יש מצב שתסבירו לי אחת ולתמיד מה היה שונה אצלכם?

אני שוקלת אם לקחת אוהל למדבר/למקום נידח ולנסות את זה...

שזה נשמע הרבה יותר כיפ..

גם אמא שלי עם כל סיפוריה על עיזים..

אבל צריך חברה בשביל זה..אי אפשר לעשות את זה לבד...

אז אולי ארד מהרעיון..

וואלו כנראה שני הדברים המשמעותיים ביותר שנכנסו לחיינו בשני עשורים האחרונים - האינטרנט והפלאפון (אם אני לא טועה במחקרים רשמיים מגדירים את האינטרנט כהמצאה גדולה יותר מהפלאפון. אחפש היום את המידע המדוייק ואביא בעז"ה.

שני הדברים שלכאורה נועדו כדי להקל עלינו את החיים - ובמובן מסוים באמת עושים זאת, אבל במובן אחר, הם משעבדים אותנו, וגורמים לחיים לנוע בתזזיות הרבה יותר גדולה ממה שהיה בעבר...

תחשבי על זה רגע - מתי הפעם האחרונה שישבת עם אמא שלך לכוס קפה/תה/שוקו  - בלי פאפונים, בלי התעסקות בחדשות באינטרנט וכו' וכו' וכו' - ופשוט דיברתם. וכמה זמן זה נמשך? וכמה פעמים כאלו היו בשבוע האחרון? בחודש האחרון? בשנה האחרונה?

ומתי הפעם האחרונה שאת זוכרת את עצמך יושבת יחד עם כל האחים הקטנים שלך (בהנחה שיש לך, אם לא אז תשאלי את האחים הגדולים שלך את זה)  ומשחקת איתם מונופול/רמי/ואפילו סתם משחק "מלחמה" פשוט?

כמה אחוז מהתקשורת עם החברות שלך (הקרובות, אלו שגרות במקום שאת גרה בו, לא בהונלולו) נעשה בפלאפון, כמה באינטרנט - וכמה פנים מול פנים ב"יציאות לקניות" , "בית קפה" וכו'...?

כן - העולם השתנה, זה ברור. יש כאלה שיפרשו את זה לטובה ממש - למרות החסרונות שבדבר, ויש כאלה שיצטערו על מה שהיה ואיננו. אנחנו יכולים פשוט במקביל להתפתחות הטכנולוגיה לנסות עדיין לשמר את הרוגע היחסי שהיה פעם, לנסות ליזוםם יותר מפגשי חברה, יותר מפגשים בלתי אמצעיים עם המשפחה, עם ההורים...

ב"הצלחה לכולנו

לפחות הקשר איתם הוא פנים אל פנים או מקסימום בטלפון

סביר להניח שלא הייתי מוצא טעם לחיי בתקופה כזו.

בשני העשורים האחרונים אני תלוי לחלוטין במחשב ובשנים האחרונות גם בסלולרי. תקחו אותם ממני ואין לי זכות קיום...

לא היית זקוק לזה. רציני!!!עכשיו במציאות של היום אתה חושב שאין לך זכות קיום בלי הטכנולוגיות האלו - אבל אם להיות מעט מעט בוטים - זה סוג של עבודה זרה!!! (וחלילה לא משהו אישי נגדך, זאת רק תיאוריה שלי שברור לי שהרבה לא יסכימו איתה).

אם היית חי לפני חמישים שנה כשלא היה אינטרנט, כשלא היה פלאפון, כאשר לא לכל אחד בבית היה טלפון, וטלוויזיה היה בעיקר רק בשחור לבן (מתי נכנס הצבע?) - וכלי העברת המידע העיקרי היו העיתונים והרדיו - אז לא היית יודע בכלל שיש מציאות כזאת של אינטרנט, לא היית יודע בכלל שיש מציאות של לדבר טלפון מכל מקום עם כל אחד - גם מחשבים, תקן אותי אם אני טועה - ממש לא היו אז בעניין (לפני חמישים שנה).

זה כמו שאם לרגע נקפוץ לעתיד לעוד חמישים שנה, בטוח הרבה דברים ישתנו אז. האם נראה לך שהנכד שלך שיהיה אז בערך בגילך היום, נניח - יגיד "וואי, אם הייתי חי לפני חמישים שנה לא היה לי זכות קיום"? הרי זה אבסורד!!!

אז כן - אני בטוח וסמוך שהיית מוצא טעם לחייך באותה תקופה! ואולי אפילו היית מקים מפעל טקסטיל גדול, ועם השנים הולך וממחשב אותו, והיום היית סטף ורטהיימר או בעלי מפעל המלט נשר או השד יודע מה - כי כאשר אין טכנולוגיה מפותחת כל כך, אנשים לומדים לעבוד בידיים ולהקים הכל מאפס, בתחומים הכי פשוטים של החיים והכי טריוויאליים לכאורה.

היית מוצא משמעות לחיים, ואז, כיום, אחרי חמישים שנה כאשר אתה עצמך היית כבר בן בערך 80, לא היית מבין את הצעירים האלו של היום שאומרים שבלי פלאפון ובלי אינטרנט לא היו להם חיים... ג-ם אם אתה בעצמך היית כן משתמש בהם (כמו סבתא שלי, וסבא שלי) - עדיין זה היה בפרופורציות, תוך הבנה שזה אכן עוזר לחיים, אבל זה לא החיים עצמם...

ואינטרנט היה רק אחרי הרבה שנים...

ולא. זה היה חסר לי עוד לפני שזה היה. לפני כן הייתי ממש אבוד בכל קנה מידה אפשרי.

לקח לי קצת זמן להבין מה הכלי הזה יודע לעשות בשבילי, אבל כשהבנתי - זהו, אני שם.

הרי טיפוסים שבפוטנציאל היו יכולים להיות אתה - לא היו חסרים גם לפני מאות ואלפי שנים - אתה מסכים איתי?

נראה לך שכולם היו אבודים???

להיפך!!! יכול להיות שנניח, תומאס אדיסון בדיוק היה הטיפוס שלך! ולא היה לו מחשב, אז הוא המציא את הנורה, ועוד המון המון המצאות אחרות.

וגם ליאונרדו דה וינצ'י, נובל, ועוד ועוד ועוד רבים וטובים.

אנחנו רק חיים במציאות אז קשה לנו לרגע לצאת ממנה ולחשוב על עולם אחר.

אתה חיית בחיים שמהר מאוד הגיע לתוכם הטכנולוגיות האלו. אתה בן 26, האינטרנט נכנס חזק לתודה לפני כ15 שנה - להתחיל בגיל 21 להתעסק באינטרנט זה לא מבוגר מידי...

לעומת זאת אם היית חי כמו סבא רבה שלך בדור המחתרות - אני בספק אם היית מרגיש שאתה לא שווה כלום בלי זה...

ובן משפחה שהיה עובר לגור בעיר השכנה במרחק חצי שעה נסיעה, כל כמה זמן היה רואה את בני משפחתו לפני הסקייפ? 

יש כאלה שבאמת מוותרים על הפנים אל פנים כי יש קשר רצוף אבל נראה לי שאצל רוב האנשים זה בנוסף ולא במקום. ככה שאם פעם היו באים להתארח אצל סבא וסבתא לשבוע בקיץ וטלפון פעם בחודש אז גם היום זה ככה פלוס ההתקשרות הוירטואלית..

היו חיים בחמולות במלוא מובן המילה - לרוב הבן היה מתחתן עם מישהי מהכפר/מהעיר (עד כמה שפעם עיר הייתה עיר...) והיו נשארים לגור ליד המשפחות, עסק משותף וכו'...

לנדוד היה פריווילגיה שלא כולם היו שותפים לה...ונכון, זה גבה מחיר של קשר מועט מאוד עם בני המשפחה שנדדו.

יש יתרונות וחסרונות לשני הצדדים...

בערך, ואפילו קרוב יותר להיום.

באירופה המצב היה מעט שונה כי ההשכלה נכנסה לשם מוקדם יותר, אבל גם שם מודל המשפחה המורחבת כגרעין קשיח היה קיים עד לפני לא הרבה מאוד שנים...

פוי

מצד אחד החיים פעם היו קשים מאוד

לא היה גשם? מתים ברעב ובצמא. 

מישהו כתב פה פעם שאנשים היו מתים בגיל 40 חסרי שיניים, וזה נשמע לי הגיוני. 

תינוקות ונשים היו מתים בלידה חופשי. 

כל מחלה פשוטה הייתה סכנת חיים ממשית. 

לא היה זמן וכוח לחשוב ולהתפתח, רק כל החיים אתה מבלה בנסיון נואש לשרוד. 

נשמע נורא.

אבל אני לא כל כך בטוח שהסיבה לכל זה הייתה חוסר הטכנולוגיה. 

היה להם ידע על הטבע והדרך להסתדר בו שלנו אין אותו היום (ולכן זה לא כל כך אפשרי לחזור לפעם)

ואני שואל את עצמי

אולי זה בגלל המלחמות 

אני מרגיש, 

שאם היה שלום בעולם, 

אז גם הייתה רווחה כלכלית

ואנשים היו שמחים ומאושרים ופנויים לטפל בעצמם

אז אני חושב שהיה להם את היכולת לחיות חיים בריאים 

לאכול בריא ולהתנהג בריא וטבעי ככה שהגוף היה מתגבר על המחלות

והחיים היו ארוכים וטובים הרבה יותר מהיום. 

ואולי זה לא קשור לטכנולוגיה בכלל

האושר תלוי באיך האדם חי את החיים שלו מבחינה רוחנית. וזהו. 

וזוכר רק את הדברים המתוקים.

אשליה.

איך מתאים לי לחזור לפעם,

תקופת החלוצים שהקימו את המדינה 

רוצה להכין עוף לארוחת ערב - הולכת לסופר קונה עוף טרי, שמה במחבת כמה דקות מכל צד והרי עוף

וזה כמובן יותר טוב מאשר ללכת לשוק לבחור תרנגולת ללכת איתה לשוחט , למרוט את הנוצות, להמליח ולהדיח

ואחרי כל זה עוד לבשל ואחרי כל זה אין מקרר בשביל לשמור למחר\מחרתים

|קטנוני שכמוני| לא היו הולכים לבחור תרנגולת וכו' וכו' - אלא פשוט היו הולכים ישירות לקצב ומבקשים עוף, לו כבר היו עופות חתוכים... קצב זה לא המצאה של העשרים שנים האחרונות, את יודעת...כבר בימי המשנה היו קצבים ואני מניח שעוד לפני זה...

ולגבי לשמור אוכל - ובכן, מצד מסוים זה גם יתרון - בישלו בדיוק מה שצריך לאותו יום, ואכלו...הרבה יותר בריא מאשר לשמור אוכל מיום ליום כאשר ערכו התזונתי הולך ויורד... (שמעתי תיאוריות שיש היום מחלות שפעם לא היו, כי פעם הכל היה מהפה ליד, ישירות, טרי לגמרי ובלי לשמור, ולכן הרבה מהתחלואים שמופיעים היום - גם אם יש להם תרופות - פשוט לא היו קיימים אז...)

מצד שני, תזכרי שבכלל לא היה ברור מאליו שכל יום יש בשר לאכול...זה היה יקר... הרבה פעמים בשר ועוף היו נשמרים בעיקר לשבת (ההוראה בגמרא שבחגים אין שמחה אלא בבשר ויין - היום היא נשמעת מעט מגוכחת - הרי היום אתה יכול לאכול בשר ויין כל יום, אז מה ההבדל בין חג ליום רגיל שמצווה לשמוח בחג יותר? אלא שאם חושבים במונחים של פעם - לאכול בשר ויין זה היה דבר נדיר שהיו עושים בעיקר בשבתות וחגים - ואז זה באמת היה סיבה לחגיגה ולשמחה גדולה).

סבתא שלי עוד היתה הולכת לקנות עוף חי בשוק

גם לא היו הולכים לשוק, היו בוחרים את העוף הכי שמן בחצר והולכים איתו לשוחט וכל הסרט.. זאת המציאות שהייתה בישראל לפני 40/50 שנה..

כשהצמחונות נהיתה דבר מקובל

אפילו הכתבה בידיעות על טבעונות הייתה יותר מעניינת השבת מעל נוער הגבעות... אהמ

שעוד אנשים מצטרפים לערכים שלך?

כל אח והקיצוניויות שלו...

זה נשמע לי קטסטרופה

הרבה מהטענות מתבססות על רגעים של ילדות, רגעים שממילא לא היו בהם הרבה רגעי לחץ ולכן מאובחנים כטובים.

בלי קשר, הטכנולוגיה היום נמצאת בכל מקום, ויש מי שכואב את זה, היו חיים יפים גם לפניה ועל כך ההתרפקות.

זה נובע משניהם, מי יתר בכיוון הזה ומי יותר בכיוון הזה.

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.