השאלה למה את קוראת דוס אמיתי 

מאמינה שאם מכירים את הבחור זה שונה,
לא בטוחה שהייתי שוללת ישר, אבל זה היה גורם למחשבות.
(למרות שלא הייתי רוצה שבעלי ינתח אצלי נניח את אורך החצאית...)

אבל בגדול - הייתי שמחה שאם בעלי 'דוס אמיתי' זה יתבטא גם במעשים - גם בבן אדם למקום וגם בבן אדם לחברו.

לי זה היה מפריע..וזה קובע בעיניי.למרות שיכול להיות שהוא צדיק 

אבל אם אתה שם כיפה וגאה בהיותך יהודי אז למה לעשות טובה ולשים כיפה פיצית?

אני אוהבת לראות כיפה גדולה זה סימן יהודי וזה גם יפה!!!!

"הסיבה למה התחפשת" לא קשורה ל"מי אתה באמת"? 

אני לא מבין ניואנסים כאלה אצלכם, כך שאני לא יכול לדעת מי צודק כאן

אבל יש לי הרגשה שמי שאכפת לו באמת מתורה ומצוות, וחשוב לו כבוד שמים,

לא ילבש כיפה קטנה, מהסיבה הפשוטה שהוא לא רוצה שיחשבו עליו שהוא לייט

הרי יש כאן אנשים שחושבים כך, ומהיכרות עם חלק מהם, הם מהיותר רציניים כאן מבחינה דתית, (לא שהם היחידים, אבל רק אותם הכרתי)

אז אם הוא כזה דוס, איך לא אכפת לו שחלק גדול מהדוסים יחשבו עליו שהוא לא רציני?

ואם נגיד שלא אכפת לו מהחברה שלו, לא אכפת לו גם מכבוד שמים?

או שאולי הוא חושב שזה לא כל כך נורא להיות לייט?

בקיצור, נראה לי מוזר.

אבל אצלי שיוך מגזרי קשור בהחלט ליראת שמים

גם חילוניות היא מגזר, אז גם היא לא מעידה על חוסר יראת שמים?

מה שכתבתי מקודם, זה בתגובה ל"מופים" שכתב "אצלי שיוך מגזרי קשור בהחלט ליראת שמים

גם חילוניות היא מגזר, אז גם היא לא מעידה על חוסר יראת שמים?"

הבנים ממילא לא מתלבשים "אפנתי" במיוחד

<צ>

חוץ מזה שכיפה ענקית בד"כ באה עם פאות ארוכות...

כיפה קטנה סתם יותר אופנתית...

ונתון למחשבה: מדובר יותר בסימן זיהוי, זה לא היה נהוג פעם בכלל... ולמרות שיש דעות שאומרות שהיום זה חובה, יש גם אומרים שזה רק מנהג...

וכיפה אופנתית לא מראה משהו?

את דעתי על פאות?

לא, זה לא מראה כלום, תתפלאי כמה צדיקים יש עם כיפה פיצית, וכמה בנים עם כיפה ענקית- שטוב, יש להם מה להסתיר... וכמובן שיש צדיקים עם כיפות ענקיות וההפך.... אז? אי אפשר לדעת עד שלא מכירים.

בין גודל הכיפה לבין גודל הצדיקות?

ולפעמים זה אפילו ההפך, והכיפה הגדולה מכסה על דברים אחרים....

אי אפשר לדעת.

ולכן אם שמעת עליו שהוא דוס אמיתי, ממישהו שמכיר אותו טוב, והמושגים שלו בעניינים האלה קרובים לשלך, אפשר אולי לתת צ'אנס.

כמי שמעולם לא שינה את קוטר כיפתו ביותר משני מילימטרים פנימה והחוצה - דבריך יפים וחשובים. ממליץ לבנות לדעת שאצל גברים קשה מאוד לנחש מראש מה מסתתר מתחת לכיפה - אני מכיר כיפות קטנות יחסית שמתחתן עומד גבר יהודי שומר תורה ומצוות חזק ביותר, וגם מכיר כיפות גדולות בהרבה שמתחתן לאו דווקא עומד משהו. כמובן גם להיפך. קוטר כיפה בימינו הוא ממש לא פרמטר ענייני.

האדם יראה לעינים ו-ה' יראה ללבב. וזה מהמקורות שלנו. לא מתרבות המערב...

היזהר בדבריך...נימת זלזול רצינית נשמעת מדברייך... כיפה זה דבר מאוד גדול וחשוב, ומנהג ישראל חובה הוא. חוץ מזה, שתתפלא - יש הגדרות הלכתיות גם לכיפה - חייבים שהיא תוכל להיראות מכל הצדדים של הראש. 

אנשים אומרים: " זה לא מעיד במאה אחוז" - נו, באמת. ברור שלא במאה אחוז. היא גם מין הסתם לא חשבה ככה. אבל התשובה האמיתית היא שכן - זה מעיד על משהו. לא במאה אחוז, אבל מעיד.

בואו לא נתכחש - אולי כולנו צדיקים, כולנו חסודים ואת כולנו לא מעניינים בגדים - אבל אנחנו עובדים על עצמנו בעיניים...כל אחד במהלך חייו עובר הרבה תהליכים שבסופו של דבר מובילים אותו אל דרך וסגנון משלו, שאותו הוא אוהב ואליו הוא רגיל.

לא, לשם - אדם שכל יום מחליף סוג כיפה, פעם ענקית ברסלב, פעם קטנה שחורה, פעם קטנה סרוגה, פעם ענקית גבעות, פעם נורמאלית שחורה, פעם שקל סרוגה - זה בנאדם שלא סגור על עצמו, או בנאדם עם הרבה הרבה הרבה שיגעונות - וזה בהחלט מעיד על משהו עליו.

בסופו של דבר לאדם נורמאלי מהשורה יש את הסגנון אליו הוא מתחבר וש-כן. הוא מעיד עליו משהו.

כמו שחצאית ארוכה/קצרה/מגרדת את הברך - מעיד משהו. כמו ששרוול עוקף מרפק/לא עוקף מרפק/מגרד מרפק - לבנות כמובן - מעיד על משהו.

כמו שחולצה מכופתרת/טריקו/הדפסים/פולו - מעידה על הלובש אותה.

כמו שפאות, עגיל לבן, הילוך מרושל, הילוך מוקפד, זקן, אי זקן, זקן צרפתי, תסרוקת מיוחדת, ג'ינס קרוע, ציצית צמר, ציצית בד, בלי ציצית, נעליים, שורש וגרביים, קרוקס, ולהבדיל אצל בנות - עגיל אחד, כמה עגילים באותה אוזן, עגיל עליון, נזם, נעליים/סנדלים, וכו' וכו' - הכל, כולל הכל - מגדיר את האדם.

אחת ולתמיד, בואו נפסיק עם השקר - הלבוש והמראה החיצוני וצורת ההתנהגות של האדם - כ-ן מגדירים את האדם, כן אומרים עליו משהו, כן מבטאים משהו עמוק מהנשמה שלו.

נאמר אומנם אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו - אבל זה לא אומר שהקנקן לא מעיד לפחות במשהו על תכולתו. זה לא אומר שקנקן שמקושט כולו בגרפיטי - אתה תאמין שהוא שייך לעשיר. לעשיר יש קנקן מכסף או מזהב, ואם יש לו קנקן מכוסה בגרפיטי אתה צריך להבין שמשהו משובש אצלו...

ומקווה שהבנתם את המשל - בסופו של דבר, הלבוש כן מעיד על אדם, ובהחלט לוקחים בחשבון את עניין הלבוש.

זה לא אומר שעכשיו להתחיל לפסול על כל סוג לבוש. בגדול כל אחד ואחת צריכים להגדיר לעצמם מה הקווים האדומים שלהם, וכן, מותר להם בהחלט לעמוד עליהם - אפילו אם הם לא אך ורק הלכה, אלא קצת יותר מזה. מותר לאדם להחליט שעם מראה מסויים, אפילו אם מבחינה הלכתית מסויימת הוא כשר, לא זה לא מתאים.

בנוגע לכיפת שקל, אגב - זה בעיה, כי הלכתית הכיפה צריכה להיראות מכל הכיוונים. אבל יותר מזה, גם מבחינה מחשבתית - צריך לחשוב מה באמת הוביל את אותו אדם לשים כיפה כזאת קטנה. מה שהוביל אותו לעשות את זה - זה מה שמעיד עליו.

לדעתי, כיפה קטנה מ(---.. נראלי 15 ס"מ.. אולי 12?.. לא זוכרת..) הגדרות ההלכה-

כנראה שלא מספיק חשובה לו ההלכה כדי להכריח את עצמו לנהוג על פיה.

זה לדעתי לא דוס אמיתי.

כמו אחת שההלכה מחייבת אותה חצאית שהיא עשר ס"מ אחרי הברך,

והיא בוחרת ללכת, עם האופנה או סתם, בחצאית עד הברך בלבד.

דוסית אמיתית?....

משם והלאה- עשרים/ ארבעים ס"מ- על כל אחד מעיד משהו אחר. וכל אחד יכול להיות דוס אמיתי.

גם הצבע ודרך ההכנה (תפירה/ סריגה) לא תמיד מעיד על האדם.

כנ"ל בחצאית- עשר אחרי הברך?.. עד הקרסול?.. לא באמת משנה תמיד.

מעבר לגדרי ההלכה זה מעיד על האדם, לאו דווקא על רמת הדוסיות...

למרות שראוי לו לאדם שיחמיר על עצמו, ולכן בנות לדוג'- חולצות ארוכות, חצאית עד הקרסול.

בנים לא שמעתי שיש עניין להגדיל את הכיפה מבחינה הלכתית.

וכן, מי שמחמיר על עצמו יותר בדברים שיש בהם עניין- יותר חשוב לו להתקרב לה'.

נק' נוספת- מצטרפת לותן טל. לבוש מעיד על האדם. האדם בחר ללבוש את מה שהוא לובש ולא סתם.

וכבר פורט מעלי, אז אני אעצור פה..

קיצרתי קצת, אם יהיה צורך בהמשך ארחיב....

עם כל הכבוד לכל יהודי דתי , לא כל אחד הוא גאון אדיר וכו' וכו' .  חיפשתי בגוגל "קציני ארץ" ומצאתי בס"ה 2 איזכורים. ומסתבר שהוא  יהודי מברוקלין שלא מצטטים אותו , ומה שהוא אומר על ללכת עם כיפה בברוקלין  ממש לא רלונטי.  רק לדוגמא חיפשתי בגוגל  "ציץ אליעזר" ומצאתי 4000  !   חיפשתי "הרב אברהם שפירא" ומצאתי 3300 .

אם מישהו נחשב על ידי ציבור כל הוא אז בהכרח הוא יופיע הרבה פעמים בכל מיני מקומות וזה יתבטא בגוגל . צריך להכיר את הציבור שמעריך איש כזה , ולכן אם כן מזכירים מישהו שהירביץ רבנות זה עוד לא אומר שהוא גדול בתורה ושאפשר לסמוך עליו  , אבל אם לא מזכירים זה אומר שהוא לא משהו.

 את "הרב שי פירון" מזכירים  5400 פעמים , את "הרב מיכאל  מלכיאור" מזכירים  661 פעמים ( ביחד עם "הרב מלכיאור" 900 פעמים, ואף אחד לא יגיד שאפשר להסתמך על הדברים האלה בענייני תורה.

 אבל כולם מסכימים  שהציץ אליעזר הוא  רב אמיתי , לא סתם אחד שהירביץ סמיכה, ואם מזכירים אותו  4000 פעמים ואת הקציני ארץ רק 2 פעמים  זה אומר המון . זה אומר שעל הציץ אליעזר אפשר לסמוך , והקציני ארץ  לא רלונטי. להבדיל להבדיל להבדיל אם אני ארצה לדעת אם איזה טינופת מאש"ף נחשב בעיני  הערבים  למשהו  אני אסתכל בגוגל כמה פעמים  מזכירים אותו  לעומת כל מיני טינופות אחרות. 

לא נכון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

תשאלי את הבחור באמת אם הוא...

(ואני לא מזלזלת בזה, שיוך חברתי זה דבר חשוב, החברה שבה אדם בוחר להשתייך אליה מראה משהו עליו)

הייתי בשבת של סטודנטים (לא משנה של איזה אוניברסיטה) ואני זוכרת שהיה דבר אחד שמאוד הפריע לי: 99% מהבנים שם (והיו בסביבות ה50) היו עם כיפה ממש קטנה.

ואז שאלתי את עצמי: איפה הדוסים?

תשובות אפשריות:

1. הלכו לשבת זכור בישיבה שלהם
2. אין דוסים. כולם התקלקלו באוניברסיטה
3. אולי בעצם כן יש כזה דבר דוס עם כיפה קטנה?

והאמת היא שאני נוטה יותר להסכים עם תשובות 1-2. שלא תבינו אותי לא נכון, הלוואי שמישהו יבוא ויגיד לי שאני חיה בסרט ושיש מלא דוסים עם כיפה קטנה, אבל גם אם כן, קצת מפריע לי שבחור דוס (שההגדרה שלי לדוס אמיתי הוא אחד שמקפיד לקיים את כל ההלכה, קובע עיתים לתורה וכל החיים שלו הם ברוח התורה) בוחר לשים לעצמו מעטפת שהרוב המוחץ של האוכלוסייה רואה אותה כמעטפת של דתי לייט.

כי אם אתה דוס, למה בעצם שלא תשים כיפה בגודל נורמאלי? כזאת שתשדר: "אני יהודי דתי גאה. מקיים את ההלכה כמו צריך ולא מחפש לעגל פינות"???

(מצד שני אני אומרת על עצמי, שגם אני לפעמים הולכת בחצאית שלא תמיד מכסה את הברך בכל תנוחה, ולא הייתי רוצה שבחור ישפוט אותי על פי זה, כי באמת בפנים אני כן דוסית.. ואז זה קצת מתנגש לי עם מה שאני חושבת על כיפות. גודל כיפה כן מעיד על הבן אדם ואורך החצאית לא קובע. אבל אני שואלת את עצמי אם כיפה זה כמו חצאית? האם באמת כזה קשה לבן להגדיל את הכיפה שלו בעוד כמה ס"מ כמו שזה קשה לבת??)

בקיצור.. קצת הסתבכתי, אבל מקווה שהרעיון הכללי הובן.

הקושי של בת להאריך את החצאית הוא קטע חברתי, לא?

הרי אם המודה לשים חצאית ארוכה, אין לאף אחת בעיה עם זה, הבעיה של בנות זה ללכת נגד הזרם

אז זה נראה לי שזה בדיוק אותו דבר אצל בנים.

אם יש בנים שמתפדחים שיאמרו שהם דוסים, והם "כבדים כאלה", יהיה קשה להם להגדיל כיפה בדיוק מאותה סיבה שקשה לך עם החצאית

(אני לא בת, לא דת"ל, ומתלבש כמו דוס מארץ הדוסים גם אצל החרדים, כך שאני לא פונקציה, אבל בכל זאת, כך קיבלתי הרגשה)

לצורך העניין, כן, כיפה זה כנראה כמו חצאית פחות או יותר - או לפחות לפי איך ששמעתי בנות רבות מתארות את הבעיות שלהן בנוגע לחצאית.

אבל תחשבי גם יותר מכיפה. נניח, ציצית. ואני לא מדבר על בפנים או בחוץ - זה כבר עניין הלכתי אשכנזים ספרדים - אלא יותר על עניין - ציצית בד/צמר. יש עניין יותר גדול בצמר, זה יותר הידור - ובכל זאת הרבה ירגישו שצמר מקטלג אותם (אגב - לפי הספרדים לפחות איך שאני הבנתי, צמר זה עיקר המצווה, אבל עדיין יש ספרדים שהולכים בלי צמר. אשכנזים - צמר בשבילם לא עיקר המצווה אבל כן הידור) - וגם, בערך כמו בקטע של החצאית - זה לא נוח הרבה פעמים, בעיקר בקיץ, מאוד מחמם, מגרד וכו'...

ובכל זאת מי שזה חשוב לו, ישים צמר.

אז זה כן אומר משהו על הבנאדם. לא במאה אחוז, כי אין מאה אחוז - אבל אומר.

כיפה קטנה ומקיימים קלה כחמורה פשוט אוהבים

מראה כזה.

מכיר בנות דוסיות,  פריקיות,

מקיימות קלה כחמורה פשוט אוהבות

מראה כזה.

רק לראות מהיכן זה מגיע 

אם ממקום של מרד או ממקום של ככה אני אוהב את עצמי.

השאלה היא האם האופן שבו אנו מפרשים את שנראה לעינינו הוא הנכון מצד האמת?..

אז תשובתי הסופית היא: כן, זה אומר משהו. השאלה היא מה..

ואפילו שקל להשמיץ את עצמנו , לדתיים יש באופן ממוצע מידות יותר טובות ממה שיש לאחרים .

 זה נגד כל מה  שעובדים עלינו באזרחות, על  שכאילו כל דרך מחשבה זה לגיטימי , ושיש חופש דת וכל אחד יכול לעשות מה שהוא חושב ( כולל כל מה שבסדר בעיני אנטי דתיים כמו להיות סוטה ובודאי להיות מחלל שבת ואוכל טריפות ) ושכולם בסדר גמור ( חוץ ממי שבאמת בעד הארץ ולא שותק לערבים בתוקפים אץת היהודים).. אבל במציאות רואיםפ שדתיים ברצינוץת יותר בסדר מאחרים ( באופן ממוצע כמובן ) . והמידות של דתיים ודתיים זה יותר משל חילוניים, ובהרבה מקרים אלו עם פיציכיפה  איכפת להם (כמעט) רק מעצמם .

בכל הדברים האלה אי אפשר להגיד במאה אחוז , אבל ברור שלא צריך מאה אחוז. יכול להיות מישהו עם כיפה קטנה ( ואדומה) אבל זה עוד לא  אומר שהוא דתי חלש ,  תסתכלו על אברום בורג   לדעתכם הוא : דתי , כמודתי ,או חילוני?

משהו שראיתי  ותוציאו את המסקנה.

 לפני חתונה באוהל הארועים בכפר עציון  ערכו תפילת מנחה. היו שם 24 שהצטרפו למנין . מהם 23  עם כיפה בינוני או גדולה ו1 עם כיפה זערורית אדומה. במרחק איזה 8 מטר משם עמדה ופטפטה קבוצה של שמונה , כולם עם כיפה פיצית.

 לדעתי זה אומר הכל.

לא מדובר כאן במקרה אחד .מדובר ב 32  אנשים . והסיכוי שזה רק מקרה  שכל אלה עם הכיפה הצטרפו וכל אלה בלי כיפה ( רק עם כמוכיפה)  חוץ מאחד לר הצטרפו זה  עשירית של מליונית אחוז !

 אותו דבר להגיד שאלה עם הכיפה לא התפללו ואלה שבלי כיפה ( רק עם כמוכיפה ) כן התפללו זה גם עשירית מיליונית האחוז !

 וחוץ מזה אם אלה עם הכמוכיפה היו דתיים הם היו מצטרפים להגיד קדושה .

אז למה לרמות את עצמנו ? ברור מהמקרה הזה לגמרי שמי שהולך עם כמוכיפה הוא רק כמודתי . ( חוץ מבודדים בודדים שהם קצת דתיים) .

הנתון לגבי בעלי הכיפה הקטנה הוא ש8 מ9 לא הצטרפו, ואחד מ9 הצטרף.

כלומר, אם ניקח אותם כמדגם מייצג, הרי ש11% מתפללים. 

ברור שבמדגם כ"כ קטן, טעות הדגימה יכולה להיות די גדולה. ובפרט שלא מדובר כאן בקבוצה אקראית, אלא בקבוצה שיתכן שכולם או חלק גדול מהם מגיעים מרקע דומה (והרי הם פטפטו ביניהם).

וגם אם נניח שבאמת 89% לא מתפללים, זה לא סיבה להכליל את ה11% הנותרים. (אם כי זו כן יכולה להיות סיבה להמליץ לאדם דתי לא להתלבש באופן שמזהה אותו ככזה.)

אתה דנת רק על  ה9  בלי כיפה אמיתית . והיזנחת את 24 שעם כיפה אמיתית .

 לגבי ה- 9 .

 בהחלט נכון שזה מראה שבערך  89% מאלה עם פיציכיפה  הם לא הכי דתיים . ( תגיד מה שגיד שם מכירים וכו' , אבל זה שהצשיכו לפטפט כשהדתיי ממש אמרו קדושה זה כן מראה ).

 אבל בגלל שהמדגם לא ענק  הגיוני להגיד שאולי  רק  80% מחובשי פיציפה  הם לא הכי דתיים , ואולי אפילו רק  75%  מאלה עם פיציפה  הם כאלה .

 אז זה לגמרי מספיק בשביל להגיד לשואלת איך להתיחס לאחד כזה . כמו שאם יציעו לה אחד שרק 75%  שהוא  גנב כרוני , או רק 80%  שיש לו סרטן עור , או רק  89%  שזרקו אותו משלושה  בתי ספר  של חינוך מיחוד. 

 וצריך לחשוב גם על ה 24 עם כיפה . שזה מראה ברור שלאלה עם כיפה יש יחס רציני לעניינים דתיים.  זה לא אומר שכל אחד הוא בטח שיא השלמות, לגמרי לא , אבל זה נותן תמונה בשטח של דתי / לא דתי.

 והכל מראה לגמרי  ( כמו שכתבתי עם אפשרות של טעות פחות מעשירית מליונית אחוז) שאלה עם כיפה יותר דתיים מאלה עם פיציפה.

לדעת הרבה אשונים שמירת נגיעה היא איסור דאורייתא

וגם אם היא מדרבנן מבואר בגמרא שיהרג ואל יעבור

זה ממש לא "רק" מנהג!

(בלי לזלזל ח"ו במנהגים)

"...לגלות ערווה" כל מגע שמטרתו לגילוי ערווה אסור מן התורה הא לאו הכי אסור מדרבנן! 

ולכן כל בחורה אע"פ שהיא נידה אסורה במגע מדרבנן מדין הרחקות!

גם אישה לבעלה בימי הוסת והליבון אסורה במגע כלשהו מדרבנן רק המעשה עצמו הוא בכרת

בכל מקרה אין קשר לשמירת נגיעה ומנהג זה איסור מדרבנן לכל דבר!

אבל אם הבנתי נכון את דבריך אתה אומר שהאיסור לשמירת נגיעה הוא מדרבנן ?,ראה את הכתבה המצורפת הרמב"ם אומר שזהו איסור תורה וכך נפסק בשולחן ערוך,הרב יוני לביא מדבר על זה כאן:

http://news.moreshet.co.il/news1.asp?x=55290&kategory=1602

הכוונה , של הפשט לפחות, "לא תקרב" = לא תקיים איתה יחסי אישות. לא מדובר בלחיצת יד לשלום או בלקיחת מוצר מידה של מוכרת. בדור הזה יש הקצנה. על הסיבות להקצנה הזאת, כבר הכבירו מלים לפני.

[שמות רבה] אמר הקב"ה אל תאמר הואיל ואסור לי.. הריני תופשה ואין לי עוון וכו'.. אמר הקב"ה כשם שאם נדר נזיר שלא לשתות יין אסור לאכול ענבים לחים ויבשים וכו'.. אף אשה שאינה שלך אסור ליגע בה כל עיקר. וכל מי שנוגע באשה שאינה שלו מביא מיתה לעצמו וכו'.

מסילת ישרים: ועל דרך זה אסרו בענין זה של העריות כל מה שהוא ממינו של הזנות או הקרוב אליו באיזה חוש שיהיה..במעשה.. ראיה.. דיבור.. שמיעה ואפילו במחשבה ועתה אביא לך ראיות על כל אלה מדבריהם ז"ל וכו' (פרק יא).

אנחנו לא קראים. וכוונה אינה לפי "הפשט לפחות"...

אז ה"הקצנה" היא קודם כל בכותרת שהבאת. והיא גרועה בהרבה מה"הקצנה" השניה. אח"כ יש לבדוק הלכה למעשה.

לחיצת יד לשלום גם הרבה אסרו או ראו בכך דבר שאינו הגון. וכן שמעתי מר"א שפירא זצ"ל שפעם מישהו שאל אותו על דבר כזה "משום נימוס". אמר: "לא תהא כוהנת כפונדקית? זה הנימוס שלהם וזה הנימוס שלנו"...

"לקיחת מוצר" - אמרו חז"ל על המרצה מעות מידו לידה כדי ליהנות, ולא סתם כך. בווודאי שיפה שנזהרים מנגיעה כלשהי בזה.

אז אין כאן "חוכמת ישישים". חוכמת הישישים היא בדברי חז"ל שצוטטו לעיל, ולא בהתעלמות מהם ו"הסברת" הפסוק כאילו אין תושבע"פ.

http://news.moreshet.co.il/news1.asp?x=55290&kategory=1602

ולא תפילה , ולכן לא אומרים  את זה , או שמוסיפים מילים. כמו ששמעתי בבית אל בבית הכנסת המרכזי אברהם אוהבי שמבקשים בהתחלה שיהיו בראש המדינה אנשים דתיים ייראי ה' .

רק בגיל 40 נכנס לחיידר לראשונה ושם התגדל

אממה

תיקן את מידותיו ב40 השנים שקדמו לתורה וכך נתיישבה התורה בליבו

כיפה קטנה + מידות טרומיות לרוץ על זה אישה חכמה תוכל להצמיח בן

תורה אמיתי מאיש עם מידות מתוקנות 

ומאידך גם מת"ח שינשא ל"מהבולה" אפשר לעשות אפיקורוס

ואידך זיל גמור

הפרוש של דברים זה איך שמבינים אותו האנשים.  בארץ מי שהולך בךי כיפה מכריZ בזה שהוא לא דתי ומי שהולך עם כיפה זה שלט אני בעד שצריך לשמור את המצוות . ומי שהולך עם כיפה פיצית ( אדומה בדרך כלל) מכריז בזה לחילוניים שהם אלה שחשובים לו : תיראו אני לא דתי ממש אני כזה רק קצת רק בערך. תבינו אותי אני בסדר ראני בעצם כמו אחד משלכם.

 כל הניסיונות למצוא הצדקה הלכתית ממש מצחיקות. כי לא ההלכתי זה העניין כאן. אלא מה שהכיפה הפיצית משדרת.

מתחת אליו- "התורה לא מחייבת אותי"

וכן, כללי החיוב של התורה הם ההלכה, ולכן היא משנה.

מעליו- על כל אחד מעיד דברים אחרים.

וכיפה קטנה היא לאו דווקא הכרזה לחילוניים.

באופן כללי מסכימה איתך.. ניסחת היטב

למה בדיוק את חושבת שמי שהולך עם כיפה קטנה רוצה להעביר מסר לחילונים???!!!!
 

יש שיטות שהיום אי לבישת כיפה (חוץ מבשינה) זה בעייה של "בחוקתיהם לא תלכו".

זה "בחוקותיהם לא תלכו" וכמובן זה "שיטות שהיום"..

ונכון שזה "שיטות שהיום" כי המציאות משתנה.

כיוון שכל ישראל קיבלו עליהם ללכת עם כיפה מי שלא הולך עם כיפה נידמה בזה לגויים,זה מאוד פשוט.

עלוב

תשובה לשאלה- כן, וודאי, ברור.

די מקומם שהמון בחורים שיצא לי להכיר, טובים באמת, "דוסים" אם את קוראת לזה כך- לובשים כיפה קטנה קטנה, אולי כי זה יותר יפה, (זה באמת כן), אני טוענת שכיפה גדולה יותר מכבדת את המשמעות שלה.

צריך לבדוק את המידות הטובות שלו

כיפה זה סתם סמרטוט! את צריכה  להכיר אותו באמת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

חלק חושבים שזה אהבת ישראל לא להגיד ת'אמת. אז מלמדים זכות אפילו שיודעים שזה סתאאאם. תירא ישר. אף אחד לא אומר שכיפה גדולה זה פחות דתי. למה הרבה אומרים על פיצית ואף אחד לא אומר על גדולה ? בגלל שיודעים ת'אמת.

 תשסתכלו ב 

    ותראו את הכיפה פיצית האופיינית חנוך דאום איך הוא מדבר על היהודים הדתיים  ב 2 דקות ו שניות : "העם רצה לז** אתכם" , ואיך הוא מצהיר הוא לא ממש דתי ב  17 דקות 54 שניות. ( אגב דאום זייף חלקים בראיון :http://tinyurl.com/nr9yujf    ) 

 למה חנוך דאום לקח כיפה פיצית אדומה  ולא כיפה גדולה ? בגלל שהוא יודע שכיפה פיצית זה אומר :"אני דתי כאילו , לא ממש , אני בעצם חילוני כמוכם".

 זאת האמת . ומי שאומר שהכיפה לא מראה על כלום ויכולך להיות בעל מידות הכי טובות וצדיק הכי גדול אבל עם כיפה פיצית , ולהפך עם כיפה גדולה והכי לא בן אדם . מי שאומר את זה אומר סתם . הוא יודע שכמעט תמיד זה לא ככה. 

 בקיצור אם את רואה מיהו עם כיפה פיצית אז לגמרי בשכל זה להבים שלפניך מישהו כמודתי. וזה כמו שתפגשי מישו שיש לו 3 הרשעות מהמשטרה על זה שגנב וישב פעם חצי שנה ופעם חודשים ופעם שנה בבית סוהר , והוא יגיד לך שהכל טעות  .

 נכון שלפעמים יש טעויות אבל מעניין מה יגישו אלה אומרים שאסור להגיד שמשהו שמראה זה בעצם לא מראה כלום.

ואיתמר עם הכיפה הענקית הוא קיצוני עם תמונה של דר' גולדשטיין על הקיר...אז כל בכל כיפה ענקית הוא קיצוני?

בקיצור, לא אומר כלום....

והנושא כאן זה דתיות. ובהחלט דאום עם הפיציכיפה שאומר שלא ממש מאמין ב א לוהים , ושאומר  כאילו רוב העם רצב  לז** את המתנחלים ולכן גרשו את היהודים ( הנפלאים !!! ) מחבל עזה בראה כמה שהוא  אפס. חשבת פעם שד"ר ברוך גולדשטיין קיבל הודאה מהמח"ט להתכונן , בתור רופא, לזה שמחר הערבים יכעשו טבח ביהודים " חשבת על זה שהמון פעמים ד"ר גולדשטיין טיפל ביהודים שהערסים פצעו או הרגו ?  חשבת על זה שכל מה שהוא רצה זה לעצור את הטבח ולהציל יהודים( ובטוח שהוא הציל).  אז אני לא שם תמונה שלו על הקיר וגם לא של מאיר הר ציון שהיה לוחם נפלא ועה המון בשביל כולנו , וגם לא של טרומפלדור וגם לא של  עוד הרבה שמסרו את נפשם בשביל העם שלנו.

 אבל  צריך להיות ממש צבוע בשביל לצאת נגד מי ששם תמונה של ד"ר ברוך גולדשטיין ולא להגיד מלה אחת נגד מי ששפ תמונה של יצחק רבין שירה והרג ( אם אכתוב רצח ימחקו)  ניצולי שואה ולוחמים מתנדבים שקפצו מאוניה טובעת בחוף תל אביב ושחו לחוף.   כן מהיריות שלו ושל  אלה שפקד עליהם לירות , נרצח  הילד  הקדוש אברהם כהן בן  16 שהיה תלמיד בתלמוד תורה נוה שלום בתל אביב  ושחה בים להציל את  ניצולי השואה והמתנדבים  שקפצו לים ולא ידעו לשחות.

 ארוון תהיה ישר  :  אתה מסכים שמי שתולה  תמונה של יצחק רבין שהרג בט"ו סיון תש"ח את  הילד אברהם כהן  הוא קיצוני  נוראי ?

 ןוחוץ מזה אתה מוחק את העובדה שחנוך דאום ערך וזייף את הצילומים כך שהוא יצא  לא לגמרי מגוחך.

 וחוץ מזה מי שמפריע לאזכרה של יהודי שנרצח בידי הערבים  שרוצים להשמיד את כולנו הוא אפס אחד גדול , ואפילו פחו מאפס.

זכרת לעלות לקבר של גולדשטיין היום?

כדוגמה ללא דתי[לא היית צריך להביא פרק שלם בשביל זה, הוא כבר מזמן אמר שיש לו ספקות..]

וממנו הסקת על הכיפה.

לגבי מעורבותו של רבין באטלנטה, כבר היום הראו מעורבותו לא הייתה גדולה כפי שניפחו, בכל מקרה הוא לא ירה בגבם של 29 מתפללים.

וזאת לא הוכחה לכלום בכל מקרה כי אני בטח לא אתלה תמונות של גולדשטיין כמו שלא אתלה תמונות של רבין...

בכל מקרה האם ניתן להסיק מחנוך דאום שכל דתי עם כיפה קטנה הוא בעל בעיות באמונה? ואם כך, האם כל בעל כיפה גדולה הוא קיצוני שמצית רכבים ומסגדים בכפרים ערבים?

וגשאיש מקצוע מחלליט שדתי לייט לייט אופיני הולך עם פיצי כיפה זה די מוכיח.

ולמען הדיוק.

אין שום בסיס על זה שיהודים שורפים מסגדים בכפרים ערביים ! שיקרו פעם שקר כזה והתברר שזה עניין פנימי של הערבים. ערבי שרף במסגד.

 כדאי שתיזהר מלהיגרר אחרי תעמולה של אנשים מסוגו של דאום.

 רבין הוציא פקודה לרצוח את השוחים בים . זו מוערבות מוחלטת. לפי החוק אז הייתה חובה לדון אותו על רצח הילד אברהם כהן ששחה בים להציל ניצולי שואה ומתנדבים מטביעה ,ועוד כמה. ולתת לו להתנדנד על חבל . בספר אלטלנה  עמוד 282 מסופר גם על זה שרבין אישית זרק רימוני יד על כאלה שהיו ע"י הבנין שבו היה רק בגלל שההם היו ימניים, (והוא היה יכול אז להרוג גם ילחדיםן שהסתובבו שם.).

 ד"ר ברוך גולדשטיין פעל למנוע טבח ביהודים ! זו האמת שמוחקים אותה .

יש "חילונים" שמאמינים ב-ה' יותר מהרבה דתיים, ולהיפך -- יש דתיים וגם חרדים שאין בליבם אמונה בכלל אבל הם נולדו וגדלו במגזר המסויים וטוב להם שם כי המשפחה והחברים שם. כלומר כל קבוצת התמיכה שלהם שם. חוץ מזה, הם מכירים את כל ההתנהגויות הנדרשות ומסתדרים איתן היטב. לעומת זאת, העולם בחוץ זר להם והם לא יודעים להסתדר שם, אז הם נשארים חרדים או דתיים אפילו שאין אמונה בליבם כלל וכלל.

חילונים שמאמינים ב-ה', הרבה פעמים בכלל לא יודעים מה דתיים עושים בחיי היומיום שלהם. אין להם מושג איך להתפלל. הם לא מכירים את הסידור. הם לא מכירים את המצוות. הם נולדו וגדלו כחילונים בסביבה חילונית. זה מה שהם מכירים. הם גם לא רוצים להיות מוזרים. גם להם חשוב להיות מקובלים בחברה שלהם. גם להם חשובה קבוצת התמיכה שלהם. חוץ מזה, הרבה פעמים הם בכלל לא מבינים שאמונה ב-ה' דורשת משהו מלבד להאמין בו. מה שנוגע לתפילה, הם חושבים שזה משהו שבא "מן הלב". משהו פרטי, אישי, אינטימי. משהו שנאמר במילים שלהם. לא משהו שכתוב בסידור.

,

אז איך אתה אומר שהם מאמינים?

הם חושבים שהם מאמינים...

כנ"ל הרבה שומרי מצוות...

שטובים רק בשביל להתווכח.

 אני בטוח שאתה לא תציע אחד כזה לאחות שלך שמעוניינת בדתי על אמת , אם אתה רוצה שיהיה לה מה שהיא רוצה.

וזה נכון שיש צבועים בעולם

אבל ברוך ה' הם מיעוט

וה"מגזר" הדתי לא כזה, וכן ה"מגזר" החילוני לא כזה.

דעתי היא שבנאדם הולך עם מה שההורים שלו שמו לו על הראש.

אחר כך זה כבר נשאר, כי ככה התרגלו לראות אותו:

אם יקטין יאמרו שהוא מוריד גם את הרמה הרוחנית שלו,

אם יגדיל - יאמרו שהוא יותר נהיה דוס.

לכן לפי דעתי זה לא אומר שום דבר, יש לכאן ולכאן, זה שאדם הולך עם כיפה קטנה זה לא בהכרח כי הוא מתבייש ביהדותו.

לרוב אני לא כותב פה, סתם בגלל שזה דיון שעשיתי כמה פעמים עם חברים..

 השתכנעתי יותר ויותר שגודל הכיפה מראה על רמת דתיות

זה פשוט עובר כחוט השני בתגובות של כל הדתיים שאני מכיר כאן

ואלה שאני מכיר שהם לא כל כך דתיים - הם אומרים שזה לא אומר כלום

זה עושה לי הרגשה שמי שלא כל כך דתי האמירה הזאת מציבה לפניו מראה - הנה החיצוניות שלך מראה לכולם שאתה שייך למגזר לא כל כך רציני מבחינה דתית

וכיון שאין אדם שחושב שהוא "לא מספיק דתי", כולנו חושבים שאנחנו זה הנורמה - מי שיותר דתי מאיתנו הוא מגזים, ומי שפחות דתי מאיתנו הוא חפיפניק (תחשבו רגע על עצמכם) אז כשאומרים לו שמבחינה חברתית מתקבל רושם שהוא לא רציני - הוא מזדעק - "לא נכון! זה לא אומר כלום, יש אנשים שלבושים כמוני, ובכל זאת הם בסדר (אני למשל...) לא צריך להכליל"

יש אחד כאן יוצא מן הכלל בנושא (וברור שיש יוצאים מן הכלל, אני מדבר על רוב האנשים, על מגזר בכללותו, לא על כולם)

רק בשביל שאם מישהו יתנפל על מופים ויגיד לו "איך אתה אומר שאני שהולך עם כיפה פיצית , לא ממש דתי ". אז מופים יענה לו "לך התכונתי שיש יוצא מהכלל". אבל באמת מופים יודע שאין כאן יוצר מהכלל !

אבל עובדה... המציאות הזו שאתה מציג שם לא קיימת!

אני הרי יודע שימחקו לי את התגובה הזאת, כדרכם האלימה של הפורומים האלו. אבל אני בכל זאת מנסה שזה יישב כאן, אפילו אם לזמן קצר, רק כדי למחות נגד התוקפנות הברוטאלית של מחלק הציונים מטעם עצמו (או שאולי בהסמכת הרבנות הראשית). וכמובן שאם "זה עושה לי הרגשה", אז זו כבר ההוכחה החותכת. ההרגשות של מופים. פשוט תגיד במפורש שאתה בעל רוח הקודש, ויודע ב"הריחו ביראת" מה כן ומה לא, מה אסור ומה מותר, מה טמא ומה טהור. אה, אגב, ומה קורה כשהתיאוריה מתנפצת כי "יש אחד כאן יוצא מן הכלל בנושא" כדבריך? מאוד פשוט: מסבירים שיש לך את היכולת לדבר "על רוב האנשים, על מגזר בכללותו", ונפתרה הבעיה! חבר, אתה ואדון יונתן הפסקן המכונה "פיקאלו" יכולים לפתוח את ישיבת היודעים. אם לצטט גם מתובנותיו המבוססות: "מי שמשוחרר אפילו קצת מדעות קדומות... מבין שהגודל כן קובע, הכיפה קובעת והשרוולים קובעים..." בוודאי, אין ספק שהוא המשוחרר מדעות קדומות. נו, עכשיו אפשר למחוק בכיף.

[בלי להתייחס דווקא ל"גודל הכיפה" שהוזכר בתחילה, שזה ממש די "קטנצ'יק"..]

שאכן, יש אנשים במקומותינו, שהם בעלי רמה דתית ושל יראת שמיים גבוהה - 

והולכים עם כיפה לא-גדולה.

הם פשוט לא שמים לב לזה. לא כ"כ מודעים ל"גדרים" בנושא, וכמו דברים אחרים בלבוש שלהם - גם זה לא תופס אצלם מקום.

הכרתי כמה כאלה - מופלגים ביר"ש, מידות טובות ומצוות (לצערי, גם ראיתי קצת שעם כיפות "גדולות" וההיפך..)

אבל נכון שיש כאלה שזה מבטא אצלם "אמירה". לשני הכיוונים.

ויש מקומות מסויימים, שבהם הבוטות של "ללכת דווקא כך", גם מבטאת אמירה..

היחס בין גודל הכיפה לראש. אם הכיפה נראית מכל כיוון הרי אין כל בעיה שהיא קטנה.

ואם מכיוון מסוים נראה כאילו אין כיפה.. נראה שאין כיפה!

האם צריך שתהיה כיפה על הראש בשביל שיראו אותה או אולי מספיק שיהיה לי בכיס או בלב.

כנראה אחד שיש לו כיפה בכיס, הוא דתי בלב. האם דתי בלב יכול להיות דוס אמיתי? שאלה.

אורך החצאית קובע או לא ?

דוסית אבל עם חצאית גבולית - עד הברך בישיבה, יכולה להיות חיה כזו ?

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"

זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.

אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.

ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.

אז מה ניסיתי לעשות פה?

לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.

התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.

ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.

בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.

תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.

בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.

למה אני בוחר לדבר ככה?

בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.

לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.

ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.

זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות

@אנוני.מית @oo @שנונימי @נעמי28

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,

נשמע לי מאוד אנושי.

מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.

יש את אסף זולדן הוא תותח

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

מה שהכי נגע בי היה לראות כמה הוא השקיע בסבתא שלי בהקשבה בעדינות וביחס המכבד שנתן לה.

ואצל ההורים התחברתי במיוחד לזה שהם תמיד ביחד גם כשהם לא מסכימים הם עדיין מחייכים אחד לשנייה ויש ביניהם חום יציבות ציניות הומור בעיניי יש בזה משהו ממש קסום.

מההורים שלו במערכות יחסים שלו (ובכלל בחיים)

מי שחושב שהוא לא, עדיין לא גילה את זה.

מודל הזוגיות השפיע בעיקר אחרי החתונה

לא חושבת שנכח כמעט לפני

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.