בסך הכל מאחדים חשבונות בנק בסוף.

תרצה להמשיך, מן הראוי שהיא לא תאפשר לבחור לשלם עליה.

(אבל אני נגד כל חוק שהוא בעניין ובכלל, חוקים קיימים כדי שיפרו אותם).

אם הבחורה לא תרצה שהבחור ישלם עליה, הוא יבין מזה שהיא לא מעוניינת?

אני חושבת שלפני שיש ממשיות בקשר, הכי נכון שכל אחד ישלם על עצמו, ככה לא נכנסים לשום משחקים והצגות.

אני כבר התייאשתי מלנסות לשלם על עצמי. אם אני מציעה הם מסתכלים עלי במבט  נעלב  אז אני לא מתעקשת.

איך את משלמת על עצמך בלי להיכנס לוויכוח מעצבן? (שאני מעדיפה לא להיכנס אליו...)

ובקשר לשאלה הראשית- נכון, היה עדיף וראוי שהוא לא ישלם עליה אבל אם היא הציעה לשלם והוא לא רוצה? להתעקש? זה רק יכול לפגוע בו!

(אני באמת שואלת)

יש בזה משהו שפוגע בעצמיות שלי, זה נורא מקטין בעיניי... "הגבר רוצה לגונן" ובלה בלה בלה, מעבר לזה שאני חושבת שבקשר שני בני הזוג צריכים להיות תומכים ונתמכים - מי מכיר אותך בכלל?! מה אתה תופס עלי בעלות?
ההתקטננות הזאת היא אחת הסיבות שאני נמנעת מלצאת בהתחלה לבתי קפה, לא רוצה שיהיה את המצב המעצבן הזה עם מישהו שאולי אני לא מרגישה מספיק בנח איתו.
בקשר ארוך שהיה לי יצא לי לשלם כמעט תמיד, לא יודעת אם זה רלוונטי אבל בגלל שזה יצא שאני שילמתי תמיד אז הייתי לפעמים מסבירה - "אתה שילמת על הדלק, נכון?" או "אם זה לא משנה אז זה לא משנה".
אם ייצא לי לצאת לדייט ראשון בבית קפה אני בטוחה שאתעקש לשלם על עצמי, גם אם זה יהיה כרוך בוויכוח מעצבן, אפילו ברמה האידיאולוגית - שהבחור ילמד שלא לכולן מתאימה הגישה שלו וילמד "להיות בטוח בגבריות שלו" גם אם הוא לא משלם.

בנים, לתשומת לבכם - יש לי חברה שחתכה אחרי דייט ראשון כי הוא לא התחשב בדעתה ולא נתן לה לשלם על עצמה.

למי נעשה ברור שהוא משלם?! לי זה לא ברור

מה אכפת לי שישלמו עלי, תכל'ס? זה חוסך לי כסף.
הבעיה פה היא רעיונית, וכנראה שורשית, בגלל זה יש לי התנגדות ל"ברירת מחדל" הזאת שהבן משלם.

אומנם יש בזה משהו שאם ממש לא בא לך על המפגש הראשון להמשיך, אז אולי מבחינה מוסרית עדיף לאותת שלא ישלם.

אבלללללללללללללללל

בן מזמין בת זה כ''כ טבעי!

זה יפה נחמד מתחשב רומנטי!

זה לא מקטין את הבחורה אלא מכבד אותה!

קפה לא הופך אותו לבעלות עלייך

אחרי זה אפשר לשלם חצי חצי..

יאאלה בסופו של דבר נשים רוצות מחמאות ושהגבר יהיה גבר!

במידה כמובן אבל זה בסדר להיות נשיות והמין היפה ולא החזק בכל וויכוח

מגיל אפס מלמדים אותנו מה נשים אמורות להיות ולאהוב ומה אנשים אמורים, מעבר לבעיות חוסר השוויון שזה גורם, זה לא מאפשר לכל אינדיבודאל להיות לגמרי מה שהוא, זה ממש משהו שטעון תיקון בחברה.

לא טבעי לי שבן שאני לא מכירה יזמין אותי, טבעי לי שבני זוג משלמים זה על זה. מה טבעי בזה שזר יזמין זרה?

להיות נחמדים ומתחשבים אני מצפה משניהם להיות, לא? ואת הרומנטיקה כדאי להשאיר לשלבים מאוחרים יותר...  

לא נשמע לך הגיוני יותר שכאשר לא מכירים כל אחד משלם על עצמו ודווקא אחר כך - כשכבר יש קרבה ורצון, בכל פעם מישהו אחר משלם? או מה שנח ומתאים להם? לא כל הצדדים של הטבעיות והזרימה אמורים לקרות עם מישהו שאני לא מכירה.  

וכל התרבות הזאת בהחלט מגיעה ממקומות שמקטינים את האישה ומייחסים לה חשיבות פחותה, בדיוק נבחנתי על זה אתמול

יש בזה משהו ממש מקטין, למה הוא חושב שאני לא יכולה לדאוג לעצמי והוא צריך לדאוג לי?
ב"ה אני חיה את חיי בצורה בוגרת ועצמאית, ופועלת מתוך מכלול שיקולים, אם אני מזמינה לעצמי משהו לאכול, זה כי החלטתי לשלם עליו. מה גורם לו לחשוב שקל לו לשלם יותר מאשר לי?

למה שהיא לא תצטרך להוציא מכספה ואתה תוציא כפול? היא עושה לך טובה שהיא יוצאת איתך? זה ממש חלק מהתרבות המערבית שרואה את האישה כ"פרס" או משהו שצריך להשיג.
ע"ע משפטים כגון "תיזהר, הלילה אתה ישן על הספה!" שברור שנאמרים בצחוק (בין נשואים), אבל אף פעם לא נשמע אותם לכיוון השני, האיש צריך לשמוח ולעלוז שהאשה מוכנה בכלל להסתכל עליו, ולכן הוא צריך להשקיע בה ולפנק, והיא צריכה להנות ולהתפנק, הרי היא הפרס.

אתה משלם על חברים שלך כשאתם יוצאים לאכול?

אז למה הבן צריך להציע מתוך נימוס ולא הבת?

זה כי עובר לו בראש "וואי, איזה מסכנה היא, אני אושיע אותה", אבל אני כן חושבת שזה תוצאה של הבנייה חברתית פסולה.

אני לא מכירה תרבות בה חברים משלמים זה על זה, אם כך אז באמת בחברה שלך הגיוני יותר שבדייטים ישלמו זו על זה ולהפך. נשמע לי מוזר לגלות כל כך קרבה בדייט ראשון, אבל אם זה נתפס אצלכם כנורמטיבי אני מניחה שזה באמת קצת שונה.

מצטערת אבל לא בא לי להעכיר את האווירה בדייט (בטח לא בדייטים ראשונים...).

זה לא נושא שעד כדי כך קריטי לי בהתחלה...

אבל כדאי להבין ולחזור לימים שאכן- הגבר הוא זה שמשלם, לפחות בהתחלה. זה תפקידו. לא, הוא לא תופס עלייך בעלות כך, הוא מתוקף היותו גבר הוא מראה את נכונותו ואת ההתקשרות שלו דרך הנתינה הזו. קחי את זה בפשטות, הכי פשטות שיש. וגם אם הוא לא יהיה האיש שלך- עדיין זה תפקידו, בשבילו. תני לו לעשותו בנאמנות. רק שלא חייבים להזמין את הדבר היקר בתפריט, כן?

וגילוי נאות: גם לי היה קשה עד קשה מאד לקבל את זה בהתחלה. מה גם שבתי קפה זה בכלל לא העניין שלי, וב"ה לא התרגלתי להיות שם אבל כן, בעקבות שיחה עם כמה אנשים שנפגשתי איתם- אני בשלב חזרה לטבעיות של החיים, בפשטות, שכל אחד מאיתנו יהיה בתפקידו הראוי והמרומם אותו..

ובכללי- לא נעים לי שמשלמים עלי ...ו

גם אם הוא יודע שהוא הולך לחתוך, והיא מציעה לשלם, הוא צריך לשלם ולא היא. כי זה גבר!

"ושילם הגבר על פגושתו"

מצד אחד אני מבין אותך וחושב כמוך - למה הגבר משלם ככלל?

מצד שני יש דברים שמצופים מהגבר אפילו אם הסיבה להם לא חזקה או אפילו עקומה , פשוט זו הנורמה ,

וכאשר הבחור יתן לה לשלם , דווקא זה יכול להתפרש רע , ומזה יווצר מצב שאי אפשר לצאת ממנו טוב.

לכן אני חושב שבגלל הנורמה ( המוסכמה) שהבחור יציע לשלם , ורק במידה והבחורה מתעקשת שיתן לה

(הזכרת חברה שלך שחתכה בגלל שהוא לא נתן לה לשלם , ואני מכיר מקרה שבו היא חתכה בגלל שהוא נתן לה לשלם!

חחח....)

לקבל החלטות לא הגיוניות כי "זו הנורמה".

יש אנשים שנח להם להתחפר בסטיגמות ובהבניות החברתיות, בעיניי יש בזה הרבה קטנות.

אם הבחור לא יציע לשלם עלייך בפעם הראשונה מה את תחשבי עליו?

ואם תאמרי שזה טוב בעיניך , תחשבי על כמה בחורות יסתכלו על זה אחרת , ולא בצורה טובה

אז לא תסכימי שזה נכון וכדאי יותר שהבחור ישלם? (או לפחות יציע?)

יש בנות שכרגע יפריע להן אם יציע לשלם, ויש בנות שיפריע להן אם לא יציע לשלם.
לכן, אני חושבת שיש לפעול על פי השכל וההגיון, ואיך שאני רואה את המציאות, יש מעט מאד הגיון בכך שבדייט ראשון אחד ישלם על שניהם.
יש כאלה שרואים את המציאות שונה ממני, ותשובתם כנראה תהיה שונה.

מה יש לבחורה להסתכל בצורה לא טובה על זה שהיא משלמת על מה שהזמינה?

אבל אף על פי שההיגיון ברור , השאלה פה היא תועלת ורווח מול נזק (כמו שאמרתי לגבי הסתכלות על הבחור במצבים מסוימים)

ולכן לפי דעתי , אע"פ שההיגיון ( והצדק) איתך , מטעמי תועלת כדאי שלפחות הבחור יציע לשלם.

(וסחתיין על העקשנות שלך לצדק!)

אני באמת מנסה תמיד לשאוף לאמת, זה מה שהכי מכוון אותי בחיים, ולפעמים קל לאנשים לראות את זה כעקשנות או משהו.

גם העקשנות היא יפה בעיני ( במידה) וגם היא חלק מהמחמאה

אישה היא לא בובה שמתהפנטת.

זה מאוד מכבד ונותן הרגשה שמכבדים אותך שגבר בוחר לשלם גם אם הוא לא מתכוון להמשיך איתה מינסיון לא צריך לעשות הכול גרנדיוזי..

אז יש צד שלא מוסרי בזה

אבל אם השאלה נשאלת לגבי כל המציאות הזו שצד אחד משלם בפגישה ראשונה, בעוד שייתכן שזה לא יתאים לאחד מהם:

אז אני לא חושבת שזו מציאות שזקוקה לתיקון או שינוי ואין עניין של חוסר מוסריות בזה.

המציאות הפשוטה היא שכשנפגשים ייתכן שאחד מהצדדים ירגיש שלא מתאים,

וגם ידוע שכשנפגשים אז צריך להשקיע, ולתת מעצמך.

אם נכנס למחשבות של האם זה מוסרי או לא

אנחנו שומטים את הקרקע שעליה אנחנו ניצבים: אנחנו בעצם אומרים שכל הרעיון הזה של להפגש ולתת מעצמך הוא לא נכון. זו התקטנות ומחשבה עקומה שאי אפשר לבנות איתה קשר.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?