Mean
אתם, עם המילים שלכם, כמו סכינים
וחרבות ורובים
שאתם מפנים נגדי.
אתם, מפילים אותי מהרגליים שוב ושוב,
גורמים לי להרגיש כמו אפס.
אתם, עם הקול כמו ציפורניים חדות על לוח גירים
קוראים אליי כשאני חופשיה.
אתם, נטפלים לחלש מכם.
ובכן, אתם יכולים להוריד אותי עם כל משב רוח קטן.
אבל מה שאתם לא יודעים זה
שיום אחד, אני אגור בעיר גדולה.
ואתם לעולם תשארו רעים, רעים.
אתם, עם שינוי דעתכם כל הזמן ועם השקרים שלכם כמו אש משתוללת
וההשפלות.
אתם, מצביעים על כל החסרונות שלי שוב, כאילו שאני לא רואה אותם בעצמי.
אני צועדת עם הראש מורכן מנסה לחסום אותכם מתוכי כי לעולם לא אוכל להרשים אותכם.
אני רק רוצה להרגיש טוב שוב.
אני מניחה שהציקו לכם,
מישהו ודאי גרם לכם לחוש קר.
אבל המעגל נשבר כאן, בגלל
שלא אתן לכם להוביל אותי בשביל הזה
ומה שאתם לא יודעים זה...



|חיבוק|
ברור שבכך יש איסור חמור