בס"ד
ואיך אפשר בלי הסיפור...
מסופר על על שני תלמידים שלמדו את המשנה בגמרא "חייב אדם לברך על הרעה כשם כשמברך על הטובה". כיוון שלא הבינו את הפשט פנו אל רבי אלימלך מלינסק ואמרו לו רבינו אנחנו רוצים שתסביר לנו את הפשט "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה" כי אנחנו לא מצליחים להבין.
אמר להם רבי אלימלך אני ישלח אתכם אל אחי רבי זושא שיסביר לכם את הפשט.
רבי זושא היה גר ברחוב הפחונים .
הגיעו אותם תלמידים לרחוב הפחונים וראו בסוף הרחוב בקתה עם חורים בגג ובפנים יש דליים שממלאים את הטיפות הנכנסות לבית. שנכנסו לבית ראו את הרב זושא יושב על שני בלוקים עם קרש ולומד גמרא.
שלום! מי אתם? אנחנו תלמידים של אחיך רבי אמלימלך, הוא אמר לנו לבוא אלייך שתסביר לנו פשט במשנה: "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה". איך אפשר כבוד הרב?
אמר להם רבי זושא תגידו לאחי שאני לא יכול להסביר לכם את הפשט כי אני לא יודע מה זה רע! צריך אדם שהיה לו רע בחיים שיסביר את הפשט.
יש לכם רע? אתם לא מבינים שאתם עטופים בחסדים? אני מצטער, לי אין פשט על המשנה.
שחזרו לרבי אלמילך מלינסק אמר להם זה הפשט!. למה חייב אדם לברך על הרעה כי מה שבעיניו זה רע אצל האלוקים ישתבח שמו זה טוב גמור.



אהבתי מממש!