*לחבר'ה שלנו קראו ירחמיאל, ארציאל ומחוייאל, ולא Admin שדרותי ונפשי

למשל:

"לא כולנו היינו תלמידים טובים. מי שנכשל, נשאר כיתה. אף אחד לא הלך לפסיכולוג, או ליועצת חינוכית.
פשוט, נשארו כיתה וקיבלו הזדמנות שנייה."

פעם אדם עם דיסלקציה, ראו אותו כעצלן, כיום יכולים לאבחן אותו ולעזור...

ניתן למצוא עוד דוגמאות

לא הכל רע, יש גם טוב.

שהיום מאבחנים לקויות במקום לדרוש יותר.

יש אומרים,

שתעשיית האבחונים הופכת לעתים לשוק מסקרן מאוד

של עיגולי פינות וקיצורי דרך תמורת כסף.

(לא כאמירה כוללת חלילה, אבל קיים צד כזה)

פשוט דוחפים להם רטלין/קונצרטות העיקר שלא יפריעו ושלמורה יהיה שקט..

כדי להקל על הלימודים. 
אומנם אני מוקף בסביבת גיל אחרת - ולא מכיר כמה "מכריחים" את הצעירים לקחת. 
אבל בגיל האקדמיה - ראיתי אחוזים עצומים שלוקחים בכדי להקל ולעזור. 

פשעם אחוזי הנשירה היו גבוהים יותר

בכל מקרה, לא מפריע לי שכלל הציבור ייקחו תרופות לאיזונים ובלמים בדומה לוויטמינים. 
אם זה עוזר, אז סבבה. (כמעט כל אחד יכול להיעזר במשהו). 

יש אמת וצריך לומר אותה, אולי קצת הכללתי אבל באמת מדובר בתופעה מדאיגה אחוז התלמידים שלוקחים רטלין הוא גבוה והרבה פעמים הן ההורים והן הבית ספר מעדיפים לתת את זה משיקולי נוחות, כי אין כוח להתמודד עם הילד, ההורים היום הרבה פחות סבלניים מפעם..

קשה לשמוע/לקרוא את זה אבל זאת המציאות.

למרות שאני מסכימה עם שדרותי בגדול שצריך להיזהר עם זה.

אבל, בתכלס, ילדים שצריכים עזרה ולא לוקחים הם הכי מסכנים ולא המורה... (אוהבת את תלמידי הלקויים מאוד והם לפעמים ככ ככ אומללים עם כל האהבה שלי )

שידם של המורים וההורים קלה על הכדור, אם יש מקרים חריגים אחרי בדיקות ואבחונים והמצב ממש בטטה, אז אין בעייה לתת אבל לא כל ילד קצת קופצני צריך השבית עם כדורים וכמו שציינתי קודם אין להורים היום הרבה סבלנות ובמקום להתמקד בילד חלקם מעדיפים פשוט לתת לו כדור ושלום על ישראל..

לא מצליח להתחבר למרבית הסעיפים. העולם היה ועדיין שפוי וטוב. 

הקטע עם הברז לא זכור לי אומנם.

אשמור בעזרת ה׳

לאחותי יש 6 בנים בלי מחשב....

אחות אחרת עם עוד 6 ילדים וגם בלי מחשב

לאף אחד מהאחיינים שלי אין פלא והגדול בניהם בן 18

אז.... תמיודעים, זה עניין של בחירה ועקרונות

לי עצמי אין פייס ולא סמארטפון והניקים היחידים שאני מכירה זה פה....

התכוונת אולי לילידי שנות ה60 וה70...

כי ממש לא נכון!

אבל בכותרת היה כתוב 70 ו-80.

בכל אופן, בסוף שנות השמונים כבר היה מחשב 

בכל בית שמכבד את עצמו.

משחקים בחוץ היו רק בשבת....

על שנות ה-90 זה בוודאי לא נכון.

ומשחקי וידאו, וכשהייתי בת עשר בערך התחיל להכנס האינטרנט לכל הבתים (אבל זה היה על שעות ויותר זול בערבים ובסופי שבוע XD). קראתי  לפני כמה זמן קטע אחר שהרבה יותר גרם לי לנוסטלגיה, הנהונים נמרצים וקריאות "נכון! נכון!". צריכה לחפש אותו.

קל להעצים את העבר

הזיכרון שלנו לאחור תמיד יהיה טוב יותר ממה שחוינו באמת.

אז נכון לא היה לנו פלא' ולכן כשארגנו מסיבת הפתעה שבוטלה ברגע  האחרון- לא היה איך להודיע לזו שגרה הכי רחוק וכבר יצאה מהבית, אז היה צריך לנסוע עד לשם ולחכות לה כדי להגיד שזה התבטל.. 

אז נכון, לא היה אינטרנט, לטוב ולמוטב. יש לו המון יתרונות לכפר הגלובלי, לשיתוף פעולה הענק הזה. 

וישבנו ברכב לא חגורים- וב"ה שלא קרה כלום, מצד שני- היו הרבה פחות מכוניות על הכביש והן היו פחות מהירות ממה שיש היום. חוץ מזה- מי אמר שפעם התאונות לא היו קטלניות יותר? כל הכללים האלו (חגורות בטיחות, סוגרי ביטחון, תווי תקן) נכתבו בדם. היום שומרים עליהם- כי פעם הם אכן הזיקו. גם אם כותב הקטע ניצל מהם באופן אישי. 

וגם אם לחברים שלנו היו שמות אמיתיים- הם היו רק מהסביבה הקרובה. עם חברים שהתרחקו התכתבנו במקרה הטוב או ניתק הקשר. (חוצמזה- אני עדיין אקרא גם לניקים בשמותיהם האמיתיים ולא בניק.)

מי שנכשל נשאר כיתה- גם אם הבעיה שלו היתה רק דיסלקציה קלה שהפריעה לו לקרא, או בעיית קשב ורכוז שגרמה לו להשתולל במקום ללמוד ולעוף מהבי"ס לרחוב. או סתם לא היה מבריק ונשלח לבי"ס מקצועי.

היום יותר ילדים מקבלים רטלין- אבל יותר ילדים מפתחים בעיות קשב בגלל הטלויזיה והמהירות של הדור הזה. הרטלין מציל אנשים ונותן להם לסיים בכבוד. וכמו כל דבר- יש לו גם חסרונות ויש מה לשפר ואיך לתת פחות. אבל להחליט שהיה הרבה יותא טוב בלי? לא מסכימה.

פעם המורים היו בגישה של "ילד רע" היום המורים יותר בגישה של "ילד שצריך יותר עזרה"

פעם מחוננים היו נשארים משועממים, היום נותנים גם להם מענה ומעצימים את היכולות שלהם.

פעם התלמיד היה תמד אשם והמורה תמיד צודקת, לא משנה מה קרה. 

גם פעם היו דברים רעים וגם היום יש דברים טובים בכל ההתקדמות.

וכמו כל דבר- לטכנולוגיה יש שני צדדים.

פלא' זה כלי, אינטרנט זה כלי, תרופות זה כלי, מחשב זה כלי.

והכלי הזה יכול לשמש לטוב ולרע.

יש אנשים שמשתמשים בכלים האלו להרבה טוב, ויש הפוך.

אף אחד לא אמר שהכל פעם היה מושלם, ממש לא, אבל הרבה דברים השתנו בין עם זה בחינוך ובין עם זה חברתית..

החברה היום הרבה יותר סגורה, אנשים יותר מרוכזים בעצמם ובאייפוניהם מאשר בחברים..

היום שחנ"ש היא מילה גסה, ישיבה בחברה, או סתם שיחה משפחתית זה דבר שכמעט ולא ניתן למצוא בלי שכל אחד יתעסק באיזה מכשיר, אלה דברים שהרסו המון את החברה..

חינוכית- היום הנוער פתוח יותר לתקשורת ולדברים שבעבר לא היו פתוחים אליהםם וזהו אובדן התמימות שכולם מברים עליו..

היום ילד בכיתה ב' יודע מה שפעם ילד בכיתה ט' לא ידע ולא במובן החיובי, אז כן החברה נהרסה, פעם היה הרבה יותר כבוד למורים ולהורים, אני זוכר שמורה היה נכנס לכיתה הייתה יראה מסויימת אפילו המופרעים של הכיתה לא העיזו להתחצף והיו מורידים ראש, איפה היום תמצאי דבר כזה? היום מורה מדבר עם תלמיד, במקרה הטוב הוא מאיים שיביא את ההורים במקרה הפחות טוב מעיף עליו כיסא..

אז כן, העבר היה הרבה יותר טוב תרצי או לא, אפשר לעצום עיניים ולהכחיש אבל זאת המציאות וחבל שזאת המציאות!

חינוכית וחברתית ^^^ על כל מה שכתבת

אמרו לאמא שלי שפעם הנוער היה מחונך יותר ופעם היה טוב יותר 

וגם אז אנשי חינוך התחלחלו ממה שקורה.

ונאנחו שבזמנם לא היתה טלויזיה והלהקות היו סולידיות ולא מופרעים כמו הביטלס

ומה קרה לחברה

תמיד זה הכי כיף להסתכל אחורה ולצבוע הכל בורוד.

גם פעם היו דפקטים.

גם בשנות ה80 נערים שרפו מכוניות.

גם אז לקחו סמים (נוער הפרחים, מכיר את המושג?)

גם אז היתה אלימות, ולא פחות מהיום.

גם אז היו ילדים שהיו עם חברה אמיתית והיו ילדים שכל היום קראו ספרים או מגזינים "רדודים" כמו מעריב לנוער והארץ שלנו.

החברה היום לא יותר סגורה.

החברה היום יותר מכילה- כי קל יותר להכיר את השונה. 

אנשים לא יושבים מול הטלויזיה\משחק מחשב\ספר אלא הרבה יותר מתעסקים באינטקציה חברתית. נכון, היא שונה קצת ממה שהיה פעם אבל גם חבר וירטואלי הוא חבר.

אני רואה איך אני שומרת על קשר עם אנשים אמיתיים- אם יש לי קשר איתם בפייסבוק\ג'ימייל צ'אט\פורום. ובעיני זה לא שונה בהרבה משיחת טלפון. 

בתחילת שנות ה90 הייתי ביסודי, רוב הקשר שלי עם החברות היה בטל'. לא היה כ"כ קל ללכת גם בתוך השכונה. 

וגם היום- אחים שלי משחקים בחוץ עם שכנים, מקימים מחנות, משחקים כדורגל\הנדאפ\הדגל ונוסעים ביחד על אופניים.

נכון שמערכת החינוך השתנתה- אבל זה קרה בגלל שניסו לגרום ליותר פתיחות (לקרא למורה בשם הפרטי, לא לעמוד כשהיא נכנסת וכו') זה לא קשור לקידמה ולטכנולוגיה- אלא כשל במערכת החינוך.

ולא בטוח שבעבר שמורה היה מטיל אימה ומרביץ ומדרבן את התלמידים באיומים ופחדים היה יותר טוב. זה שמשהו לא טוב לא מחייב שההפך הקיצוני שלו  כן טוב. ואפשר לראות בחינוך הדתי המון מקומות שמצד אחד- מלמדים מתוך חיוב ולא שלילה והפחדה ומצד שני כן מקפידים על דיסטאנס בין המורה לתלמידים.

לא אוהבת התרפקויות רומנטיות וחולמניות על העבר. 

העבר היה עם הטוב והרע שהיו בו.

ההוה זה מה שיש כאן. ומה שצריך להתמודד איתו. ולהוציא ממנו את הטוב.

ולבנות עתיד טוב יותר.

ות'אמת? לא הייתי רוצה שהעתיד יהיה דומה לעבר. 

אבל זה קצת מקפיץ שריכזו בקטע אחד את כל השלילי שיש היום ואת העבר צבעו בוורוד

כאילו באמת שאין היום יתרונות או שלא היו חסרונות.

והיותר מקפיץ זה שלוקחים נושאים שנויים במחלוקת ומכניסים בתוך הרשימה ה"מוחלטת" בציפיה להאכיל אותנו בדעה של כותב המאמר

אבל בהחלט העלה כמה חיוכים נוסטלגיים

אולי אם היה כתוב בסגנון נוסטלגי נטו היה יותר כיף לקרוא והיה אפילו גורר שירשור נוסטלגי נעים ולא דיון כזה .

כי גם מה שנכון אי אפשר לשנות ואנחנו חיים בתשע"ד ולא תשנ"ד

אכן בעבר היו הרבה יותר הרוגים, ביחס לגודל האוכלוסיה ולפעמים אפילו במספר הכולל -

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D#.D7.94.D7.A8.D7.95.D7.92.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.99.D7.A9.D7.A8.D7.90.D7.9C_.D7.9C.D7.A4.D7.99_.D7.A9.D7.A0.D7.99.D7.9D

השאר חלק טוב, חלק רע, וחלק בכלל נראה לי שייך לתקופה יותר מוקדמת.

אבל הסביבה ה"מגניבה" המתוארת כאן התאימה אכן לסוגים רבים של אנשים, ולא לסוגים אחרים שמצאו את המפלט שלהם מהסביבה על גבי המקלדת.

חגורות -  באופן גורף היו פחות מכוניות, וממילא פחות הרוגים מהעדרן.

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל