותה שהיא חברה טובה שלי..)

כבר לא יודעת אם זה יותר עצוב או מצחיק

טוב נו,נעשה פשרה

את זה מיד- והיא הגיבה ב"איזה דביל"

ושתינו נקרענו מצחוק..

אז הטראומה לא היתה קשה כ"כ.

הוא לא הבין למה המדוייטת לא רצתה להמשיך

אז הוא פלט באמצע שיחה,

"...כן אמרתי לה שלא החלפתי מצעים מאלול.. "(היינו בט"ו בשבט)

לבחור היתה דירה? (ומפחד שרוצים אותו בגלל כסף? |דן לכף זכות|)

בחור שאל- "את רוצה לשתות משהו?"

והוציא מהתיק בקבוק מים וכוסות חד-פעמיות...

(ולא- לא היינו במדבר או משהו כזה...

אלא ברחוב סואן באמצע העיר

הוא משאיר אותה לבד בקור ונוסע?

ברצינות?

אבל  לפי הצד שלה של הסיפור הוא נשמע לי ממש חסיד שוטה כמו  שהקולה טובה  כתבה. (או סתם בחור צעיר חסר טקט שעדיין לא התבגר אם נדון לכף זכות)

את צודקת שלא כדאי לשפוט לפי סיפור  לא שלם.

לילה טוב

יש רבנים שסוברים ששיך יחוד ברכב (מעולם לא הבנתי את השיטה הזו,

למרות שהרוב סוברים ששייך במידה מסוימת)

ואולי במקרה המדובר אכן יש אוסרים?

האם הוא צריך לותר על ההלכה (לפי הפסיקה שהוא מחויב אליה)

בגלל שקר לה? (אני מניח שזה לא היה רלוונטי שהוא יתן לה את הרכב ויסע באוטובוס)

אבל קצת קשה לדעת מה הוא ידע באותו זמן

ולא להיכשל

זה עדיין אסור

זה לא קשור ליצרים, זה קשור להלכה.

ולא פוגעים באדם אחר בשביל חומרא.

ויודע מה- הוא יכול להחנות את הרכב ולנסוע איתה באוטובוס אם זה כ"כ חשוב לו.

או להגיד שבגלל שהוא נוהג ככה- אז כדאי לחפש מקום קרוב יותר.

אבל לעשות דבר כ"כ פוגע? 

גם אני הייתי הולכת הביתה. ואני ממש לא אחת שנעלבת מהר ויכולה להכיל הרבה דברים, אבל פה זה חוסר תשומת לב לזה שעומד מולך בנ"א!

הוא לא רואה את הבחורה, רק את ההלכה.

ואם ההלכה מסתירה לו אנשים- אז שיתחתן עם גמרא, לא עם אשה.

אבל יכול להיות שפסקו לו אחרת והוא מחוייב (בהרבה מיקרים) ללכת ע"פ רבו.

לגבי להשאיר את הרכב, יכול להיות כל מיני סיבות לא להשאיר אותו רחוק

ואולי הוא חושב שכיוון שהוא מסביר שכך ההלכה זה לא אמור לפגוע

(אני לא אומר שהוא צודק, אבל יש אנשים שלא היו נפגעים) 

פתרונות..

הם היו יכולים ללכת ביחד- ברגל או באוטובוס ואחר כך הוא יחזור לאוטו בכוחות עצמו.

אין לי בעיה עם חומרות, אבל דרך ארץ קדמה לתורה, וחשוב לזכור את זה.

ובכל מקרה, עדיף שבחור כזה לא יביא אוטו...

זה היה מכפר במשהו על החוסר טקט שלו..

אבל לא זה ולא זה...

אמר לי הבחור:"השם שלי זה ראשי תיבות של:"את רוצה זיווג" (בסוף הסתבר ,לפי מיטב זכרוני", שזה כלל לא השם שלו)

החל מלשכנע בחור מרובע לבוא להתנדנד איתי, הוא מגיע למקום- וקולט אותי על הנדנדה, והוא ככה  ואני בשיא הטבעיות מצביעה לו על הנדנדה השניה..

אני חופרת על תיאולוגיה ודתות, הבחור "אבל את דוסית, מאמינה וזה?" אני: "כרגע כן. לא יכולה להתחייב.."

הולכים לסופר לקנות אוכל לדייט, אני חוסמת לו את המעבר לקופה, כי אני רוצה לשלם, אבל מסתבר שהתיק שלי עם הארנק- על הבחור.. (ג'נטלמן עד הסוף..)

הולכים לבית קפה, אני כמובן מבהירה לבחור שאני משלמת על עצמי- ומגלה שהארנק נשכח בבית... כמובן שהוא שילם עלי באבירות..

הוא מסביר לי בהתלהבות על מקום רומנטי שיש באיזור, ואני כזה "טוב, אם אני ארצה להציע למישהו נישואים- אני אלך לשם.."

עם הראשון שלי הייתי לחלוטין חסרת טאקט, מזל שהוא לא התרגש מזה... 

(דייט עם בחור שלא מדבר כל הדייט) "אז... איך את רואה את הבית שלך?" "עם גג אדום?" (ובלעדיך..) מסכן לא ידע איך להגיב.. אז חפרתי לו תשובה יותר רצינית..

ומהצד השני-

נכנסים לאוטו בסוף הדייט, הבחור "יש פה ריח נוראי. אחד מאיתנו דרך על קקי, אבל נדע מי זה רק אחרי שתרדי מהאוטו.."

(מספר סיפור על חבר) "הוא אחלה של בחור, את צריכה לצאת איתו.."

היו עוד, אבל התפיסה שלי של אמירות הזויות קצת שונה, אני מקבלת דברים הרבה יותר בקלילות.. (כמעט כל המשפטים שהיו פה לא היו מפריעים לי..) אז אני לא זוכרת כי לא הזדעזעתי..

קרעת אותי אם הסיפור האחד לפני אחרון...

ואהבתי את הסיפור השני גם... יפה לך לא להתחייב!

|שוביניסט|  

הוא צחק, כן?

זה יותר פדיחה הזוייה ברמות...

זה אחד ההורסים\!!

נשארנו במתח

זה טרי

ועלול לעשות אאוטינג רציני 

נאלץ לחכות עד שהסיפור יתחיל להעלות עובש

אני באמת מעוניין לדעת מאיפה נופלים עליכם כל ההזויים האלה ועוד יותר מי משדך לכם?

ב״ה כל מי שנפגשתי איתה עד היום הייתה נורמלית ולא זכורים לי מקרים כאלה

ורובם נשמעים הרבה יותר נורמלי שנמצאים בסיטואציה מסויימת.

אבל לצחוק זה תמיד בריא

וטוב שיש על מה..

כנראה פשוט לא שמת לב לכל המשפטים ההוזיים שלך..

דייט ראשון שלי בחיים (גיל 19) :

יושבים על ספסל ציבורי מולנו ילדים משחקים כדורגל, אני מחפשת על מה לדבר ומשתעממת קצת.

אני" וואו בא לי להצטרף אליהם..."

הוא " מה, את כאילו משחקת כדורגל?" כולו בשוק.

אני (כן כשמשעמם לי בדייט) " כן, שנה שעברה שיחקתי לפעמים עם הילדים בשירות לאומי." (אה כן ושכחתי להגיד שאני בת בין 7 בנים...)

הוא  (על מי נפלתי???)

סוף הדייט - אין לי מושג מה החוקים, עדיין...

מחכה איתי לאוטובוס, אני - פרקטית ושונאת למשוך דברים:

" טוב תראה, לא נראה לי להמשיך להפגש, זה לא מתאים"

הוא-  "אה טוב , אז שלום..." מחייך בשוק.

האמת שהוא היה עדין ונחמד המסכן. מקווה שמצא בסוף מישהי חמודה...

אני זוכר לפחות שלושה מקרים ששאלו אותי את השאלה

הזאת, וזה לא היה בפגישה ראשונה אלא בשלב יחסית

מתקדם.

לא הרגשתי כזה לא בנח מעצם השאלה אלא מהעובדה

שאין כ"כ מה להשיב...

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?