יש מצב שאתה מעלה לפה טקסט קריא? 

ויש דרך להיות לא שובניסט, לא רפורמי, ולא לומר שהתורה השתנתה "מאז"- שלא לפי כללי ההשתנות הטבעיים של ההלכה.... 

אבל צריך לדעת הרבה ולהיות עדין בהבנה ומעמיק בסברה כדי לעשות את זה,

ולחשוב מהראש ולא מהבטן 

עדיין קצת מוציא את העיניים... אבל בסדר  

קודם כל- 

השאלה פה היא "מפני מה מצווה מסויימת"- וניתנות פה כמה תשובות שונות

טעמי מצוות 

נושא ענק- שרואים שלאורך הדורות חכמים נתנו טעמים שונים לאותה מצווה, וזה קביל לגמרי במסורת התורה- כל עוד לא משנים את המצווה עצמה, ולא מבטלים אותה כי הטעם לא נראה לנו, ולא מזלזלים בצורה אחרת 

טעמי מצוות נועדו כדי להטעים לנו- השומעים, 

לכן יכול להיות שאחד הטעמים שכתבו ראשונים- לא יתאים לתפיסה שלנו היום (מדעית\ חברתית\ תרבותית\ כלכלית\ מדינית\ אחרת) -וזה בסדר

גם כותב התשובה עצמו מביא כמה טעמים- טעם אחד לא מספיק לגמרי 

אתה בטח מתכוון שקשה לך הטעם הראשון שמביא- 

תפיסת ההיררכיה בתוך הנישואין - אישה נשמעת לאישה (במפיק)- 

איך זה מסתדר עם התפיסה שוויונית בנישואין שיש בימינו? 

א זה לא מסתדר- יש היום מבנה חברתי אחר. התורה לא השתנתה- החיים שלנו כן. ולכן גם התפיסה שלנו בתורה משתנה- טעמי מצוות שלנו מקבלים אופי קצת אחר 

(למשל- עם בני זוג צריכים להיות בשוויון- אבל לדודה יש כבוד, אא להיות איתה ככה בשוויון זוגי- טעם איסור התורה. אותו רעיון- במשקל קצת שונה מהמקור.) 

ב גם בימינו זה כן מסתדר- יש במבנה הזוגי בימינו מורכבות של כמה פנים- גם שיוויון, גם עליונות האיש בחלק מהדברים, גם עליונות האישה בחלק מהדברים (שהרי ידוע שאוי לגבר שיעבור בשטיפת רצפה של אשתו לפני הניגוב... מה יותר עליונות ושילטון של האישה מזה?! ) 

לדעתי צריך לתת איזון לרוחות המודרניות של מסוגלות נשית ועוצמה נשית- גם את הצורך של נשים לא להוביל, לתת למישהוא להיות ראש המשפחה, לקבל את הסמכות או את העזרה שלו ולא להחליט ולעשות ולמשול לבד בהכל. 

התכוונתי נטו למה שהוא כותב כדבר ברור שאשה נשמעת לבעלה.

השאלה היא אם אשה שלא נשמעת לבעלה היום (כלומר כל הנשים ששמעתי עליהן...) הן בסדר או לא?

אם אשה צריכה להישמע לבעלה לדעת הרשב"ש, מי ביטל את החיוב הזה?

ובכ"ז לא לחשוב שיש גלגלים או שהשמש מקיפה את כדה"א

אתה מדמה מצוות של התורה לעובדות מדעיות?

שלעיתים רבות מושפע מהדעות של הסביבה

לעובדות מדעיות שהשפיעו רבות על פירוש חלקים מן התורה

המלבי"ם לדוגמא בתחילת בראשית כותב שהוא לא מתייחס הרבה לפירושים

קודמים כי הם בנויים על יסודות מדעיים לא נכונים

שהם הושפעו מסביבתם?

יש לך מקור לזה?

וחשבת על זה שאולי אתה זה מושפע מסביבתך?

פועל ונפעל - כן, ודאי לי שהפילוסופיה ההיא היא מאוד אריסטוטלית

לגבי הפסוק שהביא יש ראשונים שחולקים בענין וגם אם כן הרי זוהי קללה 

ואפשר שהיא מתפגגת כמו זיעת אפיך

וודאי שאני מושפע מסביבתי אבל עדיין במקרה דנן מאוד ניכרת השפעת 

הסביבה כך שמי שאינו שובניסט לא צריך להתרגש מקושיא זו

הרי זה מה שאני מחפש!

ועיקר מה שתפס אותי זה שאחרי שהוא מביא פסוק וראיה פילוסופית, הוא אומר שזה מושכל ראשון וזה כל כך ברור שאין צורך להוכיח את זה. מזכיר לי את הגמ' על אחשוורוש שלא היה צורך בגזירות הראשונות שלו, ואנשים חשבו שהוא שוטה מאותה סיבה.

לא במפורש על מעמד האישה

ומושכל ראשון לפחות לדעתי הוא דבר שכמעט תמיד מושפע באופן

מאוד משמעותי מהסביבה. כי אדם שבכל הסביבה שלו צורת החיים היא

שהגבר עליון על האישה במשפחה זה נתפס אצלו כדבר טבעי

אפשר גם לטעון שהוא כותב שמושכל ראשון הוא שהאשה נפעלת

והאיש פועל וזה מאוד מסתדר עם מיקום המשפט

לדעתי מאד מסוכן לנסות לנתח הלכי נפש של ראשונים. בפרט שזה גם משמעות הגמרא.

וזה כן נשמע לי סוג של רפורמה.

והבוחר יבחר

אבל במקרה שמוצהר שזה מושכל ראשון והסברא המובאת

היא לא רלוונטית לא נראה לי שצריך להתייחס למקור כמחייב

במיוחד שמדובר בנושא לא הלכתי, כשאפילו בנושאים הלכתיים

סמכות הראשונים אינה כ"כ מבוררת

ועל איזו גמרא אתה מדבר

שאשה צריכה להקשיב לבעלה זה לא נושא הלכתי?

הגמרא שלי היא במגילה יב:

להיות כל איש שורר בביתו אמר רבא אלמלא אגרות הראשונות לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט אמרי מאי האי דשדיר לן להיות כל איש שורר בביתו פשיטא אפילו קרחה בביתיה פרדשכא ליהוי

ופירש"י

אלמלא אגרות ראשונות. שהוחזק בהן שוטה כעיני האומות: לא נשתייר משונאי ישראל שריד ופליט. שהיו ממהרין להורגן במצות המלך באגרות האמצעיות ולא היו ממתינים ליום המועד: אמרי מאי האי דשדר לן. אומרים האומות מה זה ששלח לומר לנו להיות כל איש שורר בביתו שאף הגרדן שורר בביתו: פרדשכא. פקיד ונגיד: 

ודאי שמדובר בנושא לא הלכתי אלא נושא מחשבתי מה ראוי שיעשה

מהגמרא לא מוכח שכך צריך/ראוי אלא שפשוט שזה המצב

שזה היה המצב עד לפני לא הרבה זמן

מחלוקת אחרונים אם כבוד בעל הוא מצוה דאו' או דרבנן

למ"ד שהוא דאו' הוא נלמד מ"והוא ימשול בך" ולמ"ד שהוא דרבנן כנראה סברו שזה קללה (אני לא זוכר...)

אבל גם למ"ד שהוא דרבנן הוא חיוב גמור, ואינו שאלה של מעמד, ועניינים של מחשבה.

מה שאני רואה ברשב"ש זה הגדר של המצוה, מה החיוב של אשה לבעלה.

כי הרבה אומרים היום - כמו שאשה מחויבת לכבד את בעלה, גם בעל מחויב לכבד את אישתו יותר מגופו, אז בעצם הם שווים.

אבל נ"ל שהרשב"ש בכלל לא דן מהכיוון ההלכתי אלא מכיוון מציאותי

לגבי הלכה צריך לראות בפוסקים שהתייחסו לדין ההוא מה הגדר שלו

(וגם אני אשמח למקורות.

מעניין! יש משהוא שדילגו עליו בהדרכת *** שלי???? )

אולי אתה צודק שזה היה רק המציאות ולא שזה מחויב, אבל נראה לי תמוה.

והנה דברי יציב שמביא כמה פוסקים בנושא

המפורסמים? מלבד הרמב"ם שבו גם כתוב שהבעל צריך לכבד את אישתו

מה שמצאתי זה רק רמזים.

ונראה לי שזה בגלל שהיה פשוט להם מה אשה צריכה לעשות.

(כמו שהגמ' במגילה אומרת על הגויים)

לדעתי זה ברור שאשה מחוייבת בכבוד יותר מבעל, כי אחרת למה בכיבוד הורים צריך להקדים את האבא ולא את האמא כי האמא חייבת בכבודו, הרי גם האבא מחויב.

יש תשובה בשו"ת תורה לשמה שאומר שהחיוב של אשה לבעלה הוא כמו החיוב של בן לאביו, וממילא אם מצינו בגמרא שאשה פטורה מלכבד את בעלה במקום שהיא מתביישת - בע"כ שגם בן פטור מלכבד את אביו במקרה שהוא מתבייש, כי גם אם כבוד בעל הוא רק דרבנן, מסתבר שכעין דאו' תקון.

לגבי החיוב של בעל לכבד את אשתו יותר מגופו - לי אישית זה נשמע כמו "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך" סוג של אמירה - "היא לא שפחה שלך! תיזהר על הכבוד שלה, אל תשפיל אותה, אל תבזה אותה, תיזהר מאד בכבודה אפילו יותר ממה שאתה נזהר על כבוד עצמך, כי עצם זה שהיא עובדת בשבילך נותן לה הרגשה של שפחה, וכל מעשה הכי קטן שלך יתפרש כזילזול"

הוכחה פשוטה- מה שרמזים- הוא עיצה

מה שאמירה מפורשת- הוא חובה

(אני עייפה מידי לפתח את הרעיון, ומרגישה שאני נכנסת לעירבוב ריגשי בנושא.... 

ועדיין לא ענית לי על מה שהצעתי בהודעה למטה! כן- מעניין אותי לשמוע עד כמה השטויות היצירתיות שהמצאתי- יש בהן סברה... ) 

תסבירי את עצמך מחר

ומה שהצעת למטה שם הוא מסובך לי מדי, מה שכתבת שם זה סגנון הדברי תורה שאומרות מורות, שאני לצערי לא מצליח להבין. אני מדי קונקרטי, מקורקע, ופרקטי. מתעסק בעיקר בהלכה וחושב בצורה כזאת.

אם תוכל לשלוח לי מקור מהשדי חמד (שציינת לעיל) -בעז"ה מחר יהיה יותר מוח להתעמק בזה.... 

הוא אמנם לא מביא את השדי חמד, אבל כמה שזכור לי אין שם חידוש מיוחד.

(השדי חמד יותר מסיק שזה מדרבנן)

פשוט אין לי איך לחפש עכשיו

ואין אליו התייחסות בפסיקה המפורסמת

למרות שעלה על דעתי שאולי הכוונה לחיובי הכתובה

שבין השאר יש שם עבודות שצריכה לעשות לבעלה

וכיום נ"ל שיש מחילה כמעט תמיד של הבעל כך 

שאין יותר מדי נפק"מ

מי אמר שעם ישראל -גם צריכים לנהוג ככה- כמו מה שמובן מאליו לתרבויות אחרת.

מגילת אסתר היא לא ממש המקור שממנו הייתי לומדת הנהגות טובות ליהודים... 

(מזכיר לי את לבן הרשע... לא משנה אבל קשור) 

רק אמרתי שזה מזכיר לי את זה.

(וזה גם מסביר למה אין כמעט התייחסות בגמרות לנושא, וצריך לחפש על זה חומר מתחת לאדמה)

"הזכר הוא הפועל והנקבה היא הנפעלת באותו עניין.... אסתר קרקע עולם היתה" 

נראה לי הוא רומז בעדינות על הביולוגיה הטבעית של המין האנושי (וגם שאר מיני הברואים- בפרט היונקים) 

כמה שיש מבנה פיזי כזה- יש מבנה נפשי כזה, ובהתאמה- מבנה רוחני כזה

דבר פשוט 

מכיוון שהנושא של המצווה הזו- זה משפחתיות, זה קשור לכללי הביולוגיה והנפשיות של הזיווג- 

נכון להציב פה את החלק הזה של המבנה הרוחני שבין האיש לאישה

בנושאי מצוות אחרות- נתייחס לחלקים אחרים של המבנה הרוחני (למשל בממונות- שיוויון מלא.) 

לשאלתך לעיל- אם אישה צריכה להישמע לבעלה? ואם כן- להיכן הלך בימינו חיוב זה? 

לדעתי-

אישה צריכה לשמוע >את< בעלה. ולבד את מה שהוא אומר. (וכן להפך כמובן... אבל זה לא הדיון כרגע...) 

לפי מה שאני סייגתי את ההבנה לנושא ספציפי אחד- כן, אישה צריכה להישמע לבעלה (ואכמ"ל) 

השאלה היא בעיקר על המילים "נשמעת לו" זה באמת כך היום?

אם בעל אומר לאשתו שלא נראה לו לקנות את הפריט הזה, היא נשמעת לו?

אם צריכים להחליט למי ללכת לשבת היא "נשמעת" לו, או שמתחיל משא ומתן שיוויוני?

הגמ' מייעצת שישמע לה בעניינים שנוגעים לבית, וביאר המאירי שזה יגרום שיהיה להם פחות מריבות (פחות נקודות חיכוך) אבל זה לא אומר שבזה אינה צריכה להישמע לו, אלא שאם יש לו שכל הוא יתן לה יד חופשית בנושא...

אגב בבן יהוידע שם כתב שהגמ' אומרת שם לשון "איתתך גוצא גחין ולחיש לה" (אשתך קטנה תתכופף ותלחש לה כדי להתיעץ איתה מה לעשות בבית) והוא אומר שהגמ' נקטה "אישה נמוכה" בכוונה כמשל - שאם היא יודעת את מקומה, ויודעת שבעצם היא נמוכה כאן, והיא צריכה להישמע לדבריו -  תתיעץ איתה, אבל אם היא לא יודעת את מקומה, וחושבת שהיא כמוך - אל תתיעץ איתה בכלום, ותראה לה את מקומה בדיוק.

(למעשה אמר לי הרב שבימינו העצה הזאת לא מעשית, וצריך לתת מקום לאישה גם אם היא לא נשמעת לך, וזה היה שייך רק בעירק בתקופת הבא"ח)

את הבדלי הגישות בין הדת למדע.

הדת: כל הדברים החשובים בעולם נאמרו בעבר, מה שלא נאמר כנראה לא חשוב.

המדע: אנו לא יודעים כלום על העולם, בואו נחקור ונוכיח את מה שכן הצלחנו לגלות.

אישה צריכה לשמוע בקול בעלה. 

אישה שמכבדת את בעלה כך- כבודה גדול משלו, ככתוב איזהו מכובד המכבד את הבריות

לגבי הבעל- החכם עיניו בראשו ולא אומר מה שלא ישמע

אני מאמינה שאם בעל מקבל את מקומו האמיתי, את האהבה, הכבוד וההערכה שהוא זקוק לה- הוא לא מכביד ב"השתלטות"

אין שום בעיה, רק תקראי לילד בשמו.

את אומרת שכך העולם בנוי, שכך יהיה שלום ביניהם, שכך היא עצמה תהיה מכובדת והוא יקבל את צרכיו והיא את צרכיה וכולם יהיו מרוצים?

בסדר, שמעתי הרבה שאומרים כך.

אבל זה שובניסט! 

זה לא עבירה דאורייתא ולא דרבנן.

אבל יש הרבה אנשים שזה מקפיץ אותם, ויעשו הכל בשביל לא להיות שובניסטים.

(באמת חידשתי לך משהו?)

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל