ככה זכור לי משו״ע הרב

.

מערכת הערכים שלנו בנויה על דבריו של אלוקים

ואנחנו מנסים לחפש אם הוא אמר משהו בנושא 

וכיון שהשאלה היתה אם "ראוי" לעשות משהו, זאת שאלה ערכית

בשרשורים שכבר מההודעה הפותחת ברור שהלך הרוח שלה הוא הלכתי. ושם גם אני לא "מפריעה".

אבל לאחרונה (ובעצם, זה לא מכבר) שאנשים פותחים שרשור קליל/פריקה/שאלה ומישהו בא וטראח! מפיל שמו"ס הלכתי, או מנפנף באיזה פסק אחרון או אנערף מה...

וזה מעצבן. וזה הורס, וזה מחניק וזה מכביד ולחלוטין לא ענייני.

ולשאלתך,

אישית לא אכפת לי להביע את דעתי גם אחרי שהבאת את דעת ההלכה,

אלא שלא כולם כאן כך.

ובכלל, מה אתה רוצה לומר בשאלתך? הנה בדיוק מה שאמרתי. בכך אתה סותם את הדיון.

תודה רבה לכל הדואגים להחכימנו...

הייתי פשוט מתמגנט לאתגר של החיפוש אחר הנקודה שבאמת מציקה.

הייתי משקיע הרבה, לא כדי להבין את מה שכתוב, אלא כדי להבין את מה שלא כתוב...

(אגב, לתגובתך אלי שם למטה לא הגבתי כי לא משנה איזה ניסוח ניסחתי- זה יצא מדי חריף, ואני מנבאת שזה יפגע ביושבי הפורום.

אם קריטי לך- באישי.

כל טוב סלה.)

(הסוגריים מופנים אלי?).

הפורום ומונעת תגובות ושרשורים ברוח יותר קלילה. 

אבל לא מדובר פה בפלפולים או משהו, הוא שאל שאלה ונראה לי שבתור אדם דתי יעניין אותו הפן ההלכתי אז הפנתי אותו לשם.  אני אמור לסתום ולא להגיב כי יש פה כמה דתיים בלאי שמפריע להם הנושאים שמעניינים אותי?

עוד באתי לענות לך אבל בלי בושה את מזלזלת בהלכה ובאורח חיים של רוב חברי הפורום. מגעיל. 

אני אוחז במה שהביעו כבר לפני,אבל התהיה היא טכנית מדוע אין להם זכות או אפשרות להביע את דעת התורה רחבת הימים בפורום ? ועוד בפורום דתי ? האין זה איפה ואיפה אם הרציונאל הוא לתת מקום לדעות אך לא לדעת אנשים שאוחזים בדעת תורה ?

למה זה צריך להופיע בכל שירשור??

אנחנו רובנו אנשים דתיים,

מונהגים ועוקבים באדיקות אחרי מה שיש לריבונו של עולם לומר,

וממגמה זו נגזרים החיים ודרכי ההתנהלות שלנו.

ולכן "מה נפסק בהלכה" נחשבת ברירת מחדל בכל עניין או שאלה שמועלית בפורום שמורכב מיהודים דתיים. נקודה.

לו לא היינו דתיים- אכן היינו עונים ישר מהכרס

לא חידשת לי שאת חושבת כך

מזמן הגעתי למסקנה שמבחינת כמה אנשים הדת היא משהו צדדי בחיים, ולא מה ש א ת חושבת

כיון שאני, וברוך ה' עוד הרבה, חושבים ב א מ ת כמו שהתורה אומרת, ומתאימים את עצמינו ב א מ ת לדברי התורה, אז בתור במה שפתוחה לכולם, אנחנו במפורש נביא גם את עמדתינו - עמדת התורה לדעתינו

והאובססיביות היא להיות כל הזמן "פתוח" ו "זורם" ולחשוב באותה צורה שחילוני חושב

להתלהב מהחדשנות, מהקידמה, מהנאורות. ולא להעריך את חכמינו בדפים הישנים שלהם

והגאווה הזאת לחשוב שאני מבינה יותר מה"דפים הישנים". -  לי השכל ולי התבונה, לי השכל ולי השיקול דעת, ואני לא יודעת לבטל דעתי בפני גדולים ממני (יש דבר כזה?)

ברוך השם חופפות במידה כזו או אחרת להלכות התורה.

"עוד חידוש עבורך זה שלא כל שאלה כאן היא הלכתית. אלא אנושית. במיוחד בפורום פתוח. וכששואלים אותך "מה דעתך" (מגלה בסוד) יש לך שכל ושיקטל דעת. ובתוך הראש יש לך שכל ותבונה, ולא דפים ישנים."

אין לי שום טענה נגדך, זו תכלית האתאיזם. התורה היא דפים ישנים, היא סותרת שכל ותבונה.. יפה יפה.

ואת גם קוראת לכך "אובססיה"- שברת שיא.

סך הכל מישהו העיר שהוא זוכר שיש על זה שולחן ערוך הרב

לא אמרו לשאול רב

ברור שיש לנו שכל, ולא כל דבר חייבים לחפש בספרים, אבל אם מישהו מביא ספר, לא נסתום לו את הפה

זה מקור חשוב יותר ממה שהעלנו בשיכלנו

הויכוח הוא על עצם הלגיטימיות להביא את ההלכה כתשובה על שאלה בפורום

הצחקתני!

אבל מה ש(כמעט) נכון...

ומכרה אותו למדינים

השיירה הזאת היתה עמוסה באופן חריג בבשמים ושעווה, והיא נועדה למצרים

כתבינו מוסר שהעבד נמכר במחיר זול במיוחד, והתמורה שולמה  בעסקת חליפין של נעליים

כל המעורבים בסיפור- עד מצרים- הם בני אברהם- 

מדנים, מדינים, ישמעלים, בני יעקב.... 

אפילו יש שיטות שפוטיפר הוא לא מצרי אורגינאל....

עדיין לא מצאתי לזה פשר 

יש לו כמה קטעים עם עמים אחרים, גם כאיש גם כשבט ובעיקר כרעיון.

לא בנחישות!!!

אני מבקש!!!

זכותו להתלבש איך שבא לו, וחוצפה להכריח אותו להתלבש בצורה שאתה החלטת

כמו שחוצפה להיות נחוש להעיף מישהו מהבית שלו 

(טוב, לא בדיוק...)

רק לא בנחישות!

מה שייך נחישות כאן?

תן לו לחיות איך שבא לו! תעיר לו בעדינות, ותעזוב אותו

הוא מביא לי כאן אמרות כנף של רשעים מההתנתקות

המתנחלים האלה!

לכל דבר הם חייבים לדחוף את "א"י השלימה" שלהם!

אתה חייב להכיר אותו ולהפסיק לקחת אותו קשה...

או שזה התענוג שלו... 

ואם הוא נהנה - הכי טוב!

ואם זאת בת, שולח מישהי להעיר לה

למה שיסחוב איתו את הפדיחה כל היום? רחמים על הבנאדם.

קרה איזה פעמיים שלמורות שלי היו פדיחות כאלה בתיכון, ורק אני העזתי לומר להן... (חח מקווה שזה אומר עלי גם דברים טובים) 

אם תהיה לי פדיחה, ממש אשמח שיגידו לי את זה, לפני שהבא בתור יצטרך להתלבט על זה...

קיצור, אולי זה מפדח להעיר, אבל במקרה הזה, חייו קודמים. (ברור שאם זה יהיה בן, אשלח מישהו כשאפשר)

ברור שזה לא הכי נעים.

אבל מסכנה האישה הזאת... (תשמע, אם זאת תהיה ערביה- ברור שלא אגש אליה. מה אכפת לי ממנה)

פשוט עושים את זה בזרימה, בלי להתפדח, ובלי פרצוף כזה שאזר הרבה אומץ בשביל זה... ככה זה גם לא יפדח אותה..

כשאתה חושב על זה, זה ממש חסד. והבנאדם ישמח ש"תפנה את תשומת ליבו"...

שיש אמרה של הרב קוק שצריך לאהוב גם גויים

כשתלמד אתה את הרב קוק, נדבר...

מי צפוי?

אני עדיין בהלם מעצמי,

ולא מקבל את זה!

רק דיברתי בשבילכם.

וטיפ לחיים:

את הרב קוק אפשר ללמוד ממיליון צדדים.

אל תלמד רק מצד אחד!

ניסיתי להרחיב אופקים, ולקבל רושם

אני עושה את זה על כל מגזר, על חב"ד ועל סאטמר, על ברסלב ועל גור

אז עשיתי את זה גם עליכם

לא יותר מזה

בגלל שלא למדת אני אומרת את זה.

טוב, פירוט לא על גבי הפורום...

(נדבר עם מעיין טוהר על הפעם הבאה שאנחנו באזור...)

לא אכפת לי לאהוב אותם כשהם בחו"ל... 

ובאמת, ערבים ונאצים אני לא אצליח לאהוב.

פעם אחת חייכתי בטעות לערבייה, ומה זה התבאסתי על זה... כאילו בזבזתי חיוך על ערביה... 

גויים חפים מפשע אין לי בעיה לאהוב...

(במחשבה שניה, אולי אני ארחם עליה באותו רגע ואעשה את זה, אבל בשכל לא בא לי לעשות את זה)

ראיתי בעיר 2 ערביות עם כמה ילדים... 

אחד הילדים היה במצב קצת מסוכן ולא יציב (אבל מסכן רק אותו ולא את הסביבה) 

אם הם היו יהודים- הייתי ניגשת, נוזפת בעדינות שזה מסוכן לילד, מציעה את העזרה שלי לכמה דק עם כל הילדים... 

אבל הם לא היו- אז פשוט המשכתי בדרכי.... 

יצא לי יותר מפעם לרמוז למישהיא שהמטפחת שלה לקחה חירויות.... לא זכור לי מישהיא שלא הגיבה לי בנעימות ובתודה 

יש הרגשה אוטומאטית שהתכוונת לעשות לה נו נו נו

ולומר:

תתביישי לך שרואים לך את השיער! איך בת ישראל מסוגלת ללכת כך ברחובה של עיר, ולא נזהרת שתיראה כמו בת מלך?!

קצת זהירות! בכל זאת!, את לא מתביישת?!

זה פשע נוראי!!! אם באמת היה אכפת לך, זה לא היה קורה! אם היה לך מתחת למטפחת יהלומים, נראה לך שזה יה גולש??? היית נזהרת בשבע עיניים, אה, אז כנראה לא אכפת לך!

להמשיך?

פלא שהיא לא לוקחת את זה טוב?

גם אני הערתי הערות כאלה לבנות מהמשפחה, וקיבלתי תגובות בהתאם...

תמיד התייחסו בנעימות

לא משנה

אני אמרתי מה שחוויתי

(אחת המילים. מחכה להזדמנויות להשתמש בה)

אחד מכללי הרגישות של להעיר לאדם על משהוא- 

זה מגדר 

מגיע לך 

יש גם הבדל במהות של ההערה - 

אני אמרתי כיוון של- לעזור לך להיות מכובדת ויפה יותר

אתה אמרת כיוון של - לתקן דבר הלכתי 

לא מגיע לי ולא נעליים!

אני לא אעיר לסתם אשה (אפילו שבגמרא יש סיפורים כאלה, על הערות בתקיפות לנשים ברחוב, והוא נקרא מתקיפי ארץ ישראל, ובסוף התברר שהיא היתה גויה...)

אבל אשה במשפחה שאני מעיר לה על משהו שבטעות קרה?

אני לא אעיר לאשה על פאה ארוכה\חצאית קצרה\מחשוף\גרביים שקופות

ברור שהיא משום מה חושבת שמותר, ואין מה לעשות

אבל אם בטעות קרה לה משהו, אני סך הכל מנסה לעזור לה!

שתגיד תודה!

בוודאי כל ההסתייגויות שכתבת, לא היה לי ה"א על מציאות אחרת... 

אפילו אם זה היה אחותך, או אשתך- 

כשזה נאמר על ידי גבר- זה נשמע אחרת.... 

(כמו שאישה תגיד לאישה שנמרח לה הליפסטיק, ככה היא תגיד לה שברחה לה המטפחת... אבל גבר לא יגיד את זה!!! ) 

(אתה לא מהסוג שממשיך לחפור באישי, אז חפרתי פה... אם יש לך עוד מה לחפור חזרה- תשלח לי מסר דרך אשתך המהממצצצ ) 

שער שכם.

ערבייה מחפשת את הבן שלה. אני מבינה שאני רואה אותו.

אבל ברור שלא אגיד כלום...

(לחברות שלי זה לא היה כזה ברור. לב רחמן מדי לא במקום...

אבל הן לא היו צריכות להתאפק הרבה זמן, הם מצאו אחד את השני...)

קיצוניות כמוני!

למרות שכנראה אני ממש לא נמצא בסוף הסקאלה.

אם אנסה להסביר למה אני לא בסוף הסקאלה - אם מבקשים עזרה, בהחלט אעזור, אבל לטרוח לחפש להשקיע ולעזור, לא אטרח באותה מידה. אז יש קיצוניים ממני.

חבל, למה להכניס את זה לכל הודעה, מה העניין?

סתם להרבות גזענות ושנאה בעולם?

איך הם יצליחו שם במילואים?

יגישו לערבים פרחים?

מה אני אגיד...

[זאת בדיוק הבעיה, שמשני הצדדים יש בני אדם..]

כמובן שלא הייתה כוונתך להפך מכך,אומנם אומר בכל זאת ,יש הבדל של שמים וארץ מכל בחינה מהותית בין רוממות וקרבה מיוחדת לה' למען תיקון עולם ובין האדרת קבוצה על מנת לרמוס אחרות ולשעבד אותן.אני מזכיר את האחרון כי השתמשת במושג שנפוץ לשימוש לגבי דברים גרועים ידועים.. ומאידך אין קשר ביניהם כמובן.

ב.לגבי מה שארוון אמרה,יש צד של אמת ברצון לתקן עולם ולהתייחס לבני אדם כבני אדם,ברואים של ה'.אומנם ביחס לאומה הערבית יש לזכור שרבים מהם מחזיקים בתפיסות עוינות כלפי עם ישראל.וקצרה היריעה מלהרחיב עד כמה זה משמעותי ונפוץ.

ובכל אופן לא ברור לי מה ההשלכה המעשית של זה,הן מבחינת הפוטנציאל הקטן שמא הוא נקי מזה והן מבחינות אחרות.. אבל זה לא פשוט

העם המובחר ועליון ומה שתגידו, זה ידוע ודווקא בגלל זה האיסור לקלל אפילו גוי הוא יותר משמעותי, א-ו-ר לגויים.. אל תאהבו אותם אבל תישארו בני אדם בכל זאת, זה התפקיד שלנו, לא צריך לרדת לרמה כזאת..

והם בהחלט העם הנבחר.

אבל מה שמייחד אותנו זה רק בחירה אלוקית ולא שום מאפיין גזעי.

מה שאומר שהערבים, שהם ואנחנו משתייכים לגזע השמי,

הם בני אדם בדיוק כמונו,

ועדיין יש לנו ייחודיות על פניהם.

אגב,

הייחודיות הזו רק תובעת מאיתנו לקחת אחריות גם עליהם,

כמו על כל שאר העמים, הגזעים ועולם הטבע.

ולרגע לא טענתי שהבחירה שלנו היא שהופכת אותנו ליהודים.

אנחנו יהודים מבחירה - בחירתו של הקב"ה בנו ("אשר בחר בנו מכל העמים").

והבחירה הזו (כפי שמסביר הכוזרי) מתבטאת בכך שהעניין האלוהי עבר במשך דורות רבים דרך יחידים,

ורק אצל בני יעקב הוא החל להתפשט לכל הצאצאים.

כך שבהחלט,

מה שמייחד אותנו היא נשמת כנסת ישראל, שנשמות כולנו הן חלק ממנה,

והיא מייחדת אותנו גם בלי כל קשר לגזע.

אנחנו בהחלט העם הנבחר,

ומתוקף זה, כמו שכבר כתבתי, יש לנו אחריות על העולם כולו.

גם על צאצאי עשו וישמעאל.

הדבר הטוב ביותר לעולם כולו, גם להם, הוא שישראל ישבו בארצם בשלטון של "ממלכת כהנים וגוי קדוש",

ולשם כך אנחנו נלחמים בהם.

אבל השנאה כלפיהם צריכה להיות מלווה באהבה לבריותיו של הקב"ה,

ולזכור שאנחנו שונאים אותם ונלחמים בהם

מכיוון שאנחנו חפצים בטובת העולם כולו. גם בטובתם.

זה לא פשוט,

אבל זו שנאה מתוך אהבה.

אבל לא הצלחתי איפה ראיתי או שמעתי את זה.

אבל זכור לי בודאות שלמדתי את זה.

אם זה גנטי - גם הערבים (לא כל המוסלמים) הם צאצאי אברהם.

ובוגע להיטלר - הוא שייך את הערבים לאותו גזע נחות.

העובדה ששיתף פעולה עם המופתי, נבעה מטעמים טקטיים:

הוא הבין ששיתוף פעולה עם הערבים יכול להקנות לו ניצחון במזרח התיכון (דבר שהיה קרוב מאוד להתרחש).

לגבי הגוף הישראלי - ודאי שיש בו קדושה,

אך הוא יונק אותה מהנשמה שבו.

והמצוות שאנחנו מקיימים תפקידם לזכך אותו עוד יותר (אם כבר מהר"ל - זה בדיוק העניין של תפארת ישראל).

אנחנו לא צריכים לפחד מלהיות גזע אחד יחד עם הערבים,

מכיוון שזה לרגע לא משפיע על כך שהעניין האלוהי קיים אצלנו ולא אצלם.

אבל עצם הגדרתו כ"גוף ישראלי" מראה שאתה מתייחס למוצאו ולעניין האדלוהי שאליו הוא משתייך.

ולגבי ויקיפדיה,

מחקרים רבים טוענים שהעובדה שהיטלר רצה להשמיד רק את היהודים ולא את הערבים,

נבעה מכך שהוא חשב שהיהודים הם גזע נפרד.

מנגד, מחקרים רבים טוענים שמכיוון שהוא הכיר את היהודים באירופה,

אותם הוא רצה להשמיד, ולא את הערבים שלא ישבו לו כעצם בגרון,

אך הוא לא עשה ביניהם חלוקה גזעית.

אגב, זו כנראה הסיבה שבגינה הוא רצה בהתחלה רק לגרש את היהודים,

ולכן עד ועידת ואנזה (1941) בכלל לא היתה החלטה על השמדת היהודים.

רק כאשר הוא גילה שאף מדינה בעולם אינה מוכנה לקלוט אותם,

גמלה בליבו ההחלטה לפנות ל"פתרון הסופי".

כשהוא כתב את מיין קאמפף הוא עוד לא תכנן פתרון סופי של השמדה.

הברית עם המופתי, שנחתמה ב1936 (או 1935, לא זוכר כרגע),

נחתמה כאשר הוא כבר הבין שיש לו צורך בעוזרים כדי לבצע את מלאכתו - השתלטות על העולם.

באותה מידה אתה יכול לשאול למה הוא נעזר בגזע הסלאבי (אוקראינה ומדינות הבלקן) או הלטיני.

הוא לא רצה להשמיד אותם, מכיוון שהשקפת עולמו גרסה שיש גזע עליון וגזעים שמשרתים אותו.

הגזע הנחות ביותר הוא הגזע השמי,

ובני הגזע השמי הנחותים ביותר הם היהודים (ככל הנראה מכיוון שהם היו באירופה).

מחקרים רבים הוכיחו שהערבים היו כלי עזר בשירות הגרמנים.

היטלר לרגע לא האמין בהשוואת הערבים לגרמנים.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.