כשיוצאים לדייטים- כל הזמן מחכים שיהיה קשר רציני. ואנחנו מבטיחים לעצמנו שרק אם יהיה כזה, אז נהיה רגועים ושמחים והכל יהיה טוב.
ואז כשמגיע קשר רציני- כל הזמן אנחנו מתוחים מה יהיה בסופו? איך הוא יגמר? מייחלים לרגע שבו כבר יהיה בטוח.
ואז לפעמים מתארסים- וגם אז לא רגועים. כי אחרי הכל זה עדיין לא הדבר האמיתי, כל הזמן יש צפייה לחתונה. נו, מתי כבר תגיע?...
ואחרי שמתחתנים מחכים לילד ראשון ושני וכו' וכו' כל החיים שלנו אנחנו במרדף, מחכים לאושר שמחכה בפינה. מפספסים את הרגעים הקטנים בחיים. שוכחים לפעמים להנות מהחיים עצמם, ולא ממה שמצפה לנו בעתיד.
לכן עלינו לקחת נשימה עמוקה, ולזכור שהכל מאיתו, ואין עוד מלבדו. ופשוט לשמוח שמחה פשוטה. ולראות את הנקודות אור הקטנות שבחיים.
בהצלחה לכולנ"ו

נ"ב אם את/ה לא מזדהה עם התחושות הנ"ל- ראה דבריי כבטלים ומבוטלים.


