היום נסעתי ברכבתולידי התיישב תיכוניסט שביקש כוס לשתות,למזלי היה לי ונתתי לו ומשם השיחה התגלגלה והכל לסיפור חיים.
הבנאדם גר בפנימיה של נערים בסיכון,15תיקים במשטרה על תקיפה שוד, וכל מיני דברים נוספים,
והוא עומד בעוד כשנה בערך להגייס והצבא לא ממש רוצה אותו.
אחרי כמה דקות הבנתי שהאדם פשוט "זועק לעזרה מבפנים".
מתברר שלא הייתה לו אף פעם סביבה תומכת והוא באמת אדם טוב עם נשמה. והיה לי כל כך מצער לשמוע על מה שקרה לו.
(הוא הראה לי קעקוע על היד באמהרית שהיה כתוב שם "כבוד ומשפחה" 2 הדברים הכי חשובים לו בחיים.)
מהנער הפשוט הזה אני אישית למדתי הרבה.
שנזכה תמיד לעזור לכל באשר הוא היכן שהוא ומתי שהוא
ושנפסיק לבחון ולשפוט את החיצוניות מבלי להכיר את הפנימיות.
(:


