הכל עדכני

ברור שלא אניאמרתי לה דבר כזה, הרי זה בכלל לא נכון.

איך סיימתם?

זה אמור לקחת לכל הפחות שבועיים

או שכן...

לדעת אם זה נכון..

כל דבר נסתר בסוף מתגלה תהיה בטוח...

נועם את באה איתי למבצע? 

אוף לא הייתי צריכה לחזור...זה שוב קורה לי...

אין זמן לעשות דברים אחרים בעולם...

תגידי לי למה את נשמעת כל כך מופתעת?

להינות בחנוכה ולא להסתכל עליי כמו איזה מסכנות..

"רבי חזקיה ר' כהן בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראת עינו ולא אכל. ר' לעזר חשש להדא שמועתא ומצמיח ליה פריטין ואכיל בהון מכל מילה חדא בשתא".

קריינא דאיגרתא (דהיינו עוגי) יואיל בטובו לתרגם אם יהיה צורך...

אבל למעשה נראה לי שגם אני הכרתי לראשונה את המקור הזה מהמסילת ישרים (ואני בבהחלט צריך להודות לו על כך), אאז"נ (שנים שלא פתחתי את הספר הזה) הוא מביא את המקור הזה ביחד עם מקור נוסף בהקדמה לספר כדי ליישב אותם עם הגישה שלו בשער הפרישות, אותי זה לא שכנע ולדעתי המקורות האלה מייצגים השקפה כללית של הירושלמי שלא עולה בקנה אחד עם הגישה שלו בספר.

למה אין בישיבות שיעור על ירושלמי לפחות שעה בשבוע.

אחר כך בהמשך הדרך, אין לך מושג איך לומדים ירושלמי, ואתה מגמגם כשאתה מנסה ללמוד.

כמו שכתב הרמב"ן במיוחסות ריש סימן צו.

ועי' בשו"ת חוות יאיר (סימן כג) שכתב: 

"אין לסמוך כלל על נוסחות הירושלמי שבידינו כי אמת

הוא לפי מקומו, ואם נלמד הדבר מענינו הכי הוא, אבל

כבר ידוע שהנוסחאות מרובים ומופלגים בטעותים חסר

יתר וחילוף וסירוס באופן שאין להחליט פירושו ממקומו". 

וכ"כ התוס' בחגיגה (י.) שאין ללמוד הירושלמי אא"כ למד

והבין כל התלמוד בבלי, שאל"כ לא תעלה בידו הלכה ברורה.

אז לאט לנו.

בד"כ יותר קשה לדעת מה קרה בעבר ככל שחולף הזמן.

והחוקרים נוהגים לבנות תילי תילים של השערות על כלום, ואין להם הרגשת אחריות, כי זה לא באמת משנה להם

והדברים שלהם מבוססים ומדויקים יותר אפילו מאחרונים וראשונים.

אבל הם הרבה פעמים מתבססים על הנחות שהם לאו דוקא נובעות ממחקר 

אלא מהשקפה וזה מביא לפעמים למסקנות שונות מחוקר לחוקר

על בסיס השקפת עולמו (וזה בעייתי במיוחד כיוון שהרבה מהם לא בהשקפה

ברוח 'ישראל סבא')

לפחות ביחס לתחומים מסוימים כגון נוסחאות וגרסאות.

פי' של מהר"א פולדא.

הוא אחד מראשוני האחרונים, יש לפירוש שלו משקל להלכה, והרבה אחרונים היו לומדים ירושלמי עם הפירוש שלו.

הבעיה עם הירושלמי המצוי הוא שהפי' (קרבן העדה ורידב"ז) הוא פי' של אחרונים יחסית מאוחרים

חוץ מירושלמי שביעית שיש בו המון מפרשים לא ראיתי הוצאה כזאת

בכל מקרה אני לומד ירושלמי באוצר החכמה, ואני פשוט פותח את המקור

הדברים שציטטת לא רלוונטיים בימינו ותמהני אם גם בימיהם הם היו רלוונטיים, מה גם שזאת דעת יחיד, ורבים מגדולי הראשונים סמכו על הירושלמי ונוסחאותיו וגם להלכה!

אני אגיד לך מה הסיבה להזנחת הירושלמי: גלות התורה.

מוסכם בראשונים שהלכה כבבלי.

הרבה פעמים הם דוחים ירושלמי ממשמעות בבלי אפילו שלא מפורש נגד.

וזו אחת הסיבות להזנחתו. גם משום שהוא לא עבר עריכה ע"י הסבוראים.

וגם השיבושים שלמרות יכולות החוקרים הם מוגבלות כיוון שהירושלמי היה מוזנח מתקופות מאוד קדומות

כך שקשה מאוד למצוא כתבי יד לפני ה"הזנחה" 

הבבלי נפוץ יותר, גם מכיון ששם היתה התיישבות גדולה יותר.

מעבר לזה, בישראל הגלות והצרות היו קשים יותר, ולכן הירושלמי קשה יותר ופחות ברור

דבר ידוע הוא שהרמב"ם פוסק פעמים רבות כירושלמי גם כנגד הבבלי, גם הרמב"ן שהזכירו אותו כאן, כדאי לעיין בסדרת הספרים "פירושי הרמב"ן לירושלמי" כדי לראות שזה לא פשוט כמו שהוצג.

"וגם השיבושים שלמרות יכולות החוקרים הם מוגבלות כיוון שהירושלמי היה מוזנח מתקופות מאוד קדומות

כך שקשה מאוד למצוא כתבי יד לפני ה"הזנחה".

מחילה, אבל אם משהו משובש כאן אלה הדעות שלך ושל כל מיני מגיבים אחרים כאן.

"אבל כל הדברים שבגמרא הבבלי חייבין כל ישראל ללכת בהם וכופין כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמי הגמרא ולגזור גזירותם וללכת בתקנותם. הואיל וכל אותם הדברים שבגמרא הסכימו עליהם כל ישראל" 

קצת דחוק לומר שפסק נגד הבבלי

ולא הבנתי מה משובש בכך שהירושלמי אכן היה זנוח מתקופה מאוד קדומה כך 

שגם לחוקרים קשה לדעת את הנוסח?

לפי ידיעתי זה מוסכם שבתקופת הגאונים וראשונים עסקו בירושלמי באופן מאוד זניח 

יחסית לבבלי (אין כמעט שום פירוש לירושלמי מתקופתם ואפילו לתוספתא יש)

וק"ו מסדר קדשים שהוא משובש ביותר למרות שיש עליו פירושים

שגם הלחם משנה שהתפלפל להסביר את הרמב"ם כדי שלא יצא שפסק כירושלמי נגד הבבלי,

גם לא היה לו כל כך מושג על מה הוא מדבר.

נו שוין 

ויש כאן מידע מעניין על גלגוליה של מסכת שקלים

http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=22802

אולי נפתח עוד אחד כזה,

יש למישהו רעיון?

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל