אני חייב להבין. מה הקשר בין הכותרת הראשית לכותרת המשנה?
האם הם מוכנים להתפנות מרצון בשביל לקדם את השלום או מפני ש(לטעותם) ללא תורה לא חלה מצות ישוב הארץ?
ושאלה האחרונה: איפה מאות המשפחות אם על המכתב חתומים רק 40 מהם?
אני חייב להבין. מה הקשר בין הכותרת הראשית לכותרת המשנה?
האם הם מוכנים להתפנות מרצון בשביל לקדם את השלום או מפני ש(לטעותם) ללא תורה לא חלה מצות ישוב הארץ?
ושאלה האחרונה: איפה מאות המשפחות אם על המכתב חתומים רק 40 מהם?
אני מאמין שמישהו תלה פתק באיזה כולל ורץ לפרסם בתקשורת.
עצוב לי 
אם היום הם מאיימים בביטול מצוות ישוב הארץ (שנוהגת לפי רוב הרבנים שהם גומעים את ספריהם בשקיקה ופוסקים הלכה על פיהם), אז מחר הם יסרבו להניח תפילין בגלל גזירות הגיוס?
לפחות הם כתבו מודיעין עילית ולא קרית ספר...
ואני לא חתום מהסיבה הפשוטה שלא אמרו לנו לחתום
לא יודע איך זה אצלכם, אבל אצל כל מי שאני מכיר, דברים כאלה (כשהם רצינים) שואלים רב
אבל המכתב הזה נורא מתוסבך.
מצות ישוב א"י מקיים גם ברמת גן, כך שאין בכלל דילמה.
השאלה אם לפנות התנחלויות לא קשורה למצות ישוב א"י, אלא לסכנה\לא סכנה תועלת\נזק וכו'
יש לדת"לים מצוה של "כיבוש הארץ" שהיא מצוה נפרדת לדעתם, והיא סניף במצות ישוב הארץ, ובה אנחנו לא מאמינים (היא היתה שייכת בזמן יהושע, ולא שייכת בזמן הזה שאנחנו בגלות ואין סנהדרין)
אז אתם מאמינים שיש מצוה לעשות "כיבוש" ולא לפנות, ומבחינתנו זה כמו החילונים, שיקולים של רווח והפסד.
האם יש מצות ישוב א"י למי שעובר על התורה? אני זוכר נידון על זה, אבל מה הקשר לכאן? הרי לא יגייסו אותנו, אנחנו נמות ולא יגייסו אותנו, ולכולם ברור שלא יצא מזה כלום, מקסימום נשב בכלא! אז אנחנו עדיין מקיימים את התורה, למה לא ננסה לקיים את מצות ישוב א"י ג"כ?
מה שכן, יש הוראה של הרב שך ללכת לחו"ל במקרה שמכריחים גיוס, אבל אנחנו לא עומדים שם
הותרה אמירה לגוי בשבת לצורך קניית בית מגוי בא"י - כלומר המצווה היא לא רק לגור בארץ, אלא גם להרחיב את הבעלות היהודית.
ואני באמת לא יכול להיות בטוח, אבל כך יצא לי
אם מפנים יישוב, מוותרים גם על השלטון וגם על הבעלות.
אם מפנים אותי ח"ו מהבית, הוא כבר לא שלי? למה?
מהיכי תיתי?
בבחינת "הפח נשבר ואנחנו נמלטנו"- אז גם בעלות לא תשאר לך.
ועל זה כתב הרמב"ן "שלא נעזוב אותה ביד זולתנו מן האומות או לשממה"
את הרמב"ן אני מכיר, השאלה אם זה נכון בימינו
לא הבנתי
על רב שטח הארץ תגיד שזה רשום בטאבו וכו' ולכן גם אם מישהו השתלט על השטח-
מבחינה חוקית זה עדיין רשום על שמו
אבל ביו"ש אין טאבו אז אם אתה לא שם אתה לא קיים
אלעדמי שרוכש קרקע עם קושאן מערבי הקרקע נותרת על שמו.
רק לך תחזור אליה כאשר יהיה שם שלטון ערבי..
אין נפ"מ ברישום.
למה נראה לך שאם אתה שם אתה לא קיים? מספיק להביא חוזה
השאלה אם הרמב"ן שייך בימינו קשור לזה שאין מצות מלחמה נוהגת כשאין רוב יושביה עליה ואין סנהדרין
וכיבוש קשור למלחמה
"אבל הארץ – לא נניח אותה בידם [=ביד שבעה עממים], ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות."
בא לאפוקי שלא נחשוב שהוא מצוה רק בזמן יהושע, שאז אינו נמנה בתרי"ג, אלא הוא מצוה לדורות,
והוא כותב שם שזה שייך אפילו בזמן בגלות - עצם המצוה לגור בארץ ישראל
אבל כיון שיש שבועה לא לעלות בחומה, וצריך שזה יסתדר עם זה שיש מצות ישוב א"י, כתב הרשב"ש (בסי' ב') שבזה"ז הוא מצוה של יחידים ולא מצוה של הכלל. וכן פסק בפאת שדך (הלכות א"י פ"א ה"ג)
חידשתי משהו?
שהוא מבין שהשבועה היא ענין מציאותי שלא שייך כיום כיוון שאין אפשרות.
(מאוד מוזר ששבועה מאגדתא מפקיעה חיוב מצוה ללא מקור ברור
הרי אפילו לנביא לא נשמע במקרה כזה)
אתה יודע כמה ת"ח התווכחו על הנושא?
*ניתוק ניתוק*
רק מזכירה לך... רק מזכירה![]()
אנחנו כמובן מדברים מבחינת החוק במדינת ישראל ובעולם - כי מבחינת התורה נטו, כל הארץ שלנו מאז יהושוע בן נון...
למה?
איזה חוצפה!
באיזה זכות לקחו להם את הקרקע שלהם?
![]()
(באיזה זכות...)
גם את חושבת שזה כבר לא שלהם?
למה היה צריך להפקיע להם את הבעלות?
מה הוא מרוויח מזה?
רשעים מרושעים!
היא הסתלקה חד צדדית מהשטח - אף פעם לא הבנת את זה כשאמרו לך "נסיגה"? מה זה נסיגה - שאנחנו הולכים משם אבל משאירים לעצמנו זכויות שם???
ואולי כל החרדים טועים כמוך??? ואולי אתה סתם מתבדח על חשבוני?
אז כן, אני עונה ברצינות - כאשר מדינה נסוגה משטח כלשהו מרצונה, היא מוותרת על זכויותיה הממוניות שם. אם כבשו אותה, היא לא מוותרת על הזכויות שלה...
במקרה של נסיגה - זה מרצון...
כשאני צוחק (המיוחד על אשתי...) אני עושה את זה בצורה כזאת זה כל כך בוטה שברור שאני צוחק.
ממש לא התכוונתי להתבדח על נושא כל כך כאוב!
איזה זכות יש למדינה להפקיע זכות ממונית של אנשים פרטיים?
לא מבין!
איך אתה כל כך בטוח בעצמך?
וגם למ"ד שאין יש כאן צד מצד שהם נבחרי הקהל
זה נקרא בלשון הפוסקים חמסנותא דמלכא
אתה באמת חושב שמותר למלך לעשות ככל העולה על רוחו וזה לא גזל?
אבל מדובר כאן במקרה שהמדינה טוענת שזה נעשה למען ביטחון המדינה
במקרה כזה ודאי שיש למדינה סמכות
שהמדינה טענה את זה בתום לב
אתה מדבר כמו ממלכתי עכשיו.
ואתה בטוח שהסיבה האמיתית היא נקמה אישית
האם הוא בגדר חמסנותא דמלכא?
לפי נטית לבו של כאו"א
זה מה שקורה כשמדינה מתנהלת לא עפ"י תורה
הרי זה לא בגדר בלב כל אדם.
מי שם רשע כזה לשר ושופט עלינו
לא סתם אסרה התורה לשים רשע להיות מלך
אם יש לנו מישהו חשוד שעושה שטויות, ומה שהוא עושה מסריח, אבל אלו דברים המסורים ללב
ויש בעיה בעצם השיטה שמינתה אותו להיות מלך,
אז אם הכל עקום, לא חייבים להתעקם יחד אתו
ולא התגוננת מהאשמת הממלכתיות...![]()
ב. מדובר כאן בענין ממוני וכיוון שיש לו סמכות ממונית ואין ראיה שהוא
פועל מחוץ לסמכותו דינו דין אפילו אם בעיקרון ראוי להחליפו
הרי גם אחאב היה ראוי להחלפה ללא ספק ובכ"מ יש לו דין מלך
ג. אני לא מתגונן מהאשמות מופרכות כ"כ (אני מצדד בדעה שלא היה צריך
לשמוע לו כיוון שעבר על ד"ת אבל עדיין יש לו זכות הפקעה ממונית)
אם היה לו סמכות הפקעה ממונית, המתנחלים שנשארים שם ומוחים על הגירוש הם גזלנים ומצווה לסייע בפינוי שלהם. לא?
מאי נפ"מ אם עבר על דין תורה או לא?
לאחאב יש דין מלך, אבל אם הוא יעשה הפקעה של קרקע, ואני אחשוד שזה לצורך בניית אשירה, נראה לך שצריך להתייחס אליו?
אבל עכשיו הדיון הוא לגבי מעמד הקרקע שהוא נתן
למרות שהיה צריך להילחם בנתינה כיוון שהיא עבירה.
אם זה חשד שאין לו משמעות משפטית אז אכן יש להתייחס אליו
http://www.etzion.org.il/dk/5765/982mazav.htm
מעין מה שאתה אומר
אנחנו נכנסים לסוגיא שלא למדתי בעיון
כל הנושא של חמסנות המלך הוא סוגיא שלמדתי בגמרא וברפרוף ראיתי משהו בראשונים, לא יותר
צריך להבין את שורש הדין, למה זה בדיוק כך וכו'
אני לא אוהב להתווכח באוויר על דברים שאין לי בהם מספיק נתונים.
אבל זה במפורש יתכן מאד שברגע שיש כאן מלך רשע, שועשה שטויות, ויש חשד סביר שהוא משתמש בכוחו להזיק, זה יהיה קביל גם משפטית
וחבר'ה!
אני לא היחיד כאן שלא ממלכתי! תעזרו לי!
(מבחינת החוק)
משמעות הביטוי "נכסי דלא ניידי" גילתה משמעות פחות החלטית פתאום?
אלא אפילו רק מצד "פיקוח נפש" גרידא, כפי שסבר הרבי מחב"ד.
ושחרדים שוטים שמנסים להלך אימים בכל מיני חרמות והכרזות שונות מזיקים לעצמם ולעם ישראל כולו, בכך שלא יגורו שם.
לא זכור לי שאתה נוהג לדבר לא יפה לאנשים.
אני כואב על יהודי שעשקו אותו.
יכולתי להתבטא כך גם אם הייתי תומך נלהב של ההתנתקות, והייתי חושב שזאת הדרך לשלום, וכו'
לדעתי שמאלני שלא כואב את ההתנתקות הוא בעל מידות רעות, לא רק טועה.
אתה חושב שהם מזיקים לעם? זה מה שקורה כשלוחצים ציבור לקיר, יש כאלה שנלחמים, יש כאלה ששורפים ניידות, יש כאלה שעושים דברים הזויים, יש כאלה שאפאטיים, יש כאלה שמתנתקים רגשית. יש הכל
גם בהתנתקות היו כמה שפנו לאו"ם שהם פותחים מדינה נפרדת בגוש
אני חלילה לא התכוונתי לדחוק/לפגוע/להאשים אותך ספציפית!!
אבל כן כואב לי על אותם שכנים שלך, שהצער מעבירם על דעתם ומביא אותם לנסות ולפתור צרה אחת ע"י צרה אחרת
כיכר השבת הוא אתר בעייתי מאד...
לפחות ע"פ ההגדרה היותר רחבה של המושג 
ממליץ לקרוא ולקבל מושג על "דעת הקהל" ברחוב החרדי -אפילו זה המודרני יותר- לגבי יוזמות כגון אלו, ירחם ה'
אני חי עם חרדים
ולא נראה לי שתומכים.
באינטרנט בד"כ לא מסתובבים החרדים הכי טובים.
(אל תקפצו עלי, אמרתי בד"כ)
אבל אני אספר סביבי ואני אראה את התגובות
אלעדבכיכר השבת וחדרי חרדים לדעתי מגיבים הרבה חילונים או חרדי-לונים
התגובות שם לא משקפות בכלל בכלל בכלל מה שחרדי ממוצע חושב
מלבד מה שבמפורש זה לא טוב שאני מבזבז את הזמן שלי פה
ואני מתפלל לה' להתנתק מזה
חילך לאוריתא
מנהל מקרקעי ישראל
קרן קיימת לישראל
וכו׳
יש שטחים שמדינת ישראל קיבלה בירושה מקרנות וועדים יהודים שקנו אדמות בארץ ישראל, קנתה מבודדים, קיבלו מהבריטים ויש שכבשו על ידי צבא. ברחבי כל הארץ יש אדמות בבעלות פרטית (טאבו/ קושאן) אבל רוב האדמות הן אדמות מדינה ואם אתה ״קונה״ בית אתה בעצם חוכר את האדמה וקונה את הזכות לבנות בית עליה אבל האדמה נשארת של המדינה.
זאת באמת שאלה, אם בנאדם בונה בית על קרקע של המדינה והמדינה מוותרת על השטח ומפנה את אותו אחד ובה יהודי אחר וכובש את השטח ובונה עליו את ביתו, האם הראשון יכול לתבוע בעלות?
הגישה החרדית הקלאסית (הרב שך)
שמה שלא דובר עליו בהצהרת בלפור זה התגרות באומות ועבירה על ג' שבועות
וכן, כל יו"ש בכלל זה ,
וכן יש יותר מ 100000 חרדים שבכל אופן גרים שם ואין לי איך ליישבו
חוץ מלשמוח שמחזקים את האחיזה בארץ
לא כתוב שם לא להתגרות באומות,
כתוב שם לא למרוד.
וכאן זאת לא מרידה! כי הריבונות היא שלנו!
חוץ מזה, השבועה השלישית הייתה, שהאומות לא ישתעבדו בישראל יותר מדי.
והם עברו על השבועה שלהם (הגרמנים ימ"ש)...
ככה האור שמח אמר?! זה מוסמך?!
ועוד רבנים רבים אחרים בני דורו.
ואת יכולה לעיין מעט כאן:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA
להרחבת אופקים 
צריכה לקרוא יותר לעומק,
אבל זה נשמע שהביאו שם את גישת סאטמר מול הגישה הדת"ל
ואת הגישה החרדית-ליטאית לא הביאו שם כלל
דת"ל מבחינתך?
הרי תכלס היום ההנהגה החרדית לא חושבת ככה
והרב שך בוודאי לא חשב ככה
ביחוד לאור העובדה שאפילו גדולי הדור שלכם מזהים את הנושא כולו ככניסה למגרש הכביכול פרטי של מאבקי הציונים-סאטמר-חב"ד, ופשוט לא מעוניינים להכנס לעובי הקורה הזאת.
תשאלי חרדי מצוי או אפילו ראש כולל מה דעתו, והוא יענה שהוא לא מצוי בסוגיא..
נדמה כאילו האחרונים שהתבטאו בנושא היו הגאון הרב שך והגאון בעל הציץ אליעזר.
זה לא נושא, לא מענין, לא חשוב.
זאת ההרגשה שקיבלתי מרבותי בנושא.
אנחנו עוסקים בהישרדות, משתדלים להחזיק את הראש מעל למים, להציל כמה שאפשר, לגדור לפחות חלק מהפירצות
למה שנילחם בציונות אם היא כבר פסה?
אין היום יצר הרע לציונות, היחידים שמאמינים בה הם הדת"לים, למה שנתעסק בזה?
מתעסקים ביצה"ר של הדור.
זה לא עסק שיש כאן נציגות חרדית שמטעה, זה לא עסק.
(מן הסתם החבר'ה כאן חכמים ויודעים שיש עוד חרדים בעולם, ויש עוד חכמים וגדולי תורה שלא דוגלים בכל מיני פרשנויות והלכות שמופים מציג, (לא נגד מופים... (באמת שלא)), מקווה שהובנתי)
מי הם הרבנים שלך שדנו בסוגית מצוות יישוב ארץ ישראל בזמן הזה, כי בכל אלו שאני מכירה (ואעהמ, אני מכירה המון) ישנה דעה מאוד מוצקה בעניין הזה, (שהמצווה הזו תקפה בעצם גם היום) ומוזר לכתוב "בה אנחנו לא מאמינים", זה נשמע כאילו משהו כאן מנותק מהציבור כולו. יש עניין של גלות, נכון, ולעיתים הוא הגיוני (סנהדרין לא משמע גלות אגב, תפתח תנך ותראה שגם בימים בהם לא היה סנהדרין היו מלחמות והיה כיבוש הארץ. (אתה מוזמן לקרוא ב"אל המקורות" של עמותת ערכים)) הייתי מצפה לשמוע ממך טענה חזקה יותר על פסיקה כוללת לכל עם ישראל. בעניין הזה החרדים "מבליגים" על חוסר קיום הסנהדרין, ואת זה כמובן שאפשר בזמן הזה, וכו' כוו'
מצוות ישוב הארץ שייכת גם בזמן הזה
אמרתי שרק מצות כיבוש לא שיכת
ואי אפשר לפתוח תנ"ך ולראות מה היה בלי סנהדרין, היה סנהדרין עד אחרי חורבן בית שני, כולל.
והיום אי אפשר שיהיה סנהדרין בגלל שאין סמוכים
עלוב, חסר משמעות ושולי.
ישנם חרדים שיודעים לצטט טוב-טוב את "אין ערך ליישוב הארץ ללא לומדי תורה", ו"נעבור לחו"ל", ואני מחכה בקוצר רוח למזוודות... נו'באמת.
חוץ מזה נראה שמשהו שם משובש (אולי בניסוח, אולי ברעיון הם פישלו) ביתר עילית היא לא יישוב הארץ וירושלים לא. מה שאומר שזה לא משהו משמעותי עם רבנים שתומכים וכו', כי אם זה כן היה כך- ירושלים, ובני ברק, והקיצוניים פזורים בכל רחבי הארץ- היו מזדעקים עוד לפניהם.
(אגב, אני באמת חושבת שלפי נקודת המבט שלהם הם צודקים לחלוטין, ועם זאת הם לא יעשו זאת לעולם. לשגר סיסמאות כולם יודעים, במיוחד כשהן חזקות ו"הגיוניות" מבחינה דתית... נחייה ונראה, אף קהילה חרדית נורמאלית לא תהגר לחו"ל בגלל סנקציות פליליות)
עוד 'נו נו'.
היום זה פלילי להשתמט,
ובכ"ז גם אצל החילונים יש כ-30% השתמטות.
וגם ככה החוק אמור להיכנס במלואו רק עוד 4 שנים,
שזה אומר שיהיו בחירות לכנסת באמצע, ויוכלו לשנות את החוק לפני שהוא נכנס.
יש פורום לנו שנועד לזה.
לגופו של עניין, יש מגוון סיבות להחליט שכן או לפסול, לא הייתי מניח שהמראה היה הסיבה.
ו...
בנות הן לא בנים, תחליף דיסקט 🤭
אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..
ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים.. מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?
לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++.
אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...
נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...
מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.
נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.
הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה
לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.
עלה 7000+
שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש
לעומת זאת.
אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת.
כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.
אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.
זה תלוי למה את משתמשת...
וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות
אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם
אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל
אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק
אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי
מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.
כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה? אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).
אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.
בטח לא 2 שקל..
במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.
נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע.
ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..
פ.א.מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.
הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.
סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?
לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.
הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה, כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר. ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.
לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃
מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?
לשם כך יש שיעורים ולימודים.
סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי
יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,
עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית
נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה
שתעביר אותו
או תתיימר לחנך איתו
בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.
זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.
ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.
בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)
בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.
וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה.
סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?
וככה גם מספר טוב.
כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.
אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי
אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות.
הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?
יהיה ברור אי פעם?
איך אחרים רואים את המקום שלכם?
זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?
רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂
אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש.
שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.
אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.
אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.
אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.
וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.
אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו.
יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.
היא הדרך, לא המטרה.
מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.
כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.
תוכלי לבאר את כוונתך?
ברור לי מאד
לעשות טוב לעצמי ולאחרים
ללמוד ולהשתפר מיום ליום
אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי
את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם
יעוד של כל מי שרוצה בזה
לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים
בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.
ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?
יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?
לשנות הרגלים רעים
ליצור הרגלים טובים
כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל
ממליצה על ספר כוחו של הרגל
הוא מסביר את הרעיון של
טריגר- פעולה- תגמול
איך להיפטר/ ליצור הרגל
או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך
הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו
לא אוהבים תהליכים
וזה גורם לקושי בהשגת דברים
אני כן אוהבת תהליכים
מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות
לרוב גם נהנת מהדרך
לכן בעיניי זה לא קשה
אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים
ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר
ללכת בצעדים קטנים
ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע
לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות
ופירט איך לעשות את זה צעד צעד
זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.
לגבי הצעדים הקטנים-
נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז
קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)
לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)
כשהייתה לי מטרה גדולה
השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....
היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי
רק צריך לרצות
ולעשות משהו קטן בכיוון.
ומוסיפים כמה שיכולים
לא מפחד לדבר בשם עצמו
וכנראה לא פותח פצלש
אבל היום אני כבר רק מפה כמעט
ולא כ"כ משתמש במקורי
היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו
לפני הרבה שנים
מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש
ארץ השוקולדאוי, עלית עלינו🙈
@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.
אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח
הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?
איזה צד עדיף.
זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.
יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.
השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.
קשה להכריע.
ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.
אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...
כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..
אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...
ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?
לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.
יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם