בעיקר התמונה

עם הפליימוביל אני יותר מסתדר, כי אין איסור ברור.

הוא שיום אחד נוכל שלפחות 90 אחוז מהתרבות שאנחנו צורכים, תהיה נטו מעצמנו, תרבות יהודית מקורית.

זה כולל התגייסות מלאה של המון המון סוגי אנשים מוכשרים במגזר הדתי והחרדי למשימה - ספרים, שירים (זה כבר יותר מתפתח, עולם המוזיקה), סרטים כשרים, הומור, תיאטרון, חוגים ברוח יהודית, אפילו חידוני טרוויה ושעשועונים של תשבצים וכאלו - יהודיים. המון המון המון. העניין הוא שזה לא מגיע על ידי התארגנות על של מעצבי התרבות היהודית בעולם בע"מ - זה מגיע מהשטח, מאיסוף של עוד פעולה ועוד פעולה. מכון מאיר למשל מתחילים בדרך טובה לעשות את זה בעולם הילדים.

התחום שהוא הכי קשה והכי חסר בו בנתיים, זה תחום הספרות. הוא אולי גם הכי רגיש, הכי נפיץ והכי מסובך ליצירת תרבות יהודית ספרותית אמיתית. במחילה, הרב סבתו יש רק אחד וגם הספרים שלו הם די קשים לקריאה. מאוד קשה ליצור סיפורת יהודית אמיתית שכיף לקרוא, ולוואי שהיו הרבה כאלו. אולי ביום מן הימים אצליח גם אני לתרום משהו ולתת כתף לעניין, מי יודע...

מסופקני אם זה באמת יענה על הצרכים כיום של ספרות וכו', אבל כל עוד זה לא מתורגם לעברית אין על מה לדבר בכל מקרה .

מצאתי בדברים אור וחושך שמשמשים בעירבוביא, אא"כ לא הבנתי אותם

נכונה.

מחד, זה ברור שיש ליהדות אמירה גאה בהרבה תחומים, שיכולה לשמש

כאלטרנטיבה לכל מיני תרבויות קלוקלות.

אך מאידך, לפעמים האמירה הגאה היא דווקא שאין אלטרנטיבה לאותו דבר,

משום שהוא כ"כ פגום מהיסוד, עד כדי כך שכל חיקוי מוצלח או לא מוצלח שלו

לא יכול לשבות תחת המטרייה שנקראת יהדות. סתירה פנימית מובנית.

כמו לדוגמא - דוגמנות יהודית. זלילה יהודית. ראוותנות יהודית. אכזריות יהודית. 

גילוי נאות - לא פתחתי את הקישור בשל האזהרה בגוף ההודעה.

הניסוח.. בעיקר.

משורה חמש: יכול להיות באמת, לפעמים. קשה להכריע מתי. הדוג' שאתה מביא הן די קיצוניות. 

דוגמנות יהודית לא נראית בעייני חמורה עד כדי כך, בייחוד שהיא קיימת כיום, בתור מפעל קטן.

לגבי הגילוי הנאות, הממ...

קשה ליצור תרבות שמנותקת מהסביבה (ויעיד על זה הדמיון המפתיע בין ספרים של כותבים חרדיים לספרים "אסורים", וקשה ליצור מוזיקה עצמאית (כמה מנגינות מגוירות יש?).

בשביל שמהפכה כזאת תצליח הציבור האנשים האלה יצטרכו פרנסה, וזה אומר שתרבות הצריכה הדתית תצטרך להשתנות, אנחנו מעט אנשים שצריכים הרבה תרבות.

ולגבי הנקודה שהיא לא העניין, כמה פעמים כבר ניסיתי להבין עם עצמי והגעתי למסקנה שאיכשהו מצוות צניעות נתפסת היום כמחייבת את הרואה על דברים יחסית יותר חמורים אבל מחייבת את הנראה בקלות.

אני אסיט את המבט אם אני אראה מישהי שאני יודע שהולכת עם חצאית אם היא עם מכנס, אבל לא אסיט כשזאת מישהי שככה היא הולכת.

תמיד התייחסתי לכך אחרת לחלוטין.

היה מקרה שהייתי 'צריכה' לשיר לפני גבר. (קרוב משפחה רחוק, אינו שתומ"צ) אני זוכרת שלאחר מעשה שאלתי את אבא שלי מה היה נכון לעשות, הוא אמר שאולי עברתי על "לפני עיוור לא תיתן מכשול", אבל בפועל אני עצמי לא עברתי עבירה. 

"בשביל שמהפכה כזאת תצליח הציבור האנשים האלה יצטרכו פרנסה, וזה אומר שתרבות הצריכה הדתית תצטרך להשתנות, אנחנו מעט אנשים שצריכים הרבה תרבות." (עד כאן הציטוט)

לדעתי,זאת לא חכמה לרצות תרבות יהודית ובו זמנית להמשיך לצרוך תרבות אחרת.

כדי שהתרבות היהודית תוכל להתפתח-חייבים שיהיה לזה מספיק ביקוש

שימו לב למה שקורה אצל אחינו החרדים: מדי שנה יוצאים המון ספרים,דיסקים והופעות.

למה? כי זו האופציה היחידה! אין להם שום תרבות אלטרנטיבית אחרת!!

אם הם לא יכתבו לעצמם ספרים-לא יהיה לילדים מה לקרוא

לעומת זאת,הציבור שלנו מוכן לפעמים להתפשר

לקחת חצי מפה וחצי משם

ובסוף להישאר קרח מכל הכיוונים

כל אנו מגיעים למצב אבסורדי שבו יש יוצרים אבל...אין קהל!!

קראתי יותר ספרות דתית מקורית מספרות חרדית כזאת, כשהקהל לא שבוי נוצרת תחרות.

משפטים חמודים, לא'ידעת אם נכונים. עזבי "הציבור שלנו". אני מדברת על תרבות לאו דווקא דתית לאומית / חרדית. אני לא יודעת אם לספרים של החרדים ניתן לקרוא תרבות, מה שאני עוד יודעת, זה שקומץ הספרים האלו (ותתפלאי, זה קומץ, לעומת סטימצקי למשל) לא ממש "חי" בתוך החברה החרדית, כלומר, היא צורכת המון תרבות מערבית, רק שאף אחד מהחוץ לא יודע את זה, כמו מוזיקה וכל דבר אחר. ברור ששם, כשזה מקבל ציבוריות צריך ל"ייהד" את התכנים, וצנזר וכו' וכו', אבל אני לא חושבת שהפער בין התרבות המערבית אצל הדת"ל לבין זו שאצל החרדים משמעותית. הקניונים זו אולי דוג' טובה, מלאים עד אפס בחרדים, (בהגזמה כמובן), אני לא יודעת אם קניון זו התגלמות התרבות המערבית, אבל הוא בהחלט גדוש בה. אני גם לא יודעת אם נכון לפסול אותו, (במיוחד כשאני עצמי משתמשת בו) אבל אפשר לאמר ש,"מחאת חולצות הבסיס" זו דוג' טובה לניצוץ של תרבות יהודית.

קחי את הדוג' של הפליימוביל, לא של הספרים, שהיא די קשה להוכחה. המוני בתים חרדיים צורכים את המוצר הזה, (בלי לדעת מה מקורו..) 

בקיצור נמרץ, כל שכבות הציבור הישראלי (בעיקר החילוני, ותאמיני לי שהם יקנו את זה) צריך תרבות יהודית, ויכול לקבל אותה, אם רק יהיה איזה שינוי בתודעה...

איך את כן מגדירה תרבות יהודית?

*בקשר לספרים של החרדים,לא שאני תמיד מתלהבת מהסגנון הזה

לפעמים הספרים האלה קצת לוקים בחסר אבל.. לפחות יש להם קהל!

אם נבדוק כמה ספרים חרדיים יוצאים מדי שנה לעומת ספרים דת"ל שיוצאים בשנה תראי שהפער הוא עצום!

נניח והפער הוא עצום. מה זה אומר? שהם הצליחו ליצור תרבות חדשה? אולי מגזרית. אולי. מגוחך.

אני לא מדברת על נושא ספציפי דווקא של דוגמנות/ספרות/מוזיקה/משחקים, וכל הדוג' שהבאתי למעלה. 

אני מדברת על זה שכשמשהו נוחת בישראל, הוא ידע שהוא הגיע לישראל, ולא לניו- יורק..

וכתב את כל זה בצורה נפלאה זאב מגן:

"הכפר הגלובלי מדכא אותי. אני רוכש כרטיס טיסה יקר בעליל, עולה על המטוס בניו יורק ומתפתל באי-נוחות אחת-עשרה שעות, המטוס נוחת (לא משנה כמעט באיזו ארץ), הדלתות נפתחות, והנה - פלאי פלאים: כאילו בכלל לא המראתי. אותן חנויות ומסעדות עם שלטיהן המעוטרים באותה השפה האנגלית, אותם מכנסי קלווין קליין מהודקים על הישבנים, אותה "מוסיקת" ראפּ בוקעת בקצב מטמטם מן הרדיו של נהג המונית - למרות שגם הוא וגם נוסעיו לא יצליחו בחיים לפענח ולו מילה אחת ממנה (למזלם, אם תשאלו אותי). 

בארץ - בדומה לרוב יתר המדינות בעולם (אך כהרגלנו, אנו מובילים בעניין ומקצינים אותו) - "הכפר הגלובלי" הנו בעצם הכפר המערבי. ודבר תמוה הוא: אנו הרי באנו ארצה, וייסדנו ובנינו כאן בדם, ביזע, בדמעות וביצירתיות חסרת תקדים מדינה, למטרה אחת עיקרית, שנוסחה בידי א"ד גורדון כך: 

והיה כי תעזוב כלה את החיים ההם שיצרו אחרים, כאשר עזבת את ארצם, ובאת לברוא לך פה חיים חדשים, חיים שלך - ושבה הגחלת וחיתה, ושבה והיתה לשלהבתיה, ושבת אתה וחיית, ושבו עמך וארצך וחיו... "

אז מה עושים?...

מעדיפה לענות לך בהרחבה בהמשך כשיהיה לי יותר זמן וראש..

את שואלת בצדק:מה עושים?

אפשר לחלק את הפתרון ל-2

מנקודת המבט שלנו כצרכני תרבות-לנסות כמה שיותר לעודד תרבות יהודית אמיתית

כן,מותר לנו גם לקנות דיסק מקורי מדי פעם או לרכוש לעצמנו איזה ספר טוב

ובכך לעודד את היצירה היהודית

כנ"ל גם בנקודה ההפוכה,מהצד של היוצרים

להתחיל לפתח תרבות משל עצמינו

כל אחד עם כשרונותיו

נכון,זה תהליך ארוך שיכול לקחת שנים

אבל מספיק שכל אחד מאיתנו יעשה עוד צעד קטן

צעד קטן לאדם-צעד גדול ליהדות

היה בא לי על איזו הפגנה...

וברצינות, את אומרת דברים שהם מובנים מאילהם, כלומר, (לא לפגוע ח"ו), אבל אין ככ מה לעשות, את מציינת כל מיני מנהגים טובים וראויים, לקרוא לזה "תהליך"?.. זו תרבות שחילחלה כבר, אני לא יודעת מה לעשות, אני לא מובילה מהפכות, אני רק יודעת להתלונן...

(אני די במצב ח.ר.פ.נ. אז נא להתחשב)

חשבתי שאולי זה קצת מובן מאליו

הייתי יוצאת איתך לאיזה הפגנה אבל....אחרי שצחקת על ריבוזום ועל העיתון המהולל-קצת הוצאת לי את החשק

ועכשיו ברצינות: אין לי פתרונות קסם,כל שינוי אמיתי דורש מיליוני צעדים ועבודה קשה

ואולי למישו יש רעיון אחר

הוא פשוט ממלא את הבית עד אפס מקום, (תוצרת גרמניה, המוצר היחיד מהתוצרת הזו שנכנס לבית), במקום שימלא את הבית בובות יהודא המכבי.

אין בעיה ספציפית, כלומר, כן, אני מדברת על תרבות שלמה, פליימוביל זו דוג'.

שמתבטאת גם בתרבות חומרית-פליימוביל,מוצרים וכו

וגם בתרבות רוחנית-ספרים,שירים ועוד

על אף שלעניות דעתי עיקר הבעיה זה בסוג השני..(מסכימה עם ריבוזום)

כת של עובדי בובות-פליימוביל, שמקריבים להן קרבנות, ומקטירים להן קטורת

אבל בובות פליימוביל -  ז"א משחקים של יום-יום, ולא של דמויות הוד מן ההיסטוריה (יהודה המכבי) - זה פסול? זה נשמע לי הכי הגיוני, טבעי ובריא בעולם.

אולי אפשר לומר אחרת, שהיית מעדיפה בובות כמו פליימוביל, אבל עם אורח חיים יהודי. משפחה יותר גדולה, חזות חיצונית יהודית, הקשרים תרבותיים של חגים, שבת, אבא לומד תורה, וגם ההקשרים היומיומיים הפשוטים (משהו כמו משפחת מגנטי, אם את מכירה)?

לק"י

אנחנו בדרך לזה. (אומנם בהתחלה אבל זה הולך ומתפתח) אנחנו עם שקפא לשם שימור  במשך 2000 שנות גלות. נשארנו במצב של הישרדות בזמן הזה.

כאשר התחילה שיבת עמ"י לארצו גם התחלנו להתעורר ולהסיר מאיתנו את אפר הגלות. הלאומיות שלנו התעוררה, הרצון לעצמאות, צבא, מדינה משלנו, חקלאות משלנו וכו'- אלה תהליכים ישנים שהדור הקודם עבר.

הדור שלנו עובר התעוררות תרבותית- במוסיקה,  בספרות ועוד.

הכול זה חלק מאותו מכלול של  לידה מחדש של העם היהודי שהיה מפוזר בגלות, שקפא  בזמן והתאמץ כדי לשרוד.

 היה לנו תורה בגלות והיא זו ששמרה עלינו, היא התפתחה במשך הגלות. אבל היא הייתה מבחינת "הציבי לך סימנים" התורה ניתנה לעמ"י  בתור עם כדי שנקיים את התורה בארץ. התורה היא חיים ולא רק ספרים. הקללה של "עם הספר "רודפת אותנו כבר שנים רבות.

חלק מההתעוררות התרבותית היא להפוך את התורה שוב לתורת חיים- תרבות שבאה ממנה, תרבות אותנטית לעם היהודי- תרבות יהודית.

נראה לי על זה דיברת.

אבל למה לדעתך צריך דוגמנות יהודית? צניעות היא מידה בנפש.  גם אם מבחינת סנטימטרים הכול יהיה בסדר גמור לפי החומרות הגדולות ביותר, אני לא הייתי מסכימה להצטלם למקום כזה ציבורי. את היית מסכימה? שכל אחת תחשוב על עצמה או על אחותה, אמא שלה, הבת שלה.... האם היא הייתה רוצה שאחת מהן תצטלם לדבר כזה?

עכשיו יקפצו עלי כל הפמיניסטיות (לא באמת אין פה הרבה כאלו או אולי כן?) ויגידו שאני רוצה להסתיר את הנשים, שאני בעד איסלאם... אז זהו שלא!!!  כל התרבות האיסלאמית מתייחסת לאישה כאל לא צנועה מלכתחילה ולכן היא צריכה להסתתר כדי שלא "תטמא את הגברים"

לעומת זאת התפיסה הנוצרית הופכת את האישה לאובייקט, לבובת ראווה, ולכן הכול מותר.

היהדות לעומת זאת מתייחסת לאישה כאל אישה- כאל אדם  שנברא בצלם אלוקים בדיוק כמו הגבר אך הם בעלי תפקידים שונים... (ויש המון מה להרחיב על זה ויש פה כאלו שיכולים לכתוב על זה טוב ממני- נשים וגברים כאן אבל זה לא הדיון)

כל מושג הדוגמנות לקוח מהתפיסה הנוצרית ולכן  דוגמנות יהודית בתהליכי אמת של התרבות היהודית החדשה שנבנית כאן לדעתי זו סתירה פנימית.

תראי.. יכול להיות שעל זה דיברתי, כלומר, דיברתי על זה, אני מדברת על מצב, שבו אתר דתי מפרסם תמונה של דוגמנית לא צנועה. למה שלא יהיו דוגמניות צנועות? הרי בכל מקרה יש כאן עבירה על ההלכה. אם אין דוגמניות חילוניות (שממילא ידגמנו) שמסכימות להצטלם צנוע, אז כן, אני צריך ליזום כזה דבר. לא נעים, שבירת מוסכמות, ובעע של מגזריות וכו וכו, אבל אם בכל זאת ורצים תרבות יהודית, זה בדיעבד עדיף על המצב הנוכחי, בו בגלל גבולות ההלכה, (שתכלס הותרה, ההלכה היבשה מתירה את זה) ישנה תרבות מערבית שמתנחלת כאן.

את מתארת בפסקה של האיסלאם את כל ענין החפצת הנשים. צודקת. כלומר, אם הן צנועות, אין כאן עבירה על הלכה, ובקישור שהבאתי אני לא חושבת שיש כאן החפצה ממש. לא כל דוגמנות, זו העמדה כבובת ראווה והחפצה וכו' וכו'. 

ממילא יש את זה. (בלא צנוע) לא נכון ליצור את זה בצנוע?

(איזה תהיות מוזרות, חבר'ה, זה לא ככ עקרוני אצלי, פשוט פתאום בכתבה הזו קלטתי את האבסורד)

אבל אני בהחלט מבינה אותך... שפתחת דיון בכיוון הזה

לי בראש מזמזמת השאלה שיש בטור הזה-

כאילו באיזה חור האמא ששאלה -חיה?? מה זה מנותקות הזו מהילדים שלך??

(לא שאין לי מה לומר בעניין, אבל..)

יש מי שמקפיד לא להתקלח בספירת העומר.

@זיויק  @אריק מהדרום 

כי זה לא חודש מצחיק

משהו בלי הסימן של לא נוסה על בעלי חיים שלא נהפוך אנחנו לשפני הניסיון
 

הכי טוב אם יש לך "נוסה בהצלחה על סוורוס סנייפ"

תחפש בגוגל אטמים נגד רעש

אני מכירה את הפשוטים שמוכרים בסופר פארם אבל יש הרבה סוגים לאיטום מקצועי יותר

 לק"י

ראיתי פעם בדן דיל.

בטוח גוגל יידע לכוון אותך.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)