כשאתה לוחץ להם ידיים...

מעניין,

אם אני קוסמונאוט ותיק במיר, באיזה קצב הציפורניים יגדלו לי?

לניק מלומד תכתוב פיזיקה גבוהה

לניק בייניש תכתוב התפלפלויות

ןכן'

ומה אתה עשוה כשאתה לא מכיר?

מאחרי המקלדת

משהו אחד את מרוויחה מזה

(אפילו שאפשר לבנות בהריון, אבל זה נורא זמני)

לא יזרקו אותך מהמקווה

אבל זה לא מומלץ בכלל

כי אתם חופרים על שיטות שונות בהלכה - בלי להביא שום מקורות... 

מופים- תתרגל, גם רבנים שלא פוסקים כמו הרב שלך- הם לגיטימיים

והפסק שלהם הוא לגמרי בסדר להסתמך עליו, לא חייב להיות בגדר של "לא מומלץ" "לחפיפניקים ובונות ציפורניים בלבד" 

כשמשהו הוא מחלוקת, הוא לא מומלץ גם אם מכריעים להתיר.

פשוט לא טוב להיכנס למחלוקות, ולבטל מנהג של בנות ישראל

יש רבנים שלא ידגישו את זה, אם הם יראו שמדובר באשה שרק תתעצבן מזה.

אבל העיקרון שעדיף לברוח ממחלוקות קיים בפסיקה כל הזמן

יש שיטות שונות בפסיקה- 

יש מי שרוצים לצאת ידי כמה שיותר דעות, וכמה שיותר לא להכנס למחלוקות

ויש מי שפוסקים כשיטת הפסיקה שלהם- גם אם יש חולקים 

(מה שכתבת פה^ מייצג גם את השיטת פסיקה הכללית של הרב שלך... למיטב הבנתי) 

ובהחלט אין כאן מקום להאריך 

(כל הכבוד לי שלא כתבתי כלום על מנהגים!!) 

אין בזה מחלוקת!

זה גישה שמופיעה בכל ספרות הפסיקה

פשוט לא הדגישו לך את זה

וגם חילקו את זה לשיטות - פוסקים ספרדים מול פוסקים אשכנזים 

וגם הראו איך בכל תק' האחרונים זה מוטיב שחוזר ומופיע בהרבה מאוד פוסקים, ואיך "המתודה היא המסר" בצורת כתיבת השות\ הפסק של רב מסויים 

ובמו עיני ובמו אזני שמעתי פוסק גדול שאמר על שיטה מסויימת "אני לא פוסק כמוהו ולא אכפת לי ממה שכתב" (זה מהזיכרון שלי, לא המילים שלו בציטוט....) 

באותה מידה- שרואים פוסקים שמביאים את כל השיטות בעולם כדי לחשב מי רוב הדעות, ואיך אפשר לצאת ידי כולם בלי מחלוקות 

למה את מתווכחת?

ברור שלא כל הפוסקים כמ הרב עובדיה

רוב הפוסקים הרציניים יותר מחמירים ממנו, כך שאין להם מקום לומר להחמיר...

ויש מקרים שרב יגיד - זה שטויות, אין צורך כלל להחמיר. אבל זה נדיר

אבל העיקרון הוא ברור

כמו שאדם לא יאכל משהו שהוא ספק מסרטן, ואפילו אם רוב הרופאים יאמרו שאין בעיה, הוא יעדיף לא לאכול אם יש לו ברירה

אותו דבר כשיש מחלוקת, גם אם ההלכה שמותר, הרבה פעמים מומלץ לא להיכנס לבעיה

גם לק לא מומלץ

מאותה סיבה בדיוק

אי אפשר להוריד נגיד במשיכה.... אלא אם כן יורידו לי את כל הציפורן....

מה זה משנה אם אי אפשר להוריד את זה?

(ואפשר להוריד לק, תשאלי את אשתי. לא שמעת על אציטון)

אגב הנושא לא קשור דוקא לנשואות, יש בעיה גם בחציצה של נטילת ידיים, אבל בזה ראיתי שמקילים לגמרי.

ויש מקרים יותר חמורים כמו גבס, שזה ממש חציצה, ושמעתי רק על אפשרות להוציא את הגבס, ולהחזיר גבס חדש אח"כ.

וזה הפורום (תרתי משמע) ללבן בו הלכות אלו?

" כל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בנטילה, כגון צואה שתחת הצפורן במקום שהצפורן עודף על הבשר, ובצק שתחת הצפורן אפילו כנגד הבשר, לפיכך לא יגדל אדם צפרניו שלא לבא לידי מכשול בנט"י בחציצה ובלא"ה גידול הצפרניים הוא קשה ומר לנפש האדם, וגורם תגבורת ויניקה לחיצונים וכאשר יתבאר במ"א בס"ד, והאבל תוך שלושים יום יעמוד על המשמר לנקותם בכל יום, אבל בשבת אסור לגרר הטיט שתחת הצפוררן מני שממחק הצפורן כשמסיר הטיט מתחתיו, אלא ירחצם במים, ורטיה שעל בשרו שלא יוכל להסירה קודם נטילה מני המכה, כבר כתבתי לעיל בפרשת שמיני דאין צריך ליטול במקום הרטיה יע"ש, וצפפורן שפרשה מקצתה יקוץ אותה כיחוצצת מאחר שפרשה מקצתה "

 מקור: בא"ח זיע"א-אחרי מות- קדושים [הל' שנה ראשונה] סעיף כ"ד.
[הדגשות שלי. אינן במקור].

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה