היא עוזרת, אבל מאד לא בריאה וכדאי להימנע אם זה אפשרי.

חשוב לגזור ציפורניים ולשמור על היגיינה- לנקות טוב טוב ידים עם סבון לפני נגיעה באוכל, ולנקות אם מגרד את האיזור.

חשוב להימנע ככל האפשר מסוכר ומתוק בכלל.

טוב לאכול שום וגרעיני דלעת, זה עוזר.

עוזר גם לשים שן שום שלמה (ושמעתי שגם פפריקה) בפתח פי הטבעת, אבל זה מאד שורף.

אם את\ה לא מצליחה להירדם, אפשר לשטוף במים רותחים את האיזור. זה לא עוזר לטווח הרחוק אבל מקל מידית.

אגב, בטוח שזה תולעים? כי יש תסמינים דומים מאד לפטריה באיזור. ואז הטיפול שונה מעט.

(יש באינטרנט עוד מידע על שניהם, מומלץ לחפש)

לא פצועה בסכין בשום אופן כדי לא לגרום לכוויה.

אפשר פשוט להוריד בבת אחת את כל הסוכר והמתוקים מהתפריט. לפחות ביממה הראשונה.

בלילה הבא הן לא מופיעות יותר.

בהמשך אפשר לחזור לצריכת סוכר מתונה ובמקביל להקפיד על אוכל בריא ומזין הכולל את אבות המזון, פירות וירקות וכו'.

גרעיני דלעת טובים כמו שהמליצו כאן.

לא הייתי משתמשת במים רותחים משום שאיזור פי הטבעת מאופיין ברקמות עדינות במיוחד.

התולעים עלולות להדביק את המשפחה כולה ולכן, כדאי לגמור איתן במהירות, גם אם צריך לקחת תרופה.

התרופה לא גורמת לנזק לגוף אלא יוצאת כלעומת שבאה.

במקביל לתרופה שתגרש את האויב, נראה לי שכדאי לבדוק מה המקור לכך (אם עשית בדיקה ואכן נמצאו תולעים

ולא מדובר בסתם גירוי). האם את/ה עובד/ת עם ילדים ושם לא מקפידים על ניקיון? האם נדבקת מאח / ילד?

אם כן, צריך לטפל גם במקור, אחרת תהיה הידבקות חוזרת (אפשר להכריז על יום שבו כולם לוקחים את התרופה,

כדי למגר את התופעה).

אחרי שתיפטרו מהמכה, אפשר לדאוג למניעה (ציפורניים, ניקיון ידיים בעיקר אחרי החתלה וכד',

מריחת קרם כמו של החתלת תינוקות מסביב לפי הטבעת כדי שלא תיכנס תולעת נוספת)

שהן כלל לא נכנסות, ובעצם גם לא נדבקים בהם.

תולעים נוצרות במעיים כאשר התנאים לכך מאפשרים להן לשגשג.

במשפחה אחת יכולים להיות בני משפחה שנוטים לסבול מהתופעה ואחרים שלעולם לא נדבקים.

אותו דבר נכון גם למקום העבודה.

נכון שצריך להקפיד על הגיינה סבירה ובכלל זה גם על השריה בסבון של ירקות ופירות לפני אכילתם.

אבל מעבר לזה, מי שנוטה לתופעה הזו צריך להקפיד על תזונה נכונה. (כמו שכתבתי בתגובה לעיל).

הדברים אמורים לגבי התולעים הנפוצות (נקראות תולעי וו).

ישנם כמובן טפילים אחרים אגרסיביים יותר (אופייניים למדינות אחרות - עולם שלישי) שדרך ההידבקות בהם היא על ידי מזון ושתיה מזוהמים לא  עלינו.

רוב ההדבקות אמנם מתרחשות בשלב הביצים של התולעים (ביצים שנמצאות על משטחים כאלו ואחרים שהאדם בא עימם במגע) - אבל הן לא "נוצרות" יש מאין. 

ואין משפחות שרגישות לתולעים ומשפחות פחות רגישות לתולעים - זה פשוט ענין של הדבקה. אם למישהו מבני המשפחה יש תולעים, הוא עלול להדביק את האחרים ולכן המשפחה בסיכון גבוה יותר. 

 

שאני מגיבה. אנונימי - הזדהה.

אני פשוט מתעניין בדרך יצירת התולעים התולעים במעיים. איך זה בדיוק קורה? 
אוכלים סוכר ויום אחד, כל הסוכר הזה מקבל צורה של תולעת והירח עושה מעשה קסמים ונופח בה רוח חיים? 

בכמה מטופלים שסובלים מתולעים אתה טיפלת? 

גם כאלה שכבר עברו לגהץ את הבגדים התחתונים, אחרי שקירצפו את הציפורניים והרתיחו את המצעים של כל בני הבית?

(כן כן סיפורים אמיתיים).

אם הצלחת לעזור למטופל אחד כזה אנא ספר לנו.

מעבר לזה מר ספק איתך אני לא מתווכחת. אין בזה טעם. 

את המידע שאני מביאה כאן אני מביאה מתוך נסיון של טיפול במטופלים. אתה לא חייב לפעול על פיו.

ירצו המגיבים האחרים, יקחו ממנו את מה שמתאים להם.

נוצרת הרימה בבשר המת. אלו אינן תולעים שמגיעות מן החוץ. הן נובעות מן הבשר עצמו.

ובאותו האופן שבו נוצרות תולעים בפירות טובים שהבשילו מדי. (וזה שונה מהמקרה של תולעת הנמצאת בליבת תפוח יפה וטוב).

ובאותו האופן שבו נוצרות תולעים בבשר בקר או עוף מבושלים שהניחו אותם למס' ימים מחוץ למקרר.

ושמא תאמר  שאלו תולעים שנוצרו מביצים שבעל החיים הכניס לפיו או נדבקו לאחוריו -

הבשר בושל כדבעי באופן שלא היתה נותרת בו ביצה חיה.

והחלק המבושל לא היה החלק של המעיים או הקיבה של בעל החיים.

והאיזור שסביב הכלי שבו נתונה חתיכת הבשר או העוף הנרקב נקי ואינו רוחש תולעים והכלי עצמו מכוסה..

ובכל זאת הבשר מעלה רימה.

דבר מעין זה בקנה מידה קטן מתרחש אצל אנשים מסויימים כשהאקולוגיה במעיים שלהם מופרת.

ומחילה על תיאורי הזוועה.

הרימה נוצרת בבשר המת ולא מגיעות מבחוץ? כמה קיבלת בביולוגיה? 

הרימות הן זחלים של זבובים שמטילים את ביציהם בבע"ח שמת. (בע"ח יכול להיות במקרה זה גם בנאדם). 

אוי ואבוי. אני לא מאמין שמישהו שלמד בבית ספר במדינת ישראל כותב דברים כאלו. ה' ישמור אותנו ואת כל ילדי ישראל מבורות שכזאת. 

גם אם הבשר בושל, אחרי הבישול עדיין יכולים להטיל ביצים בבעה"ח. זה גם תלוי בסוג הבישול - בטמפ' לא מספיק גבוהה, לא כל הביצים ימותו. 

או ואבוי. 

אבל נזרום עם השטויות שכתבת: איך בדיוק נוצרות אותן תולעים ורימות? פשוט, חלק מהבשר המת עובר תהליך אבולציוני זריז במיוחד ומקבל רוח חיים? וולדמורט הטיל כישוף והפך את החיידקים לרימות? 

תסבירי לי בדיוק, איך זה עובד? 

אוי ואבוי ואבוי אוי!!!

עשית אותי עכשיו כ"כ עצוב ומפוחד שיום אחד מורה כלשהו בבית ספר עלול ללמד את ילדיי דברים כאלה. 

אוי ואבוי. פשוט, אוי ואבוי. 

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%93%D7%99

מעניין מה היה קורה לו היה משתמש בכלי עם מכסה יעיל יותר מבד (כמו מכסי הסירים בימנו)  ושבאותו הזמן לא יצור תנאים של ריק כמו פקק השעם.

עשיתי בעצמי ניסוי כזה. ועל סמך זה כתבתי את התגובה שלי.

כמו שכתבתי שולי הסיר וסביבתו היו נקיים מנוכחות של חרקים או זבובים.

ענין אותי לראות מה קורה במצב כזה בדיוק בגלל התופעה של תולעים במעיים.

כמה דברים: 

1. פקק שעם לא תמיד אוטם - הוא מאבד את כושר האטימה שלו וסביר להניח שבזמנו של רדי לא היו מודעים לזה - כלומר, פקק השעם לא היה אטום לחלוטין. 

2. ריק הוא ואקום - גם אם סוגרים משהו בצורה אטומה, אין שם ריק כל עוד לא שאבו משם את האויר - וזה לא נעשה בניסוי של רדי. (באמת, באיזה בית ספר יסודי למדת???) 

3. מה היה קורה? אם החורים בכיסוי היו גדולים מספיק כדי לאפשר לביצי של זבוב לחדור דרכם - אז היו רימות על הבשר. אם לא, אז הבשר היה נשאר נקי מרימות ותולעים. 

את מודעת לזה שחזרו על הניסוי הזה עשרות ואולי מאות פעמים מאז ובתנאי מעבדה והתוצאות תמיד היו חד משמעיות?  

לכן, אני מזמין אותך לערוך את הניסוי יחד. נצלם הכל בוידאו. 

הסיר שלך היה נקי מנוכחות של חרקים או זבובים? באמת? איך דאגת לזה בדיוק? את יודעת מה הגודל של אותם זבובים? 

אולי תהיי מוכנה לחזור על הניסוי כשאדם כלשהו עורך לו בקרה? כי את תהיי הראשונה בהיסטוריה לאחר המון ניסויים שמגיעה לתוצאות הללו.

וזה מבלי לגעת בנושא המרתק של "איך הפך בשר דומם ליצורים חיים"... 

אבל כן קראתי בעקבות הקישור שהבאת את החומר בויקיפדיה על הניסוי של רדי ,הניסוי של ספלנצאני אחריו, והניסוי של פסטר שאני מבינה שחתם את הויכוח ושלל את האפשרות של הבריאה מאליה.

כמו כן קראתי על תהליכי הופעת רימה במת.

אין שום בעיה. אני מודה שלא למדתי על כך בעבר ואני שמחה על ההזדמנות ללמוד על כך היום.

אבל אם נחזור לעניני הטיפול בתולעים במעיים - את זאת ראיתי בפירוש. וגם יאמרו לך אמהות  לילדים  הסובלים מן התופעה שאלו ילדים/מבוגרים  שנוטים למתוק. ושהסרה של סוכר מן התפריט מחסלת את הישנות התופעה.

ועוד : גם אם בן משפחה אחד נדבק אין זה מחוייב המציאות שבני משפחה אחרים יסבלו מתולעים על אף שאצל כולם התקיימו אותם תנאים של הגיינה. 

יש בכל אופן משקל לאיזון האקולוגי התקין במעיים.

אם כי, ממישהי שמתיימרת לטפל באנשים עם בעיות כאלה הייתי מצפה לקצת יותר ידע בסיסי שרוב התלמידים בבתי הספר היסודי לומדים ולפעמים אף מבצעים ניסוי זה בעצמם בכיתה ז' או ח'. 

אגב, עשו גם מחקרים וגילו שאין שום קשר בין סוכר לתולעי מים. 

כן נמצא קשר בין צריכת חלבונים (בשר, דגים, ביצים) לבין מצב תולעי המעיים ואת זה כדאי לצרוך פחות כאשר יש תולעים במעיים. 

כמו כן, לאחר שהגענו להסכמה שנדבקים בתולעי מעיים והן לא נוצרות יש - אז אני מקווה שאת מסוגלת להבין מדוע משפחות נדבקות בזה ולא בגלל שיש אנשים שרגישים לכך ויש שלא - אלא שברגע שלאחד הילדים בבית יש תולעים, הוא פשוט מדביק את כל המשפחה. 

עד שלא היית בבית של מישהו כמה ימים ועקבת אחרי הרגלי ההיגיינה שלהם 24 שעות - את לא באמת יכולה לדעת שהם הקפידו על היגיינה. אנשים יכולים להקפיד על היגיינה - אבל שכמה בני משפחה יתנגבו באותה מגבת אחרי המקלחת או שלא יודעים שהילד לא מקפיד לשטוף ידיים עם סבון אחרי הליכה לשירותים. 

יש משקל למזון שאדם צורך, כפי שכבר כתבתי - בעיקר על כמה גרועים התסימנים והרבה פחות לגבי עצם ההידבקות. 

יכולים להיות בני משפחה אחת חלקם נדבקים חלקם לא. או יותר נכון אצל חלקם ישגשגו תולעי המעיים ואצל חלקם לא.

אולי לא למדתי ביולוגיה מספיק.

זה לא מוריד מהיותי מטפלת טובה.

אני מקפידה לשמור על ראש פתוח ולא חדלה לחקור, לערוך ניסויים בעצמי ולחפש אחר פתרונות מעשיים עבור המטופלים שלי.

וזו השורה התחתונה.

קל ללמוד ביולוגיה - תראה כמה הספקתי בלילה אחד. קשה יותר להשתדל לספק פתרונות במקום שהרופאים לא מסוגלים להדביר תופעה חוזרת ונשנית כתולעי מעיים.

וזה עוד לפני שנגענו בידע ובשליטה שלי בספרות ההומאופאתית.

ויש כאלה שמקפידים פחות. 
וה"שגשוג" עשוי להיות קשור לצריכת חלבונים מרובה. (למשל, אצל גברים המצב לרוב יהיה גרוע יותר כיוון שהם אוכלים יותר בשר). 

אם לא למדת מספיק ביולוגיה (לא מדובר כאן על "מספיק" - מדובר כאן על ידע מאוד מאוד בסיסי שאותו רוכשים עפ"י רוב בבית הספר היסודי) - אז את לא יכולה להיות מטפלת טובה. ממש לא. 

זה כמו שפיסיקאי יאמר שאולי הוא לא למד מספיק מתמטיקה והוא יודע רק את חיבור, חיסור כפל וחילוק - אבל זה לא אומר שהוא לא יכול להיות חוקר טוב. אז זהו, שזה אומר בדיוק את זה. 

את עורכת ניסויים בעצמך? כמו הניסוי שסיפרת שעשית עם הבשר? טוב, אני מניח שראינו כמה טוב זה מצליח לך... 

כמה הספקת ללמוד בלילה אחד? למדת מה שלומדים ברבע שיעור בבית הספר היסודי. למדת פרומיל של כלום - אבל כן, ביחס לשאר המדעים, ביולוגיה זה אכן קל יחסית (אם כי התחום מתחלק למספר תת תחומים - וחלקם יכולים להסתבך מאוד). 

רופאים מסוגלים לספק פתרונות נהדרים לתולעי מעיים - הבעיה היא שאנשים שלא מקפידים על הגייניה נדבקים בהן שוב ושוב ושוב. עד שהילדים גדלים ואז זה נפסק.

ספרות ההומאופתיה? מפתיע שספרות שמתיימרת לרפא אנשים לא מוצאת לנכון לציין בשום מקום ש"חי מקורו בחי"... אני הייתי לוקח ספרות "רפואית" שכזאת בעירבון מאוד מוגבל.  

הומאופתיה - יכולה להזיק או לא יכולה להזיק? 

פעם את כותבת כך ופעם אחרת. 

אני בטוח שמישהי שליטה וידע כמו שלך בספרות הההומאופתיה תוכל לתת על כך תשובה ברורה וחד משמעית. 

תודה. 

לא ראיתי שגברים נוטים יותר לסבול מהתופעה. והתופעה אצל מי שנוטה לה לא נעלמת כשגדלים ומסוגלים יותר להקפיד על הגיינה.

כאן אתה זולג לכיוון השערות שאין להן קשר עם המציאות בשטח.

הומאופתיה מרפאה את מי שזקוק לתרופה ומזיקה למי שאינו זקוק לה - זה פשוט.

תהיה בריא - אין לי כל ויכוח על עובדות מדעיות איתך - ברור שלך יש ידע רב אם כי אינך מזדהה ואיננו יודעים מה עיסוקך ומהיכן אתה שואב אותו.

כתבת שדלקת בגיד היא לעולם לא תוצאה של מחסור בסידן - לא מסתדר עם העובדות בשטח. (בדיקות דם שנעשו).

כתבת שהופעת בטן היא תמיד פונקציה של עליה במשקל - לא נכון.

בתור מי שיושב על הטריבונה וצולב מגיבים אחרים הייתי מצפה  ממך לפתרונות מעשיים לבעיות המועלות כאן.

המשתתפים בפורום יודעים היכן לחפש תרופת מרשם עבור מכאובים שהם סובלים.

הם פונים לכאן כדי לשמוע הצעות יעילות נוספות.

בנוסף הסגנון שלך של לתקוף באופן אישי ולא לגופו של ענין הוא קטנוני ולא מקובל.

קראתי משהו שהסתבר לי שלא היה נכון והגיע ממקור מפוקפק.

התופעה נעלמת אצל אנשים המקפידים על היגיינה לאחר שהם לוקחים את התרופה פעמיים בהפרש של מספר שבועות בין הנטילה הראשונה לשניה ומבצעים עוד פעולו חיטוי בביתם כמו הרחת המצעים ובדיקת יתר בני הבית כיוון שהם תמיד יכולים להדביק אחד את השני במעגלים. 

אני לא זולג להשערות אלא לעבודות שנבדקו ונחקרו. 

דלקת בגיד לא קשורה למחסור בסידן - ייתכן, שלאדם שסובל מדלקת בגיד יהיה גם מחסור בסידן. ייתכן גם שיהיה לו מחסור בויטמין c או שהוא יהיה אנמי או אפילו ל"ע חולה בסרטן. ייתכן שהוא אפילו יהיה ג'ינג'י, ר"ל. 

זה לא אומר שזה מה שגרם לדלקת בגיד. 

מעולם לא כתבתי ש"הופעת בטן קבועה" היא תמיד פונקציה של עליה במשקל (את מוזמנת לבדוק) - אז לפחות תדייקי - אבל ב-99% מהמקרים מדובר פשוט באנשים שמתכחשים לכך ולא יותר. 

יש אנשים שגדלה להם הבטן מגידול. יש עוד גורמים - אבל ברוב מוחלט של המקרים, הדבר הראשון שיש לבדוק זו השמנה. 

פתרונות מעשיים? רפואה טבעית. רפואה שפועלת עפ"י חוקי הטבע המוכרים לנו ולא רפואה על טבעית. 

כמובן שזכותו של כל אחד לעשות מה שהוא רוצה - אבל כשמישהו מציע הצעות שעלולות לפגוע בבריאותו של אדם אחר (לדחוף שן שום לפי הטבעת??? להימנע מטיפול רפואי?), אז אני חושב שראוי להגיב. 

לצרוך סידן בכמויות מופרזות? את מנסה לגרום לאנשים אבנים בכליות?

טיפת אחריות לפני שמקשקשים בקומקום. זה כל מה שאני מבקש.

את רוצה להגיד להם לשתות מים? מעולה. אפילו טיפול הומאופתי שבטח שלא יכול להזיק (אם כי עדיין לא קיבלתי ממך תשובה ברורה לענין). 
אבל עצות חסרות אחריות הן לא הצעות יעילות. 

ואני מצטער שאני תוקפני - אבל כשמישהי מטפלת באנשים ואין לה ידע בסיסי של בית ספר יסודי בביולוגיה - זה פשוט חוסר אחריות ופשע.

היית רוצה לעלות למטוס שאותו תכנן צייר צרפתי בגלל שזה נראה לו יפה ככה? אז למה את חושבת שזה בסדר לתת לאנשים עצות רפואיות אם את אפילו לא יודעת מאיפה מגיעות התולעים?

את אפילו לא ידעת שבתולעים נדבקים ושהן מועברות מאדם לאדם ולא נוצרות כך סתם במעיים - ואת מתיימרת לומר לאנשים איך להיפטר מהם!

זה מרתיח!

חוסר אחריות, חוסר התחשבות ואחרי זה יש לך עוד תלונות לסגנון שלי?... קשוט עצמך וכו'.  

"מה גם שאלו תרופות בטוחות לחלוטין לשימוש וכמובן שאינן מכילות חומרים כימיים".

נ.ב. 

מים הם חומר כימי. H2O - אם תרצי. גם ארסן או כל חומר אחר שאת שמה בו (ומדללת אותו עד שהוא כבר לא נמצא שם יותר, אבל זה לא משנה) - הם חומרים כימיים. 

מעבר לביולוגיה, אני מציע לך גם לעבור קצת על כימיה. אני חושב שיש לי כמה ספרי לימוד מכיתה ו'-ז' אם את מעוניינת. 

אני לא מתייחסת לתוכן הדיון, כי באמת אין לי מה להוסיף בו, אבל אני באמת מעריצה את הענווה שלך- כמה שאנונימי כותב בסגנון פוגעני ומשפיל, את ממשיכה להגיב ולהתייחס באופן כל כך ענייני, ולא מתביישת להודות בטעות ולשנות את דעתך לאחר לימוד..

את ההחלטה אם להמשיך להתדיין ולענות כל פעם את צריכה לעשות עם עצמך, אבל באמת שלדעתי סגנון כתיבה כל כך פוגעני ומזלזל לא ראוי בכלל לתגובה (ועוד כשזה מאנונימי..).

בכל מקרה, אם הייתי זקוקה לטיפול הומאופתי, הייתי שמחה לעשות אותו אצלך רק בגלל המידות הטובות שלך שמתגלות פה..

זה ההיפך הגמור מענווה. 

היא אפילו לא מבינה את הבעייתיות בזה שהיא כביכול טיפלה באנשים ואמרה להם שבתולעי מעיים לא נדבקים אלא הן נוצרות בעצמן... מי יודע כמה אנשים אותם מטופלים הספיקו להדביק בגלל שהם הקשיבו לה וחשבו שזה לא מדבק? 

ולזה את קוראת ענווה? 

אנונימי יקר- מראש לא דיברתי על תוכן הדיון, אבל בהסתכלות על אופן התנהלות הדיון- לב אמיץ הראתה ענווה מרשימה כשהיא ענתה באופן לגמרי ענייני לכל התגובות העוקצות והמזלזלות שלך, וגם לא התביישה להודות בטעות שלה בפומבי (מה שלא הרבה היו עושים). ואת כל זה היא עושה עם הניק הקבוע שלה, ולא מתחבאת מאחורי אנונימי.

אתה לאורך כל הדיון כותב באופן מזלזל, ויורד עליה בצורה נוראית! גם כשלא מסכימים לתוכן, ואפילו כשממש לא מסכימים לתוכן, אפשר לכתוב את אותם הדברים בסגנון יותר נעים ופחות מעליב.

בכל אופן, אני לא מתכוונת להמשיך להגיב לך. גם אם יש לך ידע בכל מיני תחומים, עם סגנון שיח כזה אני לא חושבת שיש מה לדון.

וללב אמיץ הייתי ממליצה לעשות כמוני..

אחרי שהיא התווכחה על משהו מאוד בסיסי במשך לא מעט זמן והיא הבינה שלהמשיך להתעקש זה יותר גרוע מלהודות בטעות. 

תגידי, אם מישהו היה מתווכח איתך ומספר לך שהירח עשוי מגבינה צהובה - את היית מתייחסת לדעתו בשיוויון נפש ומנסה בנועם להעמידו על טעותו? 

ואם אותו אדם היה מתכנן חללית מאויישת לירח ודואג ליצור מנגנון נחיתה המותאם לנחיתה על גבינה צהובה - לא היית חושבת שזה קצת חסר אחריות ומסוכן לשלומם של האסטרונאוטים? 

אין כאן ענין של הסכמה - הירח לא עשוי מגבינה צהובה ומי שחושב כך או שהוא בן 6 או שהוא אידיוט. אין משהו באמצע. הלוואי והיה ואני מצטער שזה המצב - אבל אין שום דרך אחרת להגדיר את זה. 

צר לי. מישהי שמטפלת באנשים שיש להם תולעים ומספרת להם שזה לא מדבק כי התולעים נוצרות לבד במעיים - הרוויחה כל טיפת זלזול שהיא חוותה. 

כשאת יודעת שאין שום אפשרות לבדוק את זה - ולא מוכנה להסביר איך דבר דומם הופך לדבר חי. 
למה שמישהו יאמין לך?

למה שמישהו ייקח אותך ברצינות כשבמקום אחד את טוענת שהומאופתיה לא יכולה להזיק ובמקום אחר את כותבת שהיא עלולה להזיק?  

לפחות תהיי הגיונית ותשמרי על עקביות. 

כמובן שזו רק דעתי ואת חופשיה לעשות מה שאת רוצה. 

הטיפול הוא בהתאם לסוג התולעים, אבל בכל מקרה יש להזהר מהדבקה חוזקת ולמנוע אותה.

אבל

אישית טעם הקפה שנוא עליי

"מי שמבחין בטעמו האמיתי של מה שהוא אוכל, לעולם לא יהיה זולל."

אדם פסימי רואה את הקושי בכל הזדמנות אדם אופטימי רואה הזדמנות בכל קושי...