[כן כן, מחילה על הפריצה. ב"ה עוד לא הזדקנתי כמוכם.. אבל בעניין הזה אני דווקא אשמח לשמוע יצורים גדולים במעט. טוב? יופי.
[אגב.. פתאום חשבתי על זה.. אומרים שגיל ההתבגרות הוא עד 18 בערך (+++), והפורום הזה הוא מגיל 20. אז מה יעשו היצורים שבגיל האידאלי? יחפרו בלקראת נישואים וזוגיות בלבד??]]
פעם לא העזתי להתקשר לאנשים בכלל. זרים או לא זרים.. אנשים מבוגרים.
מזכירות, פקידים, מנהלים, הורים..
לפני כל שיחה היה מסע שכנועים והרגעות.
בפעם הראשונה שהתקשרתי לבנק, שני ההורים שלי עמדו מעליי, דחפו לי את הטלפון, התעצבנו עליי כבר שהוא לא יאכל אותי הפקיד..
ואחרי השיחה כמובן חצי שעה להרגע.
היום ב"ה הרבה יותר זורם לי, אני מתקשרת חופשי למי שצריך.
גם אם הוא פקידה בדואר וגם אם הוא ראש הממשלה.
שיחות כגון:
-"שלום."
-"שלום."
-"אממ... מה אני אמורה להגיד עכשיו?"
סבבה לי איתן לגמרי, שואלת מה שצריך, מריצה איתם בדיחות..
קיצור שום בעיה! ילדה גדולה
מה שכן, גיליתי שאחרי כל שיחת טלפון, אפילו הכי פשוטה בעולם, פשוט דופק לי הלב. וצריך זמן להרגע.
גם לפני, אני צריכה המון כוחות בשביל לחייג. בלי שאני שמה לב!
ואם אני צריכה לעשות סבב טלפונים, אז בכלל.. מסתובב לי הראש אחר כך כמה שעות.
לא מבחירה! ובד"כ אני לא שמה לב לזה.
אבל זה מציק..
אז לשאלה הראשונה.. יש עוד עופות כאלה?
ו.. אולי בטעות.. יש לכם רעיון מה אפשר לעשות עם זה?
לא כיף לי ככה..
יש לך זיכרון צילומי לניקים …