השאלה למה את קוראת דוס אמיתי 

מאמינה שאם מכירים את הבחור זה שונה,
לא בטוחה שהייתי שוללת ישר, אבל זה היה גורם למחשבות.
(למרות שלא הייתי רוצה שבעלי ינתח אצלי נניח את אורך החצאית...)

אבל בגדול - הייתי שמחה שאם בעלי 'דוס אמיתי' זה יתבטא גם במעשים - גם בבן אדם למקום וגם בבן אדם לחברו.

לי זה היה מפריע..וזה קובע בעיניי.למרות שיכול להיות שהוא צדיק 

אבל אם אתה שם כיפה וגאה בהיותך יהודי אז למה לעשות טובה ולשים כיפה פיצית?

אני אוהבת לראות כיפה גדולה זה סימן יהודי וזה גם יפה!!!!

"הסיבה למה התחפשת" לא קשורה ל"מי אתה באמת"? 

אני לא מבין ניואנסים כאלה אצלכם, כך שאני לא יכול לדעת מי צודק כאן

אבל יש לי הרגשה שמי שאכפת לו באמת מתורה ומצוות, וחשוב לו כבוד שמים,

לא ילבש כיפה קטנה, מהסיבה הפשוטה שהוא לא רוצה שיחשבו עליו שהוא לייט

הרי יש כאן אנשים שחושבים כך, ומהיכרות עם חלק מהם, הם מהיותר רציניים כאן מבחינה דתית, (לא שהם היחידים, אבל רק אותם הכרתי)

אז אם הוא כזה דוס, איך לא אכפת לו שחלק גדול מהדוסים יחשבו עליו שהוא לא רציני?

ואם נגיד שלא אכפת לו מהחברה שלו, לא אכפת לו גם מכבוד שמים?

או שאולי הוא חושב שזה לא כל כך נורא להיות לייט?

בקיצור, נראה לי מוזר.

אבל אצלי שיוך מגזרי קשור בהחלט ליראת שמים

גם חילוניות היא מגזר, אז גם היא לא מעידה על חוסר יראת שמים?

מה שכתבתי מקודם, זה בתגובה ל"מופים" שכתב "אצלי שיוך מגזרי קשור בהחלט ליראת שמים

גם חילוניות היא מגזר, אז גם היא לא מעידה על חוסר יראת שמים?"

הבנים ממילא לא מתלבשים "אפנתי" במיוחד

<צ>

חוץ מזה שכיפה ענקית בד"כ באה עם פאות ארוכות...

כיפה קטנה סתם יותר אופנתית...

ונתון למחשבה: מדובר יותר בסימן זיהוי, זה לא היה נהוג פעם בכלל... ולמרות שיש דעות שאומרות שהיום זה חובה, יש גם אומרים שזה רק מנהג...

וכיפה אופנתית לא מראה משהו?

את דעתי על פאות?

לא, זה לא מראה כלום, תתפלאי כמה צדיקים יש עם כיפה פיצית, וכמה בנים עם כיפה ענקית- שטוב, יש להם מה להסתיר... וכמובן שיש צדיקים עם כיפות ענקיות וההפך.... אז? אי אפשר לדעת עד שלא מכירים.

בין גודל הכיפה לבין גודל הצדיקות?

ולפעמים זה אפילו ההפך, והכיפה הגדולה מכסה על דברים אחרים....

אי אפשר לדעת.

ולכן אם שמעת עליו שהוא דוס אמיתי, ממישהו שמכיר אותו טוב, והמושגים שלו בעניינים האלה קרובים לשלך, אפשר אולי לתת צ'אנס.

כמי שמעולם לא שינה את קוטר כיפתו ביותר משני מילימטרים פנימה והחוצה - דבריך יפים וחשובים. ממליץ לבנות לדעת שאצל גברים קשה מאוד לנחש מראש מה מסתתר מתחת לכיפה - אני מכיר כיפות קטנות יחסית שמתחתן עומד גבר יהודי שומר תורה ומצוות חזק ביותר, וגם מכיר כיפות גדולות בהרבה שמתחתן לאו דווקא עומד משהו. כמובן גם להיפך. קוטר כיפה בימינו הוא ממש לא פרמטר ענייני.

האדם יראה לעינים ו-ה' יראה ללבב. וזה מהמקורות שלנו. לא מתרבות המערב...

היזהר בדבריך...נימת זלזול רצינית נשמעת מדברייך... כיפה זה דבר מאוד גדול וחשוב, ומנהג ישראל חובה הוא. חוץ מזה, שתתפלא - יש הגדרות הלכתיות גם לכיפה - חייבים שהיא תוכל להיראות מכל הצדדים של הראש. 

אנשים אומרים: " זה לא מעיד במאה אחוז" - נו, באמת. ברור שלא במאה אחוז. היא גם מין הסתם לא חשבה ככה. אבל התשובה האמיתית היא שכן - זה מעיד על משהו. לא במאה אחוז, אבל מעיד.

בואו לא נתכחש - אולי כולנו צדיקים, כולנו חסודים ואת כולנו לא מעניינים בגדים - אבל אנחנו עובדים על עצמנו בעיניים...כל אחד במהלך חייו עובר הרבה תהליכים שבסופו של דבר מובילים אותו אל דרך וסגנון משלו, שאותו הוא אוהב ואליו הוא רגיל.

לא, לשם - אדם שכל יום מחליף סוג כיפה, פעם ענקית ברסלב, פעם קטנה שחורה, פעם קטנה סרוגה, פעם ענקית גבעות, פעם נורמאלית שחורה, פעם שקל סרוגה - זה בנאדם שלא סגור על עצמו, או בנאדם עם הרבה הרבה הרבה שיגעונות - וזה בהחלט מעיד על משהו עליו.

בסופו של דבר לאדם נורמאלי מהשורה יש את הסגנון אליו הוא מתחבר וש-כן. הוא מעיד עליו משהו.

כמו שחצאית ארוכה/קצרה/מגרדת את הברך - מעיד משהו. כמו ששרוול עוקף מרפק/לא עוקף מרפק/מגרד מרפק - לבנות כמובן - מעיד על משהו.

כמו שחולצה מכופתרת/טריקו/הדפסים/פולו - מעידה על הלובש אותה.

כמו שפאות, עגיל לבן, הילוך מרושל, הילוך מוקפד, זקן, אי זקן, זקן צרפתי, תסרוקת מיוחדת, ג'ינס קרוע, ציצית צמר, ציצית בד, בלי ציצית, נעליים, שורש וגרביים, קרוקס, ולהבדיל אצל בנות - עגיל אחד, כמה עגילים באותה אוזן, עגיל עליון, נזם, נעליים/סנדלים, וכו' וכו' - הכל, כולל הכל - מגדיר את האדם.

אחת ולתמיד, בואו נפסיק עם השקר - הלבוש והמראה החיצוני וצורת ההתנהגות של האדם - כ-ן מגדירים את האדם, כן אומרים עליו משהו, כן מבטאים משהו עמוק מהנשמה שלו.

נאמר אומנם אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו - אבל זה לא אומר שהקנקן לא מעיד לפחות במשהו על תכולתו. זה לא אומר שקנקן שמקושט כולו בגרפיטי - אתה תאמין שהוא שייך לעשיר. לעשיר יש קנקן מכסף או מזהב, ואם יש לו קנקן מכוסה בגרפיטי אתה צריך להבין שמשהו משובש אצלו...

ומקווה שהבנתם את המשל - בסופו של דבר, הלבוש כן מעיד על אדם, ובהחלט לוקחים בחשבון את עניין הלבוש.

זה לא אומר שעכשיו להתחיל לפסול על כל סוג לבוש. בגדול כל אחד ואחת צריכים להגדיר לעצמם מה הקווים האדומים שלהם, וכן, מותר להם בהחלט לעמוד עליהם - אפילו אם הם לא אך ורק הלכה, אלא קצת יותר מזה. מותר לאדם להחליט שעם מראה מסויים, אפילו אם מבחינה הלכתית מסויימת הוא כשר, לא זה לא מתאים.

בנוגע לכיפת שקל, אגב - זה בעיה, כי הלכתית הכיפה צריכה להיראות מכל הכיוונים. אבל יותר מזה, גם מבחינה מחשבתית - צריך לחשוב מה באמת הוביל את אותו אדם לשים כיפה כזאת קטנה. מה שהוביל אותו לעשות את זה - זה מה שמעיד עליו.

לדעתי, כיפה קטנה מ(---.. נראלי 15 ס"מ.. אולי 12?.. לא זוכרת..) הגדרות ההלכה-

כנראה שלא מספיק חשובה לו ההלכה כדי להכריח את עצמו לנהוג על פיה.

זה לדעתי לא דוס אמיתי.

כמו אחת שההלכה מחייבת אותה חצאית שהיא עשר ס"מ אחרי הברך,

והיא בוחרת ללכת, עם האופנה או סתם, בחצאית עד הברך בלבד.

דוסית אמיתית?....

משם והלאה- עשרים/ ארבעים ס"מ- על כל אחד מעיד משהו אחר. וכל אחד יכול להיות דוס אמיתי.

גם הצבע ודרך ההכנה (תפירה/ סריגה) לא תמיד מעיד על האדם.

כנ"ל בחצאית- עשר אחרי הברך?.. עד הקרסול?.. לא באמת משנה תמיד.

מעבר לגדרי ההלכה זה מעיד על האדם, לאו דווקא על רמת הדוסיות...

למרות שראוי לו לאדם שיחמיר על עצמו, ולכן בנות לדוג'- חולצות ארוכות, חצאית עד הקרסול.

בנים לא שמעתי שיש עניין להגדיל את הכיפה מבחינה הלכתית.

וכן, מי שמחמיר על עצמו יותר בדברים שיש בהם עניין- יותר חשוב לו להתקרב לה'.

נק' נוספת- מצטרפת לותן טל. לבוש מעיד על האדם. האדם בחר ללבוש את מה שהוא לובש ולא סתם.

וכבר פורט מעלי, אז אני אעצור פה..

קיצרתי קצת, אם יהיה צורך בהמשך ארחיב....

עם כל הכבוד לכל יהודי דתי , לא כל אחד הוא גאון אדיר וכו' וכו' .  חיפשתי בגוגל "קציני ארץ" ומצאתי בס"ה 2 איזכורים. ומסתבר שהוא  יהודי מברוקלין שלא מצטטים אותו , ומה שהוא אומר על ללכת עם כיפה בברוקלין  ממש לא רלונטי.  רק לדוגמא חיפשתי בגוגל  "ציץ אליעזר" ומצאתי 4000  !   חיפשתי "הרב אברהם שפירא" ומצאתי 3300 .

אם מישהו נחשב על ידי ציבור כל הוא אז בהכרח הוא יופיע הרבה פעמים בכל מיני מקומות וזה יתבטא בגוגל . צריך להכיר את הציבור שמעריך איש כזה , ולכן אם כן מזכירים מישהו שהירביץ רבנות זה עוד לא אומר שהוא גדול בתורה ושאפשר לסמוך עליו  , אבל אם לא מזכירים זה אומר שהוא לא משהו.

 את "הרב שי פירון" מזכירים  5400 פעמים , את "הרב מיכאל  מלכיאור" מזכירים  661 פעמים ( ביחד עם "הרב מלכיאור" 900 פעמים, ואף אחד לא יגיד שאפשר להסתמך על הדברים האלה בענייני תורה.

 אבל כולם מסכימים  שהציץ אליעזר הוא  רב אמיתי , לא סתם אחד שהירביץ סמיכה, ואם מזכירים אותו  4000 פעמים ואת הקציני ארץ רק 2 פעמים  זה אומר המון . זה אומר שעל הציץ אליעזר אפשר לסמוך , והקציני ארץ  לא רלונטי. להבדיל להבדיל להבדיל אם אני ארצה לדעת אם איזה טינופת מאש"ף נחשב בעיני  הערבים  למשהו  אני אסתכל בגוגל כמה פעמים  מזכירים אותו  לעומת כל מיני טינופות אחרות. 

לא נכון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

תשאלי את הבחור באמת אם הוא...

(ואני לא מזלזלת בזה, שיוך חברתי זה דבר חשוב, החברה שבה אדם בוחר להשתייך אליה מראה משהו עליו)

הייתי בשבת של סטודנטים (לא משנה של איזה אוניברסיטה) ואני זוכרת שהיה דבר אחד שמאוד הפריע לי: 99% מהבנים שם (והיו בסביבות ה50) היו עם כיפה ממש קטנה.

ואז שאלתי את עצמי: איפה הדוסים?

תשובות אפשריות:

1. הלכו לשבת זכור בישיבה שלהם
2. אין דוסים. כולם התקלקלו באוניברסיטה
3. אולי בעצם כן יש כזה דבר דוס עם כיפה קטנה?

והאמת היא שאני נוטה יותר להסכים עם תשובות 1-2. שלא תבינו אותי לא נכון, הלוואי שמישהו יבוא ויגיד לי שאני חיה בסרט ושיש מלא דוסים עם כיפה קטנה, אבל גם אם כן, קצת מפריע לי שבחור דוס (שההגדרה שלי לדוס אמיתי הוא אחד שמקפיד לקיים את כל ההלכה, קובע עיתים לתורה וכל החיים שלו הם ברוח התורה) בוחר לשים לעצמו מעטפת שהרוב המוחץ של האוכלוסייה רואה אותה כמעטפת של דתי לייט.

כי אם אתה דוס, למה בעצם שלא תשים כיפה בגודל נורמאלי? כזאת שתשדר: "אני יהודי דתי גאה. מקיים את ההלכה כמו צריך ולא מחפש לעגל פינות"???

(מצד שני אני אומרת על עצמי, שגם אני לפעמים הולכת בחצאית שלא תמיד מכסה את הברך בכל תנוחה, ולא הייתי רוצה שבחור ישפוט אותי על פי זה, כי באמת בפנים אני כן דוסית.. ואז זה קצת מתנגש לי עם מה שאני חושבת על כיפות. גודל כיפה כן מעיד על הבן אדם ואורך החצאית לא קובע. אבל אני שואלת את עצמי אם כיפה זה כמו חצאית? האם באמת כזה קשה לבן להגדיל את הכיפה שלו בעוד כמה ס"מ כמו שזה קשה לבת??)

בקיצור.. קצת הסתבכתי, אבל מקווה שהרעיון הכללי הובן.

הקושי של בת להאריך את החצאית הוא קטע חברתי, לא?

הרי אם המודה לשים חצאית ארוכה, אין לאף אחת בעיה עם זה, הבעיה של בנות זה ללכת נגד הזרם

אז זה נראה לי שזה בדיוק אותו דבר אצל בנים.

אם יש בנים שמתפדחים שיאמרו שהם דוסים, והם "כבדים כאלה", יהיה קשה להם להגדיל כיפה בדיוק מאותה סיבה שקשה לך עם החצאית

(אני לא בת, לא דת"ל, ומתלבש כמו דוס מארץ הדוסים גם אצל החרדים, כך שאני לא פונקציה, אבל בכל זאת, כך קיבלתי הרגשה)

לצורך העניין, כן, כיפה זה כנראה כמו חצאית פחות או יותר - או לפחות לפי איך ששמעתי בנות רבות מתארות את הבעיות שלהן בנוגע לחצאית.

אבל תחשבי גם יותר מכיפה. נניח, ציצית. ואני לא מדבר על בפנים או בחוץ - זה כבר עניין הלכתי אשכנזים ספרדים - אלא יותר על עניין - ציצית בד/צמר. יש עניין יותר גדול בצמר, זה יותר הידור - ובכל זאת הרבה ירגישו שצמר מקטלג אותם (אגב - לפי הספרדים לפחות איך שאני הבנתי, צמר זה עיקר המצווה, אבל עדיין יש ספרדים שהולכים בלי צמר. אשכנזים - צמר בשבילם לא עיקר המצווה אבל כן הידור) - וגם, בערך כמו בקטע של החצאית - זה לא נוח הרבה פעמים, בעיקר בקיץ, מאוד מחמם, מגרד וכו'...

ובכל זאת מי שזה חשוב לו, ישים צמר.

אז זה כן אומר משהו על הבנאדם. לא במאה אחוז, כי אין מאה אחוז - אבל אומר.

כיפה קטנה ומקיימים קלה כחמורה פשוט אוהבים

מראה כזה.

מכיר בנות דוסיות,  פריקיות,

מקיימות קלה כחמורה פשוט אוהבות

מראה כזה.

רק לראות מהיכן זה מגיע 

אם ממקום של מרד או ממקום של ככה אני אוהב את עצמי.

השאלה היא האם האופן שבו אנו מפרשים את שנראה לעינינו הוא הנכון מצד האמת?..

אז תשובתי הסופית היא: כן, זה אומר משהו. השאלה היא מה..

ואפילו שקל להשמיץ את עצמנו , לדתיים יש באופן ממוצע מידות יותר טובות ממה שיש לאחרים .

 זה נגד כל מה  שעובדים עלינו באזרחות, על  שכאילו כל דרך מחשבה זה לגיטימי , ושיש חופש דת וכל אחד יכול לעשות מה שהוא חושב ( כולל כל מה שבסדר בעיני אנטי דתיים כמו להיות סוטה ובודאי להיות מחלל שבת ואוכל טריפות ) ושכולם בסדר גמור ( חוץ ממי שבאמת בעד הארץ ולא שותק לערבים בתוקפים אץת היהודים).. אבל במציאות רואיםפ שדתיים ברצינוץת יותר בסדר מאחרים ( באופן ממוצע כמובן ) . והמידות של דתיים ודתיים זה יותר משל חילוניים, ובהרבה מקרים אלו עם פיציכיפה  איכפת להם (כמעט) רק מעצמם .

בכל הדברים האלה אי אפשר להגיד במאה אחוז , אבל ברור שלא צריך מאה אחוז. יכול להיות מישהו עם כיפה קטנה ( ואדומה) אבל זה עוד לא  אומר שהוא דתי חלש ,  תסתכלו על אברום בורג   לדעתכם הוא : דתי , כמודתי ,או חילוני?

משהו שראיתי  ותוציאו את המסקנה.

 לפני חתונה באוהל הארועים בכפר עציון  ערכו תפילת מנחה. היו שם 24 שהצטרפו למנין . מהם 23  עם כיפה בינוני או גדולה ו1 עם כיפה זערורית אדומה. במרחק איזה 8 מטר משם עמדה ופטפטה קבוצה של שמונה , כולם עם כיפה פיצית.

 לדעתי זה אומר הכל.

לא מדובר כאן במקרה אחד .מדובר ב 32  אנשים . והסיכוי שזה רק מקרה  שכל אלה עם הכיפה הצטרפו וכל אלה בלי כיפה ( רק עם כמוכיפה)  חוץ מאחד לר הצטרפו זה  עשירית של מליונית אחוז !

 אותו דבר להגיד שאלה עם הכיפה לא התפללו ואלה שבלי כיפה ( רק עם כמוכיפה ) כן התפללו זה גם עשירית מיליונית האחוז !

 וחוץ מזה אם אלה עם הכמוכיפה היו דתיים הם היו מצטרפים להגיד קדושה .

אז למה לרמות את עצמנו ? ברור מהמקרה הזה לגמרי שמי שהולך עם כמוכיפה הוא רק כמודתי . ( חוץ מבודדים בודדים שהם קצת דתיים) .

הנתון לגבי בעלי הכיפה הקטנה הוא ש8 מ9 לא הצטרפו, ואחד מ9 הצטרף.

כלומר, אם ניקח אותם כמדגם מייצג, הרי ש11% מתפללים. 

ברור שבמדגם כ"כ קטן, טעות הדגימה יכולה להיות די גדולה. ובפרט שלא מדובר כאן בקבוצה אקראית, אלא בקבוצה שיתכן שכולם או חלק גדול מהם מגיעים מרקע דומה (והרי הם פטפטו ביניהם).

וגם אם נניח שבאמת 89% לא מתפללים, זה לא סיבה להכליל את ה11% הנותרים. (אם כי זו כן יכולה להיות סיבה להמליץ לאדם דתי לא להתלבש באופן שמזהה אותו ככזה.)

אתה דנת רק על  ה9  בלי כיפה אמיתית . והיזנחת את 24 שעם כיפה אמיתית .

 לגבי ה- 9 .

 בהחלט נכון שזה מראה שבערך  89% מאלה עם פיציכיפה  הם לא הכי דתיים . ( תגיד מה שגיד שם מכירים וכו' , אבל זה שהצשיכו לפטפט כשהדתיי ממש אמרו קדושה זה כן מראה ).

 אבל בגלל שהמדגם לא ענק  הגיוני להגיד שאולי  רק  80% מחובשי פיציפה  הם לא הכי דתיים , ואולי אפילו רק  75%  מאלה עם פיציפה  הם כאלה .

 אז זה לגמרי מספיק בשביל להגיד לשואלת איך להתיחס לאחד כזה . כמו שאם יציעו לה אחד שרק 75%  שהוא  גנב כרוני , או רק 80%  שיש לו סרטן עור , או רק  89%  שזרקו אותו משלושה  בתי ספר  של חינוך מיחוד. 

 וצריך לחשוב גם על ה 24 עם כיפה . שזה מראה ברור שלאלה עם כיפה יש יחס רציני לעניינים דתיים.  זה לא אומר שכל אחד הוא בטח שיא השלמות, לגמרי לא , אבל זה נותן תמונה בשטח של דתי / לא דתי.

 והכל מראה לגמרי  ( כמו שכתבתי עם אפשרות של טעות פחות מעשירית מליונית אחוז) שאלה עם כיפה יותר דתיים מאלה עם פיציפה.

לדעת הרבה אשונים שמירת נגיעה היא איסור דאורייתא

וגם אם היא מדרבנן מבואר בגמרא שיהרג ואל יעבור

זה ממש לא "רק" מנהג!

(בלי לזלזל ח"ו במנהגים)

"...לגלות ערווה" כל מגע שמטרתו לגילוי ערווה אסור מן התורה הא לאו הכי אסור מדרבנן! 

ולכן כל בחורה אע"פ שהיא נידה אסורה במגע מדרבנן מדין הרחקות!

גם אישה לבעלה בימי הוסת והליבון אסורה במגע כלשהו מדרבנן רק המעשה עצמו הוא בכרת

בכל מקרה אין קשר לשמירת נגיעה ומנהג זה איסור מדרבנן לכל דבר!

אבל אם הבנתי נכון את דבריך אתה אומר שהאיסור לשמירת נגיעה הוא מדרבנן ?,ראה את הכתבה המצורפת הרמב"ם אומר שזהו איסור תורה וכך נפסק בשולחן ערוך,הרב יוני לביא מדבר על זה כאן:

http://news.moreshet.co.il/news1.asp?x=55290&kategory=1602

הכוונה , של הפשט לפחות, "לא תקרב" = לא תקיים איתה יחסי אישות. לא מדובר בלחיצת יד לשלום או בלקיחת מוצר מידה של מוכרת. בדור הזה יש הקצנה. על הסיבות להקצנה הזאת, כבר הכבירו מלים לפני.

[שמות רבה] אמר הקב"ה אל תאמר הואיל ואסור לי.. הריני תופשה ואין לי עוון וכו'.. אמר הקב"ה כשם שאם נדר נזיר שלא לשתות יין אסור לאכול ענבים לחים ויבשים וכו'.. אף אשה שאינה שלך אסור ליגע בה כל עיקר. וכל מי שנוגע באשה שאינה שלו מביא מיתה לעצמו וכו'.

מסילת ישרים: ועל דרך זה אסרו בענין זה של העריות כל מה שהוא ממינו של הזנות או הקרוב אליו באיזה חוש שיהיה..במעשה.. ראיה.. דיבור.. שמיעה ואפילו במחשבה ועתה אביא לך ראיות על כל אלה מדבריהם ז"ל וכו' (פרק יא).

אנחנו לא קראים. וכוונה אינה לפי "הפשט לפחות"...

אז ה"הקצנה" היא קודם כל בכותרת שהבאת. והיא גרועה בהרבה מה"הקצנה" השניה. אח"כ יש לבדוק הלכה למעשה.

לחיצת יד לשלום גם הרבה אסרו או ראו בכך דבר שאינו הגון. וכן שמעתי מר"א שפירא זצ"ל שפעם מישהו שאל אותו על דבר כזה "משום נימוס". אמר: "לא תהא כוהנת כפונדקית? זה הנימוס שלהם וזה הנימוס שלנו"...

"לקיחת מוצר" - אמרו חז"ל על המרצה מעות מידו לידה כדי ליהנות, ולא סתם כך. בווודאי שיפה שנזהרים מנגיעה כלשהי בזה.

אז אין כאן "חוכמת ישישים". חוכמת הישישים היא בדברי חז"ל שצוטטו לעיל, ולא בהתעלמות מהם ו"הסברת" הפסוק כאילו אין תושבע"פ.

http://news.moreshet.co.il/news1.asp?x=55290&kategory=1602

ולא תפילה , ולכן לא אומרים  את זה , או שמוסיפים מילים. כמו ששמעתי בבית אל בבית הכנסת המרכזי אברהם אוהבי שמבקשים בהתחלה שיהיו בראש המדינה אנשים דתיים ייראי ה' .

רק בגיל 40 נכנס לחיידר לראשונה ושם התגדל

אממה

תיקן את מידותיו ב40 השנים שקדמו לתורה וכך נתיישבה התורה בליבו

כיפה קטנה + מידות טרומיות לרוץ על זה אישה חכמה תוכל להצמיח בן

תורה אמיתי מאיש עם מידות מתוקנות 

ומאידך גם מת"ח שינשא ל"מהבולה" אפשר לעשות אפיקורוס

ואידך זיל גמור

הפרוש של דברים זה איך שמבינים אותו האנשים.  בארץ מי שהולך בךי כיפה מכריZ בזה שהוא לא דתי ומי שהולך עם כיפה זה שלט אני בעד שצריך לשמור את המצוות . ומי שהולך עם כיפה פיצית ( אדומה בדרך כלל) מכריז בזה לחילוניים שהם אלה שחשובים לו : תיראו אני לא דתי ממש אני כזה רק קצת רק בערך. תבינו אותי אני בסדר ראני בעצם כמו אחד משלכם.

 כל הניסיונות למצוא הצדקה הלכתית ממש מצחיקות. כי לא ההלכתי זה העניין כאן. אלא מה שהכיפה הפיצית משדרת.

מתחת אליו- "התורה לא מחייבת אותי"

וכן, כללי החיוב של התורה הם ההלכה, ולכן היא משנה.

מעליו- על כל אחד מעיד דברים אחרים.

וכיפה קטנה היא לאו דווקא הכרזה לחילוניים.

באופן כללי מסכימה איתך.. ניסחת היטב

למה בדיוק את חושבת שמי שהולך עם כיפה קטנה רוצה להעביר מסר לחילונים???!!!!
 

יש שיטות שהיום אי לבישת כיפה (חוץ מבשינה) זה בעייה של "בחוקתיהם לא תלכו".

זה "בחוקותיהם לא תלכו" וכמובן זה "שיטות שהיום"..

ונכון שזה "שיטות שהיום" כי המציאות משתנה.

כיוון שכל ישראל קיבלו עליהם ללכת עם כיפה מי שלא הולך עם כיפה נידמה בזה לגויים,זה מאוד פשוט.

עלוב

תשובה לשאלה- כן, וודאי, ברור.

די מקומם שהמון בחורים שיצא לי להכיר, טובים באמת, "דוסים" אם את קוראת לזה כך- לובשים כיפה קטנה קטנה, אולי כי זה יותר יפה, (זה באמת כן), אני טוענת שכיפה גדולה יותר מכבדת את המשמעות שלה.

צריך לבדוק את המידות הטובות שלו

כיפה זה סתם סמרטוט! את צריכה  להכיר אותו באמת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

חלק חושבים שזה אהבת ישראל לא להגיד ת'אמת. אז מלמדים זכות אפילו שיודעים שזה סתאאאם. תירא ישר. אף אחד לא אומר שכיפה גדולה זה פחות דתי. למה הרבה אומרים על פיצית ואף אחד לא אומר על גדולה ? בגלל שיודעים ת'אמת.

 תשסתכלו ב 

    ותראו את הכיפה פיצית האופיינית חנוך דאום איך הוא מדבר על היהודים הדתיים  ב 2 דקות ו שניות : "העם רצה לז** אתכם" , ואיך הוא מצהיר הוא לא ממש דתי ב  17 דקות 54 שניות. ( אגב דאום זייף חלקים בראיון :http://tinyurl.com/nr9yujf    ) 

 למה חנוך דאום לקח כיפה פיצית אדומה  ולא כיפה גדולה ? בגלל שהוא יודע שכיפה פיצית זה אומר :"אני דתי כאילו , לא ממש , אני בעצם חילוני כמוכם".

 זאת האמת . ומי שאומר שהכיפה לא מראה על כלום ויכולך להיות בעל מידות הכי טובות וצדיק הכי גדול אבל עם כיפה פיצית , ולהפך עם כיפה גדולה והכי לא בן אדם . מי שאומר את זה אומר סתם . הוא יודע שכמעט תמיד זה לא ככה. 

 בקיצור אם את רואה מיהו עם כיפה פיצית אז לגמרי בשכל זה להבים שלפניך מישהו כמודתי. וזה כמו שתפגשי מישו שיש לו 3 הרשעות מהמשטרה על זה שגנב וישב פעם חצי שנה ופעם חודשים ופעם שנה בבית סוהר , והוא יגיד לך שהכל טעות  .

 נכון שלפעמים יש טעויות אבל מעניין מה יגישו אלה אומרים שאסור להגיד שמשהו שמראה זה בעצם לא מראה כלום.

ואיתמר עם הכיפה הענקית הוא קיצוני עם תמונה של דר' גולדשטיין על הקיר...אז כל בכל כיפה ענקית הוא קיצוני?

בקיצור, לא אומר כלום....

והנושא כאן זה דתיות. ובהחלט דאום עם הפיציכיפה שאומר שלא ממש מאמין ב א לוהים , ושאומר  כאילו רוב העם רצב  לז** את המתנחלים ולכן גרשו את היהודים ( הנפלאים !!! ) מחבל עזה בראה כמה שהוא  אפס. חשבת פעם שד"ר ברוך גולדשטיין קיבל הודאה מהמח"ט להתכונן , בתור רופא, לזה שמחר הערבים יכעשו טבח ביהודים " חשבת על זה שהמון פעמים ד"ר גולדשטיין טיפל ביהודים שהערסים פצעו או הרגו ?  חשבת על זה שכל מה שהוא רצה זה לעצור את הטבח ולהציל יהודים( ובטוח שהוא הציל).  אז אני לא שם תמונה שלו על הקיר וגם לא של מאיר הר ציון שהיה לוחם נפלא ועה המון בשביל כולנו , וגם לא של טרומפלדור וגם לא של  עוד הרבה שמסרו את נפשם בשביל העם שלנו.

 אבל  צריך להיות ממש צבוע בשביל לצאת נגד מי ששם תמונה של ד"ר ברוך גולדשטיין ולא להגיד מלה אחת נגד מי ששפ תמונה של יצחק רבין שירה והרג ( אם אכתוב רצח ימחקו)  ניצולי שואה ולוחמים מתנדבים שקפצו מאוניה טובעת בחוף תל אביב ושחו לחוף.   כן מהיריות שלו ושל  אלה שפקד עליהם לירות , נרצח  הילד  הקדוש אברהם כהן בן  16 שהיה תלמיד בתלמוד תורה נוה שלום בתל אביב  ושחה בים להציל את  ניצולי השואה והמתנדבים  שקפצו לים ולא ידעו לשחות.

 ארוון תהיה ישר  :  אתה מסכים שמי שתולה  תמונה של יצחק רבין שהרג בט"ו סיון תש"ח את  הילד אברהם כהן  הוא קיצוני  נוראי ?

 ןוחוץ מזה אתה מוחק את העובדה שחנוך דאום ערך וזייף את הצילומים כך שהוא יצא  לא לגמרי מגוחך.

 וחוץ מזה מי שמפריע לאזכרה של יהודי שנרצח בידי הערבים  שרוצים להשמיד את כולנו הוא אפס אחד גדול , ואפילו פחו מאפס.

זכרת לעלות לקבר של גולדשטיין היום?

כדוגמה ללא דתי[לא היית צריך להביא פרק שלם בשביל זה, הוא כבר מזמן אמר שיש לו ספקות..]

וממנו הסקת על הכיפה.

לגבי מעורבותו של רבין באטלנטה, כבר היום הראו מעורבותו לא הייתה גדולה כפי שניפחו, בכל מקרה הוא לא ירה בגבם של 29 מתפללים.

וזאת לא הוכחה לכלום בכל מקרה כי אני בטח לא אתלה תמונות של גולדשטיין כמו שלא אתלה תמונות של רבין...

בכל מקרה האם ניתן להסיק מחנוך דאום שכל דתי עם כיפה קטנה הוא בעל בעיות באמונה? ואם כך, האם כל בעל כיפה גדולה הוא קיצוני שמצית רכבים ומסגדים בכפרים ערבים?

וגשאיש מקצוע מחלליט שדתי לייט לייט אופיני הולך עם פיצי כיפה זה די מוכיח.

ולמען הדיוק.

אין שום בסיס על זה שיהודים שורפים מסגדים בכפרים ערביים ! שיקרו פעם שקר כזה והתברר שזה עניין פנימי של הערבים. ערבי שרף במסגד.

 כדאי שתיזהר מלהיגרר אחרי תעמולה של אנשים מסוגו של דאום.

 רבין הוציא פקודה לרצוח את השוחים בים . זו מוערבות מוחלטת. לפי החוק אז הייתה חובה לדון אותו על רצח הילד אברהם כהן ששחה בים להציל ניצולי שואה ומתנדבים מטביעה ,ועוד כמה. ולתת לו להתנדנד על חבל . בספר אלטלנה  עמוד 282 מסופר גם על זה שרבין אישית זרק רימוני יד על כאלה שהיו ע"י הבנין שבו היה רק בגלל שההם היו ימניים, (והוא היה יכול אז להרוג גם ילחדיםן שהסתובבו שם.).

 ד"ר ברוך גולדשטיין פעל למנוע טבח ביהודים ! זו האמת שמוחקים אותה .

יש "חילונים" שמאמינים ב-ה' יותר מהרבה דתיים, ולהיפך -- יש דתיים וגם חרדים שאין בליבם אמונה בכלל אבל הם נולדו וגדלו במגזר המסויים וטוב להם שם כי המשפחה והחברים שם. כלומר כל קבוצת התמיכה שלהם שם. חוץ מזה, הם מכירים את כל ההתנהגויות הנדרשות ומסתדרים איתן היטב. לעומת זאת, העולם בחוץ זר להם והם לא יודעים להסתדר שם, אז הם נשארים חרדים או דתיים אפילו שאין אמונה בליבם כלל וכלל.

חילונים שמאמינים ב-ה', הרבה פעמים בכלל לא יודעים מה דתיים עושים בחיי היומיום שלהם. אין להם מושג איך להתפלל. הם לא מכירים את הסידור. הם לא מכירים את המצוות. הם נולדו וגדלו כחילונים בסביבה חילונית. זה מה שהם מכירים. הם גם לא רוצים להיות מוזרים. גם להם חשוב להיות מקובלים בחברה שלהם. גם להם חשובה קבוצת התמיכה שלהם. חוץ מזה, הרבה פעמים הם בכלל לא מבינים שאמונה ב-ה' דורשת משהו מלבד להאמין בו. מה שנוגע לתפילה, הם חושבים שזה משהו שבא "מן הלב". משהו פרטי, אישי, אינטימי. משהו שנאמר במילים שלהם. לא משהו שכתוב בסידור.

,

אז איך אתה אומר שהם מאמינים?

הם חושבים שהם מאמינים...

כנ"ל הרבה שומרי מצוות...

שטובים רק בשביל להתווכח.

 אני בטוח שאתה לא תציע אחד כזה לאחות שלך שמעוניינת בדתי על אמת , אם אתה רוצה שיהיה לה מה שהיא רוצה.

וזה נכון שיש צבועים בעולם

אבל ברוך ה' הם מיעוט

וה"מגזר" הדתי לא כזה, וכן ה"מגזר" החילוני לא כזה.

דעתי היא שבנאדם הולך עם מה שההורים שלו שמו לו על הראש.

אחר כך זה כבר נשאר, כי ככה התרגלו לראות אותו:

אם יקטין יאמרו שהוא מוריד גם את הרמה הרוחנית שלו,

אם יגדיל - יאמרו שהוא יותר נהיה דוס.

לכן לפי דעתי זה לא אומר שום דבר, יש לכאן ולכאן, זה שאדם הולך עם כיפה קטנה זה לא בהכרח כי הוא מתבייש ביהדותו.

לרוב אני לא כותב פה, סתם בגלל שזה דיון שעשיתי כמה פעמים עם חברים..

 השתכנעתי יותר ויותר שגודל הכיפה מראה על רמת דתיות

זה פשוט עובר כחוט השני בתגובות של כל הדתיים שאני מכיר כאן

ואלה שאני מכיר שהם לא כל כך דתיים - הם אומרים שזה לא אומר כלום

זה עושה לי הרגשה שמי שלא כל כך דתי האמירה הזאת מציבה לפניו מראה - הנה החיצוניות שלך מראה לכולם שאתה שייך למגזר לא כל כך רציני מבחינה דתית

וכיון שאין אדם שחושב שהוא "לא מספיק דתי", כולנו חושבים שאנחנו זה הנורמה - מי שיותר דתי מאיתנו הוא מגזים, ומי שפחות דתי מאיתנו הוא חפיפניק (תחשבו רגע על עצמכם) אז כשאומרים לו שמבחינה חברתית מתקבל רושם שהוא לא רציני - הוא מזדעק - "לא נכון! זה לא אומר כלום, יש אנשים שלבושים כמוני, ובכל זאת הם בסדר (אני למשל...) לא צריך להכליל"

יש אחד כאן יוצא מן הכלל בנושא (וברור שיש יוצאים מן הכלל, אני מדבר על רוב האנשים, על מגזר בכללותו, לא על כולם)

רק בשביל שאם מישהו יתנפל על מופים ויגיד לו "איך אתה אומר שאני שהולך עם כיפה פיצית , לא ממש דתי ". אז מופים יענה לו "לך התכונתי שיש יוצא מהכלל". אבל באמת מופים יודע שאין כאן יוצר מהכלל !

אבל עובדה... המציאות הזו שאתה מציג שם לא קיימת!

אני הרי יודע שימחקו לי את התגובה הזאת, כדרכם האלימה של הפורומים האלו. אבל אני בכל זאת מנסה שזה יישב כאן, אפילו אם לזמן קצר, רק כדי למחות נגד התוקפנות הברוטאלית של מחלק הציונים מטעם עצמו (או שאולי בהסמכת הרבנות הראשית). וכמובן שאם "זה עושה לי הרגשה", אז זו כבר ההוכחה החותכת. ההרגשות של מופים. פשוט תגיד במפורש שאתה בעל רוח הקודש, ויודע ב"הריחו ביראת" מה כן ומה לא, מה אסור ומה מותר, מה טמא ומה טהור. אה, אגב, ומה קורה כשהתיאוריה מתנפצת כי "יש אחד כאן יוצא מן הכלל בנושא" כדבריך? מאוד פשוט: מסבירים שיש לך את היכולת לדבר "על רוב האנשים, על מגזר בכללותו", ונפתרה הבעיה! חבר, אתה ואדון יונתן הפסקן המכונה "פיקאלו" יכולים לפתוח את ישיבת היודעים. אם לצטט גם מתובנותיו המבוססות: "מי שמשוחרר אפילו קצת מדעות קדומות... מבין שהגודל כן קובע, הכיפה קובעת והשרוולים קובעים..." בוודאי, אין ספק שהוא המשוחרר מדעות קדומות. נו, עכשיו אפשר למחוק בכיף.

[בלי להתייחס דווקא ל"גודל הכיפה" שהוזכר בתחילה, שזה ממש די "קטנצ'יק"..]

שאכן, יש אנשים במקומותינו, שהם בעלי רמה דתית ושל יראת שמיים גבוהה - 

והולכים עם כיפה לא-גדולה.

הם פשוט לא שמים לב לזה. לא כ"כ מודעים ל"גדרים" בנושא, וכמו דברים אחרים בלבוש שלהם - גם זה לא תופס אצלם מקום.

הכרתי כמה כאלה - מופלגים ביר"ש, מידות טובות ומצוות (לצערי, גם ראיתי קצת שעם כיפות "גדולות" וההיפך..)

אבל נכון שיש כאלה שזה מבטא אצלם "אמירה". לשני הכיוונים.

ויש מקומות מסויימים, שבהם הבוטות של "ללכת דווקא כך", גם מבטאת אמירה..

היחס בין גודל הכיפה לראש. אם הכיפה נראית מכל כיוון הרי אין כל בעיה שהיא קטנה.

ואם מכיוון מסוים נראה כאילו אין כיפה.. נראה שאין כיפה!

האם צריך שתהיה כיפה על הראש בשביל שיראו אותה או אולי מספיק שיהיה לי בכיס או בלב.

כנראה אחד שיש לו כיפה בכיס, הוא דתי בלב. האם דתי בלב יכול להיות דוס אמיתי? שאלה.

אורך החצאית קובע או לא ?

דוסית אבל עם חצאית גבולית - עד הברך בישיבה, יכולה להיות חיה כזו ?

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.