יש לך רק חמישה חורים??? לי יש שבעה רק בראש! (פה1X אזניים2X, נחיריים2X ועיניים2X)

ולשאלתך אענה, שזה לא מעיד דווקא על רמת דוסיות, וזה בעיקר עניין של טעם. זה כמו שיכול להיות מישהי שהולכת עם חצאית שלושת-רבעי שהיא יותר דוסית ממישהי שהולכת עם חצאית שמטאטאת את המדרכה.

אז יש כאלה שזה ימצא חן בעיניהם ויש כאלה שלא, גם איפור, ביגוד והרבה דברים אחרים זה כך.

על 2 השורות האמצעיות.. 

האמת שבדיעבד אני לא כ"כ צריך את ההסכמה, כי אני יודע בדיוק מה בנים חושבים.

שאני לא מסכימה, פשוט אין לי דעה לגביה כי אין לי מושג מה הם חושבים..החלטתי פשוט לקבל אותה..אבל יודע מה- בשביל הסדר הטוב- אני מסכימה עם כל מילה

אני פשוט הבנתי מזה שאת מסכימה רק לשתיים הראשונות, שאת לא מסכימה לאחרונה. וטעיתי על זה שלא חשבתי שסתם לא גיבשת דעה.

באמת לא הסברתי את עצמי..

[קונפוציוס, אי שם]

והאמת שאם יש מישהי עם נזם ומכנסיים יש יותר סיכוי שאני יותר אחשוב שהיא דתייה, כי היום כ"כ הרבה דתיות הולכות ככה שזה נהיה סימן היכר ונורמה... אפילו זה מתחיל כבר להיראות כמו היגררות עם הזרם. דווקא אצל בנות לא דתיות זה הרבה פחות נפוץ, אני נמצאת במקום לא דתי- ויש כל כך מעטות עם נזם אחרי גיל 16....

אבל אם את כבר עושה אז לפחות שיהיה לך אף קטן וחמוד, כי בסיבוב בירושלים את רואה את זה על אפים שהם לא מה שהייתי בוחרת לקשט וחבל... לא צריך לעשות הכול כדי להראות שאת אדם פתוח.

ואם כבר בוחרים להיראות עם ראש פתוח- אולי כדאי לצאת מהנזם הסטנדרטי שכבר כל כך נפוץ ולגוון במשהו חדש.

ממש שזה נהיה ככה לסימן היכר ולנורמה..זה לא מה שאמור להיות!!!!

כאלה ששומרים שבת, אבל רק עונים להודעות בווטסאפ ובSMS.

אין דבר כזה דתי ששומר חלק מההלכות (הכוונה שמאמין בזה, לא לאחד שרוצה לשמור, אבל מה לעשות שהוא נופל).

מה שנקרא היום דתי לייט, בינינו, חלקם (הלא קטן) ראוי להיקרא מסורתי.

ומי שהולכת עם מכנסיים ברחוב (בבית זה אפשרי), מבחינתי, נקראת מסורתית, לא דתייה!

ולגבי נזם, אין שום איסור ללכת עם נזם, אפילו לרבקה אימנו היה נזם (אליעזר נתן לה).

אלא על מצב נתון, שבו בסיבוב בירושלים תתקל בהרבה בנות עם נזם ומכנסים.

יודע מה יותר מעניין? למה דווקא דתיות מרגישות צורך עז לעשות נזם[שלעתים רבות לא מחמיא לאף שעליו הוא מחורר] מאשר לא דתיות. אני מניחה שזה צורך להראות פתיחות דתית, אבל שזה כ"כ נפוץ דווקא אצל דתיות אולי כן כדאי להן למצוא משהו חדש לעשות.

אישית אוהבת נזמים רק על אפים קטנים וחמודים.

וזאת הסיבה היחידה ששקלתי לעשות- יש לי אף כזה שהרבה אנשים אומרים לי , ודווקא לא כולם דתיים , שהוא מתאים לזה...

דיברתי רק על ההגדרה של הדתייה עם מכנסיים.

ואני מסכים עם מה ש'מחכה לו' כתבה מתחתי בד"ה "אין"

השיוך למכנסיים לא היה כדי לדון בהם, אלא בשביל לציין שאלו שני דברים שהיום כבר נפוצים אצל דתיות והמיקוד הוא בנזם.... 

באמת מהסיבה הזאת.

יקח כנראה עוד כמה שנים עד שיבינו שנזם לא סותר דוסיות.

אם את סוברת שאין בזה בעייה הלכתית ובא לך לכי על זה,לא ככה?

אני בגישה שמה שאין בו בעייה הלכתית ולא נראה לך שזה ירחיק אותך מה' אז לכו על זה.

עכשיו לא אכפת לי. ובע"ה אני אעשה

לי שום בעיה עם נזם ולא נכנסת לזה. שכל אחת תעשה לעצמה כמה חורים שהיא רוצה ואיפה שהיא רוצה...מה שמרגיז זה שכל אחד בוחר לעצמו איזה דברים הוא רוצה לקיים ואיזה לא לפי איך שנוח לו וקורא לעצמו דתי..כי הוא רוצה להראות שהוא לא סגור בתוך עצמו והוא מתחבר לכולם ואז החרדים מסתכלים עלינו בתור מכלול ואומרים הנה, אלה כפיפניקים, מותר אצלם הכל. ולא פלא..ומי שקורא לעצמו דתי אין דבר כזה שהוא מרשה לעצמו ליפול, לא ברשות הרבים..( ולא אומרת שאין נפילות..אבל לפחות משתדלים..)קראת לעצמך דתי אז תכבד כל מה שזה אומר ולא תעשה מה שבא לך כי אתה לא מייצג את עצמך בלבד..רוצה ללכת עם מכנסיים ברחוב? בבקשה, אבל אל תקראי לעצמך דתיה, כמו שלא תקראי לעצמך חרדית. (אה..וזה לא מתייחס אליך ארוון..ממש לא, זה בכלליות רבה)

זהו.

נכון שאנחנו ממש לא ניתן את הדין והחשבון, וזה גם לא ענייננו.

אבל מבחינה חינוכית, אם אני מגדיר אחד שלא שומר תורה ומצוות כדתי.

אז איך הנוער יתפוס את זה? איך הילדים שלי יקבלו את זה?

שאפשר להיות דתי גם בלי לשמור את התורה? אולי אפילו אפשר להיות גדול הדור בלי לקיים מצוות?

היא איפה את שמה את הגבולות של הדתיות.נכון שיש אנשים שונים ממנו והם יראו את זה..השאלה עד כמה הם יבינו שזה לא תמיד הדרך..זה אחריות גדולה בשבילם..הרי אם גם אחת שלא יודעת מה..נגיד לא הולכת צנוע והיא נמצאת על הסקלה של הדתיים, למה שהילדים יחשבו שזה רע, הרי היא עדיין דתיה..(ובגלל זה יש כל כך הרבה בעיות צניעות היום..)

ואנחנו לא נקבע מי שומר תורה ומי לא..התורה קבעה בדיוק את הגבולות..

רק אוסיף שצריך להבדיל בין מקרים שיש בהן מחלוקות הלכתיות.

כגון כשרות מהדרין או כשרות רגילה, או האם מותר בשבת לשים נוזלים על הפלטה,

שאז אני לא יכול לאמר על מי שלא פוסק כמוני שהוא לא דתי.

לבין דברים שיש עליהם הסכמה כללית (בין הרבנים האורתודוקסים).

כגון להדליק אש בשבת, בנות עם מכנסיים, לאכול ללא כשרות,

שאז אני יכול לומר על מי שלא מקיים זאת שהוא לא דתי.

(אבל באמת היום יש כמה דברים, שמצד אחד יש עליהם הסכמה כללית שאסור לעשות אותם,

ומצד שני הרבה מאד עוברים עליהם, כגון: להוציא את הקוקו מהכיסוי ראש, חצאית מעל הברכיים ושמירת נגיעה.

אלו דברים שכנראה בגלל שהם נפרצו וכ"כ הרבה עוברים עליהם

אז באמת אין לי את האומץ להגדיר את מי שעובר עליהם כלא דתי)

וכמובן שאני לא מדבר על מישהו ששואף לקיים תרי"ג מצוות, אבל הוא נופל.

רק על דברים כלליים..שיהיה ברור..כגון הפסקה האמצעית של אמיגו..לגבי הפסקה השלישית קצת קשה להגדיר אותם כלא דתיים..אבל עזבו..סיימתי עם הנושא..זה מסובך מידי  

זה מה שהתכוונתי בסוף הפסקה השלישית, אבל אני אחנך את הילדים שלי שאסור לעשות את זה בכ"א.

למה מי שלא שומר נגיעה הוא דתי ומי שמסמס בשבת לא?

לסמס בשבת הרבה פחות בעייתי הלכתית מלא לשמור נגיעה.

אע"פ שזה לא תמיד אומר לגבי דוסיות יותר בגלל שאני לא מתחבר לדברים כאלה...

איך לשים נזם נחשב אצלך לכזה עיקרון בל יעבור?

איך נזם יהרוס את מראה הבית שלך ואת חינוך ילדך?

(לא נסחפנו??)

כאילו אם לא מסתכלים בעיון בקושי שמים לב לזה.....

כאילו אולי זה לא הכי שייך בעולם,אבל אני מניח שזה בא ממקום של מרידה במה שכולם עושים,שזה כמובן טוב.....

ולא נראה לי שיש עם זה בעייה הלכתית.

זה לא כזה בולט.

בעז"ה אני גם אעשה אותו יום אחד.

ואני לא פוחדת שיפסלו על זה,

כי כמו נזם, זה מעיד על מי שאני.

ואם לא מתאים לו הנזם/החור השני הרביעי או אנאערף מה,

אז לא מתאים לו אני.

לא חושבת שצריך לפסול על זה..תעשי מה שנוח לך..אם זה את לעשות נזם באף אז יתאים לך אחד שלא אכפת לו נזם באף..אל תחשבי על מה יגידו..תהיי את..גם אני חשבתי את זה לפני שעשיתי חור שני אבל מי שרוצה אותי יקבל אותי איך שאני  

יאללה כתבתי פה מספיק ובכלל שאלת את הבנים..סתם נדחפתי

בהצלוחה

אפחד לא מסתכל באוזן, בטח לא בנים....

אלא אם כן עשית אינדסטריאל 

אחד הפירסים הכי יפים באוזן.....

הזאת פעם.. על מה מעיד נזם באף..

הגעתי למסקנה שזה לא מעיד על שום דבר. 

לכן, לא אפסול.

אולי אתחקר טוב יותר את המציע+המספרים שיינתנו לבירור יעברו סדרת שאלות מחמירה יותר מהרגיל כדי לוודא שהיא באמת ברמה שאני שואף להיות בעצמי ושואף שאשתי תהיה בה...

בס"ד

מצד האמת ומצד מה שאנו רואים בתורה, אין בדבר הזה שום בעיה. אלא שבמשך הרבה שנים הנשים לא נהגו ללכת עם זה ואשה שגדלה על ברכי יראת שמים רצינית לא תלך עם נזמים מסוג זה.

אם אכן הליכה  עם נזמים באף תהפך כנורמה כללית של משהו יפה כמו ששמות נשים באוזניים אז ייתכן שזה לא יהיה כסימן היכר לדבר בעייתי, בנתיים במצב הנתון לענ"ד בחורה שרוצה לשמור נפשה, עדיף שלא תשים נזם כזה

ובכך אני חוזר לתוכן השאלה נראה לי שרובם המוחץ של הבנים הרציניים מבחינה תורנית ירתעו מזה ולכן אם אכן הבחורה יראת שמיים בתכלית עדיף לה לקחת בחשבון שהיא תפסל על כך מצד הבחורים הרציניים מבחינה תורנית.

כמובן כל אחת צריכה באמת לחשוב עם עצמה האם היא שמה נזם בשביל ה'פוזה' (בלע"ז) או באמת כי היא חושבת שזה יפה.

רחמנא לבא בעי ויחד עם זאת צריך לקיים הפסוק והייתם נקיים מה' ומישראל.

אישתי בע"ה!

הפסקים של הרב אבינר שמקלים בכל מיני עניינים, ופתאום כמגיעים להלכות צניעות של הרב אבינר פתאום יש להם רב אחר

אז אל תעבדו על אף אחד אתם הרבנים של עצמכם ובונים לעצמיכם את הפאזל המתאים...

לדעתי זה יתרון!

היהדות היום הפכה למשהו מצועצע מפלסטיק מאיזה מפעל תעשייתי לייצור דתות....

להחזיר עטרה ליושנה!

(ולא ממש לא ש"ס...)

בס"ד

לא אמרתי שיש בדבר איסור הלכתי אבל יש אוירה שנוצרת כתוצאה מהתנהגויות מסויימות.

כשרוב החברה לא שמה נזם באף ואת שמה, ורוב האנשים רגילים שמי ששם/שמה זאת שם

הוא לא האדם שמה שעומד בראש מעייניו הוא יראת שמיים אז אנשים מפרשים זאת כך אף אם

נאמר שאין בדבר שום בעיה, זוהי עובדה שאין להתווכח עליה. אם יום אחד בכל העולם כולו נשים תלכנה

עם נזמים באף, אז השאלה תהיה שונה.

את רוצה לשים, תשימי אבל תקחי בחשבון שחלק מהגברים ירתעו.

כל טוב ובהצלחה

אולי יראת שמיים יראה מה' ולא ממה אנשים יגידו..

ואולי היא רוצה לשנות את ש"רוב העולם לא שמים".

אם הדבר יבוא בשילוב של יראת שמיים אמיתית, זה משהו אחד, אבל אם זה בא כתוצאה מרצון לפרוץ גבולות בצורה בעייתית ואפילו אם לא מצדה אלא מצד תופעה שהרבה בנות יגררו אחר ירידה רוחנית שזהו רק סימן ההכר שלה, אז זהו דבר בעייתי.

צריך לראות בשטח מה המגמה המרכזית ולאן מובילה.

מן הסתם גם באותו הניסוח ממש.

לא מבינה את נוסח השאלה. את שואלת בשביל לדעת אם לעשות? כלומר אין לך טיפת דעה עצמית או רצון אישי כזה או אחר? זה לא אסור הלכתית, לא תקבלי כאן דעה נחרצת לכאן או לכאן, מה הטעם? מן הסתם מי שלא יסכים לשמוע עליך, אינו מיועד לך. עני בכנות לעצמך: את באמת רוצה גבר שפוסל על נזם? או להיפך, אם את כל כולך עכשיו בדילמה, ויש לך גם את הצד השני, מי שיסכים לשמוע על בחורה עם נזם, אינו מיועד לך... בקיצור, קודם שתה אלך דעה ברורה ורצון ברור עם עצמך, אחרי זה תעשי את, מולך עצמך, את הדחייה של מי שלא תואם את הציפיות שלך. (אלא אם כן את מוכנה לחיות עם גבר שחושב בניגוד לדעתך, במשהו שמתנוסס עליך לראווה יום יום שעה שעה)...

נ.ב. השאלה הזו רלוונטית רק כשהיא בסקר. או כשהיא בדיון של מותר/אסור. לא מבינה את כל אותם שרשורים של "האם הייתם פוסלים על"... אם הוא פוסל, כנראה שהוא לא מתאים..

בתור בת, אעשה את מה שאני מאמינה בו .

מה , את תצאי עם מישהו שנגד נזם?....

תעשי את מה שאת מאמינה בו, ואם זה עשיית נזם ויציאו לך מישהו שנגד- פשוט אל תצאי.

תכלס- איפה ההגיון הבריא?

מה, את לא תעשי נזם כי יש כאלו שפוסלים על זה??(סותר את כל העקרונות והאמונה העצמית!)

מתאים לך- תעשי- ותקבלי את הבחור המיועד לך שמסכים נזם(לצורך העניין)

זה מפריע לך- את תקבלי מישהו עם עקרונות דומים...

אני עובר על השרשור הזה וגם עברתי על השרשורים הקודמים בנושא ומי שאמר שהוא נגד זה או בגלל טעם אישי או בגלל שלדעתו זה לא צנוע (מי קובע מה צנוע ומה לא אחרי גבולות ההלכה? זה עניין של רגש!) 

ואני בהחלט חושבת שזה סגור ומרובע או פשוט מיושן לראות בזה סממן לא דתי.

אני לא חושבת שיש כאן מישהו שטען שזה נוגד את הדת, אלא שרוב שומרי המצוות לא עונדים נזם, פשוט. אם תרצי להקביל את זה לג'ינס אצל חרדים, או דוג' קיצונית, לסנדלים הקשורות (היפות יש לציין;) שהעידו על התיוונות, לא יודעת אםניתן להשוות בצורה מלאה ממש, אבל זה דומה.

"עקרונות" ל... "רגשות" או "מחשבות" או "סטיגמות", לא משנה מה. תתיחסי לרעיון, לא למילים הלעיתים לא מי-יודע-מה מתאימות.

אם הוא "בא מחברה מאוד סגורה ומרובעת", ומתעקש להשאר כזה, ושזה חשוב ונצרך וחובה, למה שתתחתנו? (אלא אם את שואלת שאלה יותר עמוקה של "האם הפכים בדעות יכולים להתחתן" וכו')

 חידדת בצורה טובה.

גם על פירסינג בלשון.. 

מגעיל אותי

כל הבנים שכאן,

שאמרו שהם יפסלו על זה,

תודה.

חסכתם אופציות

לא באמת, כן?

גם אין לי נזם ואני לא אעשה בלנ"ד..

סתם כי אני לא אוהבת על עצמי..

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון…