יש מצב שתסבירו לי אחת ולתמיד מה היה שונה אצלכם?

אני שוקלת אם לקחת אוהל למדבר/למקום נידח ולנסות את זה...

שזה נשמע הרבה יותר כיפ..

גם אמא שלי עם כל סיפוריה על עיזים..

אבל צריך חברה בשביל זה..אי אפשר לעשות את זה לבד...

אז אולי ארד מהרעיון..

וואלו כנראה שני הדברים המשמעותיים ביותר שנכנסו לחיינו בשני עשורים האחרונים - האינטרנט והפלאפון (אם אני לא טועה במחקרים רשמיים מגדירים את האינטרנט כהמצאה גדולה יותר מהפלאפון. אחפש היום את המידע המדוייק ואביא בעז"ה.

שני הדברים שלכאורה נועדו כדי להקל עלינו את החיים - ובמובן מסוים באמת עושים זאת, אבל במובן אחר, הם משעבדים אותנו, וגורמים לחיים לנוע בתזזיות הרבה יותר גדולה ממה שהיה בעבר...

תחשבי על זה רגע - מתי הפעם האחרונה שישבת עם אמא שלך לכוס קפה/תה/שוקו  - בלי פאפונים, בלי התעסקות בחדשות באינטרנט וכו' וכו' וכו' - ופשוט דיברתם. וכמה זמן זה נמשך? וכמה פעמים כאלו היו בשבוע האחרון? בחודש האחרון? בשנה האחרונה?

ומתי הפעם האחרונה שאת זוכרת את עצמך יושבת יחד עם כל האחים הקטנים שלך (בהנחה שיש לך, אם לא אז תשאלי את האחים הגדולים שלך את זה)  ומשחקת איתם מונופול/רמי/ואפילו סתם משחק "מלחמה" פשוט?

כמה אחוז מהתקשורת עם החברות שלך (הקרובות, אלו שגרות במקום שאת גרה בו, לא בהונלולו) נעשה בפלאפון, כמה באינטרנט - וכמה פנים מול פנים ב"יציאות לקניות" , "בית קפה" וכו'...?

כן - העולם השתנה, זה ברור. יש כאלה שיפרשו את זה לטובה ממש - למרות החסרונות שבדבר, ויש כאלה שיצטערו על מה שהיה ואיננו. אנחנו יכולים פשוט במקביל להתפתחות הטכנולוגיה לנסות עדיין לשמר את הרוגע היחסי שהיה פעם, לנסות ליזוםם יותר מפגשי חברה, יותר מפגשים בלתי אמצעיים עם המשפחה, עם ההורים...

ב"הצלחה לכולנו

לפחות הקשר איתם הוא פנים אל פנים או מקסימום בטלפון

סביר להניח שלא הייתי מוצא טעם לחיי בתקופה כזו.

בשני העשורים האחרונים אני תלוי לחלוטין במחשב ובשנים האחרונות גם בסלולרי. תקחו אותם ממני ואין לי זכות קיום...

לא היית זקוק לזה. רציני!!!עכשיו במציאות של היום אתה חושב שאין לך זכות קיום בלי הטכנולוגיות האלו - אבל אם להיות מעט מעט בוטים - זה סוג של עבודה זרה!!! (וחלילה לא משהו אישי נגדך, זאת רק תיאוריה שלי שברור לי שהרבה לא יסכימו איתה).

אם היית חי לפני חמישים שנה כשלא היה אינטרנט, כשלא היה פלאפון, כאשר לא לכל אחד בבית היה טלפון, וטלוויזיה היה בעיקר רק בשחור לבן (מתי נכנס הצבע?) - וכלי העברת המידע העיקרי היו העיתונים והרדיו - אז לא היית יודע בכלל שיש מציאות כזאת של אינטרנט, לא היית יודע בכלל שיש מציאות של לדבר טלפון מכל מקום עם כל אחד - גם מחשבים, תקן אותי אם אני טועה - ממש לא היו אז בעניין (לפני חמישים שנה).

זה כמו שאם לרגע נקפוץ לעתיד לעוד חמישים שנה, בטוח הרבה דברים ישתנו אז. האם נראה לך שהנכד שלך שיהיה אז בערך בגילך היום, נניח - יגיד "וואי, אם הייתי חי לפני חמישים שנה לא היה לי זכות קיום"? הרי זה אבסורד!!!

אז כן - אני בטוח וסמוך שהיית מוצא טעם לחייך באותה תקופה! ואולי אפילו היית מקים מפעל טקסטיל גדול, ועם השנים הולך וממחשב אותו, והיום היית סטף ורטהיימר או בעלי מפעל המלט נשר או השד יודע מה - כי כאשר אין טכנולוגיה מפותחת כל כך, אנשים לומדים לעבוד בידיים ולהקים הכל מאפס, בתחומים הכי פשוטים של החיים והכי טריוויאליים לכאורה.

היית מוצא משמעות לחיים, ואז, כיום, אחרי חמישים שנה כאשר אתה עצמך היית כבר בן בערך 80, לא היית מבין את הצעירים האלו של היום שאומרים שבלי פלאפון ובלי אינטרנט לא היו להם חיים... ג-ם אם אתה בעצמך היית כן משתמש בהם (כמו סבתא שלי, וסבא שלי) - עדיין זה היה בפרופורציות, תוך הבנה שזה אכן עוזר לחיים, אבל זה לא החיים עצמם...

ואינטרנט היה רק אחרי הרבה שנים...

ולא. זה היה חסר לי עוד לפני שזה היה. לפני כן הייתי ממש אבוד בכל קנה מידה אפשרי.

לקח לי קצת זמן להבין מה הכלי הזה יודע לעשות בשבילי, אבל כשהבנתי - זהו, אני שם.

הרי טיפוסים שבפוטנציאל היו יכולים להיות אתה - לא היו חסרים גם לפני מאות ואלפי שנים - אתה מסכים איתי?

נראה לך שכולם היו אבודים???

להיפך!!! יכול להיות שנניח, תומאס אדיסון בדיוק היה הטיפוס שלך! ולא היה לו מחשב, אז הוא המציא את הנורה, ועוד המון המון המצאות אחרות.

וגם ליאונרדו דה וינצ'י, נובל, ועוד ועוד ועוד רבים וטובים.

אנחנו רק חיים במציאות אז קשה לנו לרגע לצאת ממנה ולחשוב על עולם אחר.

אתה חיית בחיים שמהר מאוד הגיע לתוכם הטכנולוגיות האלו. אתה בן 26, האינטרנט נכנס חזק לתודה לפני כ15 שנה - להתחיל בגיל 21 להתעסק באינטרנט זה לא מבוגר מידי...

לעומת זאת אם היית חי כמו סבא רבה שלך בדור המחתרות - אני בספק אם היית מרגיש שאתה לא שווה כלום בלי זה...

ובן משפחה שהיה עובר לגור בעיר השכנה במרחק חצי שעה נסיעה, כל כמה זמן היה רואה את בני משפחתו לפני הסקייפ? 

יש כאלה שבאמת מוותרים על הפנים אל פנים כי יש קשר רצוף אבל נראה לי שאצל רוב האנשים זה בנוסף ולא במקום. ככה שאם פעם היו באים להתארח אצל סבא וסבתא לשבוע בקיץ וטלפון פעם בחודש אז גם היום זה ככה פלוס ההתקשרות הוירטואלית..

היו חיים בחמולות במלוא מובן המילה - לרוב הבן היה מתחתן עם מישהי מהכפר/מהעיר (עד כמה שפעם עיר הייתה עיר...) והיו נשארים לגור ליד המשפחות, עסק משותף וכו'...

לנדוד היה פריווילגיה שלא כולם היו שותפים לה...ונכון, זה גבה מחיר של קשר מועט מאוד עם בני המשפחה שנדדו.

יש יתרונות וחסרונות לשני הצדדים...

בערך, ואפילו קרוב יותר להיום.

באירופה המצב היה מעט שונה כי ההשכלה נכנסה לשם מוקדם יותר, אבל גם שם מודל המשפחה המורחבת כגרעין קשיח היה קיים עד לפני לא הרבה מאוד שנים...

פוי

מצד אחד החיים פעם היו קשים מאוד

לא היה גשם? מתים ברעב ובצמא. 

מישהו כתב פה פעם שאנשים היו מתים בגיל 40 חסרי שיניים, וזה נשמע לי הגיוני. 

תינוקות ונשים היו מתים בלידה חופשי. 

כל מחלה פשוטה הייתה סכנת חיים ממשית. 

לא היה זמן וכוח לחשוב ולהתפתח, רק כל החיים אתה מבלה בנסיון נואש לשרוד. 

נשמע נורא.

אבל אני לא כל כך בטוח שהסיבה לכל זה הייתה חוסר הטכנולוגיה. 

היה להם ידע על הטבע והדרך להסתדר בו שלנו אין אותו היום (ולכן זה לא כל כך אפשרי לחזור לפעם)

ואני שואל את עצמי

אולי זה בגלל המלחמות 

אני מרגיש, 

שאם היה שלום בעולם, 

אז גם הייתה רווחה כלכלית

ואנשים היו שמחים ומאושרים ופנויים לטפל בעצמם

אז אני חושב שהיה להם את היכולת לחיות חיים בריאים 

לאכול בריא ולהתנהג בריא וטבעי ככה שהגוף היה מתגבר על המחלות

והחיים היו ארוכים וטובים הרבה יותר מהיום. 

ואולי זה לא קשור לטכנולוגיה בכלל

האושר תלוי באיך האדם חי את החיים שלו מבחינה רוחנית. וזהו. 

וזוכר רק את הדברים המתוקים.

אשליה.

איך מתאים לי לחזור לפעם,

תקופת החלוצים שהקימו את המדינה 

רוצה להכין עוף לארוחת ערב - הולכת לסופר קונה עוף טרי, שמה במחבת כמה דקות מכל צד והרי עוף

וזה כמובן יותר טוב מאשר ללכת לשוק לבחור תרנגולת ללכת איתה לשוחט , למרוט את הנוצות, להמליח ולהדיח

ואחרי כל זה עוד לבשל ואחרי כל זה אין מקרר בשביל לשמור למחר\מחרתים

|קטנוני שכמוני| לא היו הולכים לבחור תרנגולת וכו' וכו' - אלא פשוט היו הולכים ישירות לקצב ומבקשים עוף, לו כבר היו עופות חתוכים... קצב זה לא המצאה של העשרים שנים האחרונות, את יודעת...כבר בימי המשנה היו קצבים ואני מניח שעוד לפני זה...

ולגבי לשמור אוכל - ובכן, מצד מסוים זה גם יתרון - בישלו בדיוק מה שצריך לאותו יום, ואכלו...הרבה יותר בריא מאשר לשמור אוכל מיום ליום כאשר ערכו התזונתי הולך ויורד... (שמעתי תיאוריות שיש היום מחלות שפעם לא היו, כי פעם הכל היה מהפה ליד, ישירות, טרי לגמרי ובלי לשמור, ולכן הרבה מהתחלואים שמופיעים היום - גם אם יש להם תרופות - פשוט לא היו קיימים אז...)

מצד שני, תזכרי שבכלל לא היה ברור מאליו שכל יום יש בשר לאכול...זה היה יקר... הרבה פעמים בשר ועוף היו נשמרים בעיקר לשבת (ההוראה בגמרא שבחגים אין שמחה אלא בבשר ויין - היום היא נשמעת מעט מגוכחת - הרי היום אתה יכול לאכול בשר ויין כל יום, אז מה ההבדל בין חג ליום רגיל שמצווה לשמוח בחג יותר? אלא שאם חושבים במונחים של פעם - לאכול בשר ויין זה היה דבר נדיר שהיו עושים בעיקר בשבתות וחגים - ואז זה באמת היה סיבה לחגיגה ולשמחה גדולה).

סבתא שלי עוד היתה הולכת לקנות עוף חי בשוק

גם לא היו הולכים לשוק, היו בוחרים את העוף הכי שמן בחצר והולכים איתו לשוחט וכל הסרט.. זאת המציאות שהייתה בישראל לפני 40/50 שנה..

כשהצמחונות נהיתה דבר מקובל

אפילו הכתבה בידיעות על טבעונות הייתה יותר מעניינת השבת מעל נוער הגבעות... אהמ

שעוד אנשים מצטרפים לערכים שלך?

כל אח והקיצוניויות שלו...

זה נשמע לי קטסטרופה

הרבה מהטענות מתבססות על רגעים של ילדות, רגעים שממילא לא היו בהם הרבה רגעי לחץ ולכן מאובחנים כטובים.

בלי קשר, הטכנולוגיה היום נמצאת בכל מקום, ויש מי שכואב את זה, היו חיים יפים גם לפניה ועל כך ההתרפקות.

זה נובע משניהם, מי יתר בכיוון הזה ומי יותר בכיוון הזה.

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!