בעיקר התמונה

עם הפליימוביל אני יותר מסתדר, כי אין איסור ברור.

הוא שיום אחד נוכל שלפחות 90 אחוז מהתרבות שאנחנו צורכים, תהיה נטו מעצמנו, תרבות יהודית מקורית.

זה כולל התגייסות מלאה של המון המון סוגי אנשים מוכשרים במגזר הדתי והחרדי למשימה - ספרים, שירים (זה כבר יותר מתפתח, עולם המוזיקה), סרטים כשרים, הומור, תיאטרון, חוגים ברוח יהודית, אפילו חידוני טרוויה ושעשועונים של תשבצים וכאלו - יהודיים. המון המון המון. העניין הוא שזה לא מגיע על ידי התארגנות על של מעצבי התרבות היהודית בעולם בע"מ - זה מגיע מהשטח, מאיסוף של עוד פעולה ועוד פעולה. מכון מאיר למשל מתחילים בדרך טובה לעשות את זה בעולם הילדים.

התחום שהוא הכי קשה והכי חסר בו בנתיים, זה תחום הספרות. הוא אולי גם הכי רגיש, הכי נפיץ והכי מסובך ליצירת תרבות יהודית ספרותית אמיתית. במחילה, הרב סבתו יש רק אחד וגם הספרים שלו הם די קשים לקריאה. מאוד קשה ליצור סיפורת יהודית אמיתית שכיף לקרוא, ולוואי שהיו הרבה כאלו. אולי ביום מן הימים אצליח גם אני לתרום משהו ולתת כתף לעניין, מי יודע...

מסופקני אם זה באמת יענה על הצרכים כיום של ספרות וכו', אבל כל עוד זה לא מתורגם לעברית אין על מה לדבר בכל מקרה .

מצאתי בדברים אור וחושך שמשמשים בעירבוביא, אא"כ לא הבנתי אותם

נכונה.

מחד, זה ברור שיש ליהדות אמירה גאה בהרבה תחומים, שיכולה לשמש

כאלטרנטיבה לכל מיני תרבויות קלוקלות.

אך מאידך, לפעמים האמירה הגאה היא דווקא שאין אלטרנטיבה לאותו דבר,

משום שהוא כ"כ פגום מהיסוד, עד כדי כך שכל חיקוי מוצלח או לא מוצלח שלו

לא יכול לשבות תחת המטרייה שנקראת יהדות. סתירה פנימית מובנית.

כמו לדוגמא - דוגמנות יהודית. זלילה יהודית. ראוותנות יהודית. אכזריות יהודית. 

גילוי נאות - לא פתחתי את הקישור בשל האזהרה בגוף ההודעה.

הניסוח.. בעיקר.

משורה חמש: יכול להיות באמת, לפעמים. קשה להכריע מתי. הדוג' שאתה מביא הן די קיצוניות. 

דוגמנות יהודית לא נראית בעייני חמורה עד כדי כך, בייחוד שהיא קיימת כיום, בתור מפעל קטן.

לגבי הגילוי הנאות, הממ...

קשה ליצור תרבות שמנותקת מהסביבה (ויעיד על זה הדמיון המפתיע בין ספרים של כותבים חרדיים לספרים "אסורים", וקשה ליצור מוזיקה עצמאית (כמה מנגינות מגוירות יש?).

בשביל שמהפכה כזאת תצליח הציבור האנשים האלה יצטרכו פרנסה, וזה אומר שתרבות הצריכה הדתית תצטרך להשתנות, אנחנו מעט אנשים שצריכים הרבה תרבות.

ולגבי הנקודה שהיא לא העניין, כמה פעמים כבר ניסיתי להבין עם עצמי והגעתי למסקנה שאיכשהו מצוות צניעות נתפסת היום כמחייבת את הרואה על דברים יחסית יותר חמורים אבל מחייבת את הנראה בקלות.

אני אסיט את המבט אם אני אראה מישהי שאני יודע שהולכת עם חצאית אם היא עם מכנס, אבל לא אסיט כשזאת מישהי שככה היא הולכת.

תמיד התייחסתי לכך אחרת לחלוטין.

היה מקרה שהייתי 'צריכה' לשיר לפני גבר. (קרוב משפחה רחוק, אינו שתומ"צ) אני זוכרת שלאחר מעשה שאלתי את אבא שלי מה היה נכון לעשות, הוא אמר שאולי עברתי על "לפני עיוור לא תיתן מכשול", אבל בפועל אני עצמי לא עברתי עבירה. 

"בשביל שמהפכה כזאת תצליח הציבור האנשים האלה יצטרכו פרנסה, וזה אומר שתרבות הצריכה הדתית תצטרך להשתנות, אנחנו מעט אנשים שצריכים הרבה תרבות." (עד כאן הציטוט)

לדעתי,זאת לא חכמה לרצות תרבות יהודית ובו זמנית להמשיך לצרוך תרבות אחרת.

כדי שהתרבות היהודית תוכל להתפתח-חייבים שיהיה לזה מספיק ביקוש

שימו לב למה שקורה אצל אחינו החרדים: מדי שנה יוצאים המון ספרים,דיסקים והופעות.

למה? כי זו האופציה היחידה! אין להם שום תרבות אלטרנטיבית אחרת!!

אם הם לא יכתבו לעצמם ספרים-לא יהיה לילדים מה לקרוא

לעומת זאת,הציבור שלנו מוכן לפעמים להתפשר

לקחת חצי מפה וחצי משם

ובסוף להישאר קרח מכל הכיוונים

כל אנו מגיעים למצב אבסורדי שבו יש יוצרים אבל...אין קהל!!

קראתי יותר ספרות דתית מקורית מספרות חרדית כזאת, כשהקהל לא שבוי נוצרת תחרות.

משפטים חמודים, לא'ידעת אם נכונים. עזבי "הציבור שלנו". אני מדברת על תרבות לאו דווקא דתית לאומית / חרדית. אני לא יודעת אם לספרים של החרדים ניתן לקרוא תרבות, מה שאני עוד יודעת, זה שקומץ הספרים האלו (ותתפלאי, זה קומץ, לעומת סטימצקי למשל) לא ממש "חי" בתוך החברה החרדית, כלומר, היא צורכת המון תרבות מערבית, רק שאף אחד מהחוץ לא יודע את זה, כמו מוזיקה וכל דבר אחר. ברור ששם, כשזה מקבל ציבוריות צריך ל"ייהד" את התכנים, וצנזר וכו' וכו', אבל אני לא חושבת שהפער בין התרבות המערבית אצל הדת"ל לבין זו שאצל החרדים משמעותית. הקניונים זו אולי דוג' טובה, מלאים עד אפס בחרדים, (בהגזמה כמובן), אני לא יודעת אם קניון זו התגלמות התרבות המערבית, אבל הוא בהחלט גדוש בה. אני גם לא יודעת אם נכון לפסול אותו, (במיוחד כשאני עצמי משתמשת בו) אבל אפשר לאמר ש,"מחאת חולצות הבסיס" זו דוג' טובה לניצוץ של תרבות יהודית.

קחי את הדוג' של הפליימוביל, לא של הספרים, שהיא די קשה להוכחה. המוני בתים חרדיים צורכים את המוצר הזה, (בלי לדעת מה מקורו..) 

בקיצור נמרץ, כל שכבות הציבור הישראלי (בעיקר החילוני, ותאמיני לי שהם יקנו את זה) צריך תרבות יהודית, ויכול לקבל אותה, אם רק יהיה איזה שינוי בתודעה...

איך את כן מגדירה תרבות יהודית?

*בקשר לספרים של החרדים,לא שאני תמיד מתלהבת מהסגנון הזה

לפעמים הספרים האלה קצת לוקים בחסר אבל.. לפחות יש להם קהל!

אם נבדוק כמה ספרים חרדיים יוצאים מדי שנה לעומת ספרים דת"ל שיוצאים בשנה תראי שהפער הוא עצום!

נניח והפער הוא עצום. מה זה אומר? שהם הצליחו ליצור תרבות חדשה? אולי מגזרית. אולי. מגוחך.

אני לא מדברת על נושא ספציפי דווקא של דוגמנות/ספרות/מוזיקה/משחקים, וכל הדוג' שהבאתי למעלה. 

אני מדברת על זה שכשמשהו נוחת בישראל, הוא ידע שהוא הגיע לישראל, ולא לניו- יורק..

וכתב את כל זה בצורה נפלאה זאב מגן:

"הכפר הגלובלי מדכא אותי. אני רוכש כרטיס טיסה יקר בעליל, עולה על המטוס בניו יורק ומתפתל באי-נוחות אחת-עשרה שעות, המטוס נוחת (לא משנה כמעט באיזו ארץ), הדלתות נפתחות, והנה - פלאי פלאים: כאילו בכלל לא המראתי. אותן חנויות ומסעדות עם שלטיהן המעוטרים באותה השפה האנגלית, אותם מכנסי קלווין קליין מהודקים על הישבנים, אותה "מוסיקת" ראפּ בוקעת בקצב מטמטם מן הרדיו של נהג המונית - למרות שגם הוא וגם נוסעיו לא יצליחו בחיים לפענח ולו מילה אחת ממנה (למזלם, אם תשאלו אותי). 

בארץ - בדומה לרוב יתר המדינות בעולם (אך כהרגלנו, אנו מובילים בעניין ומקצינים אותו) - "הכפר הגלובלי" הנו בעצם הכפר המערבי. ודבר תמוה הוא: אנו הרי באנו ארצה, וייסדנו ובנינו כאן בדם, ביזע, בדמעות וביצירתיות חסרת תקדים מדינה, למטרה אחת עיקרית, שנוסחה בידי א"ד גורדון כך: 

והיה כי תעזוב כלה את החיים ההם שיצרו אחרים, כאשר עזבת את ארצם, ובאת לברוא לך פה חיים חדשים, חיים שלך - ושבה הגחלת וחיתה, ושבה והיתה לשלהבתיה, ושבת אתה וחיית, ושבו עמך וארצך וחיו... "

אז מה עושים?...

מעדיפה לענות לך בהרחבה בהמשך כשיהיה לי יותר זמן וראש..

את שואלת בצדק:מה עושים?

אפשר לחלק את הפתרון ל-2

מנקודת המבט שלנו כצרכני תרבות-לנסות כמה שיותר לעודד תרבות יהודית אמיתית

כן,מותר לנו גם לקנות דיסק מקורי מדי פעם או לרכוש לעצמנו איזה ספר טוב

ובכך לעודד את היצירה היהודית

כנ"ל גם בנקודה ההפוכה,מהצד של היוצרים

להתחיל לפתח תרבות משל עצמינו

כל אחד עם כשרונותיו

נכון,זה תהליך ארוך שיכול לקחת שנים

אבל מספיק שכל אחד מאיתנו יעשה עוד צעד קטן

צעד קטן לאדם-צעד גדול ליהדות

היה בא לי על איזו הפגנה...

וברצינות, את אומרת דברים שהם מובנים מאילהם, כלומר, (לא לפגוע ח"ו), אבל אין ככ מה לעשות, את מציינת כל מיני מנהגים טובים וראויים, לקרוא לזה "תהליך"?.. זו תרבות שחילחלה כבר, אני לא יודעת מה לעשות, אני לא מובילה מהפכות, אני רק יודעת להתלונן...

(אני די במצב ח.ר.פ.נ. אז נא להתחשב)

חשבתי שאולי זה קצת מובן מאליו

הייתי יוצאת איתך לאיזה הפגנה אבל....אחרי שצחקת על ריבוזום ועל העיתון המהולל-קצת הוצאת לי את החשק

ועכשיו ברצינות: אין לי פתרונות קסם,כל שינוי אמיתי דורש מיליוני צעדים ועבודה קשה

ואולי למישו יש רעיון אחר

הוא פשוט ממלא את הבית עד אפס מקום, (תוצרת גרמניה, המוצר היחיד מהתוצרת הזו שנכנס לבית), במקום שימלא את הבית בובות יהודא המכבי.

אין בעיה ספציפית, כלומר, כן, אני מדברת על תרבות שלמה, פליימוביל זו דוג'.

שמתבטאת גם בתרבות חומרית-פליימוביל,מוצרים וכו

וגם בתרבות רוחנית-ספרים,שירים ועוד

על אף שלעניות דעתי עיקר הבעיה זה בסוג השני..(מסכימה עם ריבוזום)

כת של עובדי בובות-פליימוביל, שמקריבים להן קרבנות, ומקטירים להן קטורת

אבל בובות פליימוביל -  ז"א משחקים של יום-יום, ולא של דמויות הוד מן ההיסטוריה (יהודה המכבי) - זה פסול? זה נשמע לי הכי הגיוני, טבעי ובריא בעולם.

אולי אפשר לומר אחרת, שהיית מעדיפה בובות כמו פליימוביל, אבל עם אורח חיים יהודי. משפחה יותר גדולה, חזות חיצונית יהודית, הקשרים תרבותיים של חגים, שבת, אבא לומד תורה, וגם ההקשרים היומיומיים הפשוטים (משהו כמו משפחת מגנטי, אם את מכירה)?

לק"י

אנחנו בדרך לזה. (אומנם בהתחלה אבל זה הולך ומתפתח) אנחנו עם שקפא לשם שימור  במשך 2000 שנות גלות. נשארנו במצב של הישרדות בזמן הזה.

כאשר התחילה שיבת עמ"י לארצו גם התחלנו להתעורר ולהסיר מאיתנו את אפר הגלות. הלאומיות שלנו התעוררה, הרצון לעצמאות, צבא, מדינה משלנו, חקלאות משלנו וכו'- אלה תהליכים ישנים שהדור הקודם עבר.

הדור שלנו עובר התעוררות תרבותית- במוסיקה,  בספרות ועוד.

הכול זה חלק מאותו מכלול של  לידה מחדש של העם היהודי שהיה מפוזר בגלות, שקפא  בזמן והתאמץ כדי לשרוד.

 היה לנו תורה בגלות והיא זו ששמרה עלינו, היא התפתחה במשך הגלות. אבל היא הייתה מבחינת "הציבי לך סימנים" התורה ניתנה לעמ"י  בתור עם כדי שנקיים את התורה בארץ. התורה היא חיים ולא רק ספרים. הקללה של "עם הספר "רודפת אותנו כבר שנים רבות.

חלק מההתעוררות התרבותית היא להפוך את התורה שוב לתורת חיים- תרבות שבאה ממנה, תרבות אותנטית לעם היהודי- תרבות יהודית.

נראה לי על זה דיברת.

אבל למה לדעתך צריך דוגמנות יהודית? צניעות היא מידה בנפש.  גם אם מבחינת סנטימטרים הכול יהיה בסדר גמור לפי החומרות הגדולות ביותר, אני לא הייתי מסכימה להצטלם למקום כזה ציבורי. את היית מסכימה? שכל אחת תחשוב על עצמה או על אחותה, אמא שלה, הבת שלה.... האם היא הייתה רוצה שאחת מהן תצטלם לדבר כזה?

עכשיו יקפצו עלי כל הפמיניסטיות (לא באמת אין פה הרבה כאלו או אולי כן?) ויגידו שאני רוצה להסתיר את הנשים, שאני בעד איסלאם... אז זהו שלא!!!  כל התרבות האיסלאמית מתייחסת לאישה כאל לא צנועה מלכתחילה ולכן היא צריכה להסתתר כדי שלא "תטמא את הגברים"

לעומת זאת התפיסה הנוצרית הופכת את האישה לאובייקט, לבובת ראווה, ולכן הכול מותר.

היהדות לעומת זאת מתייחסת לאישה כאל אישה- כאל אדם  שנברא בצלם אלוקים בדיוק כמו הגבר אך הם בעלי תפקידים שונים... (ויש המון מה להרחיב על זה ויש פה כאלו שיכולים לכתוב על זה טוב ממני- נשים וגברים כאן אבל זה לא הדיון)

כל מושג הדוגמנות לקוח מהתפיסה הנוצרית ולכן  דוגמנות יהודית בתהליכי אמת של התרבות היהודית החדשה שנבנית כאן לדעתי זו סתירה פנימית.

תראי.. יכול להיות שעל זה דיברתי, כלומר, דיברתי על זה, אני מדברת על מצב, שבו אתר דתי מפרסם תמונה של דוגמנית לא צנועה. למה שלא יהיו דוגמניות צנועות? הרי בכל מקרה יש כאן עבירה על ההלכה. אם אין דוגמניות חילוניות (שממילא ידגמנו) שמסכימות להצטלם צנוע, אז כן, אני צריך ליזום כזה דבר. לא נעים, שבירת מוסכמות, ובעע של מגזריות וכו וכו, אבל אם בכל זאת ורצים תרבות יהודית, זה בדיעבד עדיף על המצב הנוכחי, בו בגלל גבולות ההלכה, (שתכלס הותרה, ההלכה היבשה מתירה את זה) ישנה תרבות מערבית שמתנחלת כאן.

את מתארת בפסקה של האיסלאם את כל ענין החפצת הנשים. צודקת. כלומר, אם הן צנועות, אין כאן עבירה על הלכה, ובקישור שהבאתי אני לא חושבת שיש כאן החפצה ממש. לא כל דוגמנות, זו העמדה כבובת ראווה והחפצה וכו' וכו'. 

ממילא יש את זה. (בלא צנוע) לא נכון ליצור את זה בצנוע?

(איזה תהיות מוזרות, חבר'ה, זה לא ככ עקרוני אצלי, פשוט פתאום בכתבה הזו קלטתי את האבסורד)

אבל אני בהחלט מבינה אותך... שפתחת דיון בכיוון הזה

לי בראש מזמזמת השאלה שיש בטור הזה-

כאילו באיזה חור האמא ששאלה -חיה?? מה זה מנותקות הזו מהילדים שלך??

(לא שאין לי מה לומר בעניין, אבל..)

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

ואילו, "ראש עיר" "ראש דשא" זה שם עצם, כאשר הביטוי כולו הוא בכלל אנלוגיה ולכן לא שייך להטות. אין "ראש" נקבה, אין דבר כזה "ראשה". כמו שאין "ידת ימינה" של אף אחד, יש רק "יד ימינה" בין אם מדובר בגבר או באישה.

אז אין כוכבת קולנוע, רק כוכב קולנוע? 🙃 - צעירים מעל עשרים

(אמלק: לדעתי אנשים אומרים כוכבת קולנוע ותותחית בחשבון ושפיצית בגמרא, למרות שכוכב ותותח ושפיץ הם שמות עצם, בגלל שהם למעשה מתפקדים כתואר. באקדמיה ללשון העברית מציינים שגם שמואל הנגיד וביאליק השתמשו ב'ראשה' בלי בעיה)

מתחלקים לפי אג'נדות פוליטיות? כמה עצב)

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום