אבל שיהיה לכם בהצלחה.

כל הכבוד לכם!

אתה שוכח שבחיי נישואים יש מימד כלכלי ואחריות, זה מעבר לקחת ללגור ביחד.

זה מעבר ללגור בדירת שירות או במעונות.

זה נורא נחמד שחברים וטוב להם, אבל לא ראיתי כאן תוכנית אמיתית שהם יכולים להציג להורים, הבנה של מה שעומד בפניהם או אחריות.

כשתהיה כזו אולי יוכלו לשכנע את האבא...

ההורים יעזרו אם יש להם רצון (זה לא טוב בכלל, לבוא בגישה מראש שיעזרו לכם בשנתיים הראשונות), כדאי להשתדל לבדוק באופן ריאלי אם אתם יכולים להסתדר לבד.

ולא קובעים חתונה לפי הגיל במספר (20), אלא לפי בשלות נפשית.

יכול להיות שבמקרה שלכם כדאי כבר להתחתן, אבל ממש כדאי לעצור ולבדוק אם זה המהלך הנכון.

מלא זה לא נימוק לכלום חוץ מללכת בעדר, ולא, זה לא מעיד על חכמה מיוחדת אם בכלל.

יש לכם תוכנית שלא נשמעת רצינית במיוחד, ככה שלמען האמת גם אני במקום האבא לא הייתי רגועה.

יכול להיות שהאחים הגדולים התחתנו מוקדם אבל האב מההיכרות איתם ידע שהם שקולים ורצינים ויסתדרו ולא ישארו תלותיים בהורים, יש סיכוי שאיתכם הוא לא רואה זאת כך שאל תשפטו על כך.

הגיע הזמן לעצור ולעשות שיקולים ולא להתחתן רק כי מלא.....

הם יתחייבו לפניו שידאגו לכם במקרה הצורך.

ויכול להיות שהוא לא סומך על הבן שלו שהוא עצמאי מספיק?! ואולי סתם קשה לו שהילדים עוזבים.

במקרה הראשון- תוכיחו את ההפך: שימצא עבודה, שישקיע בלימודים ובמשפחה שלו.

במקרה השני- תרגיעו אותו ותציעו שתגורו קרוב ותבקרו הרבה.

תראו להם שאתם רציניים, שאתם יודעים להסתדר לבד, זה יקל עליהם מאוד וירגיע אותם

וממש לא אהבתי את הגישה "חוץ מזה שבשנה שנתיים הראשונות ההורים תמיד עוזרים"

אם ההורים לא מוכנים לעזור כ"כ (תשאלי את ההורים שלך אם הם מוכנים לעזור כספית גם אם ההורים שלו לא יעזרו, שתדעו איפה אתם עומדים)

אתם בבעיה רצינית

כדי להתחתן צריך לפחות 3000-4000 ש"ח מדי חודש (וגם אז חיים בצמצום)

שכירות, חשמל, מים, גז, ארנונה, אוכל

זה בסיסי לכל בית

וכדי לרהט בית צריך גם כמה אלפים טובים שיהיו זמנים,

כדי לקנות (ואפילו יד שניה) מקרר, מכונת כביסה, מיטה, ארונות, שולחן וכו'

נכון שיש כאלה שנותנים במתה, אבל לא כ"כ כדאי לגמרי להסתמך עליהם

אם אין לכם את הכסף הזה,

אני יכול בהחלט להבין את אבא שלו שלא מסכים שתתחתנו

לא בא לו לראות אתכם שוקעים בחובות

ויכול להיות שהוא בעצמו לא יכול לשלם את כל ההוצאות האלה עליכם.

מכירה את הפתגם הסיני על "תן למישהו דג-הוא יאכל היום, תלמד אותו לדוג-הוא יאכל כל החיים".

מאוד הגיוני ובצדק שהגישה שלו שתקבלו רק אם בעצמכם תעשו מאמצים לפרנסתכם ולא מלכתחילה להחליט לחיות על חשבון הברון, בהודעות שלך אני ממש מתחילה להבין אותו.

תאמיני לי שמבחינת ההורים שגם בגיל 50 הם היו מפרנסים אותך בשמחה לו יכלו- אבל יש כאן עניין חינוכי עקרוני. וככל שאת כותבת זה נראה שהכל נראה לך קל ונחמד- מה זה כבר ריהוט? ושכ"ד? אז ההורים ישלמו, בקטנה.

לשנות תפיסת מחשבה ומהר.

לא היא זו שצריכה לשנות תפיסת מחשבה!

"העיקרון החינוכי" הראשון במעלה במצב כזה הוא לא לסחוב אותו עוד הרבה.

יש דברים שהם הרבה לפני תואר. חשובים בהרבה - וכן, אפשריים בלעדיו.

מה שאני אומר זה, שאם אתם מרגישים נפשית בשלים להתחתן ושלמים עם ההחלטה - 

לעשות את זה בזריזות.

הכיוון שלכם נכון מאד.

שיהיה בהצלחה, במזל טוב, ובקרוב.

ולא מצאתי את המילה תואר פעם אחת.

יש הרבה דרכים להראות מאמצים לפרנסה שאינם דווקא תואר.

נכון שתואר זה דבר שלפעמים עוזר אבל אל תשכח שיש תארים שלדג' לא עוזרים בכלל לעבודה אח"כ....

להראות מאמצים בא בכל מיני דרכים- מציאת עבודה שתתאים לאדם נשוי שעובד, להחליט שתקופה מסוימת עובדים לפני שלומדים וחוסכים, פריסת לימודים בפתוחה לדג' בדרך שתאפשר עבודה, ואפילו לא חייבים תואר[למה אנחנו בתרבות שכל אחד צריך תואר היום בכלל? יש היום דרכים להתפרנס יפה בלי..].

אבל ההרגשה בהודעות שלה שהכל כל כך ברור וקל- הרי למה יש הורים שיפרנסו אותה גם אחרי שהיא בונה לה בית?

יפה שהם רוצים, אבל יש הרבה תרחישים וכבר ראיתי זוגות שהיו בטוחים שיחיו על ההורים ואח"כ התבדו ולא ידעו מה לעשות כי היו ללא תוכנית כלכלית.

אף אחד לא מציע לסחוב, זה כנראה גם משהו שצריך לחשוב עליו לפני תחילת קשר, אבל זה נורא נחמד שכיף ביחד, בגלל כיף מתחתנים?

הנושא של "תואר" נלקח ממה שהיא הסבירה אח"כ את הגישה של אביו. וחובר לענין הזה.

ההערה העיקרית לדברייך היתה על "לשנות תפיסה", כשה"בעיה", כביכול,כמו כן היא שהיא בונה על כך שההורים יעזרו בשלב ראשוני. וכמו כן על ה"עיקרון החינוכי".

אז אם היה מדובר באמת בסתם מישהי שרוצה לבלות ושההורים ישלמו - צדקת בשני הדברים.

אך כשמדובר במישהי שרוצה להתחתן - שזה דבר חשוב מאד; וכבר בקשר עם מישהו לא זמן קצר - שגם זה חשוב מאד לא לסחוב מכל בחינה; ובמשפחה שכך מקובל בה ואין בעיה כספית עם זה; ובשני חבר'ה חרוצים, ששניהם בתוך ולפני לימודים שאמורים לפרנס (לא "מתכננים לנצח ע"ח הברון"..) -

אז ההתעלמות מזה היא טעות חמורה בשיפוט, לדעתי.

כעת לא מדוב רלפני תחילת הקשר, כך שזה לא רלוונטי וחבל להתייחס כרגע. אבל המחשבה "שכיף ביחד" ובגלל ה"כיף" הם רוצים להתחתן - היא ממש מוטעית לחלוטין.

הם מתחתנים בגלל "כיף" (למרות שהרצון שיהיה כיף מתוך הנישואין אינו פסול. אדרבה, ברכותי לכל עם ישראל..)?...  הם כבר מכירים, ובקשר, ורוצים מן הסתם שיהיה קשר טהור, ולא דבר שאין לו טעם כ"סחיבה" לפני נישואין. לא אמיתי ובעייתי מאד מבחינה יהדותית ובריאותית. חסר תכלית.

ומן הסתם גם כל ה"קשר" שלהם - על אף שהתחיל די צעיר - היה במחשבה להתחתן אם יתברר שמתאים.

אז הם רוצים ליישם את המטרה היחידה שמצדיקה קשר.

 אידיאל גדול ועצום וטהור. יופי.

אז זה לא בגלל כיף מתחתנים. אלא האופציה שירגישו "כיף" (או במילים רגילות: התחושה שהם מתאימים ויכולים להיבנות ולבנות בית ביחד), היא מבהירה להם שאכן זה מתאים וצריך להתחתן.  הכי נורמלי בעולם.

מצטערת, פשוט שכחו להזכיר לנו את זה בסמינריון לחיי משפחה בכיתה יב'.

 כיף כזה אפשר לייצר גם בגיל 14, אחרי שנתיים נמליץ להם להתחתן גם?

תחשוב שבחורה כזו שאין לה מושג איך תתכנן את ההמשך תהיה אמא עושה שנה- שנתיים וצריכה אחריות כלשהי על חייה...

הוא מסתבך מאד מאד אח"כ.

וכמו שאת אומרת - נמליץ להם להתחתן?!

אני פשוט לקחתי את הביטוי שלך, שהציג את דבריהם לדעתי בצורה מעוותת.

והסברתי שלא נכון לומר שהם מתחתנים בגלל ש"כיף"..  אלא כי מן הסתם הכירו לצורך אופציית נישואין (גם אם בגיל צעיר- זה עוד לא 14..), וזה שטוב להם בקשר - הוא סימפטום שאכן זה מתאים.

את הצגת (כך נראה. וכן בתגובתך זו) כאילו ה"קשר" הוא משהו שעומד בפני עצמו. ולא בגלל שהוא "מוצלח" כבר מתחתנים. אני לא מקבל לגיטימציה ל"קשר" כזה.  

"קשר" זה בשביל להתחתן. ואם כבר יש קשר והוא נראה מוצלח - אז זה מה שצריך לעשות.

[ואם שכחו להזכיר דבר כזה בסמינריון לחיי משפחה - אז זה באמת חיסרון. צריך להזכיר שהרגשה טובה אחד עם השני ואופציה להרגשה טובה אחד עם השני מתוך הנישואין - זה חשוב מאד כדי להתחתן.  וגם צריך להזכיר שקשר בין בחור לבחורה, הוא לגיטימי רק בשביל זה, ולכן אינו שייך "בגיל 14"...]

ואגב, הבחורה כאן דווקא נראית מאד אחראית. יש להם תכנון יפה להמשך. ובעז"ה הרעננות שלהם רק תעזור להם (כמובן, לא מביע דעה על עצם המתאימות שלהם להתחתן וכו'  -שהרי אינני מכירם. בזה אני נסמך על דבריה)

צריך לצאת מזה ולראות בודאות מה אתה יכול לעשות, אחרי הכל היום גם הבן של נח דנקנר כבר לא בטוח אם סמך שאביו יכלכל אותו שנתיים.

צריך עצמאיות ותוכניות מעבר.

בגיל 14 לא תמליץ כי אין לך.

ואל תדאג הסמנריון הזה הוא אחד הדברים היותר מיותרים שהייתי בהם.

הסיכוי להוציא תואר שנשואים נמוך בהרבה

אחוז פרישת הנשואים מלימודים אקדמיים גדול בהרבה

זאת אומרת, אחרי שיש את הריהוט והדברים הבסיסיים.

זה לא קל, אבל אפשרי. ודורש השקעה ועבודה מהצד.

הצבא בעקרון עשוי לסייע, שווה לברר.

הקב"ה ציווה על האדם להתחתן לפני גיל 20.

יש כאלה שדוחים את זה היום, כי הם סוברים שהם לא בשלים, אני לא יודע מי התיר את זה, אבל יש בזה הגיון.

אבל היתר של כסף לא נראה לי בכלל.

ואני חושב שאנחנו כאן בעולם כדי לעשות מה שהקב"ה רוצה, זה תפקידינו, וזה מה שצריך להדריך את מעשינו.

לא הרצונות\התאוות\הכיופים וכו'

אז אם זה כסף מול רצון ה', אני מעריך מאד מי שיחליט שהוא בוחר ברצון ה'

מלבד מה שאת ממש מגזימה, בתור אחד שקצת יותר מבוגר ממך (והתחתן בגיל 20...) אני יכול לומר שאי אפשר לתכנן חיים,  והחיים מלאים הפתעות, במיוחד בנושאים האלה

אלא של הבנה למה אתה נכנס.

לא כולם שם בגיל 20.

אני בעד שמי שיודע ורציני ושקול, שיתחתן, אבל גם שיתייעץ במבוגרים שמבינים בזה.

[ויפה שהחלטת שאתה המבוגר...]

לא צריך אותך בשביל זה...

כולם כאן צעירים נורא, אולי שנים שלושה בגיל שלי (ודן שמבוגר הרבה יותר ממני)

אבל אנשים פה לטעמי, הם דתיים ומתייחסים לתורה ברצינות (שלא כמו במקומות אחרים...), וזה העיקר.

זה לא עצוב.

זה יותר בסיגנון של "יזכיר לו יום המיתה"

לנסות לזכור שהעולם הזה חולף עובר, וכל יום שחולף הוא יום שלא יחזור, וצריך להספיק לעשות מצוות כי הדרך בשמים רחוקה והצידה מועטת (כדברי הגמרא)

אם זה זה באמת העניין של הפרנסה אז- איך אתם באמת מתכוונים להסתדר? יש לכם דרך להראות לו שאתם רציניים ואחראים בקטע הזה?

זה ירגיע אותו

לפחות במעט

גיל 65 זה ממש לא זקן מאוד. זה די באמצע החיים...

ההתיחסות אליו בתור זקן שלא מבין אותכם היא קצת צורמת. נשמע כאילו אתם צריכים לשכנע איזה מישהו זקן שלא מבין ענין ומה הוא יודע בכלל..

אולי הוא כן מבין ענין? אולי יש לו משהו חשוב לומר לכם?

לא שאני אומרת לא להתחתן אבל אולי הבעיה תיפתר אם תהיה יותר תקשורת מכבדת.

בהצלחה

אליו.

לא "ראש בראש", אלא איכשהוא אחרת. זה בטח מאוד קשה, אבל אולי אפשר להתייעץ עם רב או דמות אחרת שאתם קרובים אליה, ולנסות להגיע אליו דרך גורם שלישי.

בהצלחה בכל מקרה.

את אומרת שיש לכם שנה לפחות עד שאתם עצמכם תרצו להתחתן- נכון?

אז למה לריב עכשיו את מה שאפשר לריב אחר כך? 

תגידו לו- 

תודה אבא שאתה דואג לנו

אנחנו מקשיבים לך

בינתיים אנחנו רק חברים- ובעז"ה נתחתן כשנראה שיהיה אפשר קצת יותר. 

(מתי? לפי דעתכם- ולא דעתו, אבל גם המימוש של דעתכם תועיל לו קצת...) 

ותורידו את הנושא לגמרי מהדיונים במשפחה

לגמרי

שום ציוץ על חתונה שלכם מאף אחד

שיתרגלו לראות אתכם ביחד, שאתם חברים וזה קבוע. שעוד יבוא יום ויהיה חתונה באופק.... 

למה לכם לריב במשך שנה שלמה - את מה שאפשר לריב במשך חודשיים ולגמור סיפור? 

עיצה מעשית- 

תעשי חשבונות מה עדיף לך- 

לעשות שירות לאומי שנה מלאה- ואז ללמוד- או אולי לעזוב עכשיו את שירות לאומי, להתחיל עכשיו ללמוד סמסטר ב, במקביל לעבוד ולחסוך? 

יש תחומים שדי "חייב" שיהיה לך בקורות חיים שירות כלשהוא -אחרת לא ממש יקבלו אותך.. יש תחומים שלא

יש תחומים שאא להתקבל לסמסטר ב, יש תחומים שזה ייתן לך פור רציני של חצי שנה

יש תחומים שאא לעבוד במקביל ללימודים

יש עבודות שהשכר בהם -הרבה יותר שווה מהדמי כיס+ מענק שמקבלים מש"ל

תחשבי ותבררי- אל תתקעי בקונצפציות 

אין לך ברירה.

או שתקשיבי למאמא ותצאי לעבוד! מה את מתנדבת כשיש לך בית להקים. את רצינית?!

את יודעת כמה קשה יהיה לך לגדל ילד תוך כדי תואר?!

ואולי תוותרי על התואר וזהו? שהוא ילמד ואת תעבדי בשתי עבודות. זה הפתרון הכי מוצלח.

נשמע שטוב לכם ביחד, וכשטוב רוצים להנות מכל העולמות. אבל לא תמיד זה אפשרי.

אתם לא יכולים ללכת ראש בראש מול אבא שלו בלי לעצור רגע ולחשוב למה הוא לא מסכים. להגיד "הוא זקן, עקשן ויש לו דעה" זה אולי נשמע לכם נחמד, אבל מה עם לחשוב "הוא מבוגר, עבר הרבה בחייו, ואולי יש לנו הצעירים מקום קצת של ענווה וקבלה של דברים חכמים"? כן, גם אם הוא בעצמו לא הלך בדרך הזו, וגם אם הוא עלה לארץ.

הוא לא סתם אומר לא. הוא אומר את זה לטובתכם.

קראתי פה את כל התגובות ונתנו לכם עצות טובות- תתחילו לעבוד, תראו לו שאתם יכולים.

ולא מסתמכים על ההורים!!!!! במיוחד לא אם הם לא מסכימים לנישואין.

למה אתם מתחתנים? כדי שיהיה לכם כיף יחד? נישואין זה כיף ונעים, אני לא אומרת שלא, אבל זו גם אחריות גדולה. זה לא משחק ילדים. ברור שיש עניין של ביטחון בקב"ה, אבל אין ביטחון בלי לפחות מינימום של השתדלות, אם לא יותר.

את בשירות ועוד לא בתוך המסגרת של הלימודים? הוא כבר לומד ואתם לא רוצים (ובצדק לדעתי) שיפסיק באמצע? יופי. תחליטו מה עושים מעכשיו, לא מעוד שנה. מה גם שלמצוא עבודה זו עבודה של כמה חודשים בפני עצמה (אני למשל מחפשת עבודה כבר 5 חודשים לצערי...מקווה שיקח לכם פחות אבל אי אפשר לדעת את זה).

את גם אומרת שאחד הדברים שמראים לכם שזה אפשרי הוא שיש לו הרבה אחים, וגם הרבה אנשים בכללי, מתחתנים כששניהם סטודנטים ומצליחים.

יפה. את יודעת מה הם עוברים? מה הם עושים בעצמם? כמה הם חשבו וחושבים כל יום? מה ההורים עוזרים ומה הם, ובאיזו הרגשה? איך זה בכלל ללמוד ולעבוד, או סתם לעבוד? תחקרו קצת, תבקשו עצות מאנשים שעשו את זה, לא סתם להגיד "זה אפשרי". גם לבנות מטוס זה אפשרי, אז אנחנו בהכרח יודעים איך לעשות את זה עכשיו?

אחרי שדאגתם באמת להקשיב לו ולמצוא פתרונות אמיתיים, אז יש מקום כלשהו להציב לו עובדה ולהתחתן. אבל כל עוד אתם לא יודעים מול מה אתם עומדים, ולא באמת עוצרים לחשוב על איך אתם הולכים לחיות לפחות ברמת ההשתדלות המינימלית, קצת ענווה ומחשבה עמוקה לא יזיקו.

ב"הצלחה!

המקרה הזה בדרך כלל מצריך שאלת רב- מה יותר חשוב, כיבוד הורים או להתחתן מוקדם.

אולי תבואו עם אבא של בעלך לרב שמקובל עליו ועליכם ותשטחו את הבעיה?

נראה לי שבנושא כזה עדיף דעת תורה, ולא דעה של אנשי הפורום (לא שאני מזלזלת, ממש לא, פשוט יש נושאים שבהם עדיף לשאול רב). ויש פה גם שאלה הלכתית.

מבחינה הלכתית, אם האב מבקש למנוע מהבן לעשות מצווה כלשהי, אז על הבן לא להקשיב לאב!

והלכה נוספת, האב ממש לא צריך לתמוך כלכלית וגם לא נפשית בבן שלו (בגיל כזה)!

לכן, זה כבר עניין של השקפת עולם, ולא משהו הלכתי...

יש כאלה שגם לעניינים של השקפת עולם הולכים לשאול רב, אני אישית לא תומך בדרך זו (-כל עוד מדובר באדם שלמד תורה, מחובר לתורה ויש לו יראת שמיים), ומי שעושה זאת שיהיה לו לבריאות! <ברציניות>

אם היא רוצה לשאול שני רבנים שיגידו לה תשובות שונות, אז הרב יהושע שפירא ימליץ להם להתחתן, והרב אליקים לבנון ימליץ להם להמתין. (אני משתמש בכוונה במונח 'המלצה' כי זה משהו השקפתי ולא הלכתי)

ונכון שאסור להסיק מסקנות מהפורום, אבל זה פותח כיווני מחשבה מגוונים.

אליקים לא ימליץ להם בשום אופן לחכות שלש שנים...

זה כמעט "לשון הרע" להגיד את זה.....

לא אמרתי שהוא יגיד להם לחכות שלוש שנים, אבל שמעתי אותו טוען שגיל 19-20 זה צעיר מדי.

ממה שאני יודע, לתלמידים שלו הוא מורה להתחתן רק בשיעור ד' (גיל 21-22), גם אם יש להם כבר חברה, הוא אומר לחכות. ואם הבחור מתחתן יותר מוקדם, הוא אפילו מבקש לעזוב את הישיבה. הוא טוען שאם מתחתנים צעירים אח"כ יש הרבה בעיות.

רק הבאתי את דעתו, זה עניין של השקפת עולם, ולא חייבים ללכת דווקא לפי מה שהוא אומר.

לדעתי אל תעזבי את הש"ל, לא נשאר עוד הרבה. זה יכול לעזור בעתיד ובמשכנתא. 

יש כמה אפשרויות:

1. שרק ההורים שלך יעזרו... ואולי זה גם יגרום לאביו בהמשך לרצות לעזור (למרות שלדעתי מלכתחילה לא כדאי לבקש ממהורים).

2. הלוואה - גמחים לשנה -שנתיים (רק אם ממש צריך). 

3. שתדחי את הלימודים עד שהוא יסיים ואז רק תתחילי ללמוד ובינתיים תעבדי.. (נראה לי שבעתודה גם מקבלים כסף).

4. במקביל הכל- לימודים, עבודה של שניכם- לפתוח חסכונות, פקדון שלך מהש"ל, פר"ח, מלגות ועוד...

    הלוואות /ועזרה מהורים שלך ושלו אם יסכימו.  

אתם רוצים להתחתן תצייו עובדה!! 

2-3 שנים נראה לי הרבה זמן לדחות את זה... במיוחד שזה לא בה ממכם והבחור לקראת סיום תואר. 

ב"הצלחה רבה! 

ב"ה

לא בלדחות את החתונה

אלא בלהבין את המקום של הסירוב שלו.

השאלות והטענות שהוא מעלה (לגבי איך תתמודדו כלכלית)- נכונות - והן עולות מתוך דאגה ואהבה לבן שלו.

האם יש לכם תשובות לטענות שלו?

אם לא - אז תחשבו פעמיים. הרי אתם תהיו אלו שתתמודדו עם המצב שאין כסף.

אם כן - מצוין - תראו לו אותם - תראו לשאתם זוג בוגר שיכול לעמוד על הרגליים לבד.

אבל סתם לחשוב שהוא נודניק?

זה לא רציני

אשמח להרחיב את הדיון אם תרצו.

אליסף

[חוץ מזה שאני לא סובל את הביטוי "חבר" ללפני הנישואין.  אחרי שמתחתנים: "היא חברתך ואשת בריתך". זו האמת ההלכתית והמציאותית]

חלילה שתחכו כ"כ הרבה. לא שייך ולא בריא.

אח"כ השאלה מה עושים.

ואני מציע מאד - במחילת כבוד אנשים יקרים פה שבוודאי כוונתם לשם-שמיים - שלא תקשיבו לשום עצות "ריאליות" שמנסות להחליש אתכם.

ואם יש הורים שכדברייך יכולים ומוכנים עקרונית לעזור - אין שום ענין "חינוכי" לדחות חתונה לחבר'ה שממילא מתכוונים ללמוד ולא להתבטל...

תהיו חזקים בדעתכם - וה' יעזור לכם שתוכלו לשכנע גם את האבא.

ההורים שלו, אמא שלך ואתם - זה משקל די חזק.

אולי תעבדו חזק עם האמא שלו, כמובן בדרכי נועם ובלי להתלונן על האבא - והיא תשכנע אותו עם הזמן....

ה' יעזור ותצליחו להקים בית נאמן ויפה בישראל, בקדושה ובטהרה ובקרוב.

וכמובן - לשים לב מאד בינתיים לשמור על כל גדרי הצניעות.

בהצלחה רבה!

כמובן שלא נעים והגון לא לציית לאבא אבל מבחינת ההלכה אמרו שאין בעיה,

סביר שהוא לא יהיה מרוצה אבל אולי הוא יתרכך כשהנכד שלו יישב לו על הברכיים..

אל תתנו לו לעצור אתכם, החיים יקרים מכדי לתת להם לעבור סתם כך, בהנחה שאתם מרגישים מוכנים.

וגם אם יהיה קשה לכם בהתחלה, זה יכול להיות אתגר טוב לזוגיות ולבגר אתכם.

בנתיים אמרת שאתם רוצים לחכות, אז אל תדאגי ותמשיכי לפתח את הקשר בינכם.

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

באמת

שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים

עם המקלחת של סוף תשעת הימים

אברך כמו שחלמתי שנים

שמח בחלקי הטוב

מה איתך אח?

זה זכות מעל הטבע

אני אין לי מעצמי כלום על זה

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

וזה בכלל לא מעניין אותו

הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...

היא יודעת שהוא שרוף עליה...

אחים לא בהכרח דומים

את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍

משו כזה

חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב

היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה

ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה

והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)

תאמת שיש לי הערכה לזה,

ברור שצריך משיכה חיצונית גם,

אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)

בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד

כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך

אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית

תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:

וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.

ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".

אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉

בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.

כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.

לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד

ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל

נכון, יפה

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.