לילידי שנות ה80 וה90 -משה ר-

------------------------------------------------
כשהיינו ילדים, ישבנו ברכב לא חגורים,
ולא היו כריות אוויר.
היה כיף לטייל בטנדר ולשבת מאחור.
שאנחנו עוד זוכרים טוב מאד....

העריסות שלנו היו צבועות בצבעי עופרת מבריקים ...

לא היו סוגרי ביטחון על בקבוקי התרופות, על המגירות ועל הדלתות ...

כשרכבנו על אופניים לא חבשנו קסדות ולא היו לנו מגני מרפקים וברכיים.
ההורים שלנו לא הגישו תלונות בעירייה כשנפלנו בגלל חורים באספלט.

שתינו מים לרוויה מהברז בגינה, או איפה שרק מצאנו. לא היה לנו בקבוק מים מינראליים.

בילינו שעות על גבי שעות בבניית מכוניות מארגזים וצינורות, ולא בדיוק על פי התקן.

לאחר כמה התנגשויות למדנו לפתור את הבעיות. עצרנו מול עץ או פשוט קפצנו על הארץ...
לא הזעיקו שירותי רפואה דחופה אחרי כל נפילה ...

הרשו לנו לצאת לשחק בחוץ ובלבד שנחזור בזמן לארוחה...

הלכנו לבית הספר כדי לעבוד וללמוד ולא כדי "לפתח את הפוטנציאל היצירתי שלנו"...

כשלא עבדנו, המורה נתנה לנו עונש ולפעמים אפילו הרביצה.
ההורים שלנו מעולם לא הגישו תלונה.
ידענו שזה הגיע לנו.

לא היו ניידים... שלחנו מכתבים וגלויות...

נחתכנו, שברנו יד או רגל, הלכו לנו כמה שיניים ...
אבל אף פעם לא הגשנו תלונות בעקבות התאונות האלה...
אף אחד לא היה אשם ... מלבדנו.

שיחקנו שוטרים וגנבים, שיחקנו עם נפצים, ואף פעם לא הצתנו רכבים ...

התחלקנו בבקבוק קולה אחד בין 4 חברים (כשיכולנו, כי זה היה בקבוק זכוכית של ליטר)... כולנו שתינו מהפיה ואף אחד לא מת מזה.

לא היה לנו פליי-סטיישן, ולא MP3, לא נינטנדו, לא משחקי וידיאו, לא הייתה טלוויזיה בכבלים, לא היו צורבים, ולא קולנוע ביתי, לא ניידים, לא צ'אטים, לא אינטרנט וכו' ...
לעומת זאת: היו לנו חברים אמיתיים

יצאנו, לקחנו את האופניים, או פשוט הלכנו ברגל לחברים. צלצלנו בפעמון, או סתם נכנסנו בלי לצלצל והלכנו לשחק...
לא שלחנו אס אם אסים.

לחבר'ה שלנו קראו יוסי, משה ושרה ולא Sacha31, Label75 ou Slup@XX

שיחקנו עם מקלות, עם כדורי טניס, בשוטרים וגנבים, תופסת, כדורגל, 21, שיחקנו עם בובות ועם מכוניות מיניאטוריות ולא במשחקי מחשב

לא כולנו היינו תלמידים טובים. מי שנכשל, נשאר כיתה. אף אחד לא הלך לפסיכולוג, או ליועצת חינוכית.
פשוט, נשארו כיתה וקיבלו הזדמנות שנייה.

מי שלא רצה ללמוד בתיכון הלך לבית ספר מקצועי.
וזאת לא הייתה בושה.

חווינו את החופש, למדנו מההצלחות ומהכישלונות שלנו, לקחנו אחריות.
ולמדנו להסתדר לבד.

האם אתם שייכים לאותו לדור ?
אם כן, הקדישו דקה למחשבה ושלחו מסר זה לחברים.
אולי הם ישכחו, ולו לכמה רגעים, מהחיים המטורפים של היום ויהפכו שוב לילדים שהיו פעם ...

שיהיה לכם יום נעים!

אנחנו הילדים, ומאז ב"ה התקדמנומרן הראשישיבע

*לחבר'ה שלנו קראו ירחמיאל, ארציאל ומחוייאל, ולא Admin שדרותי ונפשי

סבבה והכל, אבל יש גם חלקים יפים בסיפורשמואלג

למשל:

"לא כולנו היינו תלמידים טובים. מי שנכשל, נשאר כיתה. אף אחד לא הלך לפסיכולוג, או ליועצת חינוכית.
פשוט, נשארו כיתה וקיבלו הזדמנות שנייה."

 

פעם אדם עם דיסלקציה, ראו אותו כעצלן, כיום יכולים לאבחן אותו ולעזור...

ניתן למצוא עוד דוגמאות

לא הכל רע, יש גם טוב.

אבל זה חלק מהטענהמרן הראשישיבע

שהיום מאבחנים לקויות במקום לדרוש יותר.

 

 

יש אומרים,

שתעשיית האבחונים הופכת לעתים לשוק מסקרן מאוד

של עיגולי פינות וקיצורי דרך תמורת כסף.

 

(לא כאמירה כוללת חלילה, אבל קיים צד כזה)

^^ היום במקום לעבוד עם תלמידים בעייתיים-משה ר-

פשוט דוחפים להם רטלין/קונצרטות העיקר שלא יפריעו ושלמורה יהיה שקט..

^ או שכולם בעייתיים או שהנורמליים דורשים את זהברוךש

כדי להקל על הלימודים. 
אומנם אני מוקף בסביבת גיל אחרת - ולא מכיר כמה "מכריחים" את הצעירים לקחת. 
אבל בגיל האקדמיה - ראיתי אחוזים עצומים שלוקחים בכדי להקל ולעזור. 

לא מדויקנפשי תערוג

פשעם אחוזי הנשירה היו גבוהים יותר

לצערי אתה טועה!!שלומי20104
אחי הצעיר בלי הרטלין היה היום מנקה רחובות ולא אחד שמחזיק תעודת בגרות מלאה למד שנתיים בישיבת הסדר והיום בצבא!
הצליח החייו ויוכל להגחע לאן שירצה ולא רק מנקה רחובות!
אין הכוונה להכללה אלא לתופעה.ברוךש

בכל מקרה, לא מפריע לי שכלל הציבור ייקחו תרופות לאיזונים ובלמים בדומה לוויטמינים. 
אם זה עוזר, אז סבבה. (כמעט כל אחד יכול להיעזר במשהו). 

הוצאת שם רע על כלל ציבור המורים בישראל... לא?כתר הרימון
לא, ממש לא..-משה ר-

יש אמת וצריך לומר אותה, אולי קצת הכללתי אבל באמת מדובר בתופעה מדאיגה אחוז התלמידים שלוקחים רטלין הוא גבוה והרבה פעמים הן ההורים והן הבית ספר מעדיפים לתת את זה משיקולי נוחות, כי אין כוח להתמודד עם הילד, ההורים היום הרבה פחות סבלניים מפעם..

קשה לשמוע/לקרוא את זה אבל זאת המציאות.

התלבטתי הרבה אם להגיביטבתה
בכל מקרה, בעבר לא היתה את ההתפתחות הטכנולוגית והתישייתית כמו היום ולכן הבעיות פחות בלטו לעין-
היום רוב האוכל תעשייתי, מלא בצבעי מאכל וחומרים משמרים ומוצרים נוראיים שמשפיעים עלינו וכמובן על הילדים.
ילד שאוכל הרבה גאנק פוד וממתקים יסבול מבעיות קשב (ברוב המקרים).
כנ"ל מבחינת הטכנולוגיה הכל ממוחשב הרבה קרינה- יש יותר בעיות.

צודק ולא צודק לגבי ההורים- בעבר הורה אחד לפחות היה בבית (בדרך כלל אמא) שדאגו לילדים והיה יותר סבלנות.
היום רוב ההורים עובדים קשה ובקושי סבלניים לעצמם.
הרבה מהקשיים של אותם ילדי ריטלין הם גם ריגשיים פחות אמאבא).

וכן מה שנפשי הזכיר, בעבר היתה יותר נשירה.
^^^^^דניאל55

למרות שאני מסכימה עם שדרותי בגדול שצריך להיזהר עם זה.

 

 

אבל, בתכלס, ילדים שצריכים עזרה ולא לוקחים הם הכי מסכנים ולא המורה... (אוהבת את תלמידי הלקויים מאוד והם לפעמים ככ ככ אומללים עם כל האהבה שלי )

אני לא מתנגד לזה באופן גורף אני רק חושב-משה ר-

שידם של המורים וההורים קלה על הכדור, אם יש מקרים חריגים אחרי בדיקות ואבחונים והמצב ממש בטטה, אז אין בעייה לתת אבל לא כל ילד קצת קופצני צריך השבית עם כדורים וכמו שציינתי קודם אין להורים היום הרבה סבלנות ובמקום להתמקד בילד חלקם מעדיפים פשוט לתת לו כדור ושלום על ישראל..

אני איתך.מישהו10
שכחו לכתוב את המכות שהמורים היו פעם מחטיפים מושיקו
כתובבקטנה
בשנות ה- 80 וה- 90?!מישהו10
לא רוצה להרוס (האמת שלא אכפת לי) אבל אצלי לא השתנהברוךש

לא מצליח להתחבר למרבית הסעיפים. העולם היה ועדיין שפוי וטוב. 

וואי. כמה זה נכון..פריסבי

הקטע עם הברז לא זכור לי אומנם.

יש הרבה דברים שגם אצל הילדים שלידניאל55

אשמור בעזרת ה׳

 

לאחותי יש 6 בנים בלי מחשב....

 

אחות אחרת עם עוד 6 ילדים וגם בלי מחשב

 

לאף אחד מהאחיינים שלי אין פלא והגדול בניהם בן 18

 

 

אז.... תמיודעים, זה עניין של בחירה ועקרונות

לי עצמי אין פייס ולא סמארטפון והניקים היחידים שאני מכירה זה פה....

אה?ארוון

התכוונת אולי לילידי שנות ה60 וה70...

כי ממש לא נכון!

אני דווקא חושב שכן ואני זוכר לא מעט מהדברים ברשימה-משה ר-
^^^ראיתי את הקטע הזה מזמןעין הקורא

אבל בכותרת היה כתוב 70 ו-80.

בכל אופן, בסוף שנות השמונים כבר היה מחשב 

בכל בית שמכבד את עצמו.

משחקים בחוץ היו רק בשבת....

 

על שנות ה-90 זה בוודאי לא נכון.

זה לא מדוייק כלל, לדוג'בדור הזה כבר היו משחקי מחשבריבוזום

ומשחקי וידאו, וכשהייתי בת עשר בערך התחיל להכנס האינטרנט לכל הבתים (אבל זה היה על שעות ויותר זול בערבים ובסופי שבוע XD). קראתי  לפני כמה זמן קטע אחר שהרבה יותר גרם לי לנוסטלגיה, הנהונים נמרצים וקריאות "נכון! נכון!". צריכה לחפש אותו.

לטוב ולרעהרועה

קל להעצים את העבר

התרפקות על נוסטלגיה שהמוח צובע ורוד..הקולה טובה

הזיכרון שלנו לאחור תמיד יהיה טוב יותר ממה שחוינו באמת.

 

אז נכון לא היה לנו פלא' ולכן כשארגנו מסיבת הפתעה שבוטלה ברגע  האחרון- לא היה איך להודיע לזו שגרה הכי רחוק וכבר יצאה מהבית, אז היה צריך לנסוע עד לשם ולחכות לה כדי להגיד שזה התבטל.. 

 

אז נכון, לא היה אינטרנט, לטוב ולמוטב. יש לו המון יתרונות לכפר הגלובלי, לשיתוף פעולה הענק הזה. 

 

וישבנו ברכב לא חגורים- וב"ה שלא קרה כלום, מצד שני- היו הרבה פחות מכוניות על הכביש והן היו פחות מהירות ממה שיש היום. חוץ מזה- מי אמר שפעם התאונות לא היו קטלניות יותר? כל הכללים האלו (חגורות בטיחות, סוגרי ביטחון, תווי תקן) נכתבו בדם. היום שומרים עליהם- כי פעם הם אכן הזיקו. גם אם כותב הקטע ניצל מהם באופן אישי. 

 

וגם אם לחברים שלנו היו שמות אמיתיים- הם היו רק מהסביבה הקרובה. עם חברים שהתרחקו התכתבנו במקרה הטוב או ניתק הקשר. (חוצמזה- אני עדיין אקרא גם לניקים בשמותיהם האמיתיים ולא בניק.)

 

מי שנכשל נשאר כיתה- גם אם הבעיה שלו היתה רק דיסלקציה קלה שהפריעה לו לקרא, או בעיית קשב ורכוז שגרמה לו להשתולל במקום ללמוד ולעוף מהבי"ס לרחוב. או סתם לא היה מבריק ונשלח לבי"ס מקצועי.

היום יותר ילדים מקבלים רטלין- אבל יותר ילדים מפתחים בעיות קשב בגלל הטלויזיה והמהירות של הדור הזה. הרטלין מציל אנשים ונותן להם לסיים בכבוד. וכמו כל דבר- יש לו גם חסרונות ויש מה לשפר ואיך לתת פחות. אבל להחליט שהיה הרבה יותא טוב בלי? לא מסכימה.

פעם המורים היו בגישה של "ילד רע" היום המורים יותר בגישה של "ילד שצריך יותר עזרה"

פעם מחוננים היו נשארים משועממים, היום נותנים גם להם מענה ומעצימים את היכולות שלהם.

פעם התלמיד היה תמד אשם והמורה תמיד צודקת, לא משנה מה קרה. 

 

 

גם פעם היו דברים רעים וגם היום יש דברים טובים בכל ההתקדמות.

וכמו כל דבר- לטכנולוגיה יש שני צדדים.

פלא' זה כלי, אינטרנט זה כלי, תרופות זה כלי, מחשב זה כלי.

והכלי הזה יכול לשמש לטוב ולרע.

יש אנשים שמשתמשים בכלים האלו להרבה טוב, ויש הפוך.

 

^^^^^^^^^^ סוףסוף תגובה ללעניין!חרדי מקורי
לא הבנתם את הנקודה..-משה ר-

אף אחד לא אמר שהכל פעם היה מושלם, ממש לא, אבל הרבה דברים השתנו בין עם זה בחינוך ובין עם זה חברתית..

החברה היום הרבה יותר סגורה, אנשים יותר מרוכזים בעצמם ובאייפוניהם מאשר בחברים..

היום שחנ"ש היא מילה גסה, ישיבה בחברה, או סתם שיחה משפחתית זה דבר שכמעט ולא ניתן למצוא בלי שכל אחד יתעסק באיזה מכשיר, אלה דברים שהרסו המון את החברה..

חינוכית- היום הנוער פתוח יותר לתקשורת ולדברים שבעבר לא היו פתוחים אליהםם וזהו אובדן התמימות שכולם מברים עליו..

היום ילד בכיתה ב' יודע מה שפעם ילד בכיתה ט' לא ידע ולא במובן החיובי, אז כן החברה נהרסה, פעם היה הרבה יותר כבוד למורים ולהורים, אני זוכר שמורה היה נכנס לכיתה הייתה יראה מסויימת אפילו המופרעים של הכיתה לא העיזו להתחצף והיו מורידים ראש, איפה היום תמצאי דבר כזה? היום מורה מדבר עם תלמיד, במקרה הטוב הוא מאיים שיביא את ההורים במקרה הפחות טוב מעיף עליו כיסא..

אז כן, העבר היה הרבה יותר טוב תרצי או לא, אפשר לעצום עיניים ולהכחיש אבל זאת המציאות וחבל שזאת המציאות!

היו הרבה נקודותguest

חינוכית וחברתית ^^^ על כל מה שכתבת

וגם בשנות ה60הקולה טובה

אמרו לאמא שלי שפעם הנוער היה מחונך יותר ופעם היה טוב יותר 

וגם אז אנשי חינוך התחלחלו ממה שקורה.

ונאנחו שבזמנם לא היתה טלויזיה והלהקות היו סולידיות ולא מופרעים כמו הביטלס

ומה קרה לחברה

 

תמיד זה הכי כיף להסתכל אחורה ולצבוע הכל בורוד.

גם פעם היו דפקטים.

גם בשנות ה80 נערים שרפו מכוניות.

גם אז לקחו סמים (נוער הפרחים, מכיר את המושג?)

גם אז היתה אלימות, ולא פחות מהיום.

גם אז היו ילדים שהיו עם חברה אמיתית והיו ילדים שכל היום קראו ספרים או מגזינים "רדודים" כמו מעריב לנוער והארץ שלנו.

 

החברה היום לא יותר סגורה.

החברה היום יותר מכילה- כי קל יותר להכיר את השונה. 

אנשים לא יושבים מול הטלויזיה\משחק מחשב\ספר אלא הרבה יותר מתעסקים באינטקציה חברתית. נכון, היא שונה קצת ממה שהיה פעם אבל גם חבר וירטואלי הוא חבר.

אני רואה איך אני שומרת על קשר עם אנשים אמיתיים- אם יש לי קשר איתם בפייסבוק\ג'ימייל צ'אט\פורום. ובעיני זה לא שונה בהרבה משיחת טלפון. 

בתחילת שנות ה90 הייתי ביסודי, רוב הקשר שלי עם החברות היה בטל'. לא היה כ"כ קל ללכת גם בתוך השכונה. 

וגם היום- אחים שלי משחקים בחוץ עם שכנים, מקימים מחנות, משחקים כדורגל\הנדאפ\הדגל ונוסעים ביחד על אופניים.

 

נכון שמערכת החינוך השתנתה- אבל זה קרה בגלל שניסו לגרום ליותר פתיחות (לקרא למורה בשם הפרטי, לא לעמוד כשהיא נכנסת וכו') זה לא קשור לקידמה ולטכנולוגיה- אלא כשל במערכת החינוך.

ולא בטוח שבעבר שמורה היה מטיל אימה ומרביץ ומדרבן את התלמידים באיומים ופחדים היה יותר טוב. זה שמשהו לא טוב לא מחייב שההפך הקיצוני שלו  כן טוב. ואפשר לראות בחינוך הדתי המון מקומות שמצד אחד- מלמדים מתוך חיוב ולא שלילה והפחדה ומצד שני כן מקפידים על דיסטאנס בין המורה לתלמידים.

 

לא אוהבת התרפקויות רומנטיות וחולמניות על העבר. 

העבר היה עם הטוב והרע שהיו בו.

ההוה זה מה שיש כאן. ומה שצריך להתמודד איתו. ולהוציא ממנו את הטוב.

ולבנות עתיד טוב יותר.

ות'אמת? לא הייתי רוצה שהעתיד יהיה דומה לעבר. 

העם עם קולה!!מאמע צאדיקה
צדיקה, ברכות על התפקיד החדש-משה ר-


העם עם צאדיקה!הקולה טובה
הנקודה ברורהמדברצין

אבל זה קצת מקפיץ שריכזו בקטע אחד את כל השלילי שיש היום ואת העבר צבעו בוורוד

כאילו באמת שאין היום יתרונות או שלא היו חסרונות.

והיותר מקפיץ זה שלוקחים נושאים שנויים במחלוקת ומכניסים בתוך הרשימה ה"מוחלטת" בציפיה להאכיל אותנו בדעה של כותב המאמר

 

אבל בהחלט העלה כמה חיוכים נוסטלגיים

 

 

 

 

 

 

 

אולי אם היה כתוב בסגנון נוסטלגי נטו היה יותר כיף לקרוא והיה אפילו גורר שירשור נוסטלגי נעים ולא דיון כזה .

כי גם מה שנכון אי אפשר לשנות ואנחנו חיים בתשע"ד ולא תשנ"ד

 

 

לגבי תאונות דרכים...אדם כל שהוא

אכן בעבר היו הרבה יותר הרוגים, ביחס לגודל האוכלוסיה ולפעמים אפילו במספר הכולל -

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D#.D7.94.D7.A8.D7.95.D7.92.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.99.D7.A9.D7.A8.D7.90.D7.9C_.D7.9C.D7.A4.D7.99_.D7.A9.D7.A0.D7.99.D7.9D

השאר חלק טוב, חלק רע, וחלק בכלל נראה לי שייך לתקופה יותר מוקדמת.

 

 

 

טוב, על מערכת החינוך אני לא רוצה להתחיל לדברמשה

אבל הסביבה ה"מגניבה" המתוארת כאן התאימה אכן לסוגים רבים של אנשים, ולא לסוגים אחרים שמצאו את המפלט שלהם מהסביבה על גבי המקלדת.

 

חגורות -  באופן גורף היו פחות מכוניות, וממילא פחות הרוגים מהעדרן.

משה, זה לא נכוןצחקן
היו פחות מכוניות ויותר הרוגים.
היו פחות מדיות וארגונים שחפרו על זההרועהאחרונה
קהלת ז פסוק יי. נחמיה
אוזניות נגד רעשיםנקדימון

אני מחפש המלצות לאוזניות מגן נגד רעשים אבל כאלה שלא מוחצות את המוח המסכן.

לא אוזניות שמתחברות למכשיר אלא פשוט אוזניות שמבודדות רעש. לא אלחוטיות.

 

מכירים כזה? אשמח מאוד מאוד לקבל המלצות.

מי עוד מתקשה לזכור פרצופים?חתול זמני
מכיר 2 אנשים כאלו. זו תופעה קיימת ולא נדירהקעלעברימבאר
זה ייחודי יחסיתהרמוניה

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

כן מענייןל המשוגע היחידי

שמות אתה זוכר?

כן פחות או יותרחתול זמני

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

זה לא נשמע כ"כ חריגל המשוגע היחידי

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

זו תופעה ממש שונה ממה שחשבתיריבוזום
שהתכוונת אליה ושאליה התייחסתי בהודעה הקודמת שלי בשרשור. זה לא שאתה לא זוכר, זה נשמע קשור יותר לכוח הדמיון. אתה מסוגל לדמיין באופן מוחשי דברים אחרים?
אז אולי אני כמוךל המשוגע היחידי

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אז זה משהו נקודתינוגע, לא נוגע

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

הממ,ריבוזום
טוב, הדימיון שלי לא כל כך מוחשי. כלומר, אני לא ממש יכולה לראות ב"עיני רוחי" כמו שאני רואה בעיניים האמיתיות. אבל אני כן יכולה לדמיין "רושם", קשה להסביר - נראה לי כאילו מה שהמוח מפרש מתוך התמונה שרואים (אפשר לתכנן ציור באופן מדויק כך). במובן הזה אני מסוגלת לדמיין פנים כמו כל דבר אחר. 
בעיקרוןריבוזום
זה לא ממש שימושי להיות מסוגל לשלוף פנים, בניגוד לשמות. לא עשיתי מחקר אבל נשמע לי שזה ממש נורמלי להיות מסוגל לזהות ולהתקשות לדמיין. מעניין אם למי שמצייר הרבה יש יכולת שליפה חזותית טובה יותר מאנשים שלא. 
אני מתקשה, חוץ ממי שאני מדבר איתו בלימודחסדי הים
ולומד ממנו, כי אז בעל השמועה לפני.
לי לוקח זמן לזכור פרצופים של מדוייטותצדיק יסוד עלום
מה זה מדוייטות?חתול זמני
הבחורה שיוצאים איתה לדייטפ.א.
לא מכיר כזה דברחתול זמני
אחרי זמן מה זוכר די טובזיויק
אניאנימה

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.


עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

יש לזה אבחנהנעמי28
והיא נקראת פרוסופגנוזיה
וואלהזיויק
פרוסופגניוזיהחתול זמני
סופגניות כמו בקונדיטוריה – הכי מושלמות!
אני זוכרת היטב, אבל חושבת שהכרתי פעם מישהוריבוזום
כזה... (מישהו שנפגשתי אתו פעם למטרות שידוך. אחר כך פגשתי אותו במקרה באיזה אירוע עם חברה. קצת אחר כך ניסינו שוב פעם אחת. כמה חודשים טובים אחרי כן, אחרי שהתחתנתי, החברה סיפרה לי שהיא פגשה אותו והוא אמר מזל טוב ושהוא שמע שהיא התחתנה... הם בכלל לא מכירים, ודי ברור לי שהוא התכוון אליי (אנחנו לא דומות במיוחד. רק בצבעים.)
בדיוק קראתי כתבהרקאניאחרונה

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

לא לפתוחזיויק
אם פתחת תענה: למה ער?
אם למישהו יש חידון לפסח למבוגריםהרמוניה

או משחקים משפחתיים אשמח לשיתוף!

חג שמח!🌸🌸🌸

קישורים נחמדים לחידונים - אתר כיפה ומהאקדמיה ללשוןפ.א.
תודה רבה!הרמוניה

הראשון יפה...

בסוף הכנתיהרמוניה

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

תודההרמוניה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

וואו, כל הכבוד!! 👍👏👏ל המשוגע היחידי
תודה רבה!הרמוניהאחרונה

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

ההחלטה הכי גדולה שלקחתם בעקבות התייעצות עם AIפתית שלג

או הקניה הכי גדולה.

האם יצא לכם להתייעץ רפואית עם AI?

האם הAI השפיע על הקשר הזוגי או המשפחתי שלכם?

 

אני חושב שאצלי הכל קרה😅

נעזר באופן יומיומי- בהרבה דבריםפ.א.
אך זה עוד אחד מבין כלים ואמצעים רבים להתייעצות, ללימוד ולהבנה, לקבלת רעיונות ותובנות.  

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

מרגישה מהדור הישןריבוזום

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

גם אצלינוגע, לא נוגע

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..


עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.


ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

אניoo

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות


רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

אני משתמש בו לחישובים בעבודהחתול זמני

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

 

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

שינה את החיים בהרבה צורותמשהאחרונה

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

רכבמחפש שם

אשמח לשמוע מכם הכוונות יתרונות וחסרונות בהחזקת רכב לבחור בן 21 עם עבודה קטנה שמכניסה 3-4 אלף בחודש. בעיקר מהצד הכספי והנפשי.

תלוי בעיקר באיפה אתה גראריק מהדרום
בירושלים ובמרכז אין הצדקה.
יש מקומות שאין ברירהמשהאחרונה
יתרון: שופוניחתול זמני

חיסרון: יכניס אותך לחובות

 

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

 

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

 

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

 

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

תודה רבה על הפירוטמחפש שם

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.


 

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

 

25K זה עבור טויטה קורולה עתיקה במצב מדהיםחתול זמני

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

 

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

 

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

 

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

 

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

הגזמתאני:)))))
זה אחוז גבוה מההכנסהארץ השוקולד
למה לא להסתמך על תחבורה ציבורית?
זה פשוט תלויל המשוגע היחידי

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

ואפשר למצוא גם רכב סבבה שנוסע טוב באזור 10/15Kל המשוגע היחידי
נכוןנפשי תערוג
אבל צריך להבין טוב כדי להבדיל בין רכב תקול לרכב תקין בסביבות מחיר כזה
נכוןארץ השוקולד
אבל האם לא עדיף לחסוך משהו כשזה אחוז כה גבוה מההכנסה?
כל עוד אפשר להסתייע בתחבצ ברור שעדיףאריק מהדרום
אם אתה גר בחור ביו"ש מה תעשה?
לאו דווקא עדיףנפשי תערוג

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

אתה לא מוציא כסף על מכונית כמו כל השאראריק מהדרום

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

נכון.נפשי תערוג

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן



גם בריכה פרטית זה כסף תמורת נוחות+זמןאריק מהדרום
נכוןנפשי תערוג

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

על אותו משקל אפשר פשוט לעבוד פחות...חתול זמני

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

נכוןנפשי תערוג

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי


אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

👍מחפש שם
מעניינת הנקודה שאתה מעלה על רמת החיים
זה גם קשור בהרבה לזהל המשוגע היחידי

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

רכב הכי פשוט עולה כ1000 שח בחודשנפשי תערוג

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק


יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות


זה בגדול

תתחיל בלהבין כמה עולה ביטוח (אתה נהג צעיר)מרגול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט


אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך


וכמובן דלק


אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.


ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

אם הצורך הוא ניידות עירונית: קורקינט/אופנייםמשה
מתחילים עם שעון קיץ..נועה.

מה זה הדבר הזוועה הזה. אין לילה, ושבת נמתחת כ'כ...

לא מבינה למה בכלל עוברים לשעון קיץ 

יום שישי ארוךךךךך - אפשר להספיק הרבה דבריםפ.א.
השבת נמתחת … זו באמת בעיה 
הפוךפצל"פ
אפשר להספיק גם שנצ וגם ללמוד וגם לשחק עם המשפחה
בכיף מוכן לישון פחות היום בישביל שבתות ארוכותכְּקֶדֶם
מת על זה
מה זה מדהיםחתול זמני

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

היום ערב פסח. אני בשעון הקודםמשה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

שעון קיץ זה אחלהרקאני

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

עד כדי כך?זיויקאחרונה
יש פה מדריכי חתנים בקהל?אוי טאטע!

אם כן אשמח לעזרה בפרטי

תודה מראש!

מזל טובל המשוגע היחידיאחרונה

אולי יעניין אותך