| להטביע חותם | |||
מאת: הדס בכר טביעות האצבעות כבר מזמן אינן משמשות רק את המשטרה בבואה ללכוד פושעים. עובדת היותן סמל לייחוד וזהות אישית הפכה את הטביעות לכלי שרת בידי אמנים ומעצבים אקטיביסטים. בספרד הן שימשו כמחאה נגד הטרור, ובארה"ב היוו תמרור אזהרה נגד חדירת השלטונות לחיי הפרט. כל מה שרציתם לדעת על טביעת האצבע וגם קצת על אחיה הצעיר, המפחיד מעט, הברקוד אם אצליח להטביע חותם"? שואל עצמו כל יוצר הנמצא בתחילת דרכו. "האם יזכרו אותי, האחד והמיוחד"?עבור מעצבים ואמנים רבים טביעת האצבע מסמלת ייחוד וזהות אישית, אך עד לפני 100 שנה לערך לא השתמשו בטביעת האצבע, בדרך זו, באמנות הפלסטית. לאחר שהאנגלים החלו להשתמש בהן על מנת לזהות ולאתר פושעים, החלו טביעות האצבע להשתלב בעיצוב ובאמנות. כיום, נעשה בהן שימוש נרחב: יש מעצבים שיצרו לוגויים עם הפשטה גרפית לטביעת אצבע (כמו בשני האתרים: www.fpconsultancy.com ו-www.semlex.com יש אמנים שמציירים באצבעותיהם ובעבודה ניכרות טביעות האצבע (Chuck Close בעבודתו Large Phil Fingerprint, 1979) או אמנים המשתמשים בטביעת האצבע כביטוי חזותי להתלבטות וחיפוש של זהות עצמית. תלמים על האצבעות טביעת האצבע היא הצורה המתקבלת מלחיצת האצבע על גבי משטח חלק, ומהווה את כרטיס הביקור המדויק ביותר שהאדם נושא. בניגוד לפנים ולקווים על ידינו, המשתנים על פי קצב האירועים הפוקדים את חיינו, טביעות האצבעות אינן משתנות מהלידה ועד המוות. אפילו לתאומים זהים יש טביעות אצבע שונות. מדענים חישבו שקיימות 64,000,000,000 אפשרויות שונות לטביעות אצבע. צורת התלמים בטביעת האצבע משכה את תשומת ליבם של בני האדם כבר לפני אלפי שנים. האדם הקדמון נתן דעתו לצורות האופייניות והציגן בציורי המערות. בתרבויות שונות שהתקיימו לפני יותר מ-2000 שנה, השתמשו בטביעת האצבע כחתימה. בכתובת בבלית אף סופר על פקיד שציווה לאסור חשודים ולזהותם על פי טביעות אצבעותיהם. בכלי-חרס סיניים מן המאה ה-2 לפנה"ס מצויות טביעות, ששימשו, כנראה, לזיהוי היוצרים. את התעניינותם של החוקרים עוררה טביעת האצבע כבר לפני יותר מ-300 שנה, אך רק ב-1901 פיתח סיר אדוארד ריצ'רד הנרי את "סיווג הנרי", שיטה לסיווג ומיון טביעות אצבעות שנמצאת בשימוש, בשינויים קלים, עד היום. מדע ניתוח טביעות האצבעות נקרא דקטילוגרפיה, וישנם שלושה סוגים עיקריים של טביעות אצבע: "מערבולת", "לולאה" ו"קשת". בכל אצבע ממוצעת יש כ-150 (!) מאפיינים שונים לרכסים, והייחודיות נקבעת על ידי מספר מאפיינים ומיקומם היחסי זה לעומת זה. מגע האצבעות בעצמים שונים משאיר עליהם את טביעת האצבעות של הנוגע. עובדה זו מנוצלת על ידי הרשויות האחראיות על אכיפת החוק, ורוב המשטרות מחזיקות בנק טביעות אצבע. המאגר הגדול בעולם הינו של ה-FBI בארה"ב, המכיל למעלה מ-47 מיליון דגימות של טביעות אצבע לזיהוי עתידי של עבריינים. המאגר הממוחשב של משטרת ישראל מכיל כחצי מיליון דגימות, ומיועד הן לזיהוי עבריינים והן לזיהוי קורבנות אסון. מבחינה חוזית, הטבעת טביעת אצבע על מסמך כתוב דינה כדין חתימה בכתב-יד, והיא נהוגה במדינות רבות על ידי אנאלפביתים. טביעת האצבע כסמל בעיצוב גרפי חתרני הביטוי "השאיר את טביעת אצבעותיו", מתייחס לאדם שהשאיר חותם אישי, ייחודי. לטביעות האצבע קיים מקום נכבד והיא מהווה מוטיב חוזר בתחום העיצוב הגרפי. זאת משום שבנוסף לאופיין המופשט, לטביעות אצבע יש סמליות עשירה, המציעה מגוון רעיונות ומושגים, מאינדיווידואליות ועד לקרימינליות. טביעת האצבע היא ה-D.N.A. החזותי שלנו, המשקפת את הזהות הפיזית החד פעמית והבלתי ניתנת לערעור שלנו, משהו שלא יחזור על עצמו שוב לעולם. טביעת האצבע יכולה בקלות להשתנות מאובייקט מילולי למטמורפי; על ידי הנחתה בצורה מסוימת. טביעת האצבע הופכת לראש, ובמקרה אחר יכול להיות מדובר בענן, נוף או שדות מלאי תלמים. זהו כלי מושלם להשגת 'משחקי מילים' גרפיים וחזותיים. לעתים זו פשוט מריחה אקספרסיבית או תבנית קישוטית חוזרת - או כמו בדיחת הקרש הפרוידיאנית, לפעמים טביעת אצבע היא רק טביעת אצבע. בכל מקרה, בזכות העובדה שכולם מכירים אותה, טביעת האצבע תמיד תתפוס את העין. חידוד המסר העצמאי Un Mundo Feliz הינה קבוצת מעצבים גרפיים אקטיביסטית מספרד, המתמחה בעיצוב זהות תאגידית, ארגון תערוכות ועיסוק בחומרים מודפסים, אך אוהבים במיוחד לעצב בנושאים חברתיים והומניטריים. בשנת 2006 הם יצרו גלויה בשם "”Terrorism's Targets, ובה החליטו למקם טביעת אצבע במקום תווי הפנים של אדם, וכן על גופו. Un Mundo Feliz סיפרו לנו על עבודתם: "המטרה הייתה להעביר מסר לכלל הציבור על בעיית הטרור. בצד האחורי של הגלויה כתבנו: 'המטרות של הטרור הן אזרחים'. טרוריסטים מנצלים את השבריריות היחסית של האזרחים, את הבטן הרכה שלהם, וכן את החרדה הגדולה והתגובה החזקה של התקשורת כשישנן התקפות כנגד מטרות אזרחיות. הטרוריסט אינו מוביל של שחרור, אלא של דיכוי ושיעבוד. "העבודה Terrorism's Targets, ורוב העבודות של Un Mundo Feliz הינן עצמאיות לחלוטין, וממומנות על ידינו. החלטנו להשתמש בטביעת אצבע על מנת לסמן את האדם כאינדיווידואל, וכן כמטרה לאלימות, המשאירה חותם על אישיותו של היחיד, כפרט וכחברה. טביעת האצבע היתה סמל בהיר ופשוט למושג זהות, מי שאנחנו, החותם האישי שלנו. כשמשלבים טביעת אצבע בהקשר אמנותי, משמעות טביעת האצבע מתחזקת, והופכת ייחודית לקהילה האנושית". Un Mundo Feliz משתמשים בטביעת האצבע, וכן בוארייאציות לדימויים וקונספטים נוספים העשויים להיתפס כקלישאתיים על מנת לחדד את מסריהם. הם גם מעוניינים בהשגת זיהוי קל של העבודות על ידי הצופים. הקבוצה עשתה שימוש בטביעת אצבע גם בפוסטר “Homeless at Los Angeles”, שפורסם בספר “PURE STATE / EN ESTADO PURO” (ראו תמונה). "ההשראה לעבודה עם טביעת אצבע באה מאמנים וממעצבים כמו שאול שטיינברג, שעשה ציור של אדם מטביעת אצבע בשנת 1954; Per Arnoldi, שעיצב את הפוסטר “Save the Alps”,“Mafia, Spirali di Violencia” פוסטר שעוצב בידי Andrea Rauch Gunter Rambow שעיצב את “Onkel-Onkel” וכן Ne pas plier, Alain Le Quernec, Nous travaillons“ ensemble ועוד". בנוגע לתהליך העבודה, בקבוצה מספרים כי הם עושים סקיצות ידניות וממוחשבות, ועובדים עם תוכנות FreeHand ו-Photoshop. לעתים הם משתמשים בדימויים כפי שהם, ולעתים עושים בהם מניפולציות שונות. לכל פרויקט עושים מספר ואריאציות אבל לרוב הם עובדים מהר, ומסיימים כל פרויקט בתוך יום אחד בלבד. Un Mundo Feliz השתתפו בפרוייקט כנגד כלא גוואטנאמו, מתקן כליאה צבאי של ארה"ב בקובה, בו עבדו עם סמלים כגון סורגים, עיניים, צללית של מיקי מאוס, יד ולב, אגרוף וגולגולת, ששימשו כסמלים להעברת המסר. לפרטים נוספים: www.unmundofeliz.org Sonia D?az & Gabriel Mart?nez?(Sonia & Gabriel Freeman) דרך מפחידה למעקב Emek הינו מעצב אמריקאי ששילב טביעת אצבע יחד עם ברקוד, בפוסטר "Printed in USA", משנת 2003. בדומה לטביעת האצבע, הברקוד, שפותח בשנת 1952, הוא ייחודי ובעל יכולת להימצא בכל מקום בו-זמנית. הברקוד משמש גם הוא כסימן גרפי קונספטואלי המייצג מגוון רחב של מסרים. במהלך המאה ה-20, הברקוד יציר המחשב הדיח את טביעת האצבע מהיותה הסמל הראשון במעלה לזהות ואינדיווידואליות (או חוסר בהם), ובמקרים רבים שימש כמטאפורה לרעיונות קונספטואליים ככליאה, שלטון, וכלכלה. כמה פעמים ראינו אנשים עם קעקועים של ברקודים, המציעים דרך מפחידה וחדשה למעקב אחר הפרט? למען האמת, הרעיון המצמרר הזה אינו בלתי סביר: הרי ברקודים משמשים כבר לזיהוי רב תחומי, אז למה לא לגייס אותם לזיהוי הגוף עצמו? הדבר יכול להפוך את הברקוד מסוג של נוף עירוני לסמל של כח עצום וחסר פנים, המאיים על הפרטיות של כל אחד מאיתנו. בעוד שטביעת האצבע היא קומפוזיציה מקרית של קוים הנותנים לטביעה מראה חסר סדר, קווי הברקוד האנכיים החוזרים על עצמם נראים יותר מכניים וכפייתיים. היום ישנו חוק המחייב כל מוצר לשאת ברקוד, ובעיצובי עטיפות ואריזות, המעצבים הגרפיים מחיים את הברקוד ועושים בהם מניפולציות - הופכים אותם לפרחים, קני אקדח, מציירים או מעוותים את הקווים הישרים. אבל דבר אחד בטוח - אפילו כשניתן לו אפיון יותר אנושי, הברקוד נשאר סמל לנוקשות חברתית. כשהברקוד וטביעת האצבע משולבים יחד, כמו בפוסטר "Printed in USA", שני הסמלים מתאחדים למסר של אזהרה. בפוסטר, המעצב האקטיביסט Emek מבקר את העובדה שלממשלה ולזרועות הביטחון יש אחיזה הדוקה על היחיד בעולם הטכנולוגי. בזמן שאין הפניית אצבע לסוכנות מסוימת, צירוף המילים-ספרות בתוך הברקוד, "social system", מהווה התרעה מפני הכנת מאגר נתונים של כלל האזרחים. בכך שהחליף את האותיות בספרות Emek הוסיף לאמירה ולהתעוררות כנגד רעיון זה. הפוסטר נתרם לעמותות מחאה בזמן מערכת הבחירות של 2004 בארה"ב, כאמצעי ליצירת מודעות ציבורית בנושא צנעת הפרט. אני מודה: הייתי פה המעצב הגרפי האמריקאי Chaz Maviyane-Davis עיצב ב-1999 עטיפה לשנתון האיחוד העולמי לשימור, IUCN, ובה הטמיע זברה בטקסטורה מוגדלת של טביעת אצבע. Maviyane-Davis מספר: "נושא השנתון באותה שנה היה הדרך בה זהותנו כבני אדם קשורה לחיות הבר ולטבע. בתהליך העבודה הבנתי שכשם שאין שתי טביעות אצבע זהות, כך אין שתי זברות בעלות אותה טקסטורה בדיוק". הלוגו של חברת Fingerprint Media משווייץ מכיל טביעת אצבע. "שם החברה נבחר כדי לייצג את אופייה הייחודי של עבודתנו", מספרים בהנהלת החברה. "אחרי שהוחלט על השם, יצרנו לוגו שיקרין דינמיות ורעננות. דבר שראינו כחיוני בשימוש בטביעת האצבע בעיצוב, היה הפשטה גרפית, סיגנון והדגשה לקוים". טביעת האצבע הינה דימוי חזותי בעל משמעויות רבות, ויוצר המשתמש בטביעת אצבע הוא כמו פושע שנתפס ואומר "אני מודה באשמה, זה אני שעשיתי זאת, הייתי פה". טביעת האצבע מסמלת את חד פעמיות הפרט, לטוב ולרע, ומייצגת את הזהות שלנו בעולם הגשמי, סמליות עמה עבדו ועובדים מעצבים ואמנים רבים. | |||
גם אני מטביע חותם? -על גרפיקה ואצבעות.ההיא מהחוף
נשמע שהיה שווה פה פעםאני הנני כאינני
CureTypes: Convenient Access to Quality Medicationdonaldjohn
CureTypes serves as your one-stop shop for all-encompassing health care answers. It offers a broad selection of pharmaceutical goods, and CureTypes aims to back your path to good health by supplying medicines designed to address various health requirements. CureTypes concentrates on providing top-notch dependable choices for patients ranging from antibiotics to antiviral drugs and treatments for long-term conditions. CureTypes has a user-friendly platform that makes ordering medicines simple and hassle-free guaranteeing prompt deliveries to meet all your healthcare demands.
האמת.אנונימי (פותח)
זה היה יום שבת קייצי, ואני, כהרגלי זה קצת יותר משנה, הלכתי לבקר את זקן בית הכנסת הבודד בביתו. בדרך הקצרה שהיתה לי הפשלתי את שרוולי חולצת השבת הארוכה, שקבלתי על עצמי לכבד בה את השבת כדמותו של אבי, תוך שאני מנסה לסדר את הרעיונות שאומר לר' מאיר הזקן, לפשטן קמעא מהעופפות המופשטת המאפיינת את דברי התורה של בחורי הישיבות הגבוהות בציבור.
כשהגעתי הוא כבר המתין לי בחוץ, רכון, בעל כורחו, על ספר התהילים הישן בתוך כסא הגלגלים שלו. "שבת שלום ר' מאיר! מה שלומך?" אמרתי סקול רם, בעודי כופף אליו את קומתי כדי שיוכל להביט בפני ולזהות אותי. "או! או! שבת שלום!" קרא בשמחה, "מה שלומך? בא שב.."
"כן כן, מיד" השבתי ושלפתי כיסא מערמת הכסאות שניצבה ליד. "תקרא למטפל שיביא כמה עוגיות וקולה, יש במקרר" הוא אמר לי, מניח באיטיות את ספר התהילים על השולחן שלידו והחל לסובב את כסאו אל עבר כיסא הפלסטיק שהצבתי בסמיכות. "זה בסדר, אין צורך", השבתי לו, "אולי אתה רוצה שאביא לך קצת קולה? או סודה?"
"לא, זה בסדר, לי יש מים", הוא הורה לי בידו הגרומה אל הבקבוק עם הקשית שניצב על השולחן לא רחוק ממנו. "מה שלומך?" הוא שב ושאל, "מה שלום ההורים? ב"ה אבא שלך אדם טוב, כל שבת הוא אומר לי שבת שלום ושואל איך אני מרגיש.."
"ב"ה" אני משיב, "השבח לאל, הכל בסדר, כולם בריאים". הוא מהנהן קלות בראשו כאומר 'ב"ה'. "באו לבקר אותך השבת?" אני שואל, "אולי הבנות? או שלום?"
"כן, כולם הגיעו בערב שבת, היה יפה מאוד" הוא משיב בשמחה, "שרו, והיה אוכל טוב..."
"איזה יופי" אמרתי בהקלה, "כל הכבוד להם שהם כולם באים". "כן כן" אמר, ואז נזכר ושאל "איפה היית שבוע שעבר? בישיבה?"
"כן ר' מאיר, צריך ללמוד.." עניתי כמתנצל. "כמובן", אמר, "אבל זה בסדר, יש בחורה חכמה שבאה לבקר אותי, יעל. איזה חכמה היא, לומדת, משקיעה, וגם אומרת לי דברי תורה על פרשת השבוע..."
מעניין, אני חושב לעצמי, זה חדש... מי כבר מכיר את ר' מאיר בשכונה ובא לבקר אותו? בטח מדובר על מישהי מבוגרת שבאה לדבר איתו. כבר יצא לי, בזמן ששהיתי במחיצתו של ר' מאיר, להפגש עם אחת מן השכנות לשעבר שגרו לידו ובאה לשוחח עימו קצת ולהפיג את בדידותו.
"איזה יופי" אמרתי לו בקול מעודד, והתחלתי לדבר על מעלת החסד מן הדברים שלמדנו לאחרונה בנושא מן הגמרא במסכת שבת. במהלך הדברים, כהרגלו, ר' מאיר הפסיק אותי בסיפורים על העבר ועל משפחתו, כשהוא מידי פעם מזכיר את אותה 'יעל' שבאה לבקר אותו מידי פעם, ומאבד את ההקשר של דברי הקודמים.
ולפתע, מאחורי גבי נשמעת חריקת שער הברזל, ואז קול צעיר קורא "סבא מאיר! מה שלומך? התגעגעתי אליך!" וכבת בית, בחורה צעירה שנראית קרוב לגילי, שולפת כיסא פלסטיק נוסף וממקמת אותו מצידו הנוסף של ר' מאיר הזקן. "או! יעל! מה שלומך? מה שלום ההורים?" פתח ר' מאיר בשמחה ופנה אלי "זו יעל שסיפרתי לך עליה".
"נעים מאוד.." אני מסביר לה פנים, והפנים שהוסברו אלי חזרה מוכרות לי מאיזה שהוא מקום. "אתם מכירים?" שואל ר' מאיר. "כן," מיד משיבה יעל, "היינו יחד בסניף, אתה עומר נכון?"
ואני מתפלא. לא הייתי דמות שאמורים להכיר אותה משם. "אמת". "היית באמצע לומר כמה דברי תורה נכון? תמשיכו בבקשה" אמרה בנימה קצת מתנצלת. "ר' מאיר סיפר לי שאת גם אומרת לו דברים על הפרשה מידי שבוע, אז בכבוד", די מיציתי את מה שהיה לי להגיד, הרהרתי.
"לא לא, תמשיך, זה באמת לא משהו רציני, אני רק קוראת לסבא מאיר קצת מהחומש ומסבירה.." היא משיבה. דליתי עוד איזה רעיון במחשבתי והתחלתי לומר אותו, ולאחר כמה רגעים ר' מאיר הפסיק אותי ובאופן מפתיע אמר "אתה יודע, יש לה משפחה ממש טובה, אנשים טובים, וגם חכמה – אולי תצאו יחד?"
באותו רגע נאלמתי דומיה, ולפני שהספקתי להיות מובך כדבעי, היא הזדרזה ואמר "תודה סבא מאיר, אבל אני כבר נפגשת עם מישהו.." התעשתי וקצת שחקתי על הסיטואציה, מנסה לחזור אל הנושא הקודם עליו דברתי לפני רגע. בינתיים ר' מאיר מפשיל את שרוולו ומביט אל שעונו המיוחד, שסימניו באותיות עברית חילוף המספרים "כבר צריך לצאת לבית הכנסת" הוא אומר וקורא למטפל, תוך שהוא מגדף אותו קמעא.
ליווינו את ר' מאיר לבית הכנסת, ולפני שנכנסתי אחריו גם אני, פניתי אל יעל וחזקתי אותה על ההשתדלות לבוא לשוחח עם ר' מאיר, תוך שאני מתפלא איך ומניין היא מכירה אותו. היא סיפרה לי שלא מזמן סבתא נפטרה ממגפת הקורונה שפקדה את העולם, וכשעברה ליד ביתו כאשר באה לבקר חברה שגרה בשכנות, ראתה אותו כשישב בחוץ והחלה לשוחח עימו. כשסבתא היתה בחיים היא היתה דואגת לה ובאה לבקר ולשוחח בקביעות, ועתה השיח הזה חסר לה, כך שהיא שמחה שפגשה את 'סבא מאיר'.
הנהנתי ונפרדתי ממנה לשלום, נכנס לתפילת מנחה של שבת בבית הכנסת הספרדי, מהרהר בסיטואציה המוזרה. ומאז, על אף כל הבחורות שיצאתי איתן לפניה ואחריה – היא לא יוצאת לי מהראש.
העלה לי חיוך.כְּקֶדֶם
ובאמת מעורר השראה
תודה על זה
היושעלמת חן
היה פורום של שירים נכון? אני לא טועה..
אממ מחפשת בלי קשר צילצול של השיר אם תבנה של בית ,של איתי דוד אם למישהו יש
תודה
את מכוונת אולי לפרוזה וכתיבה חופשית?אנונימי (2)
כאן? - פורום פרוזה וכתיבה חופשית
לאעלמת חן
יש את זה:כי קרוב.
הוא נטוש למדימבולבלת מאדדדדאחרונה
עדיף בפורום אחר (צלילים ומוזיקה, או גיטרה)
ואפילו בצמע הגיוני יותר שיענו לך על זה...
תמיד זוכרת אותך, לא צריך חודש או יוםסתוית סימה
בס"ד
חודש המודעות הגיע ככה אומרים,
לידות שקטות בלי קול, ככה באוקטובר פתאום,
אני רושמת לך תינוקות שלי, שככה תישארי לעד,
על חיים שהגיעו בשקט, בתוך סערה גועשת,
בחדר לידה במקום שבו יש כל הזמן חיים,
פתאום את המוות פוגשים,
עברו 5 שנים מאז,
רציתי להגיד לך שאני זוכרת אותך, בדיוק כמו שהיית,
יפת תואר שקשה לתאר,
זכיתי בך ל9 חודשים קסומים, להרגיש אותך עמוק בפנים,
בלב שלי תהיי תמיד, מחכה לך כבר שתחזרי,
אומרים שתקומו ראשונים בתחיית המתים, כי אתם טהורים,
לא חטאתם בכלל ככה אומרים,
אחרי קבורתך קברתי גם את אבי, את בטח יודעת הוא לידך,
הרי הוא סבך,
הרגשתי שהעצב גובר עליי, לקחתי את התהילים ביד,
והלכתי להדליק נרות לשבת,
אמרתי לחוקר ליבות וכליות שלח לי נחמה בקרוב,
ופתאום הם הגיעו בלי שהתכוונתי, אוליי ככה כיוונתי,
שתי נשמות חדשות הופיעו, תאומים מבלי שציפינו,
אמרתי תודה רבה לבורא עולם, תודה שהראת לי שאני יכולה,
לאסוף את השברים ולקום, להתמודד עם לב שבור,
לחבק את האמונה בבכי של שמחה,
את , את התיקון שלך סיימת, הוא היה שלם ומיוחד,
אנחנו פה למטה מנסים לתקן את עצמנו, לחבר את החלקים שנותרו בחיינו,
ולהאמין שאת שלמה, ומתפללת עלינו,
אני אוהבת אותך בדיוק כמו שהיית, זכיתי בך לעולמים,
מחכה לך שתחזרי , עד שיבוא משיח יקירי בקרוב,
תודה שלמרות הכל בחרת לרדת בשבילי,
ותודה אבא, תודה שבחרת בי .
...אילת השחראחרונה
כמה עוצמות יש בך.
נגעת בי ממש.
ואיתך בתפילות ובייחולים ובתודות לבורא עולם.
🤍
טוב, פה בטח אין אף אחד שמסתכל, ובכל זאת..אני הנני כאינני
אנחנו מנסים להקים לתחייה את פורום "צלילים ומוסיקה" - נגנים ויוצרי מוסיקה יקרים וחביבים! נשמח שתצטרפו אלינו!!
מוזמנים להתחיל בשרשור הכירות החדש שהכנו לכם, שם תתודעו לעוד כמה דברים אנחנו מכינים לכם!
🎵🎶 שרשור היכרות תשפ"ד + עדכון! 📢📣 - צלילים ומוסיקה
בברכת "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" - המנהלים החדשדשים!
ב"ה, בהשגחה אלקית, עכשיו כבר לא כ"כ מפריע לפרסם.אני הנני כאינני
האם את חושבת עליי כמו שאני חושב עלייך?
האם מה שאמרתי לך מסיח דעתך בתפילותייך?
האם את האחת? האם זו אהבה עיוורת?
איך בכלל אדע, אם לא חוויתי מעולם אחרת?
איך אעבור את המסע הזה בלי שום חרטות?
איך אהיה שלם עם אלקים על אף ההסתרות?
תם, ועוד אשלים עם זה.


