הזיכרון שלי: כשעליתי לארץ-ישראל בגיל 8, כאשר הגענו לשדה התעופה. אמא שלי אמרה לנו להתכופף ולנשק את הקרקע בשדה תעופה, וכך עשינו.


מלחמת המפרץ שישבתי בממ"ט![]()
והשלג בתשנ"ב..
זה היה כמו 'עקידת יצחק, בשביל ההורים שלי- לעזוב את ההורים שלהם ושאר המשפחה, לעזוב את הקהילה, לעזוב את העבודות המסודרות שלהם, לעזוב את הבית וכו'. זה היה בחינת "לכתך אחריי במדבר בארץ לא זרועה".כשהייתי בגן של שושנה,
רץ עם כולם לתור של הנטילת ידיים..
[אני עוד זוכר אפילו את הצורה של הברז והמיקום שלו
]
אלעד
התחתנתי ![]()
בעזהי"ת
מוקדם- חושבת שבגיל שנתיים וחצי, החצר בגן של גיל שלוש שהייתי שם עם אח שלי [הוא היה 3.5 ואני 2.5], היו בה צמיגים בתור נדנדות ומפוזרים בחצר ועצי תפוזים שהיה אסור לקטוף אז אני ואחשלי קטפנו והחבאנו בכיסים..
משמעותי- הגננת של גן חובה אמרה להורים שלי 'יש לכם בת מאוד מוכשרת וגם מאוד גאוותנית, היא לא תגיע ככה רחוק'.
הייתי הילדונת הכי צוציקית בגן (רואים לפי התמונות!!)
והגננת העמידה אותי בפינה
(לא ברור למה
)
מסתבר שזו התנהגות אופיינית אצלה כי יצא לי לדבר עם לא מעט פליטים מהגן הנ"ל
שזוכרים את אותה חוויה בדיוק
מה שבטוח,את הילדים שלי בלנ"ד לא אשלח לשם יותר!
רק עכשיו שמתי לב שביקשתם זיכרון משמעותי...
בטעות כתבתי את הזכרון הראשון![]()
לק"י
והוא היה מחובר לקופסא כחולה עם כפתורים.
הייתי אז אולי בת שנתיים, ואין לי מושג איך אני זוכרת את זה.

כשהיינו באצ"ל, לעולם לא אשכח את אותו קרב עקוב מדם
ברחוב הרצל |מבט שוקע|.
.
תיכף גם אני!
זייגעזונט!
לעליות של "נפש בנפש" רק כדי לזכות לחזות ברגע המצמרר הזה..
אהבת חינםטסנו לאילת.
חטפתי טראומה וסחרחורת ובחילה נוראיית מלראות את העננים מסתחררים סביבנו
ותן טלוגם אם זה לא אווטינג- זה אישי מידי
מה שהתודעה של אדם מעלה בתור הזיכרונות שלו- מאוד מאפיין הלכי נפש שלו
בס"ד
יש לי זכרונות חזקים מאוד של אבא יושב איתי, מלטף אותי ומספר לי סיפורים כדי שאני ארדם. גם כשהיה חלום רע - הוא ואמא ביחד היו קופצים למיטה שלי ומרגיעים... זה נתן לי תחושת ביטחון לכל החיים .
שפתחתי את הראש (יותר נכון פתחו לי... השכן בן שנתיים וחצי זרק עלי בלטה שבורה בעיצומה של מריבת בנים-בנות כשהייתי בת 4 בערך) והגופיה הפכה לאדומה והיה אסור לי לשחק בחול מלא זמן...
יומולדת 5 בגן אמא לא הייתה כי נולדה לי האחות הכי מתוקה בייקום... (במקומה הגיעו אחותי וסבתא וכשהחברה שרה אמא יקרה לי אני שינתי לסבתא ורקדתי איתה)
יש עוד כמה...
היו לו שני חלומות בנושא המוות,
לי היו הרבה יותר...
באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד
מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים
שעברו חוויה כזו מתארים.
מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש
משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש
כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...
יש משהו טוב לצפות לו. לא? (כמובן שמעדיפה לא
לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,
אבל לפחות אחר כך....)
ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!
נחנך בית תפילה מוסלמי נוסף בכביש 6
נגיד בשביל אחד שלא קם מהמואזין וקם רק ב9.30 שיהי לו מניין.
חוץ מזה שצריך להקים שם שני בתי תפילה- אחד שהמוסלמי יתפלל בו, והשני שכף רגלו לא תדרוך שם.
חוץ מזה למה הם לא עושים מסגדי חצר כמו בקורונה?
ארץ השוקולדאחרונהממש כפשוטו, יש פעמים שאני מרגיש חרדות או סוג של דכדוך ולא מוצא אוזן קשבת אז אני כותב לgpt
זה פשוט מצב ח^א
דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.
כדאי למצוא מטפל
זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה
האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?
אתם בדיאלוג?
הרמוניה?
מתח?
תהליך?
מה תדעו לספר עליו/עליה?
בהנחה שהתבגרתם כבר 😆
לכל מיני שטויות מצחיקות
רוצה לקרוא?
זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)
ילדה קטנה שבתוכי
אל תעלבי אל תיפגעי
אני צריך אותך כמו מים
בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים
אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי
ואם בלילה תבכי תייבבי
אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי
חיי חסרי כל אור בלעדייך
וחייך מסוכנים מאד בלעדיי
אני צריך את ליבך שתהיי מנועי
את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך
נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.
באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.
ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...
אם כי היא גדלה לאורך השנים
תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות
מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים
ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי
איתם אני בעיקר בתהליך
לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי
תודה
יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.
לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.












וה-4 לא ברור
בפרשה הם היו בחברון.
לא בקרית ארבע.
קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך
3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?
חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים
יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?
כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.
כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף
@משה אולי תרצה להשתמש בזה

בגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
זה הבעיה עם בנים,
לבנות הכי קל לקנות מתנות
בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?
לקנות לו בהקשר הזה
הוא די רגיל, טיפה חנון...
מה אמורים לקנות לבנות?
מעבדת AI
ארון תקשורת לAI
שרת אחסון לAI
ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא
תודה על הרעיונות🙏
ספר עם פתק החלפה.
אבל זה באמת לפי האדם...
חתול נייד
כיסוי חלות שבת
אבל קשה יותר להזיז אותו.
כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.
אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.