הגירושין, גיל וכו' וכל שאר הנתונים הכל בסדר,

האם עצם השיטה לספר בפגישה שלישית נראית לכם הגיונית

ונכונה, או אתם תרגישו מרומים?

ואם בחור היה עושה לי את זה, גם אם הוא היה מושלם. הייתי מעיפה אותו רק על זה שלא גילה לי עד עכשיו!

שום, אפשר קישור לשירשור שלי....???

שזה נקודה עיקרית - התחושה שמישהו היה צריך "לשקר עליך" כדי להשיג איתך פגישה..זה יכול לגרום לתחושת השפלה ו"בגידה" אצל אנשים...

אין שום דבר רע בלהיות גרוש בלי ילדים ועם ילדים (בהנחה שהגירושים לא נעשו כי את/ה היית אבא/אמא מכה...) - וגם אני אישית, אגב, לא בטוח בכלל שהייתי פוסל על הסף הצעה כזאת - אבל לנקוט באמצעים כאלו...לא יודע...זה קצת נותן תחושה לא טובה...

במיוחד כאשר אני אישית, לפחות, משתדל לספר מראש את הדברים שלדעתי הם באמת קריטיים שידעו אותם לפני...

בראיה טרנס אטלנטית עולמית עד ימינו, מה נכון לעשות ואיך...

תשקר כמה בא לך... בסדר??

ברירה, אני חושב שעל משפט זה כל אחד יהיה מוכן לחתום,

השאלה היא מה יהיה הדבר שעבורו יהיה מותר ללכת בדרך שאינה

הישרה ביותר.

ידוע שמותר לשנות מפני השלום.

זו לא רמאות ממש ואת הסיבות לדחיית הגילוי אפשר מאוד להבין. אל תהיה שיפוטי מדי- יתכן מאוד שהבחורה כבר קיבלה הרבה פעמים דחייה מראש בנסיונות השתדכות- על רקע גירושיה והיא מרגישה שלא נותנים לה סיכוי.

כך שאם היא נראית מתאימה להמשיך רצוי, אם תוכל- לתת את הסיכוי.. צריך להיות במקום של רחמים מול אדם שעבר טרגדיה של גירושין ולתת לו סיכוי להסביר ולגלות ולדבר על העבר הבעייתי שלו בהדרגה ובמשורה ומתוך ידיעה שלא יפסלו אותו על הסף.

אני יודעת כל זאת מנסיון..

אני בדכ כל עובדת ככה בחיים שלי...

אני לא מתאהבת בבן אדם בלי כיסוי.. ובלי לדעת את כוונותיו כלפי...

אבל יש מצב שנגיד הייתי מכירה אותו בעבודה ברמה כללית והוא היה נראה לי...

והיה יוצא לנו לדבר מידי פעם ועדיין לא הייתי יודעת שהוא גרוש...

וכש"לצאת" היה עומד על הפרק והוא היה אומר לי שהוא גרוש.. יש מצב גדול שהייתי ממשיכה...

כי לא ה"גרוש " זה מה שמעלה לי את הפיוזים, אלא זה שהיא (הבחורה מתחילת השירשור )לא אמרה

זא... לא המצב המשפחתי אלא השקר.

אז למען מטרה חשובה לא שווה גם לשקר ולהגיד שמישהו חד מיני? שמישהו גרוש פלוס שישה? שמישהו חולה בסרטן היום?

אתם מומחים בלהסביר כמה כל מקרה אחר שאני אומר לא דומה בכלל למקרה של גירושין ושבגירושין מותר ומותר ומותר - לא כולם חושבים ככה, תקלטו. לא יפה לכפות על אדם יציאה עם מישהי גרושה שהוא בכלל לא רוצה אולי לצאת עם אחת כזאת, וגם אם כן - הוא רוצה לדעת על זה מראש.

הצעד הבא שלכם יהיה להאשים אדם שיזרוק בחורה כזאת ברגע שהיא מספרת לו, שהוא "לא רגיש", "מגעיל" ו"מסריח". כי תגידו שמה פתאום הוא זורק, שייתן צ'אנס.

"לשנות מפני השלום" - לא שייך כאן בכלל! לא לסלף! אין כאן עניין של שלום! זה אדם שאת לא מכירה בכלל ואת לא צריכה להיות איתו בשלום אם לא תצאי איתו - את זאת שבוחרת לצאת איתו, את זאת שמכניסה את עצמך לסיטואציה הזאת - תבואי ממקום נקי.

כזאת, כנ״ל לגבי חולים במחלות כרוניות, מכיוון שאם ישר יגידו את הבעייה, יפסלו אותם ישר מבלי לראות מי הם באמת ומבלי שיכירו את האישיות שלהם, אולי יש בזה משהו מקומם ולא הכי הוגן מצב המדוייט אבל בהחלט אפשר להבין את מי שפועל ככה..

מי שמתרגל להסתיר אמת מבין הזוג

ועוד דבר כזה נחרץ וחד משמעי

יתרגל לשקר לבן הזוג גם בהמשך הדרך!

שלא לדבר שידוע שיש כאלה שאינם מעוניינים לצאת עם גרושות או אפילו כוהנים שאסור להם להתחתן איתן

משחק לא יפה שמאיר את תקופת הדייטים באור שלילי!

כל דבר שהוא דבר משמעותי ביותר - לספר עוד בבירורים המקדימים גם אם לא שואלים על זה ואתה אפילו לא חייב "להסתיר" את זה - לספר בכל זאת (ולהבהרה - "דבר משמעותי" זה לא שפעם נפלת בשמירת נגיעה או שבעבר היית חולה בשפעת - אבל לספר שפעם היית חולה בסרטן, או לספר על כך שאתה חוזר בתשובה ומשפחת חילונית - זה כ-ן דבר משמעותי. וכל אחד יש לו מספיק שכל כדי לדעת מה זה דבר משמעותי...).

בסופו של דבר הרי צריכים להתחתן רק עם בנאדם אחד, והבנאדם הזה יתחתן איתך גם אם תספרי לו הכל מראש - אז לא צריך להסתיר בכוונה כדי "להרוויח" לכאורה עוד דייטים. נכון שזה נותן תחושה שאולי אם כעת לא אספר ואספר רק בהמשך אז הבחור/ה יקבלו את זה נוח יותר ועם מכלול גדול יותר- אבל לדעתי זה בעיקר תחושה מדומה, כי בסופו של דבר אם תאמין באמת באמת בדרך שלך ותספר את האמת (לא חייבים "להפחיד", נגיד בקטע של מחלה שהייתה - ניתן לספר בכלליות...) - הבן/בת זוג שצריכ/ה להיות לך, יגיע/תגיע...

כמובן שעדיף לומר דברים כאלה מראש! ובכלל ההנחיה היא ש"מדבר שקר תרחק" אבל יש היתר כשמדובר על שידוכים לא לספר מייד וגם אני שמעתי עליו. המטרה- בניית בית ושלום בית- מאפשרת שלא לומר הכל ולא באופן מיידי ובוטה. שקר לבן. זה מותר

יותר נכון - הוא יצא נגד זה בשצף קצף ואמר שזה דבר אסור לחלוטין והוא חמור ביותר.

לדעתך זה מותר, לדעת הצד השני זה אסור - אז אל תתפלא למה הצד השני כועס מאוד מאוד על זה.

אני אישית מקפיד להגיד מראש גם דברים שיכולים "להרוס" לי, כי אני יודע שמי שתהיה אישתי, תהיה אישתי גם אם אהיה אדם של אמת.

שתהיה אשתך תהיה אשתך כי אתה אדם של אמת..לא גם אם.

מרומה, פגוע ונבגד.

וזה בכלל לא משנה מבחינתי אם היא עשתה שאלת רב קודם

ואם אני מבין או לא מבין אותה.

ממש פוגע בעיני, ומעליב. למה לא מגיע לך לדעת את המידע הזה?

זה לא שההורים שלה גרושים והיא לא סיפרה, זה לא שהיא צבעה את השיער לבלונדיני ולא סיפרה לך שיש לה שיער חום.

זה פרט מאוד מאוד מהותי!!! ואם אתה לא מעונין להיפגש עם גרושות.?

ואל תתנפלו עלי, יש לי חברות גרושות ואני מנסה לעזור להן למצוא בחור אחר, אבל אני לא אוכל להסתיר מידע כ"כ בסיסי על בנ"א.

אני מאוד מתפלאת על הגישה הזו.

סליחה, אל תתרגז עליה בגללי, אולי זה כן יכול להתאים לך.

אבל כשיטה, אני לא חושבת שזו דרך נכונה.

ואז, מן הסתם, הסיכוי שהיינו נפגשים בכלל היה קלוש.

אבל אם יהיה לי טוב איתה, והיא תספר באחת הפגישות הראשונות...

אני מאד אבין אותה,  ואני אמשיך את הקשר ולא אחתוך...

אבל השדכן, יקבל ממני על הראש!

(רק כדי לפרוק את התסכול על מישהו...)

אהבתי את תיסכול השדכן

וסביר שהייתי מרגיש כ"כ מרומה עד שלא היה טעם לנסות לגשר על זה

ואם ידע - איך לא סיפר את זה? היא ביקשה ממנו לא לספר והוא שיתף איתה פעולה?

ואם לא ידע - זה עוד דבר חמור ובלתי מתקבל על הדעת...

ואולי בכלל לא היה משדך? נפגשו במציאות של עבודה או משהו? אינטרנט?

ודרך אותו אתר שאתה שואל בו שאלותיך..

אל תהיו צבועים- אתה חושב שאינטרנט פסול מיסודו- אז אל תגלוש בו בכלל.

אתה חושב שזה עניין של טוב ורע בעירבוביה- אל תקרא לו חטא כשלעצמו.

ממש מעטים אלו שניסו כאן להבין אותה...דמיינו עם איזה חששות היא באה. ופגישה שלישית זה די בהתחלה של קשר ומצד שני מספיק בשביל לחשוב על המשך. א"א לא סוגר ענינים בשילשית. עדיין יש מספיק זמן לשנות דברים .אבל היה חשוב לה לצור רושם אמין וחיובי וחבל שזה לא ברור... לו היא הייתה אומרת מראש נסו לחשוב מי בכלל היה מסכים להפגש איתה.....

אני חושב שממש לא - היו כאלו שהיו נפגשים איתה, אולי גרושים, ואולי גם רווקים בעצמם שזה לא משנה להם כל כך.

לכן - ברגע שלפחות בחור אחד היה יוצא איתה ל-מ-ר-ו-ת שהייתה מספרת עוד על ההתחלה - הרי שמה יש "לרצות" שיותר יצאו איתה? היא צריכה בדיוק בחור אחד שיצא איתה ויתחתן איתה (כמובן שלא בטוח שתתחתן עם אותו אחד, לא לפרש לא נכון...)

לדעתי זה קצת "פרנויה" - בלי להעליב חלילה - אדם אומר לעצמו - אני צריך כמה שיותר לפתוח את האופציות שלי, ולכן אני לא אגלה את זה כדי שיותר יצאו איתי. זה תחושה שלדעתי מביעה חוסר בביטחון בה', במחילה...  אנחנו לא צריכים הרבה שיצאו איתנו - אנחנו צריכים אמונה בה', אנחנו צריכים להיות אמיתיים עם עצמנו ועם העולם - ואז, הוא שם למעלה ידאג לנו...

אגב - שאותה אחת תשאל את עצמה מה היא הייתה עושה/חושבת/מרגישה אם הבחור שאיתו היא יוצאת ורוצה להתחתן, מגלה לה רק בדייט שלישי משהו מאוד משמעותי על החיים שלו (הוא גר שהתגייר/הוא נמשך לבנים/ הוא חולה סרטן לשעבר) - האם הייתה מקבלת את הטיעון שהוא לא רצה לספר על ההתחלה כדי שיצאו איתו בכלל?

וסליחה, אני לא חושבת שבהכרח זה מה שמגיע לה, אבל את שואלת מי היה מסכים אז בוודאי שהיה מי שיסכים.

אם באמת אין ילדים.

אבל רק אם היא מספרת עד הפגישה השלישית. אחרי כן זה די בעייתי.

לא יפה...ככה את לא משקיעה בחברות שלך...

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

דייט במשמעות הפשוטה ביותר שלו באנגלית, זה פגישה. פגישה נטו - לא פגישה לצורך שידוכים, לא פגישה של בן ובת.

לחלוטין את יוצאת לדייט עם חברה שלך, כמו שאני יוצא לדייט עם חברים שלי לעיתים.

דייט במובן של מפגש - לא של פגישת שידוכים. נכון, אני קצת קטנוני עכשיו, אבל זה פשוט בגלל שמרוב שאנחנו שקועים בעולם מסויים אנחנו שוכחים שמונחים מסויימים בכלל לא שייכים לשם בלעדית.

רק לצורך כינוי לפגישת שידוכים.

אגב - אני הייתי מת שהשיח בעולם השידוכים יעזוב את המילה דייט ויעבור לביטוי עברי, רק שבנתיים אני לא מוצא מונח עברי הולם מספיק...רק כמו שאמרתי "פגישת שידוכים" שזה מעט מסורבל...

אבל בכל אופן - המשמעות המקורית נשארה רק שאת אישית לא בוחרת להשתמש בה... (וכמוך עוד רבים, כנראה).

דווקא חברה גרושה יותר פנויה להיות איתך בבית קפה, ולא לחוצת בית וילדים..

למרות שאני מבין אותה

נסה לדון אותה לגופה של בחורה למרות שאם היית יודע לא היית יוצא איתה (למרות שלא תכננת אולי מה' יצא הדבר)

פתחתם בעצם בעיה כללית, לגבי כל דבר משמעותי שקשור לאדם עצמו, לו היה מדובר בהיכרות מן הסתם שהשאלה לא היתה עולה, אבל כיוון שמדובר בשידוך-יש את הבעיתיות הזו.

אני באופן אישי מספרת מראש גם את עניין הגירושים וגם את הכסר"ש, שלא תהינה הפתעות...(מה גם שאין לי איך להסתיר, אחרת יחשבו שאני נשואה) אבל מבינה לגמרי את מי שלא עושה זאת, במיוחד כשמדובר על נכויות פיזיות קלות- שאנשים פוסלים סתם מראש בלי להכיר את הבנ"א קודם, ואפ' שזה לא מפריע לכלום.

אלא אם זה נפשי שאז לענ"ד יש ליידע מראש.

ועדיין, מבחן הנסיבות הוא הקובע. הכל תלוי וכל מקרה לגופו.

אם יהיה אמיתי עם האחרים כבר מההתחלה ויאמין שהוא עושה בכך משהו טוב, הוא דווקא קיצר לעצמו את משך החיפושים - כל אחת שלא תסכים להיפגש איתו בגלל זה, אוטומטית הוא ידע שהיא לא מיועדת לו...

האם אתם באמת חושבים שאם ה' ייעד מישהו למישהי - אז בגלל שהוא סיפר לה בבירורים המקדימים שהוא גרוש - הם לא יתחתנו???

איפה אמונה בה' בכל השרשור הזה, אני לא מבין???

נשמע כאילו האינטרס פה הוא אובססיבי - אני חייב לצאת עם כמה שיותר בנות כי רק ככה אצליח להתחתן ואז מה אם בגלל זה אני מעלים פרטים חשובים.

אז לא - זה לא שהבחור נפסל בגלל שהוא גרוש, אל זה כן עניין משמעותי שראוי וצריך לספר עליו כבר מההתחלה.

יכול להיות שהוא חושש לפספס את הזיווג, בגלל שמישהי תפסול אותו על משהו שבאמת לא מפריע לה.

הרי אם יהיה מלא ביטחון - האם ה' באמת יגרום לו שיפספס את זיווגו? וזה לא שהוא יעשה משהו רע או לא נכון - הוא יגיד את האמת, ינסה לעדן אותה בגבולות האמת - אבל העיקר, יהיה איש דובר אמת וישר, ויאמין בכך שמי שבאמת מתאימה לו, תרצה אותו גם עם זה.

אחרת זה לא ייגמר.

ואולי מישהו שהוא חד מיני ויוצא בכל זאת עם בחורה, לא יספר לה עד פגישה שלישית שהוא חד מיני? נראה לכם הגיוני? אז נכון - הדוגמאות לא אותו דבר, אבל תבינו - יש אנשים שזה קריטי להם הדבר הזה (אני כאמור, לא קריטי לי) - ולכן צריך להיות הכי ישרים שאפשר בשידוכים...

שצריך לומר כדי שהדבר יצליח, אין זה חוסר אמונה, הפוך

זה נקרא לא לסמוך על הנס

אתה רק רוצה לשריין לעצמך כמה שיותר שיצאו איתך (אתה - אני סתם משליך עליך...הכוונה למי שטוען דבר כזה). אם היית מוכיח לי מעל לכל ספק שאחרי אמירה כזאת א-ף אחד ב-ע-ו-ל-ם לא ייצא איתה - אז אוליי...אבל זה לא נכון! יהיהו שייצאו! וזה בדיוק הטענה שלי!!! לא צריך 200 בנות שיצאו איתך! יש אנשים שיצאו עם 2-3 מדוייטות, והתחתנו עם הרביעית!!!

זה בכלל לא נס...רק אנחנו מחדירים לראש של עצמנו כמה אנחנו לא שווים וכמה אנחנו חייבים למקסם את מספר הבנות/הבנים שנוכל להיפגש איתם כדי שאולי אולי אחת מהם תתאים. במקום זאת, לבוא גאה עם המקום שלך, לדעת להגיד באומץ - כן, זה היה, וכן, עברתי את זה וזה שינה אותי אבל אני בסדר גמור, ולא עשיתי שום דבר רע, ואני מאמין שעוד תבוא האחת שזה יתאים לה.

מבחר אז יש יותר סיכוי לזכות במהודר ביותר, אבל אם מראש

3/4 מהאתרוגים לא נותנים לך לגשת אליהם, אז הבחירה מתקטנת והסיכויים יורדים,

עד כאן זו מחשבה פשוטה המחוברת למציאות,

אפשר לסמוך על הנס, והתוצאה תהיה בהתאם לענ"ד

האם האישה שבסוף תימצא, לאחר שנניח 3/4 מהבנות נחסמו - היא תהיה פחות טובה ממישהי אחרת שאולי הייתה מתחתן איתה?

האם אתה חושב שאותה אחת שתתחתן איתה מתוך הרבע שנשאר פתוח בשבילך - לא היית רוצה להתחתן איתה אם כל ה4/4 היו פתוחים???

לא יודע...אותי אישית זה מטריד משהו, כיוון המחשבה הזה...

זה כלל וכלל לא נס.

אתה מראש מצמצם לך את האפשרויות. אתה לא יוצא עם חילוניות. אתה לא יוצא עם שמאלניות - סתם דוגמא. ועוד ועוד ועוד.

המתאימ/ה, ייתכן שנמצא/ת ב3/4 ולא יהיה אפילו את הגישה אליה.

המטרה היא להתחתן

מתחתנים עם אחת.

זו שתרצה להתחתן איתה והיא איתך, אתם תהיו שמחים אחד בשני ולא יהיה לכם איכפת מכל השאר

ולכן צריך רק הצעה אחת מתאימה

בדיוק קראתי קודם את זה

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t615869#6821387

טוב לה עם בעלה גם אם הוא לא בדיוק "כליל המעלות" בעיני ההורים. וזה לא עושה אותו לפחות 

מה שחשוב זה הזוג, שלהם יהיה טוב

ועם מתחתנים עם הראשון אז מה, כל החיים תהיה במחשבה של מה היה יכול להיות.

ולא איכפת מה עם השאר, אבל המגבלה יוצרת חסמים מיותרים

שלשמם הומצא השקר, ויכול להיות שכלי זה בתור זמני יכול להועיל.

שלא חייב שצריך גישה

נשמע כאילו רק להיפגש

יש מצב שאפשר להסתיר- לא לשקר 

לא אמרתי שלא

גם 3 פגישות זה די הרבה

מה שאתה עושה זה להשתמש בחוכמת הבדיעבד, לכתחילה. 

תפגש רק עם הרבע הזה, ואם אתה רואה לאורך שנה שלמה שנפגש בסך הכל עם בת אחת ו354 בנות אחרות לא הסכימו להיפגש בכלל - אז אכן יש מקום לדעתי לעשות חושבים שוב ואולי להתייעץ גם עם רב ואנשי מקצוע מה לעשות.

אבל אם הוא במשך שנה יצא עם 30-40 בנות, ולא עם 240-280 בנות, בגלל הסינון הזה - האם זה מה שיהרוס לו את כל הסיכוי להתחתן???

האם אתה ברצינות חושב שה' ידאג לכך שהחצי שלו תהיה בתוך אלו שהוא לא ייפגש איתם?

אני מאמין שאם הוא בוטח בה' ועושה השתדלות ולא משקר - ה' ידאג למקם את האחת שלו בתוך החבורה של הבנות שגם כאשר אומרים להם שהוא גרוש וזה - עדיין יסכימו לצאת איתו.

העניין הוא שאת הטענה שלך אי אפשר להוכיח בשום כלי מדעי, כי היא מסתמכת על דברים שלא יהיו - כלומר, אין אפשרות להוכיח ולמעשה גם להפריך את מה שאתה אומר. לעומת זאת את מה שאני אומר ניתן בקלות להוכיח שזה אפשרי - מוצאים מקרה אחד בלבד שבו הבחור לא שיקר ואמר מראש שהוא גרוש, ובכל זאת מישהי יצאה איתו והוא התחתן איתה.

החשיבה שלך מבריקה והטענות עומדות איתן

ואף על פי כן- יש רחמים בעולם. מותר לבחורה לחשוש שתיחסם ולפעול בהתאם. זה המצב הנפשי שלה עכשיו

ואל תשכח דבר נוסף:

מאוד מאוד קשה לספר שוב ושוב בתהליך חיפוש הזיווג על העובדה שיש גירושין ברקע.

הגירושין נתפשים ונחווים על ידי מי שעבר אותם ככשלון נוראי ואובדן צורב- לא משהו שתשמח לחלוק בו במיידי עם אנשים, בודאי לא לעתים קרובות ובודאי לא כשרצונך ליצור קשר והתגובה הצפויה ל האדם שאיתו נפגשים יכולה להפיל לקרשים

שוב- אנא היו ברחמים כלפי הגרושים, נסו להיכנס לנעליהם לרגע, חשבו על מה בעובר עליהם בכל  פעם שהם נאלצים להידרש לנושא הכאוב הזה וגלו חסד ורחמים כלפיהם. הם כל כך זקוקים לכך

(יש לי משהו מהותי ביותר שאני מספר לפני דייט ראשון, משהו שיכול מאוד להשפיע על אנשים להחליט שזה לא מתאים).

דווקא בגלל זה - אני יודע איך אני נוהג, איך אני מתאמץ למרות הכל לא לשקר, להיות אמיתי ועם ביטחון גדול בה' שלמרות זאת ייצאו איתי.

וראה איזה פלא - יצאו איתי. לעיתים אחרי שסיפרתי ברוב פירוט אפילו (היו פעמים שסיפרתי בכללי, ולא לחצו, והיו פעמים שסיפרתי יותר בפירוט).

זה קשה לספר - אבל זה מציאות קיימת, עם כל הכאב שבעניין - ולא תמיד המטרה מצדיקה את האמצעים. במקרה הזה זה דבר כל כך מהותי שמשפיע מראש על העניין...

בכלל - נניח והבחור שואל את החברה של הבחורה מראש אם היא הייתה בקשר זוגי בעבר - בבירורים הוא שואל - האם אותה בחורה תגיד שלא? הרי זה יהיה שקר דאורייתא וכבר לא שקר לבן!!!

לסבול כל פעם רק על היותו גרוש, ואנשים פוסלים סתם.

בלי לדעת למה, אתה מנותק מהמציאות בנקודה זו.

תסתכל שתי הודעות למעלה, בתגובה שלי לגלעיני.

הכל תלוי בנקודת המבט של האדם - הוא יכול לראות את זה בתור מתנה שה' העניק לו - סינון ישיר ומקדים, עוד לפני הדייט הראשון, של כל אלו שלא היו רוצות לצאת עם גרוש.

תתפלא - יש אנשים גרושים שמתחתנים גם כאשר הם אומרים מראש שהם גרושים.

אגב - במצב כמו שאתה אומר, עוד יוכלו חלילה להגיע למצב שמישהו שהוא כהן - שזה דבר שלחלוטין לא אומרים בדרך כלל מראש, כי זה לא קריטי כל כך - יצא בטעות עם מישהי גרושה, שלא תחשוב על העניין של לברר האם הוא כהן מראש. ומה אז???

כמוך כנראה לא פגש מספיק אנשים החווים צער זה יום יום,

כל מי שחווה באיזושהי צורה משהו ממצב זה

או שבא באופן תדיר עם אנשים במצב זה מגיב קצת אחרת

הוא יותר מבין

כך נראה לי בלי להאשים אותך אלא להציג מציאות.

המצב הפוך לגמרי ממה שאתה מציג פה (כלפיי).

אין איסור להיות בעל נטיות מיניות לאותו מין שלך - יש איסור למממש את זה במציאות - אז אותו בחור לא יממש את נטייתו לגברים, אבל היא תהיה קיימת, למרות טיפולים שעבר, ואז יחליט לצאת...

האם זה בעייה מוסרית שהוא רוצה להתחתן עם אישה למרות שהוא לא בטוח יימשך אליה? לא בהכרח...

אבל זה אכן בעייה מוסרית להסתיר דברים חשובים לאנשים, ולא משנה אם זה גירושין, מחלה, או חד מיניות לא ממומשת.

הקשור אליו אף אם לא יצא מן הכח אל הפועל, אבל זה לגמרי שונה 

מגרוש/גרושה שבכלל לא בטוח שיש להם איזו שהיא בעייה

נכון שזה לא דומה במאה אחוז, מה אתה רוצה - אי אפשר להביא שום שני מקרים שונים דומים במאה אחוז. תמיד תוכל להגיד "מחלה זה לא גירושים" "חד מיניות זה לא גירושים".

אז תתפלא ידידי - יש כאלו שבחורה גרושה יהיה להם יותר קשה לצאת איתה מאשר עם אחת שעברה מחלה קשה ונרפאה.

ואולי אפילו תהיינה כאלה שיהיה קשה להן יותר לצאת עם בחור שאומר להן שהוא נמשך רק לגברים, מאשר לצאת עם גרוש.

מה שאומר שהעולם שלנו מורכב - ולכן מאוד מאוד חשוב לשמור על האמת. את האמת ניתן להפר במקומות שממש נצרכים לכך - "משנים מפני השלום" - כאן זה לא שייך. 

ם פוסלים רק בגלל הגרושין, האמת היא לא לומר את האמת, כי אם אנשים פוסלים בלי הבחנה

זהו קלקול שחייבים להלחם נגדו בתחכום ואם תאמר מניין לי,

אז פשוט זהו תלמוד ערוך במסכת יבמות (מד. או מה. נראה לי) שם אחד האמוראים מייעץ לאדם שאביו גוי ואמו

יהודייה שהוא יהודי אך בלי ייחוס שישא או אחת כמותו או (וזה החשבו לעניינינו) ילך למקום שלא מכירים אותו

וישא יהודייה כשרה (כמובן בלי להגיד אחרת יהיה בעייה)

והנה פה גמרא שאין שום חיוב להגיד בכלל אז אינני יודע על מה אתה סח בכלל

דבר שני שאלו מה דעתנו - אמרתי מה דעתי, וגם מה אמרו רבותיי. דעתי שזה בעייתי לחלוטין - לא תצליח לשנות את דעתי.

אגב - גם אם עקרונית אין לי בעייה לצאת עם גרושה בלי ילדים - ייתכן שאם מישהי כזאת תצא איתי בלי להגיד לי ובפגישה השלישית תגלה לי - ייתכן אפילו שאחתוך אותה רק בגלל תחושת ההשפלה הזאת.

אגב - גם כאשר אומרים שהבחורה גרושה, צריך להגיד את זה בחוכמה, ניתן בקטע הזה להדגיש שהבעייה הייתה נגיד אצל הבעל והוא זה שרצה להתגרש (סתם דוגמה...).

האם כל אחד שחותכים אותו כמה פעמים בגלל דבר מסויים - יוכל לשקר לאחר מכן בדייטים הבאים? תמהני.

זה וכן נאמר לי בשם הרב שמואל אליהו והרב אבינר,

ואני יכול למנות עוד רבנים, אז כנראה שהם יודעים קצת על מה הם מדברים.

כמובן שאם יש בדבר מחלוקת בין ת"ח כל אחד ילך לפי רבו אבל אז

צריך להוריד את גודל הלהבות כי בעצם כל אחד הולך לפי רב שהוא הרב שלו.

האמונה בה', זה שהקב"ה יביא לו את הזיווג כך או כך...

לפי איך שמתאים לו..

לי יהיה קשה להיפגש עם אחת שאני יודע מראש עליה שהיא גרושה,

וגם אם אחליט שאני נפגש איתה, בתת מודע יהיה לי חסמים לבנות איתה קשר בריא.

אבל האם בתכל'ס באופן עקרוני, זה אמור להשפיע על הקשר?

זה תלוי במה שהיא עברה, אבל עצם זה שהיא גרושה, לאו דווקא מכריח שזה ישפיע על הקשר לרעה.

אז למקרה שלנו, אם יש מישהי שהיא גרושה והיא מתאימה לי, חבל לשים חסמים מראש,

שימנעו ממנו לבנות קשר בריא וטוב. אז עדיף לא לדעת מראש...

(כלומר - זה אכן באסה וחבל, הלוואי שלא היו גרושים - אבל אין פסול במישהו גרוש!)

אבל זה כן לדעתי ממש לא ראוי לעשות דבר כזה לאנשים.

לי אישית זה היה גורם שבר באמון. ג-ם אם בדיעבד אם הייתה אומרת לי מראש הייתי מסכים לצאת איתה...

זה נראה לי הימור לכאן ולכאן, כל בחור יעדיף לשמוע את זה אחרת, וגם יגיב אחרת למה שהוא שומע.

אז מה שנותר לנו זה לסמוך על ריבונו של עולם...

אולי הפתרון הכי טוב, שהשדכן יגשש לפני שהוא מציע לבחור, מה הגישה שלו לעניין,

ואיך הוא יעדיף לשמוע על דברים מעין אלו, בהצעה או במהלך הפגישות (אם בכלל).

הרי ה' יכול לסובב לי לפגוש את זיווגי בדרך הטבע.

בגלל שלא פניתי לשדכן ה' יגרום לי לפספס את זיווגי ?!

[אני גם לא חושבת שזו בעיה שחד מיני יאמר בפגישה שלישית. זה רק התחלת הקשר ואפשר בקלות לחתוך. מצד שני, בחד מיניות יש בעיה בכלל בחתונה עם כל אשה]

אסביר: ברור שצריך לעשות השתדלות - אבל בגבולות האמת, לדעתי.

שדכן זאת השתדלות יפה מאוד וחשובה - לעומת זאת, לדעתי, לשקר ולקרוא לזה השתדלות זה לא הגון.

האם את היית רוצה שישקרו לך בנוגע לדברים שקריטיים לך, ויספרו לך עליהם רק בדייט שלישי? (עזבי לרגע אם שיקרו ממש או רק "העלימו" - בפועל, את לא יודעת את זה ולך זה חשוב...).

אגב, אם כבר הזכרתי חד מיניות למרות שזה לא הנוש - דווקא לא בטוח שיש בכלל בעייה של חתונה של חד מיני עם אישה. נכון, אין את המשיכה הטבעית מצד הבעל, אבל אם האישה היא מספיק חזקה ומספיק אוהבת את הצד השני (בהנחה שהסכימה לצאת איתו מראש) - הרי שהיא תוכל בכל זאת לבנות איתו חיים מאושרים והוא יוכל אפילו לאהוב אותה, לא ברמה של להימשך אלייה מינית אולי (למרות שגם זה ייתכן ויופיע) - אבל כן חיים מאושרים ביחד.

אני לא זוכר בשם איזה רב שמעתי, קראתי יותר נכון, על זה שחיתנו בין חד מיני וח=בחורה גם חד מינית, כדי לפתור את הבעיה הזאת, ולאחר זמן מה הבחור הנשוי הכיר בעבודה או משהו, מישהי רגילה, שהתאהבה בו לגמרי, למרות שידעה שהוא חד מיני, והוא ממש לא ידע מה לעשות עם זה, והם באו הוא והבחורה הרגילה אל אשתו וסיפרו לה את העניין, ולאחר מחשבה, בגדלות נפש, אמרה אשתו, שגם היא חד מינית כזכור - היא אמרה לבחורה - אני יודעת מה זה לרצות מישהו שיאהב אותך באמת, אני יודעת שלא אני ולא הוא זכינו לזה, והנישואין הן בעיקר בשביל נוחות - אבל לך, לך מגיע להתחתן עם מישהו שאת אוהבת! והבחורה הנשואה בגדלות נפש, התגרשה מהבחור על מנת שהבחורה הרגילה תוכל להתחתן איתו - כשהרגילה יודעת בלב שלם שייתכן ולעולם לא יימשך אליה מינית.

סוף הסיפור בין השנשיים הנשואים (החד מיני והרגילה) הוא טוב - ברוב אהבתה ומשיכתה אליו, הצליחה אט אט להחזיר אותו לתלם, עד שלבסוף השתחרר לגמרי מהצרה ואהב אותה ונמשך אליה לגמרי לגמרי.

לא בטוח שזה היה שייך לכאן הסיפור, אבל אותי אישית הוא ריגש (וכן, זה סיפור אמיתי שסיפר רב שליווה את המקרה...)

ברור שאדם שנמצא באמונה עמוקה וחדור בה לא היה מסתיר את נושא הגירושין.

אבל לעתים אנחנו חלשים והאמונה  קצת פחות בוערת בנו. זו האמת. ואז זקוקים קצת יותר להתנהלות אנושית שאיננה רעה אבל גם איננה מושלמת.

וןגם משם יכול לצמוח זיווג טוב

רחמים, זה שם המשחק. האמונה תתעצם מתישהו ובינתיים אנחנו נאחזים קצת ומשחקים קצת לידי הצד האנושי הפגיע שבנו. וזה בסדר, בתנאי שאנחנו לא עושים מהחולשה אידיאולוגיה ומתפללים לשוב אל ה' ואל הבטחון בו במהרה.

ה אלא זו מחשבה מאוד פרקטית, אם יגיד מראש,

גם הצעות שיכלו להתאים (הראיה שאם היו נפגשים באקראי גם אתה מסכים

שהיה יכול להצליח) ייפסלו מראש,

אז אני מאמין שעם הרבה אמונה בה', גם אם לא יפגשו באקראי הם ייקחו את הצ'אנס וייפגשו למרות שהוא/היא ידע/תדע על השני/ה דברים כאלו עוד בבירורים במקדימים.

תבינו, דעתי היא שבאמת "מה' אישה לאיש" - ואם ככה, אז אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות שלנו, להיות הכי אמיתיים שאפשר, ומשם ה' ייקח אותנו לאן שאנחנו צריכים להגיע.

ושוב - לספר על ההתחלה - זה את הדברים הקריטיים. כל דבר שאתה מבין שהוא דבר שיכול מאוד להפריע לצד השני.

דברים אחרים ("אח שלי נהרג כשהייתי בן 8" "סבתא שלי חולת אפילפסיה" "אני אוהב לנגן על תופים באמצע הלילה כשכל הבית ישן" "אחותי הקטנה היא אחות חורגת - אימצנו אותה") - כל אלו, דברים שמספרים בהגרדה עם התקדמות הקשר.

אני אישית הייתי יודע שהייתי נפגע מאוד מאוד אם בת כלשהי שהייתי יוצא איתה, למשל, הייתה מספרת לי רק בפגישה שלישית שבעבר חלתה במחלה מסכנת חיים ויצאה מזה, כשעדיין יש סיכויים גם אם קלושים שתחלה שוב, וגם אם לא - זה דבר שהוא קריטי לחיים, יכול להשפיע וכו' וכו'...

היה מקרה שיצאתי עם מישהי שעוד לפני הדייט הראשון בגלל התפתחות כלשהי נודע לי על מחלה שיש לה, ולפחות בשבילי זה היה קריטי לדעת את זה. כן יצאתי איתה למרות המחלה - שע-ד-י-י-ן הייתה לה, לא שנגמרה כבר - אבל יצאתי מתוך ידיעה מה זה, מתוך ידיעה לאן אני נכנס. אם זה היה נופל עליי פתאום באיזו פגישה - זה היה מבחינתי שבר עמוק..

גירושין זה אומר שהצד השני כבר היה בזוגיות, על כל המשתמע מכך. זה אומר גם שהזוגיות פורקה בגלל דבר כלשהו - ויש כאלה שזה קריטי בשבילם לברר למה.

לא רק מחלה זה הדבר היחיד הקריטי לאנשים.

אם הגרוש/גרושה משוכנעים בצדקתם וכו' ייתכן שאין לייחס לכך חשיבות רבה משא"כ

דברים אחרים,

אל תשכח שאנחנו מדברים על לספר בפגישה שלישית.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

כולה פגישה שלישית. לא מתאים לך -תחתוך

אותם שמתעקשים על זה שיודיעו להם עוד לפני הפגישה הראשונה על היות בן /בת הזוג גרוש, הם גם אגואיסטים וגם ילדותיים. אכן, אינפורמציה כזאת מיד בהתחלה יכולה לגרום לזה שלקשר לא יהיה המשך. לפעמים, הגירושין אינם באשמת בן/בת הזוג הפוטנציאליים  וההפסד יהיה של שני הצדדים, לא רק של הגרוש/ה. לעומת זאת, אם כבר היו שתי פגישות -- יש להניח שלצד השני תהיה הזדמנות להתרשם לטובה, באופן שההתרשמות הזאת תטה את הכף לחיוב. לדעתי, שיקול הדעת יהיה הרבה יותר הוגן אם האינפורמציה הזאת תבוא רק בפגישה השלישית. אלה שהסכימו שהבחורה נהגה כשורה הוכיחו הרבה יותר בגרות ואמפטיה  -- ולדעתי הם הרבה יותר מתאימים לחיי נישואין מהאגואיסטים הילדותיים שמה שמדריך את מנוחתם זה אולי לא החשש שלבחורה הזאת יש אופי קשה אלא שהם אינם רוצים להתעסק עם "סחורה משומשת".... ביחוד כדאי לשים לב לזה שהבחורה הודיעה את דבר היותה גרושה מיוזמתה ודי בתחילת הקשר. היא דווקא עושה רושם של בחורה ישרה וטובה. ההפסד כולו של האגואיסט הילדותי -- כי בשביל מה הבחורה הישרה והטובה הזאת צריכה בעל אגואיסט וילדותי?!

כמובן, שעם זאת, צריך לגלות אחר כך מה בדיוק היתה הסיבה לגירושין ולקחת את זה בחשבון לפני שמחליטים סופית.

את צריכה לזכור שאת נשואה, ולכן ההסתכלות שלך על הדברים היא שונה (ומן הסתם גם יותר נכונה משל כל הרווקים פה).

בהסתכלות של רווק, אני מאד מבין (גם אם אני לא מסכים), את אלה שזה מאד יפריע להם.

בתור רווק, יש איזה קושי נפשי להיפגש/להתחתן עם גרושה. ואם מישהו מחליט שהוא לא מתמודד עם הקושי הזה,

אז הוא יעדיף לדעת מראש אם היא גרושה או לא, כי אז הוא יכול למנוע את הקשר מראש...

את דעתי את יכולה לראות כאן, כאן וגם כאן, אבל אני מאד מבין את אלה שיתעקשו לדעת לפני.

להאשים כל כך הרבה אנשים בכך שהם אגואיסטיים וילדותיים - זה מאוד נחמד מצידך. רק שכחת משהו אחד - בכלל לא בטוח שאדם שיפריע לו שלא הודיעו לו מראש, לא היה יוצא עם אותה אחת אם היו אומרים לו מראש.

את מחליטה ברוב חכמתך שזה אגואיסטי וילדותי לרצות דבר כזה - סליחה, האם אין זה זכותו של האדם לדקבוע את העדפותיו ורצונותיו בחיים? מי את שתחליטי שדבר כזה הוא אגואיסטי? וזה לא קשור בכלל לגירושין! אני רוצה להיות מודע למה שאני נכנס אליו - וזה כולל את כל הדברים המשמעותיים, וזה מרגיש לי תחושת נבגדות אם אני מגלה ש"עבדו" עלי בשביל לצאת איתי.

כן - אם את רוצה - זה לחלוטין אגואיסטי - בדיוק כמו שהבחורה בוחרת לשקר ולא לגלות שהיא גרושה, מסיבות אגואיסטיות לגמריי שלה!!!

אותה בחורה היא גם אגואיסטית - היא חושבת רק על עצמה!

ולכן, כשהגענו למסקנה ששני הצדדים אגואיסטיים, כי זה המצב לפני שיש קשר- כל אחד חושב מה יתאים לו ולא מה לצד השני - ברגע ששניהים אגואיסטיים, נשאר רק לבדוק מה מתאים להלכה ומה לא.

לשקר, לעבוד על הזולת - זה ל-א מתאים להלכה,על פי רוב. גם לא אם זה "רק" לגלות בדייט שליש.

אם זה ילדותי בעינייך - חבל עלייך. את כנראה זאת הילדותית שבשטח אם את לא מצליחה לקלוט מורכבות שכזאת.

הצלחת להרתיח אותי כי את תקפת באופן ישיר אנשים כמוני וכמו עוד הרבה טובים ומעולים, שמה שמפריע להם בעיקר זה חוסר האמינות, זה גורם ההפתעה בנושא שהוא לחלוטין חשוב.

לא את תקבעי מה חשוב לאנשים! ובמיוחד בדבר כזה שוודאי הוא חשוב לכל אחד, אפילו "רק" מהצד הטכני של האם אני יוצא עם בתולה או לא (ובכוונה הקצנתי ונא לא להעניק משמעויות נרחבות לדבריי אלו. ולא, אל תקשו עלי ממקרה אונס שהיה לבחורה כלשהי בעבר לא עלינו).

בקיצור - להגיד "בבחור אגואיסט וילדותי" אבל להוציא את הבחורה נקייה וזכה כשלג זה צביעות שאין כדוגמתה.

שיהיה לך כל טוב.

בעיניים, תגיד מה שאתה רוצה זאת עובדה שרוב מוחץ יפסול על גרוש/ה ולא משנה מה סיבת

הגירושין, והסיבה פשוטה, יש כ"כ הרבה רווקים/ות ולמה להכנס אל הלא נודע.

הדרך הזו המסתירה בשלב ראשון היא הדרך הכי נכונה למי שלא ילדותי וקטנוני, אני מסכים

עם מה שכתבה חכמת ישישים.

לכתחילה?

כלומר - מראש אתה מצהיר - אני סוג ב', וככזה אני צריך להסתיר את האמת עליי כדי שאנשים סוג א' יצאו איתי.

זוהי חשיבה עקומה בעיניי - ואולי אף, זוהי חשיבה ילדותית וקטנונית.

לא, אני חולק עליך לגמרי. אז מה אם רוב מוחץ לא יצאו איתו בגלל זה??? עדיין לא הסברת לי למען ה' לממה אדם צריך לצאת עם 3456 בנות??? מספיק לו שבת אחת תסכים לצאת איתו ואיתה הוא יתחתן...מספיק!!! גם אם הוא גרוש!!!

אם היית יכול להוכיח לי בכלי מדעי ששום רווק שבעולם לא ייצא עם גרושה לכתחילה כשהוא יודע שהיא גרושה עוד מראש - אולי הייתי מסכים איתך. אבל זה שקר לגמרי.

ואתה יודע למה אני יודע את זה?

כי אני אישית יצאתי עם מישהי חולה במחלת נפש, כאשר ידעתי מראש שהיא חולה. וכן, סיכוי גדול שגם אם מישהי שגרושה, בלי ילדים, הייתי יוצא איתה.

ולמה? כי לא משקרים לי. כי כנים איתי לגמרי - כי מספיק אמיצים ומספיק שלמים עם מי ששהם, שהם יודעים שמי שירצה אותם ירצה אותם ככה או ככה.

אז אנא, לא להגיד שאף אחד לא היה יוצא עם אחת כזאת - זה הוצאת שם רע על כלל ישראל. גם אם יש הרבה שהיו פוסלים מראש - אז מה??? יש הרבה גם שפוסלים כאשר הם שומעים מראש הרבה דברים אחרים - אז למה בכלל לעשות בירורים? בואו נצא עם כל אחד, כי במילא כל אחד ישקר וישנה את האמת ויעלים דברים לא רצויים בהתחלה, כדי שיצאו איתו.

שיש בדבריך קצת צדק..

אבל!!!!!!

השאלה היא מה הסיכוי שגרוש ימצא רווק שירצה לצאת איתו בכזו קלות.. שיאמר, וואלה?! גרוש?! נשמע מעניין..קצת שונה מכל מה שיצאתי איתו עד היום..

אז לא..אולי יש בודדים כאלו..לכן אני ממש מבינה את אלו שמספרים רק אחרי הכרות קצרה.

חוץ מזה שיש כאלו שקשה להם לפתוח את הסיפור האישי שלהם והם לא רוצים לספר לכל אחד שהם יוצאים איתו אז הם בודקים קודם אם הוא בכלל רלוונטי מבחינתם, כי לדעתם לשתף בדבר כזה מצריך כוח (לאו דווקא גירושין)..

מבינה אותם.

כשנבנית תדמית של מישהו ואז פתאום הוא מחליט לגלות דברים

זה פוגע באמון וזה כן כמו לשקר

אם זה פגישה ראשונה עוד בסדר אפשר להבין

גיורת? (לא מופנה חלילה כתקיפה כלפייך...) - כלומר - אדם לא צריך לבוא מראש בתור סוכן שב"כ ולשאול שאלות כאלו - זה יכול אפילו להעליב...

האם את, היית רוצה שמישהו לפני הפגישה הראשונה ישאל אותך האם את גרושה? זה שאלה מעט מוזרה...כי זה בדיוק נתון שאמור להינתן על ידיך בעצמך! בדיוק כמו שאם אתה גיור/גיורת - את/ה אמור/ה לספר את זה על ההתחלה! גם אם זה יפסול לך הרבה דייטים!

אגב - אם ונניח והוא באמת היה שואל אותה - אז למה באמת לא לשקר בשביל שהוא יצא איתה, לפי הגישה של הרבה מהכותבים בשרשור הזה? הרי "משנים מפני השלום" לטענתנם זה תופס גם כאן...

בקיצור - את דעתי האישית כבר הבהרתי - זה נורא נורא לדעתי לפתוח קשר על בסיס של חוסר באמת. אולי אני חריג בדעה הזאת, אולי האמת בוערת בי יותר מאשר באחרים שמוכנים להחליק אותה קצת למען אידיאלים אחים...לא יודע...אותי חינכו בבית שלהגיד אמת אף פעם לא יפגע באדם, אם הוא חדור אמונה (ואין כאן העניין של שלום בית שהוא דבר אחר, וגם שם, צריך לעשות שאלת רב על כל "שקר" ועל כל "שקר לבן" שבעל רוצה להסתיר מאשתו בשביל שלום בית...

לא אסכים עם זה, אבל באמת אבין מה הביא אותם לזה.

שיש לי חברה מאוד קרובה עולה מארה"ב שהתגיירה כי סבתא שלה מצד האמא לא יהודיה, היא בחורה מדהימה והלוואי על הרבה מאיתנו יראת שמיים כמו שלה, והיא מעדיפה לא לספר שהיא גיורת אלא לסביבה הממש קרובה שלה. למה? כנראה מי שלא חווה את הדקויות של השיפוטיות לא יבין את זה, בכל אופן אני מאוד מבינה שהיא לא רוצה שכל העולם ידע את זה עליה ויסתכל עליה בזכוכית מגדלת בהתאם. בכל מקרה כשהיא היתה בשידוכים הגיעו אליה הרבה הצעות, חלקן מתאימות לה וחלקן פחות כאשר אף אחד מהמציעים כמעט לא ידע שהיא גיורת, למרות שאת האישיות שלה המציעים הכירו היטב. אם היא היתה לשיטתכם חייבת לספר את זה לפני פגישה ראשונה היא היתה צריכה ליידע בעובדה הזו את כל העולם- כל מ י שמציע לה, וגם כל מי שמציעים לו אותה גם אם ההצעה יורדת מהפרק ללא פגישה בכלל או מתבררת כלא מתאימה אחרי פגישה אחת. לכן בהוראת רב היא היתה מספרת את זה בפגישה השלישית דווקא, אם היא רואה שזה מתקדם לאן שהוא, והיה לה שני שידוכים לפני בעלה שירדו מהפרק בלי קשר לזה אחרי כמה פגישות והיא סיפרה להם את זה והם הבטיחו לא להעביר את זה הלאה, וכשהיא סיפרה את זה לבעלה (בפגישה שניה כשהיה די ברור לשניהם שזה הולך להצליח) הוא לא שפט אותה ולא טען שהיא רימתה אותו, רק שהוא לא הבין למה היא כביכול מתביישת בזה. האמת גם אני לא חושבת שיש לה במה להתבייש בכלל אבל כנראה שבעולם כמו שלנו יש לה סיבות...וחלק מהתגובות יעידו.

איך היא סיננה כהנים?

ורציתי לשתף שאני אישית חולה בעיניים במחלה לא נחמדה

ועברתי אחרי החתונה שתי השתלות קרנית

ובזמנו שאלתי רב, וקיבלתי את ההוראה שכולם קיבלו כאן - לומר בפגישה שלישית

למעשה אמרתי בשניה, והכל היה בסדר (כשהקב"ה רוצה הבחורה עוצמת עיניים)

ואני בכלל לא מבין את ותן טל. איפה השקר כאן.

למה אם אני לא מספר משהו אישי זה שקר?

בחורה שהתגרשה ארבע פעמים, ויש לה 3 ילדים, ונניח שהיא יחסית צעירה - 25 (התחתנה בת 18, התגרשה 19 עם תינוק, התחתנה 21, התגרשה 25 עם עוד 2 תינוקות...) סתם דוגמה... - האם גם במקרה הזה אתה תטען שאם לא תספר מראש, כי הרי לא ישאלו אותה (נניח שהשדכן לא יודע) - האם גם אז זה לא ייחשב בעינייך כשקר?

ואם ז-ה כן ייחשב בעינייך כשקר - האם שקר בעינייך הוא רק כאשר הדבר גדול מספיק? האם "Sבר קטן" יחסית, הוא לא שקר, והוא הופך לשקר רק כאשר הוא גדל?

ובוא נתפרע עוד יותר - אם בחורה חולה במחלת סרטן סופנית, ומחליטה לצאת ולא לספר - האם גם זה נחשב לא לשקר? הרי זה לא שהיא אמרה לו "אני לא חולה", אלא פשוט הוא לא שאל, אז היא לא אמרה, ותגיד רק פגישה שלישית... - האם גם כאן זה ייחשב בעינייך לא כשקר?

יש דברים שיותר משמעותיים ומשפיעים על היכולת לנהל חיי נישואין תקינים ויש דברים שפחות ולדעתי צריך התייעצות הלכתית בכל נושא לגופו, למה להיות יותר חכמים?

כל המקרים שאמרת גם הם לא שקר

שקר הוא אמרית דבר שאינו נכון.

זה לא שקר לא לספר על עצמי דברים!

במקרים הזויים כמו שציינת, אני אצפה מהבחורה להוריד את רמת ההצעות אוטומאטית. כי בחורה במצב כל כך נואש, לא מסתבר יסכים להתחתן איתה בחור נורמלי שאין לו שום בעיה

אז מראש למה לשגע בחור לצאת איתך 3 פגישות בשביל שבטוח הוא יוריד

גם אם לא אמרה בפה שלה את המילים " אני לא גרושה", אלא ר-ק לא סיפרה שהיא גרושה - גם זה סוג של שקר. כי להסתיר את האמת במקום שכל כך טריוויאלי להגיד אותו, כל כך מתבקש - הכי הגיוני שבעולם כי זה הנושא - ז-ה, במקרה כ-ז-ה, להסתיר את האמת גם ייחשב כשקר לדעתי.

אני אמשיל: נניח שאני בא לבן אדם ושואל אותו איך אני מגיע לעיר פלונית, והוא אומר לי, אתה הולך לשם, ואז לשם, והדרך הזאת והזאת מובילה לעיר הפלונית. אני מודה לו ויוצא לדרכי, ואז אני מגלה שהדרך שהוא אמר שמובילה לעיר פונית, חסומה כבר במשך ארבעים שנה ולא עוברים דרכה. אני חזור אליו בכעס ואומר לו - למה שיקרת עליי! זה לא הדרך! והוא אומר לי - לא שיקרתי! אמרתי את האמת! זוהי דרך שמובילה אל העיר, רק לא סיפרתי לך את כל האמת, שחסמו אותה מלפני הרבה שנים - אבל היא באמת מובילה לשם עקרונית! לא הוצאתי דבר שאיננו אמת מפי, רק הסתרתי חלק מהאמת אצלי, בתקווה שאולי תתגבר לבד על כך שחסמו את הדרך, בתקווה שאולי תפנה את המחסומים ותעבור בעצמך שם.

מבין את הכוונה שלי?

אתה באמת חושב שכשהתורה אמרה "מדבר שקר תרחק" היא התכוונה לדברים אישיים שלי שאני צריך לספר לאחרים?

ושוב אני לא מדבר על הטעיה, על מכירת חפץ, על כניסה לשותפות, וק"ו על חתונה

אני מדבר על פגישה עם אדם, שאני לא חייב לו כלום, והיא לא חיבת לי כלום, ובה"כ מנסים לבדוק.

התחייבתי לומר לה את כל חסרונותי מראש?

ואם לא אז שיקרתי לה?!

אם היית שואל אותה את חסרונותיה, והיא הייתה אומרת חסרונות ולא את זה, זה היה הטעיה

אבל לא שאלת כלום, והיא לא ענתה לך כלום.

שתיקה בעלמא לא יכולה להיחשב שקר

(ראיתי תשובה שמצדד להקל לא לגלות בכלל לפני החתונה מום לא כל כך משמעותי, מחמת זה שלא מקובל בנישואין שאדם מגלה אפילו חסרונות משמעותיים שלו כמו שהוא כעסן... ולכן היא יודעת לבד שלא הכל הוא אמר לה)

כי כבר בפגישה הראשונה בערך הדבר הראשון שעושים זה פרטים טכניים - "קורות חיים של כל אחד" - ואיך בדיוק בשלב כזה שהבחורה מספרת את הקורות חיים שלה, היא יכולה לדלג כזה בקלילות על פרק כזה חשוב בחיים שלה " התחתנתי בגיל 19, התגרשתי בגיל 20 וחצי" - איך ניתן למחוק שנה מהחיים? וגם חצי שנה - ועוד עם נישואים! איך אפשר להתעלם מקיומם ולהגיד שזה לא נחשב שקר???

או שאתה אומר שבדייט ראשון הם אפילו לא סיפרו קורות חיים אחד לשניה? אז מה הם כ-ן עשו בדייט ראשון? התחילו ישר במחשבות פילוסופיות על מהות החיים?

בקיצור - גם טכנית להגיע למצב שאין צל צילו של שקר או אמירת אמת חלקית מאוד שהיא שקר בעצמה - קשה לי להאמין שיש מצב שזוג יגיע לפגישה שלישית בלי שקר כלשהו כזה, כאשר הבחורה מסתירה דבר כזה מהותי...

בבקשה.

את הגמרא ותווכח

אם זה הלכה זה כתוב בשו"ע. התכבד ומצא הלכה כזאת.

כל עוד זה רק "הנהגה", או "הצעה", גם אם זה מהגמרא - זה לא מקור מספיק חזק כדי להגיד שזה מוחלט וזה תמיד. אחרת הייתה ההלכה מתייחסת לזה.

שאתה צריך להניח את ההגיון הבריא והשכל הישר בצד,

יש לך גמרא מפורשת שמספרת ספור, שאין חולק עליו,

אם אתה חושב שאינו להלכה עליך חובת ההוכחה ולא עלי.

מצטער, אתה טועה בהנחתך - אתה זה שרוצה לטעון שזה להלכה - אתה צריך להביא מקור ה-ל-כ-ת-י לכך. גם אם בגמרא עצמה אין חולק - זה חייב להיפסק להלכה כדי שזה יהיה הלכה. כל עוד זה לא נפסק להלכה, זה לא הלכה.

ואתה זה שטוען את זה - לכן א-ת-ה זה שצריך להוכיח את טענתך. עלייך חובת ההוכחה.

הגמרא היא מקור הסמכות העליון.

במפורש אפשר ללמוד ממנה להלכה!

וכך עשו כל הפוסקים בכל הדורות

המקור למה שאתה אומר שלא לומדים הלכה מגמרא הוא הדרכה לביינישים, שרואים רק את הגמרא ולא את הראשונים והפוסקים, וחושבית שהם יוגעים מה לעשות

אבל מי שלמד את הגמרא והפוסקים במפורש יכול לפסוק הלכה מתוך גמרא.

ובאמת בתשובות רואים הרבה פעמים שהפוסק יביא את הגמרא ובכלל לא יביא שזה נפסק בשולחן ערוך

אני, בטוח לא פוסק.

וזה שרב לא מביא בתשובותיו שכך אומרים הפוסקים הקודמים - האם זה אומר שהוא עצמו לא י-ו-ד-ע שככה הם אומרים?

האם כיום יש מצב שרבנים יחדשו משהו חדש לגמרי בסיפורי הגמרא ויכתבו הלכה חדשה שאין לה שום סימוכין בספרי ההלכה של הקדמונים?

תמהני.

יביאו הוכחות מגמרות. במפורש

אם יש גמרא שלא הובאה בפוסקים יהיה מיד קושיא - "השמטת הפוסקים", וינסו ליישב. אבל דבר שמובא בגמ' דרך אגב, ואין עליו שו"ע מסודר - אין שום קושיא על השמטה, ויביאו את הגמרא כמו שיהא.

ולא צריך להיות פוסק. צריך פשוט לדעת ללמוד.

כמו שכשאתה לומד משנה ברורה אתה סומך עליו הלכה למעשה.

בכלל לא ראיתי את הגמרא שהוא מביא, ואת הקשר שלה לנידון שלנו

למצב שבו רב בשנים האחרונות בחמישים שנים האחרונות. אל תביא לי את המשנ"ב) חידש הלכה נטו מגמרא כשאין שום ראשון או אחרון שהתייחס לסוגיה וקבע דבר לכאן או לכאן.

אשמח לראות ולהתרשם.

גמרא זה לא הלכה - מסכים איתי? גמרא זה דיון הלכתי שבין לבין יש גם סיפורים וכו'... - ההלכה עצמה, נכתבה לאחר מכן בצורה מסודרת על ידי חכמי הדורות שלאחר מכן (בדור הגמרא ידעו אולי את ההלכה גם בלי הגמרא, שהרי לא הייתה כשנכתבה, אבל הגמרא עצמה זה בירור העניינים וכו', וגדולי עולם הם אלו שהוציאו מהגמרא את המסקנות וכתבו בספרים).

יש ללמוד גמרא, ויש ללמוד הלכה. זה אומנם קשור - אבל זה שני תחומים. הלכה זה ספרי הלכה!

אם אתה טוען שמשהו זה הלכה - לא מספיק להביא לי גמרא שאומרת אותו - אם אתה כל כך בטוח שזה הלכה, בבקשה, תראה שזה הלכה!

לא אני צריך להוכיח שכל סיפור שאין עליו מחלוקת בגמרא, זה הלכה...

ואני אומר הפוך שכל עוד אין לי סיבה לחשוב שאין זה לפי ההלכה

אז זה חלק מההלכה, הגישה שלך לא מסתמכת על שום הגיון, היא 

מסתמכת על כך שאנו רגילים ללמוד הלכות מספרי פוסקים, רק 

פרט קטן ו'זניח' הפוסקים שאבו דבריהם מהתלמוד.

אבל תבוא בטענת קנה רצוץ שאנו לא פוסקים, תתמודד עם הטענות מהתלמוד

כמו שכל הפוסקים התמודדו עם הטענות ולא התייחסו לאומרם אלא לנאמר.

ואני לא רואה אותך בתור הפוסק שלי, מצטער. לכן אני לא מקבל את דבריך שזה הלכה. רק אם הפוסק שלי, שהוא הרב שלי, או ספר הלכה מקובל מזה דורות (שו"ע, נניח... ) יכתוב במפורש שזה הלכה, אקבל את זה על עצמי כהלכה.

באמת מצטער שאני לא מעמיד אותך ואת כל חכמי הדורות באותה שורה... (בלי להעליב).

אין לי בעייה עם זה שזה כתוב בגמרא - כל החכמים שאבו דבריהם מהגמרא. אני רוצה את המכה בפטיש - את הפוסק שיגיד לי מה לעשות. אתה לא פוסק, ובטח ובטח לא הפוסק שלי - מצטער.

אם תראה לי שפ-ו-ס-ק-י-ם התייחסו לדברים, זה כבר משהו אחר. זה יהיה רציני יותר.

אני לא אקבל משהו שאתה מחדש לגמרי שאין לו שום סימוכין במקור אחר. מליוני עיניים ראו לפנייך את הגמרא הזאת ואם זה היה צריך לקבל תוקף של הלכה, חכמים ראשונים או אחרונים  היו צריכים לתת לזה כבר ביטוי בכתיבתם. תראה לי ביטוי כזה, זה הכל...

כאילו שזה מה שהפוסקים התכוונו, הם לא התכוונו לכך.

ואם נשתמש בטרמינולוגיה שלך - אתה טומן ראשך בגמרא. אתה גם מתיימר לדעת מה הפוסקים התכוונו או לא.

מצטער, העובדה היא שלא כל אחד שיביא לי איזו גמרא עם איזה משהו ויגיד לי - זה הלכה, נקודה - אני אקשיב לו. ממש לא, מצטער.

ואמר הנה כאן, כי כשפועלים בלי הגיון כך צריך להגיב.

חבל על הזמן של שנינו אני לא אשנה אותך וכנ"ל אתה לא

תשנה אותי

כדאי שנעצור כאן.

אני מבין שאתה משים עצמך כמו רבנים גדולים. ובכן, יפה על הפירגון העצמי...

(אמת - כאשר הרב קנייבסקי יגיד לי משהו, לא אצטרך לשאול אותו איפה זה כתוב בפוסקים - אני סומך עליו שהוא יודע מה שהוא אומר. העניין מתחיל כאשר אתה - וסלח לי על הביטוי, אתה, שאין לי שמץ של מושג מה אתה ומי אתה - מביא לי דברים וקובע כאילו גם בשבילי שזה פסקי הלכה ושאני חייב לקבל אותם נקודה. את זה אין מצב שאקבל. כן - אם הרב קנייבסקי או הרב עובדיה זצ"ל או הרב אליהו, היו אומרים לי זאת - לא הייתי מערער, ולא הייתי צריך מקור - הם עצמם מקור, וברור לי שלא יגידו דברים בלי כתפיים רחבות מספיק של עוד פוסקי הלכה קודמים. כשאתה אומר את זה - זה לא הרב אליהו, לא הרב עובדיה ולא הרב קנייבסקי. עם כל הכבוד).

ואכן, נראה שאף אחד לא ישנה את השני בנקודה זאת.

אתה לא מכיר אותי מי אני ומה אני ומה אני יודע ומה לא,

תתייחס לטענות וזה מה שבקשתי ממך מהתחלה,

ובמקום זה החלטת להחזיק בקרנות המזבח כאילו אני הולך לשחוט

פרה קדושה, אל תדאג אין לי כל חשק לכך.

אני בנתיים הבאתי לך מקור אתה לא הבאת אפילו אחד כנגד,

תתמודד עם הגמרא ותשיב לעצמך את התשובות.

ועל כן אני אישית לא אקבל כל דבר שניק כלשהו ירשום לי מעצמו.

אני התייחסתי לטענות בדרך שלי אבל אתה שולל אותה מראש. אני מסביר לך שאני רוצה פסק שכתוב בספרי ההלכה, אפילו ספר הלכה כלשהו נידח, שתביא לי - ואתה ממשיך להתעקש לבטל את דעתי ולהגיד שאני מדבר שטויות ושלא צריך ספר הלכה. ובכן - אני צריך ספר הלכה כאשר מדובר בניק לא מוכר שכותב לי משהו. אם הרב קנייבסקי מביא לי גמרא ואומר לי שזאת הלכה, אז אני מקשיב לו - אם ניק לא מוכר - או אפילו ניק מוכר שאני יודע שהוא לא גדול הדור, בלי להעליב - מביא לי גמרא ואומר לי שזאת הלכה - אני מבקש ממנו מקור בספרי הפוסקים. זה הכל. בלי להעליב חלילה.

ושוב - אני לא צריך להביא לך מקור כנגד. כי לא הבאת לי שום פסק הלכה. שום ראשון או אחרון שמתייחס לעניין. אם ראשונים ואחרונים לא מתייחסים לזה ולא פוסקים בעניין, אין לי עניין לביא לך מקור נגד הגמרא - שתיקת החכמים עצמה מעידה בכך שזה לא הלכה חלוטה, אחרת, זה היה כבר נכתב איפושהוא. 

אם תביא לי מקור הלכתי, זה כבר משהו אחר.

התלמוד שם ביבמות מביא ספור מאוד פשוט על אמורא שייעץ לאדם שאביו

גוי ואמו מישראל שילך למקום שלא מכירים אותו וימצא כלה יהודייה כשרה 

בלי להגיד כלום (לעולם!).

המפרשים והפוסקים מביאים מאמר זה כדי להוכיח שכל המשפחות בחזקת כשרות 

ראה ב"י אבן העזר סי' ב' סעיף ב(א) שם מצוטטת דעתו של רבינו תם (כנראה)

הוא לא ראשון וגם לא פוסק... המביא ראייה מספור זה להלכה.

חוץ מזה תשתמש בשכל שלך, האם ראית מישהו שמותח ביקורת על אמורא זה?

האם מישהו חלק? אז נכון אתה לא פוסק ולא רב, אבל אם יש מאמר זה תתמודד

איתו, ולהגיד לי שזה לא מובא בספר הלכה זה לא חכמה תגיד לי מישהו שסותר

מאמר זה.

יש לי הצעה בשבילך, לך אל הרב שלך ותשאל אותו מה הוא אומר האם הוא חושב כמוך שהדרך להשיב היא שזה לא מובא בספר הלכה, כאילו ספרי ההלכה צריכים לכתוב את כל מה שמובא בתלמוד.

אתה חושב באמת שהרמב"ם יכתוב הלכות שהכותרת שלהם היא: מותר לא

לספר את כל עברך בדייטים??? מהספור של יבמות? זה דבר שהוא ברור

אך לא נכתב על זה חבור הלכתי בעניין.

אתה מתעקש לא לראות את דברי חז"ל עין בעין, אם אמוראים עשו זאת כנראה

שזה ראוי להתייחסות.

לבדוק את ייחוסו של האדם שבחזקת יהודי למיטב זכרוני אבן העזר סימן ב' סעיף 

ה' או ד' ראה שם בב"י ובראשונים המזכירים אותו.

ן שם

אך דומני שכך כתב הקהלות יעקב ביבמות שם.

חד מיניות זה פגם שיעיב על חיי הנישואין יום יום ושעה שעה. לעומת זאת, נישואין-בעבר-שלא-צלחו יהיו כלא היו אם הנישואין העתידיים יהיו מוצלחים.

האם אתה מעוניין לצאת עם גרושה..

אתה מוכן להיפגש

אני מכירה זוג שהבעל בעל נטיות לגברים. הוא סיפר לאישתו אחרי שכבר כמעט סגרו אירוסין.

אישתו חשבה שבוע התייעצה עם כל מי שליווה את הבחור והיום הם נשואים בשמחה ואושר עם ילדים. זה לא פשוט וזה עבודה יומיומית אבל הם חיים את זה יחד ואני יודעת שהוא אוהב אותה יותר יותר מהרבה זוגות שאני מכירה.

ברור שלהתחתן עם גרוש יותר פשוט במובן מסויים.

ולהביא ילדים?!

לא פשוט זה ביטוי לא מתאים לא יודעת באיזה מילים לתאר את אותה בחורה ואת אותו תא משפחתי

לא יודעת אם הייתי פועלת כמוהה

כל אחד מתבצר בעמדתו בצדק, והוא גם נסמך על רבנים גדולים.

אפשר להבין ולהסכים עם שני הצדדים, בסופו של דבר כל אחד יעשה את מה שליבו חפץ.

רק מעניין אותי 'מילים כדורבנות', מה הביא אותך לשתף אותנו בסיטואציה הזו?

דומה החלטתי להעלות את הנושא למודעות במטרה להוציא את המורסה

ולהשמיע גם את הקול השפוי והשקול לדעתי המתיר להעלים בפגישות ראשונות

למרות שבמחשבה ראשונית באופן טבעי אדם שלא יודע מאיזה מקום זה בא

לא מעלה בדעתו איך דבר זה יכול להיות הגיוני ומותר.

אבל אני מבין את המתנגדים.

אלא להסתכל על המכלול (מידות, אופי, השקפה) לחפש למה זה כן יכול להתאים להביט בעין טובה. לא להיכנס לשיקולים של הצד השני.

אגב, לדעתי זה נכון בכלל בשידוכים לבוא בראש פתוח וכמה שפחות מקובע ולחפש את הכן.

ואני ממש לא אומרת להתחתן עם כל אחד!!

אבל הגישה היא לא למה לפסול אלא לראות כמה הפגישה הייתה טובה, למה הצד השני כזה אדם יקר וטוב ויכול להיות בן זוג נפלא.

אע"פ שאני לא כ"כ מחזיק מ"תרגיל" כזה - 

אבל בהיות שהיא הסתמכה על "עצה" שקיבלה - וכנראה לא ראתה בכך דבר לא הגון, כי לא הבינה עד כמה זה יכול להיות משמעותי לאנשים מסויימים - 

אז לבדוק לגופו של ענין.

אם מפריע לך שהיא גרושה עד כדי לא להמשיך, לגיטימי להפסיק (כמובן לא תוך כדי שיחה, שלא לבייש).

אם לא מפריע - והבחורה נושאת חן - אז לא "להעניש" בגלל שלא סיפרה, בהסתמכה על עצה כזו. 

בשני המקרים מותר לומר, בעדינות, שההנהגה הזו לא נראית לך (אם באמת לא נראית לך). אפשר גם לבחון את התגובה שלה וללמוד אולי משהו עליה מזה (האם תתנצל, תתקוף, תסביר כמה קשה וכד').

הייתי מקבל את זה בהבנה מלאה לגמרי, במיוחד אחרי הזכרונות הכואבים שיש לי מכל מיני כאלו שהיו פוסלות אותי על הסף כי לא היה לי רישיון נהיגה (ורק בגללן למדתי נהיגה בגיל 23, אחרת יתכן שזה היה נדחה לגיל 30 או אפילו לאף פעם), או מכאלו שהיו פוסלות אותי על הסף בגלל המשקל שלי (כי ככה זה, לאשה מותר שיהיו 20-30 קילו נוספים וזה אפילו נחשב יפה ומושך בעיני רוב הגברים, אבל אצל גבר זה הכל בבטן ומיד נחשב לפוסל ורע ונורא ושיא הכיעור ואין כפרה).

זה רק הגיוני והוגן לדחות לפגישה שלישית-רביעית גילוי של דבר שאיננו בעיה רצינית, אך מעורר אצל רבים/רבות תגובה אימפולסיבית ילדותית של פסילה על הסף.

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מעתיקה - לקראת נישואין וזוגיות

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

ההפרש הצטמצם לשנתיים-שלשו בלבד.

המטפחת עוזרת, אבל אני עדיין נראית כמו ילדה מחוצ'קנת לצערי.

גם בעלי שחוגג השבוע 28 נראה בכיף שיעור ג' או פחות. לפחות עם זקן יש גבול כמה נמוך אפשר לרדת עם הערכת הגיל. (כנראה שגם עם מטפחת? למרות שאולי המדובר באיזו כת שמחתנת קטינות, ואז שום דבר לא מחייב...)

אני לא חושבת שזו מחמאה להיות צעיר מידי, ולא מבינה את הרדיפה האינסופית הזו אחרי "אנטי אייג'ינג" וכל זה.

שמעתי שיש כאלו שרוצות להסתובב עם הבת שלהן בת ה15 ושאנשים יחשבו שהן אחיות. לי זה נשמע מפדח ומוזר.

כשאני אהיה בת 30, אין לי שום בעיה להראות בת 30. כנ"ל 40, 50 וכולי. לא מבינה גם את הפאדיחה לספר שאתה בגילאים האלו.

זה נראה כאילו תרבות הפרסומות (/המערב? לא יודעת איך לקרוא לזה) רוצה שכולן יראו כמו תלמידות קולג' בנות 22 שהולכות למסיבות כל היום. בגלל זה יש לחץ על נערות אפילו בגיל 13-14 להיראות סופר מטופחות ומאופרות, ועל מבוגרות בנות 40 לקנות את כל הקרמים והשטויות של הטיפוח המוגזם גם כן.

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב