הכל עדכני

ברור שלא אניאמרתי לה דבר כזה, הרי זה בכלל לא נכון.

איך סיימתם?

זה אמור לקחת לכל הפחות שבועיים

או שכן...

לדעת אם זה נכון..

כל דבר נסתר בסוף מתגלה תהיה בטוח...

נועם את באה איתי למבצע? 

אוף לא הייתי צריכה לחזור...זה שוב קורה לי...

אין זמן לעשות דברים אחרים בעולם...

תגידי לי למה את נשמעת כל כך מופתעת?

להינות בחנוכה ולא להסתכל עליי כמו איזה מסכנות..

"רבי חזקיה ר' כהן בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראת עינו ולא אכל. ר' לעזר חשש להדא שמועתא ומצמיח ליה פריטין ואכיל בהון מכל מילה חדא בשתא".

קריינא דאיגרתא (דהיינו עוגי) יואיל בטובו לתרגם אם יהיה צורך...

אבל למעשה נראה לי שגם אני הכרתי לראשונה את המקור הזה מהמסילת ישרים (ואני בבהחלט צריך להודות לו על כך), אאז"נ (שנים שלא פתחתי את הספר הזה) הוא מביא את המקור הזה ביחד עם מקור נוסף בהקדמה לספר כדי ליישב אותם עם הגישה שלו בשער הפרישות, אותי זה לא שכנע ולדעתי המקורות האלה מייצגים השקפה כללית של הירושלמי שלא עולה בקנה אחד עם הגישה שלו בספר.

למה אין בישיבות שיעור על ירושלמי לפחות שעה בשבוע.

אחר כך בהמשך הדרך, אין לך מושג איך לומדים ירושלמי, ואתה מגמגם כשאתה מנסה ללמוד.

כמו שכתב הרמב"ן במיוחסות ריש סימן צו.

ועי' בשו"ת חוות יאיר (סימן כג) שכתב: 

"אין לסמוך כלל על נוסחות הירושלמי שבידינו כי אמת

הוא לפי מקומו, ואם נלמד הדבר מענינו הכי הוא, אבל

כבר ידוע שהנוסחאות מרובים ומופלגים בטעותים חסר

יתר וחילוף וסירוס באופן שאין להחליט פירושו ממקומו". 

וכ"כ התוס' בחגיגה (י.) שאין ללמוד הירושלמי אא"כ למד

והבין כל התלמוד בבלי, שאל"כ לא תעלה בידו הלכה ברורה.

אז לאט לנו.

בד"כ יותר קשה לדעת מה קרה בעבר ככל שחולף הזמן.

והחוקרים נוהגים לבנות תילי תילים של השערות על כלום, ואין להם הרגשת אחריות, כי זה לא באמת משנה להם

והדברים שלהם מבוססים ומדויקים יותר אפילו מאחרונים וראשונים.

אבל הם הרבה פעמים מתבססים על הנחות שהם לאו דוקא נובעות ממחקר 

אלא מהשקפה וזה מביא לפעמים למסקנות שונות מחוקר לחוקר

על בסיס השקפת עולמו (וזה בעייתי במיוחד כיוון שהרבה מהם לא בהשקפה

ברוח 'ישראל סבא')

לפחות ביחס לתחומים מסוימים כגון נוסחאות וגרסאות.

פי' של מהר"א פולדא.

הוא אחד מראשוני האחרונים, יש לפירוש שלו משקל להלכה, והרבה אחרונים היו לומדים ירושלמי עם הפירוש שלו.

הבעיה עם הירושלמי המצוי הוא שהפי' (קרבן העדה ורידב"ז) הוא פי' של אחרונים יחסית מאוחרים

חוץ מירושלמי שביעית שיש בו המון מפרשים לא ראיתי הוצאה כזאת

בכל מקרה אני לומד ירושלמי באוצר החכמה, ואני פשוט פותח את המקור

הדברים שציטטת לא רלוונטיים בימינו ותמהני אם גם בימיהם הם היו רלוונטיים, מה גם שזאת דעת יחיד, ורבים מגדולי הראשונים סמכו על הירושלמי ונוסחאותיו וגם להלכה!

אני אגיד לך מה הסיבה להזנחת הירושלמי: גלות התורה.

מוסכם בראשונים שהלכה כבבלי.

הרבה פעמים הם דוחים ירושלמי ממשמעות בבלי אפילו שלא מפורש נגד.

וזו אחת הסיבות להזנחתו. גם משום שהוא לא עבר עריכה ע"י הסבוראים.

וגם השיבושים שלמרות יכולות החוקרים הם מוגבלות כיוון שהירושלמי היה מוזנח מתקופות מאוד קדומות

כך שקשה מאוד למצוא כתבי יד לפני ה"הזנחה" 

הבבלי נפוץ יותר, גם מכיון ששם היתה התיישבות גדולה יותר.

מעבר לזה, בישראל הגלות והצרות היו קשים יותר, ולכן הירושלמי קשה יותר ופחות ברור

דבר ידוע הוא שהרמב"ם פוסק פעמים רבות כירושלמי גם כנגד הבבלי, גם הרמב"ן שהזכירו אותו כאן, כדאי לעיין בסדרת הספרים "פירושי הרמב"ן לירושלמי" כדי לראות שזה לא פשוט כמו שהוצג.

"וגם השיבושים שלמרות יכולות החוקרים הם מוגבלות כיוון שהירושלמי היה מוזנח מתקופות מאוד קדומות

כך שקשה מאוד למצוא כתבי יד לפני ה"הזנחה".

מחילה, אבל אם משהו משובש כאן אלה הדעות שלך ושל כל מיני מגיבים אחרים כאן.

"אבל כל הדברים שבגמרא הבבלי חייבין כל ישראל ללכת בהם וכופין כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמי הגמרא ולגזור גזירותם וללכת בתקנותם. הואיל וכל אותם הדברים שבגמרא הסכימו עליהם כל ישראל" 

קצת דחוק לומר שפסק נגד הבבלי

ולא הבנתי מה משובש בכך שהירושלמי אכן היה זנוח מתקופה מאוד קדומה כך 

שגם לחוקרים קשה לדעת את הנוסח?

לפי ידיעתי זה מוסכם שבתקופת הגאונים וראשונים עסקו בירושלמי באופן מאוד זניח 

יחסית לבבלי (אין כמעט שום פירוש לירושלמי מתקופתם ואפילו לתוספתא יש)

וק"ו מסדר קדשים שהוא משובש ביותר למרות שיש עליו פירושים

שגם הלחם משנה שהתפלפל להסביר את הרמב"ם כדי שלא יצא שפסק כירושלמי נגד הבבלי,

גם לא היה לו כל כך מושג על מה הוא מדבר.

נו שוין 

ויש כאן מידע מעניין על גלגוליה של מסכת שקלים

http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=22802

אולי נפתח עוד אחד כזה,

יש למישהו רעיון?

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.